אמצעי התקשורת הישראליים אינם רק גורם חשוב ומשפיע בפוליטיקה הישראלית, הם הפכו גם במרוצת השנים, במיוחד לאחר הסכמי אוסלו ב-1993 והקמת הרש"פ, לגורם המשפיע גם על ההנהגה הפלסטינית ועל תדמיתה בקרב תושבי השטחים.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
צריך לזכור שהרש"פ הינה שלטון דיקטטורי שאינו רוצה בשום ביקורת על פעולותיו ומגביל את חופש הביטוי. החשש של מחמוד עבאס מביקורת על פעולותיה של הרש"פ גובל בהיסטריה, במסגרת הזו פירסם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס את "חוק הפשעים האלקטרונים" המאפשר למערכת אכיפת החוק הפלסטינית לעצור, לחקור ולשפוט כל פלסטיני שפירסם ברשתות החברתיות פוסטים שמותחים ביקורת על הרש"פ.
ההיסטוריה של הרש"פ מתורגמת בשטח לדיכוי בכוח של מפגינים נגדה. מעצרם ואפילו הריגתם, כך למשל נרצח בדם קר לפני שנה בחברון פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון המסכל של הרש"פ לאחר שפירסם סרטונים בפייסבוק המותחים ביקורת נוקבת על הרש"פ ובכיריה, מותו עורר גל של זעם והפגנות בשטחי הרש"פ אשר דיכאה אותן בכוח, בעקבות לחץ בינלאומי נאלצה הרש"פ להעמיד לדין את-14 אנשי הביטחון החשודים ברצח ומשפטם מתנהל בעצם ימים אלה בבית הדין הצבאי ברמאללה.
העיתונות הפלסטינית הרשמית והבלתי רשמית בתחומי הרש"פ מנועה, מטבע הדברים, מלפרסם ביקורת חריפה על הרש"פ ועל בכיריה שלא לדבר על פירסום מעשי שחיתות,לכן חלק מהמידע הקשור למעשים אלה מודלף מהמקורות השונים בשטחים אל אתרי האופוזיציה הפועלים מרצועת עזה, אל העיתונות הערבית בחו"ל ובעיקר אל אמצעי התקשורת הישראליים אשר חלק מהם אינו חושש, לפרסם את מעשי השחיתות והנפוטיזם המיוחסים ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, לשני בניו, ולבכירי הרש"פ: חוסיין א-שייח', מאג'ד פרג', ג'בריל רג'וב, תוופיק אלטיראווי, מחמוד אלהבאש ועוד רבים אחרים.
מצב זה שרר גם בתקופת שלטונו של יאסר ערפאת, וגם הוא, רעייתו סוהא ומקורביו מוחמד רשיד, מחמד דחלאן, צאיב עריקאת, נביל שעת' ובכירים בצמרת הישראלית שהיו קשורים אליהם, כמו יוסי גינוסר ז"ל, בכיר השב"כ לשעבר, היו נתונים לביקורת והתקפות על טוהר המידות שלהם מצד חלק מאמצעי התקשורת הישראלים.
לכן, חוסיין א-שייח', חבר הועד הפועל של אש"פ, ומי שמוזכר כעת כיורשו האפשרי של יו"ר הרש"פ, אינו שונה מהם, גם עליו היו פירסומים במהלך השנים באמצעי תקשורת הישראלית על חשדות למעשי שחיתות ועבירות מוסר, אולם, הפיכתו ל"יורש" האפשרי ממקדת עליו עכשיו את תשומת הלב של חלק מאמצעי התקשורת בישראל.
כל פירסום על חוסיין א-שייח' באמצעי התקשורת הישראליים מתורגם מייד לשפה הערבית ומופץ ברשתות החברתיות בשטחים והופך לשיחת היום ברחוב הפלסטיני, הפירסומים השליליים גורמים לנזק תדמיתי גדול לחוסיין א-שייח' בדעת הקהל הפלסטינית וגם להנהגת הרש"פ והעומד בראשה.
