האם ישראל יכולה לסמוך על המנהיג החדש של סוריה? | אחמד א-שרע (הידוע גם כאבו מוחמד אל-ג'ולאני), מנהיגה החדש (ועדיין הזמני) של סוריה מאז נפילתו של משטר אסד בדצמבר 2024, יצא לדרך חדשה ביחסי החוץ של סוריה. בניגוד לציפיות ולהערכות, א-שרע יצא בהכרזות שהפתיעו חוקרים, כמו גם פוליטיקאים, בכל הנוגע למערכת היחסים של המשטר החדש עם ישראל.
הצהרותיו הפייסניות כלפי ישראל התקבלו בצוננין ובהטלת ספק בדבר כוונותיו האמיתיות. הטיעון הבסיסי היה ונותר עצם היותו ג'יהאדיסט שהיה בעברו חבר בדאעש, אחד ממייסדי ג'בהת אל-נוסרה (פורשי דאעש) ומייסד "הייאת תחריר א-שאם" ששלטה בשנים האחרונות על מובלעת אידליב בצפון סוריה, ואשר הצליחה ב-8 דצמבר להפיל את המשטר בן חמישים השנים של משפחת אסד ומפלגת הבעת'. היחס הספקני כמו גם המזלזל מצד ישראל נסמך על קביעתו של הנביא ירמיהו, שעיקרה "היהפוך נמר חברבורותיו?".
בעודנו ממשיכים בישראל להטיל ספק בכוונותיו של א-שרע, הוא המשיך בהצהרותיו הפייסניות. כך, הצהיר בדצמבר 2024, כי ממשלתו "לא תחפש עימותים, לא עם ישראל ולא עם אף אחד אחר, ולא תאפשר שימוש בסוריה כבסיס לפעולות איבה כאלה". עוד הוא הדגיש: "איננו רוצים לאיים על ביטחון ישראל או על ביטחון של כל מדינה אחרת".
נושא חוזר בהצהרותיו הוא המחויבות להסכם הפרדת הכוחות מ-1974. הוא אישר כי "סוריה מחויבת להסכם 1974" וקרא לכוח משקיפי אונדו"ף של האו"ם "לחזור לקו הכחול של ההפרדה". א-שרע ציין כמה פעמים כי לאחר נפילת משטר אסד, "אין הצדקה לישראלים להפציץ מתקנים סוריים או להתקדם בתוך סוריה. אין לישראל כל סיבה להמשיך ולפגוע בסוריה מאחר שמשטרו מתנגד לאיראן ולחיזבאללה". בעודו דוגל בדיאלוג, א-שרע דחק בישראל להפסיק את תקיפותיה האוויריות המתמשכות בשטח סוריה. הוא הצהיר: "עידן ההפצצות של עין תחת עין חייב להסתיים. אף אומה לא פורחת כששמיה מלאים בפחד".
אמריקה דוחפת לנרמול עם סוריה – ישראל עדיין מהססת
בעוד ישראל הרשמית בחרה להתעלם ממהלכיו של א-שרע, במאי 2025 הוא אישר כי ממשלתו מקיימת "שיחות בלתי ישירות" עם ישראל באמצעות מתווכים. מטרתן המוצהרת של שיחות אלה היא "להרגיע ולנסות לייצב את המצב כדי שלא יגיע לרמה ששני הצדדים יאבדו עליה שליטה". פרסומים ערביים ומערביים ידעו לספר על מפגשים שהתקיימו באזרבייג'ן ובאמירויות בין נציגי שני הצדדים, ולאחרונה אף סופר על מפגשים שהתקיימו באזור החיץ בין ישראל לסוריה, כאשר הצד הישראלי יוצג על ידי ראש אגף מבצעים בצה"ל ומושל א-סווידא אלדילאתי מן הצד הסורי.
יתר על כן, דיווחים אמריקניים מספרים כי במפגש ההיסטורי עם נשיא ארצות הברית נתבקש א-שרע להצטרף ליוזמת "הסכמי אברהם" ולנרמל את היחסים עם ישראל. על פי הפרסומים, המנהיג הסורי אף הביע נכונות עקרונית לכך, ורמז גם על פוטנציאל לשיתוף פעולה עתידי עם ישראל בנושאי ביטחון. באמירה תקדימית, הצהיר א-שרע כי "יש לנו אויבים משותפים – ואנו יכולים למלא תפקיד מרכזי בביטחון האזורי".
מעבר להכרזות המילוליות, המנהיג הסורי החדש יזם מחווה יחידה במינה שמטרתה לבנות אמון עם ישראל. בתחילת מאי 2025, חפצים אישיים, מסמכים ותצלומים הקשורים לאלי כהן, המרגל הישראלי שהוצא להורג בדמשק בשנת 1965, הועברו לישראל. דיווחים מצביעים על כך שאחמד א-שרע אישר אישית את ההעברה.
השינוי של המנהיג החדש בסוריה הוא הזדמנות עבור ישראל
בעודנו ממשיכים להתעקש בישראל לקרוא לו "ג'וליאני" במקום "ג'ולאני" ולהתעלם ממהלכיו כלפי ישראל – ארצות הברית, מדינות המערב, ארצות ערב וטורקיה נוהרות למגעים שנועדו לשקם את המדינה ההרוסה. היטיבה לעשות ארצות הברית כשהחליטה להסיר את כל הסנקציות שהוטלו על משטר אסד, בעוד האמירויות חתמו על חוזה של מאות מיליונים של דולרים לשיקומו של נמל טרטוס. בימים אלה, ארצות הברית הודיעה כי לא תתנגד עוד לשילובם של 3,500 ג'יהאדיסטים בשורות הצבא הסורי המשתקם, והחליטה כי היא מפנה את כוחותיה משדות הנפט הקרויים " קונוקו" על מנת לאפשר לסוריה להיות שוב אחראית על אוצרות הטבע שלה ולייצר הכנסות לקופתה הריקה.
פעולותיו והצהרותיו של אחמד א-שרע מאז 8 בדצמבר 2024, מציירות תמונה של הנהגה סורית המבקשת לייצב את גבולותיה ולבחון יחסים חדשים ושונים עם ישראל. הכרזות אלה, יחד עם מחוות מוחשיות כמו החזרת ארכיון אלי כהן, מצביעות על שינוי אסטרטגי לעבר הפחתת הסלמה ומעורבות פוטנציאלית עתידית, הרחק מעשרות שנים של עוינות גלויה.
המציאות הגיאו-פוליטית של היום יצרה מפגש אינטרסים נדיר בין ישראל לסוריה. ישראל מעוניינת במניעת זליגה של ג'יהאדיסטים לכיוון רמת הגולן, מצב המקפל בתוכו הישנות אסון 7 אוקטובר מחזית זו, ועל כן היא זקוקה לשיתוף פעולה מצד המשטר הסורי החדש. מנגד, א-שרע מכיר היטב את מערכת היחסים שבין ישראל לחלק מן העדה הדרוזית, כמו גם יחסי ישראל עם הכורדים והפוטנציאל שיש במערכת יחסים זו לזעזע את יציבות המשטר בסוריה.
מכל הבחינות הללו, ובהתחשב במדיניות האמריקנית החותרת לרסק את הציר האיראני על ידי יצירת אלטרנטיבה אזורית בהובלתה, ראוי שמעצבי ההחלטות וקובעי המדיניות בישראל ינסו לשכוח מהנביא ירמיהו ולתת "צ'אנסה" (כדברי מנחם בגין) למשהו אחר.
המאמר פורסם לראשונה ב-N12.
