כמיליון וחצי פליטים מסוריה הכניסה ירדן בעשור האחרון בזמן מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה ונדמה כי עם הממלכה המתמודדת עם מצב כלכלי קשה ובצורת לא פשוטה מנסה לקדם פתרון לבעיה המכבידה עליה.
נציג UNHCR בירדן, דומיניק בארטש, אמר במסיבת עיתונאים ב-29 לדצמבר כי מאז אוקטובר 2018, כ-41 אלף פליטים שבו לסוריה מרצונם.
בארטש ציין כי מספר זה נותר קטן והוא מהווה רק כחמישה אחוז מהפליטים הרשומים בנציבות באו"ם.
בשנת 2019, טרום מפגת הקורונה, כ-30,000 פליטים סורים בירדן חזרו למולדתם. עם זאת, מספר זה ירד משמעותית בשנת 2020 עקב ערעור יציבות מחודש של המצב במדינה, מגיפת COVID-19 וסגירת הגבולות.
עד סוף 2021, כ-5,500 פליטים סורים חזרו לסוריה מירדן.
כשנשאל על מצבם הנוכחי של מי שהצליחו לחזור למולדתם בשלוש השנים האחרונות, אמר בארטש: "אנחנו עוקבים אחר חלק מאלה שחזרו, אבל יש אחרים שלא הצלחנו להגיע אליהם בגלל היעדר תקשורת באזורים שבהם הם מתגוררים".
בארטש הדגיש כי לפני הדיון בהחזרת הפליטים הסורים למולדתם, יש להבטיח נסיבות חיים ראויות ותנאים בטוחים.
לדבריו, נציבות האו"ם ערכה סקר דעת קהל בקרב קהילת הפליטים הסורית, שהצביע על כך שרובם רוצים לחזור לארצם, אך הם לא יכולים לעשות זאת כעת בגלל המצב הנוכחי שם.
"אנו תומכים בכל המאמצים הפוליטיים למצוא פתרון בדרכי שלום לסיום הסכסוך", אמר, וציין כי "במקביל איננו יכולים לדרבן את הפליטים לחזור כעת כי התנאים [בסוריה] אינם טובים".
הוא ציין כי חוסר הביטחון והיציבות אינו הסיבה היחידה לכך שפליטים סורים אינם יכולים לחזור אחורה, אך היעדר שירותים כמו חינוך ובריאות, כמו גם המספר הנמוך של אפשרויות העבודה הן חלק מהסיבות.
בארטש הדגיש את הצורך לקחת בחשבון שחלק מהפליטים לא יוכלו לחזור לסוריה מסיבות הקשורות לאובדן בתיהם וחפציהם.
במהלך מסיבת העיתונאים, בארטש דיבר גם על הקשיים איתם מתמודד נציבות האו"ם בכל הקשור להשגת מימון מסוכנויות הומניטריות שונות.
הוא ציין שחלק מהסוכנויות הודיעו שהן אינן יכולות לספק מימון מכיוון שחלפו יותר מעשר שנים מאז החל המשבר בסוריה וזה כבר לא מצב חירום.
עם זאת, בארטש הדגיש כי מדי שנה יוצא נציבות האו"ם במכרז למימון, וגם אם מלוא הסכום אינו מכוסה, הוועדה דואגת שיהיה להם את המינימום לכיסוי הצרכים, וציינה כי לא תהיה ירידה פתאומית אם המימון יהיה מאורגן היטב.
הוא צופה כי עם הזמן יהיה קושי מימוני אבל "אם נתאם יחד, ניתן למנוע את משבר המימון, על ידי עבודה משותפת עם קהילת התורמים".
אחת השאלות שהוא נשאל הייתה לגבי פליטים סורים שעזבו את ירדן למדינות אירופה וחלקם נתקעו בגבולות. הוא הסביר ש-UNHCR עורך מסעות הסברה לפליטים שבהם הם מודיעים להם על הסכנות שעומדות בפני פליטים אחרים.
ברטש, לעומת זאת, הדגיש כי נציבות האו"ם לא ימנע מכל מי שירצה לעזוב את המדינה, אלא פועל לחנכו על אזורים שעלולים לחשוף אותם לסכנה.
הוא גם דיבר על יישוב המדינה השלישית, וציין כי למספר רב של פליטים בירדן ניתן יתרון זה ורובם עזבו לקנדה ולמדינות אירופה.
צעד זה מקל על הלחץ על ירדן וכן מבטיח הזדמנויות חדשות לפליטים, אמר.
בארטש נשאל גם על המציאות של מחנות הפליטים והשיירות אלי, . לדבריו, קראוונים הם אופציה הרבה יותר טובה עבור פליטים בהשוואה לאוהלים.
עם זאת, אורך החיים של הקרוואנים הללו הוא שש שנים בלבד, וכעת רבים מהקרוואנים במחנה זעתרי נמצאים שם כבר שמונה שנים, והם זקוקים לתחזוקה.
"התחלנו בדיונים כיצד להשקיע ולהטמיע מערכת ישימה יותר, הכוללת תועלת מתשתית המחנה בעתיד", ציין בארטש.
בנוסף, מגיפת הקורונה והשלכותיה נדונו במהלך מסיבת העיתונאים.
הוא אמר ש-UNHCR מעריך את המאמצים של ירדן להפוך את הפליטים לחלק מתוכנית התגובה שלה ל-COVID-19 וכי הם כלולים במסע החיסונים של ירדן.
בארטש אמר כי שיעור החיסונים בתוך מחנות הפליטים הסורים בירדן עמד על 74 אחוזים, בעוד שבקרב הפליטים בקהילות המארחות הוא הגיע רק לכ-43 אחוז מהזכאים לקבלו.
יש לציין כי ירדן הייתה המדינה הראשונה שהציעה את חיסון הקורונה לפליטים.
באשר להשפעות הכלכליות השליליות של המגיפה על הפליטים, אמר בארטש שפליטים רבים, בדיוק כמו הירדנים, איבדו את מקום עבודתם.
לבסוף הוא דיבר על התוכנית של UNHCR ב-2022, ואמר שהיא כוללת התמקדות במאמצים גדולים יותר לעזור לפליטים להשיג הזדמנויות עבודה, להכשיר אותם ולגרום להם להשתתף בצמיחה הכלכלית.
זה כולל גם שילוב ושיתוף של ירדנים בתוכניות הכשרה ויצירת הזדמנויות עבודה גם עבורם, הוא הוסיף.
