משבר כפול: איראן נקרעת בין ‘ניצחון’ גרעיני למחאה חברתית

איראן נקרעת בין נרטיב משטרי של ניצחון לבין מציאות פנימית של קריסה כלכלית, מרי אזרחי הולך ומחריף ואובדן אמון חריף במוסדות המדינה

סקירת דיווחים הבוקר (14 ביולי 2025) באיראן

בבוקר ה-14 ביולי 2025 נשמעת באיראן שורת קולות מנוגדים: נרטיב ממשלתי הממשיך להציג את מלחמת 12 הימים כניצחון טכנולוגי ומוסרי לאחר שטהראן הצליחה לבלום תקיפה ישראלית-אמריקאית. מהצד השני, ניצב משבר חברתי חמור סביב אינפלציה דוהרת, מחסור במים וחשמל, ותחושת חוסר אמון חסרת תקדים במוסדות המדינה. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סוקר את אירועי הלילה והבוקר (ב') בעיתונות האיראנית ואת השיח הציבורי והתקשורתי.

מורשת מלחמת 12 הימים

שבועיים חלפו מאז תקפה ישראל באיראן ונדמה כי המשטר האיראני ממשיך לייצר נרטיב של ניצחון למרות הצלקות שספג בקרב. המנהיג העליון, עלי חמינאי, צוטט באתר החדשות IRNA כאשר אמר כי "העם האיראני הוכיח את עמידותו מול תוקפנות ציונית-אמריקנית". במקביל נתוני משרד הבריאות האיראני חושפים כי במהלך המלחמה, היו באיראן יותר מ-1,030 הרוגים – מתוכם 147 ילדים – ו-70,000 שיחות נכנסות לקו הסיוע הלאומי 1480 על רקע תחושות חרדה וטראומה. ד"ר זהרה רסולי, רופאה בכירה, איבדה את בנה התינוק לאחר שזה נכווה קשות והיא עצמה נפטרה מפצעיה. הסיפור, שפורסם ב-Tehran Times, הפך לסמל המחיר האנושי.

בנוסף לכך, תכנית ממשלתית לטיפול בפוסט טראומה מתוקצבת ב-420 מיליארד ריאל, אך פסיכולוגים עצמאיים מתריעים: "אין מספיק קלינאים והציוד הרפואי נמצא תחת סנקציות". ארגון Doctors Without Borders דיווח לפני שבוע כי חסרים 40% מהתרופות הפסיכיאטריות ברוב בתי החולים הציבוריים.

הכלכלה: נפט מול קריסת ענף הבנייה

הביקוש העולמי לאנרגיה, במיוחד לאחר זינוק מחירי הגז הטבעי, אפשר לטהראן להגדיל את יצוא הנפט שלה ב-6% כך לפי OPEC Secondary Sources. שר הנפט האיראני הכריז כי "איראן שבה לעשירייה הראשונה של מפיקות הנפט בעולם". עם זאת, מחוץ לענף האנרגיה התמונה עדיין קודרת: שמונה אזורי תעשייה נפגעו במלחמה ואיבדו עד 60% בתפוקה, 15 מפעלים הושבתו, ואינפלציית מחירי המזון בטהראן טיפסה השבוע בעוד 15%.

ענף הבנייה, שנסמך על כ-1.3 מיליון פועלים אפגנים, נמצא במשבר חסר תקדים. מאז ההחלטה להגביר את קצב גירוש המהגרים, 256,000 אפגנים חצו את הגבול בחודש יוני (לפי נתוני UNICEF). המחסור בידיים עובדות מוביל קבלנים להקפיא פרויקטים ולעקוף תקנות בטיחות, צעדים שגורמים לעלייה במספר תאונות העבודה.

לפי Esfahan Emrooz, בעיר עצמה חלה עליה של 35% במקרי פציעה באתרי בנייה מאז חודש מרץ האחרון. בעיר בנדרעבאס, מוקד לוגיסטי חיוני, כתב Sobh Sahel: "הנמל מתפקד על חצי כוח והמשק הישראלי חוגג" – ציטוט שהסעיר את הרשת ונמחק בתוך שעות ספורות. תושבים טוענים כי המשטר "טייח" את נתוני הנפגעים בפיצוץ הנמל, מה שיצר משבר אמון נוסף.

