תקציר
* ניתוח נתונים עירוניים נוספים מעלה, כי בשתי השכונות שמעבר לגדר – מ.פ. שועפט וכפר עקב מתגוררים 140 אלף נפש, 52 אלף מהם תושבי הגדה
* המשרד לענייני ירושלים מצא שבמחנה הפליטים שועפט, כ-11 אלף דירות מאוכלסות ועוד כ-850 ריקות
הערכת הלמ"ס באשר למספר התושבים במחנה הפליטים שועפט, השוכן בתחום השיפוט של ירושלים ( מחוץ לגדר הביטחון) היא הערכת חסר.
הערכת הלמ"ס אומדת את מספר התושבים שם בכשליש ממספרם בפועל – כך מגלה דו"ח של מכון ירושלים למחקרי מדיניות שכתב מוראד נתשה. ממצא זה תואם לממצא כמעט זהה, שפרסם לפני כשנה וחצי 'המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה במסגרת הדו"ח: 'מתווה פעולה לבעיית השכונות הערביות הירושלמיות הצפוניות שמעבר לגדר", שכתב חוקר המכון נדב שרגאי.
// אתר אונראגם נטשה מציין כפי שפורט בדו"ח 'המרכז הירושלמי' ובדוחות עירוניים וממשלתיים נוספים, כי "מאז הוצאתה של השכונה אל מחוץ לגדר הבטחון לפני למעלה מעשור הפך האזור לשטח הפקר, ללא אכיפת חוק, וכי הימצאותה של השכונה מחוץ לגדר והיעדר פיקוח על הבנייה בה, אפשרו בנייה מסיבית של אלפי דירות חדשות סביב המחנה בשלש שכונות משנה: ראס חמיס, ראס שחאדה ודחיית אל סלאם ( שכונת השלום). אלה, אוכלסו בצפיפות על ידי משפחות צעירות ומשפרי דיור משכונות אחרות במזרח ירושלים ומחוצה לה".
על פי הנתונים, בסוף 2016 אמדה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מספר תושבי מחנה הפליטים שועפט ושכונותיו בכ-20,000 נפש, בעוד שבפועל גרו בו לפחות 60 אלף נפש ועל פי נתוני חברת "הגיחון" ( חברת המים והביוב של אזור ירושלים) קרוב ל – 70 אלף איש. הערכת החסר של הלמ"ס נובעת להערכת הדו"ח החדש של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מכמה גורמים:
א. נתוני הלמ"ס מתייחסים רק לבעלי תושבות ישראלית המתגוררים בשכונה, ואינם כוללים תושבים רבים שהגיעו משטחי יו"ש לאחר בניית הגדר.
ב. נתוני הלמ"ס מתבססים על מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2008, אולם שכונות מזרח ירושלים נדגמו במפקד באופן חלקי ביותר שלא מאפשר ניתוח מפורט ומדוייק של הנתונים.
ג. תושבים רבים שהיגרו לשכונה לאורך השנים, משכונות אחרות במזרח ירושלים, לא שינו את כתובתם במשרד הפנים ולכן הם וילדיהם אינם רשומים כתושבי השכונה.
ד. היעדר כל רישום ובקרה מצד הרשויות על תהליך אכלוס הדירות בשכונה לא מאפשר עדכון של מספר התושבים שם.
על פי הבדיקה שערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בגרעין של מחנה הפליטים עצמו מתגוררים 20 אלף נפש: 12 אלף מהם פליטים רשומים באונר"א, 3000 נוספים שמגדירים את עצמם כפליטים, 2000 פליטים רשומים שבמקור לא היו תושבי המחנה, ועוד – 3000 איש שאינם פליטים
בשלוש שכונות המשנה שסובבות את מחנה הפליטים שועפט, מתגוררים על פי הערכת חברת "הגיחון" עוד כ-50 אלף איש: 20 אלף בראס ח'מיס, מספר דומה בראס שחאדה וכ-10,000 בשכונת השלום ( דאחיית אל -סלאם).
הפער הגדול בין הממצאים בשטח לבין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הוביל את היחידה לפיתוח ויזמות במזרח ירושלים במשרד ירושלים ומורשת, לערוך לראשונה סקר דירות במ.פ שועפט ולוויניו. סקר זה העלה את הממצאים הבאים:
* במחנה הפליטים שועפט ושכונות הלוויין שלו קיימים 2,446 בתים ובהם 11,025 דירות מאוכלסות. על פי מפתח של 5 נפשות לדירה ( לא פעם מדובר ביותר – נ.ש.) מספר התושבים בשכונה עומד על 55,125 נפש.
https://jcpa.org.il/article/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99/
* נוסף על כך נמצאו בשכונה 849 דירות שאינן מאוכלסות שפוטנציאל האכלוס שלהן עומד ( לפי אותו מפתח אכלוס) על 4,245 תושבים.
* על פי הערכת המשרד לענייני ירושלים , כשליש מתושבי השכונות הערביות שמעבר לגדר – מ.פ. שועפט ושכונות הלוויין שלו וכן כפר עקב ( שגם בה מתגוררים בין 60 ל-70 אלף תושבים) הן 'משפחות מעורבות', כלומר, משפחות בהן אחד ההורים הוא תושב ירושלים ואחד ההורים הוא תושב יו"ש.
* נתון אחרון זה מקבל אישוש מאומדן נוסף שערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות עצמו, על בסיס נתוני מערכת החינוך העירונית בירושלים. אומדן אחרון זה העלה, כי בשתי השכונות – מ.פ שועפט ולווייניו וכפר עקב, מתגוררים 88 אלף בעלי תושבות ישראלית. אלה מהווים כ-63% מכלל התושבים, שמספרם הכולל הוא כ-140 אלף. משמעות הדבר היא שבשתי השכונות הערביות הגדולות שמעבר לגדר הבטחון – בתחום ירושלים – מתגוררים 52 אלף מתושבי 'הגדה'. (37%)
*
כזכור בדו"ח שרגאי שפרסם 'המרכז הירושלמי' לפני כשנה וחצי, הוצע להוציא את מחנה הפליטים שועפט ופרבריו, יחד עם כפר עקב ותת השכונות שלו, מתחומה המוניציפלי של ירושלים, ולהקים עבורן שתי מועצות מקומיות ישראליות , בתחום מדינת ישראל ותחת ריבונותה. הוצע שהתושבים בשכונות אלה ישמרו על מעמד התושב שלהם.
'המתווה', כך נכתב אז, "יעניק לתושבים ולמדינה כלים חדשים כדי לשקם את השכונות הללו, ולטפל במצוקת התושבים שם. המתווה גם יחזק את הרוב היהודי המתמעט בתחום ירושלים מכ-60% לכ-70%, אך ביצועו מותנה בלקיחת אחריות תקציבית ממשית על השכונות הללו"
הודגש אז כי "בניגוד למתווים אחרים, זהו אינו מתווה של חלוקה או ויתור על ריבונות, אלא מתווה להיפרדות מוניציפלית בלבד משתי השכונות, שהקמת הגדר כבר הוציאה אותן דה פקטו מתחומי העיר". השר לענייני ירושלים זאב אלקין, הציג במקביל, באותם ימים, מתווה בעל עקרונות דומים.
