הביקורת הפנימית באיראן גוברת, בעוד בכירי המשטר ממשיכים לשדר מסר של עוצמה והישגים במלחמה מול ישראל. ככל שחולף הזמן, השיח בתקשורת האיראנית – בעיקר בעיתונות הפחות ממסדית וברשתות החברתיות – מצביע על קרע הולך וגדל בין הנרטיב הרשמי לבין תחושת הציבור. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון פורס בפניכם את שנכתב בזמן שישנתם.
לפנות בוקר (ו') פרסם אתר רשת הסטודנטים (SNN.ir) תחקיר מרחיק לכת על העדר מים וחשמל באזורים כפריים בזאהדן ובקרמנשאה. מאות משפחות סובלות ממחסור חמור. הדיווח הוסר בהוראת השלטון לאחר שעה והופץ ברשתות החברתיות, עם תמונות של ילדים סביב מדורות בישול מאולתרות. מדובר בתיעוד נדיר שפורסם בכלי תקשורת חצי-רשמי, שעד כה הקפיד לשמור על קו תואם למשטר.
גם אתר Ensafnews נאלץ להסיר במהרה טור ביקורת פנימית על מדיניות איראן, שנכתב על ידי העיתונאי העצמאי חוסיין תאהרי. בטור נוקב שפרסם, כתב תאהרי: "השלטון עסוק בהקרנת סרטוני ניצחון, אך מתעלם מהאמת בשטח – תושבים מתים מרעב בדרום, והעם עייף מהמלחמה של אחרים". הטור הוסר כעבור 50 דקות בלבד, אך תורגם ושותף בערוץ האופוזיציה Iran International. תגובות קוראים קראו: "גם הרפובליקה האסלאמית תמות על ברכיה, כמו האויב שהיא מנסה להשמיד".
הפוסט המרכזי של הבוקר בערוץ הטלגרם הרשמי של משמרות המהפכה הציג סרטון שיגור טילים לעבר דרום ישראל. בין מאות התגובות – שרובן נעלמו תוך שעה – בלטו אמירות של אזרחים מיואשים: "הילדים שלנו מתים בלי תרופות. את מי מעניינת תל אביב?"; "אתם מסכנים את כולנו בשביל תהילה דתית שלא מעניינת אף אחד חוץ מהחמינאים".
תגובות אלו הוסרו ובמקום זאת פורסמה הודעת מערכת: "תגובות לא ענייניות יימחקו".
במאמר שפירסם עלי רזאווי ב Independent Persian נטען כי קיימים פערים ברורים בין מועצת הביטחון הלאומית – שמעוניינת ברגיעה – לבין משמרות המהפכה שדוחפים להסלמה נוספת. רזאווי, לשעבר יועץ מדיני, ציטט מקור ממשלתי לפיו "המשטר מתלבט אם לשמר את הלחימה ככלי תודעתי או לצמצם אותה מחשש לאי שקט פנימי".
כותרת הבוקר ביומון השמרני Kayhan: ""תל אביב תחת אש מוסרית – תסכול ציוני מייאש את וושינגטון". עורך העיתון, חוסיין שאריעתמדארי, כתב במאמר המערכת: "יום שחרור אל-קודס מעולם לא נראה קרוב יותר. הפחד בלב האויב מעיד שאנחנו במדרון הנכון".
בגיליון הבוקר של Sobh-e-No הוצגה גרסה גרפית של 18 מדינות שתמכו פומבית באיראן, והוגדרו כ"חזית מוסרית נגד הציונות״. בדברי המערכת נאמר: "כל מי שלא נוקט עמדה – בוחר להיות שותף לפשעי תל אביב".
בסוכנות הידיעות Tehran Times במאמר באנגלית נכתב כי "המערב בוכה על מרפאת סורוקה שניזוקה – אך מעלים עין מ־224 הרוגים אזרחיים באיראן, כולל ילדים״. המאמר נטול סימוכין, אך זכה לחשיפה ברשתות בינלאומיות.
טורי דעה של כותבים מתונים ורפורמיסטים כגון ד"ר סעיד יוזדני פרסם ב – Shargh כי על איראן “לא להיגרר להסלמה שתוציא אותנו מהמשחק הדיפלומטי”. אנליסט רפורמיסטי באתר Etemad כתב: “מלחמה היא לא תחליף לאסטרטגיה. הציבור נחנק”. מוחמד אחמדי פרסם ב-Javan Online: "התקשורת חייבת לחזור לערכי המשטר – אין מקום לדיון חופשי בשעת מלחמה".
מסקנות
לראשונה, העיתונות הפרסית מעלה בקול רם את המחיר של המשך העימות. אזרחים מפרסמים עדויות מטלטלות בטלגרם, והתגובות החברתיות מצביעות על שחיקה בתמיכה. חלקים מהמערכת הביטחונית מביעים זהירות אסטרטגית, גם אם באופן לא ישיר. השיח באנגלית ממשיך להיות מתון לעומת הפרסית, אך הקרע בין גרסאות הנרטיב ניכר יותר ויותר.