במקביל, הבנק המרכזי השיק קרן הלוואות חירום בתנאים מיוחדים, בריבית של 12.5% ועד 1,000 מיליארד ריאל, עבור חברות IT שנפגעו בפעולות סייבר ששיתקו את מרכזי הנתונים שלהן. "זו זריקת עידוד יקרה", אומר מנכ”ל סטארטאפ איראני.

המרי האזרחי: “האפשרות השלישית”

בעוד המשטר מציג עצרות תמיכה קבועות, מוקדי מחאה צצים בשולי החדשות. בזאהדן קראו יחידות People's Mojahedin Organization of Iran ל“האפשרות השלישית" – לא פיוס ולא מלחמה זרה, אלא מרד עממי” (כך לפי דיווח של Radio Farda). ב-11 ביולי 2025, דווח על 15 אירועי הפגנות של בני נוער בעקבות אלימות משטרתית נגד נשים בכפר גוניץ'. במקרים אלה, ניכר דפוס חוזר כאשר מתגבשת מחאה קטנה, ממשיכים במחיקת תכנים ברשתות וניתוק אינטרנט אזורי. מדובר במעגל המקשה לכמת את היקף הזעם.

בטהראן תיעדו ארגוני זכויות אדם תורים לדלק באורך מאות מטרים בשכונות תג’ריש ורהאן, מה שהצית ויכוחים קולניים עם כוחות הבסיג', ארגון מיליציית מתנדבים צבאי למחצה של המשטר, על הרקע הכלכלי של המשבר. סרטון שהועלה מהמקום ברשת X (לשעבר טוויטר) צבר 2 מיליון צפיות בטרם הורד.

כותרת עיתון Esfahan Emrooz (איספהאן) הבוקר הזה. איראן נקרעת בין ‘ניצחון’ גרעיני להתגבשות מחאה חברתית — משבר כפול: איראן נקרעת בין ‘ניצחון’ גרעיני למחאה חברתית

נרטיב המשטר וקרב על דעת הקהל

בערוץ אופוזיציוני מוכר באיראן, העיתונאי הרפורמיסט, עבאס עבדי קבע שהמלחמה האמיתית היא "במידת האמון של הציבור", ואילו עיתונאי אחר, עיליא מיראז מוחמדי, הזהיר מפני מסע ציד מרגלים בתוך מערכת הביטחון שמטשטש את הגבול בין ביקורת לבגידה. ברשתות החברתיות, חשבונות Telegram פרו-משטריים החלו לפרסם תמונות של המונים בכיכר ואליעשר, אך משתמשים רבים חושפים מטא-דאטה המראה שהתמונות הללו צולמו בחודש מאי.

המטבע הדיפלומטי: תנאים קשוחים לשיחות הגרעין

שר החוץ, עבאס עראקצ'י, הציב שני תנאים לחזרה לשיחות עם ארה"ב: ערבויות כתובות נגד פעולה צבאית, והכרה בזכות של איראן להעשיר אורניום. איראן השעתה לחלוטין את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), כאשר פקחי הסוכנות הורחקו מהאתרים ומצלמות פיקוח הושבתו – סימן להסלמה קרה. במקביל, The Guardian דיווח כי מדינות אירופה שוקלות סנקציות אוניברסאליות אם לא יחודש הפיקוח עד ספטמבר.

בכיר אמריקאי אנונימי שצוטט בעיתון New York Times (10 ביולי), אמר כי "ללא שקיפות, וושינגטון לא תחזור להסכם 2022". מצב זה מעורר חשש לקריסת מסגרת הדיאלוג. לצד זאת, דיפלומטים רוסיים מציעים "ערוץ הידברות צדדי" במוסקבה, כאשר נראה שאיראן מאותתת נכונות לשתף פעולה בדרך זו, למרות יחסי תלות רגישים.

המשבר בתשתיות: בטון חכם, אינטרנט שברירי

מהנדסים איראנים מתגאים בבניית בונקרים בעומק 80-90 מטר בטכנולוגיות UHPC מתקדמות (Ultra High Performance Concrete), שהפחיתו את נזקי הפצצות האמריקאיות חודרות הבונקרים וגרמו בסך הכל לעיכוב של חודשים ספורים.

במקביל, משרד ההגנה דיווח כי שילב חיישנים סיסמיים בזמן אמת שהתריעו על חדירת רקע, ובכך פינה צוותי תחזוקה עוד לפני ההפצצות. זאת ועוד, התקשורת האיראנית טענה כי רשת חיישני P-Wave שהותקנה באתרי הגרעין התריעה שניות לפני הפגיעה, ואפשרה לפנות אנשי אחזקה ולאטום דלתות אוטומטיות. אף שעצם השימוש בטכנולוגיות התראה מוקדמת מוכר מתחום רעידות האדמה האזרחיות, גורמי מודיעין מערביים מציינים כי אין וודאות שהחיישנים סיפקו נתונים מבצעיים בזמן אמת (הערת מערכת: חלק מטענות משרד ההגנה האיראני בנוגע לחיישני P-Wave טרם אומת במקורות עצמאיים).

למרות ההישגים המוצהרים בחזית הטכנולוגית, חזית הדיגיטל באיראן מתגלה כפגיעה במיוחד. מתקפת EW (לוחמה אלקטרונית) חסמה את השימוש ב-GPS ובטכנולוגיות אינטרנט. לפי הדיווחים, המתקפה שיתקה נתיבי אוטובוסים וגרמה לעיכוב תפילות במסגדים, הרי שאלו מסתמכים על שעוני לווין אוטומטיים. אפליקציות תחבורה כמו Snapp חוו ירידה של 45% בנסיעות, וחלקן הגישו תביעות פיצוי נגד המדינה.

בתחום החשמל והמים, הבצורת הקשה באיראן, לראשונה מזה שישה עשורים, גורמת ל-18 סכרים לעמוד על פחות מ-20% בקיבולת שלהם. בעיר ח’וזסתאן, בה התרחשה מחאת המים האדירה של 2021, מדווחים על אינדיקציות לגל זעם חדש: דו"ח Ruydad Emrooz מזהיר מפני "הידרופוליטיקה נפיצה" בצל מרידות עבר.

לצד זאת, צריכת החשמל המשקית שוברת שיאים. חלק מההצלחה מיוחסת לכריית קריפטו בלתי חוקית. הממשלה חיברה 4,500 חוות ASIC לרשת סודית שאמורה לייצא ביטקוין כדי לעקוף סנקציות. אך כאשר הייצור נופל, הציבור חש בהפסקות חשמל יזומות. אנליסטים מעריכים כי "כל 1 מגה-וואט של כרייה גורע חשמל של עיירה בינונית".

טכנולוגיה מתקדמת: שאיפות AI מול חסמי סנקציות

הממשלה מצהירה על יעד משמעותי: איראן תהפוך ל"מרכז בינה מלאכותית פאן-איסלאמי" עד שנת 2030. לשם כך, כבר הוקצו 2.1 טריליון ריאל למחקר אוניברסיטאי, אך מומחים מתריעים כי הענן הלאומי מוגבל לשירותי GPU ברמה מסוימת בלבד (RTX 2070), וכי קיימות מגבלות ייבוא. כתוצאה מכך, חברת SamanTech, שניסתה להכשיר מודל שפה פרסי-אנגלי בקנה מידה של 3 ביליון, נאלצה לפצל את המודל שלה ל-13 מכונות ול-CPU – כך שהתהליך כולו אורך 48 יום לעומת שלושה ימים בענן מערבי. מנכ"ל החברה הדגיש כי "אנחנו גאונים בהתעקשות, אבל בלי תשתית נתקשה לייצא מוצר".