ברשתות החברתיות חמאס כבר הכין קריקטורה לערב הזה
אבו מאזן מצחצח את הנעליים לגנץ במדים
חוסיין א-שייח מול המיקרופונים במסיבת עיתונאים: הייתה פגישה פרודוקטיבית וחיובית pic.twitter.com/6xrahnBjgt— Gal Berger גל ברגר (@galberger) December 28, 2021
ערוץ 13 הישראלי פירסם ב-13 בפברואר כתבה מקיפה על חוסיין א-שיח' המאשימה אותו במעשי שחיתות, הטרדות מיניות וקשרים טובים עם ישראל.
הוא תואר בכתבה כאחד האנשים העשירים ברש"פ, בעליהן של מספר מחצבות ברש"פ וכמי שמואשם ברחוב הפלסטיני כ"גדול הבוגדים והמושחתים מבחינה מוסרית ולאומית".
הכתבה הזו תורגמה לשפה הערבית והופצה בכל הרשתות החברתיות בשטחים וגרמה לו נזק תדמיתי גדול, מקורביו מספרים כי חמתו בערה בו לא אתפלא אם הוא יאיים להגיש תביעת לשון הרע נגד הערוץ.
כבר היו בעבר כמה מקרים שבהם איימו בכירים ברש"פ, כמו מוחמד דחלאן או אחד מבניו של יו"ר הרש"פ, להגיש תביעות לשון הרע נגד עיתונאים ישראלים שחשפו את מעשיהם, אך האיומים האלה לא הבשילו לשום דבר.
נראה כי הנשק היחידי שיש לבכירי הרש"פ הוא להשמיץ את העיתונאים הישראלים, החושפים את מעשי השחיתות שלהם, באמצעי התקשורת הרשמיים של הרש"פ, ולתאר אותם כמי שכביכול פועלים בשירות המודיעין הישראלי, כ"סוכנים ישראלים" או "אנשי ימין" שרוצים להכפיש את הרש"פ, אבל הרחוב הפלסטיני אינו קונה את הדברים האלה, הוא מכיר היטב את "הסחורה" העושקת אותו, הוא מאמין לדיווחי אמצעי התקשורת הישראליים ואף מעביר מידע רלוונטי על מעשי השחיתות של בכירי הרש"פ לעיתונאים ישראלים.
חוסיין א-שיח' הזועם שחוטף ביקורת קשה באמצעי התקשורת הישראליים פירסם ב-9 בפברואר ציוץ בחשבון הטוויטר שלו שבו כתב:
"העיתונות הצהובה והשופרות של הזרם האפל וסוכני הכיבוש מנהלים מלחמה תקשורתית נגד הרש"פ ונגד תנועת פת"ח, התקשורת שלהם זועקת שקר, זיוף והאשמות בבגידה,זוהי תרבות מוזרה במציאות הפלסטינית והערכים הלאומיים שלנו, מדובר בסגנון כושל, חוסר אמונה באחר ובמנטליות מהפכנית והורסת".
אחד מפעילי הפת"ח הבכירים ברמאללה, החוקר והעיתונאי נאצר דמג', פירסם ב-25 בפברואר מאמר בעיתון "אל-קודס" המזרח ירושלמי תחת הכותרת "חוסיין א-שיח' אינו היחיד בעימות נגד ההטעייה הישראלית" שבו הוא יצא להגנתו של חוסיין א-שיח' ותקף את אמצעי התקשורת הישראליים שאותם כינה "מכונת שקר שמשרתת את האינטרסים העליונים של מדינתם."
הוא הגן בלהט על חוסיין א-שיח', עושרו ומשפחתו ועל תכונותיו ועל תרומתו למאבק הלאומי הפלסטיני.
עצם פירסום המאמר בשפה הערבית מעיד על מידת הלחץ שבו נתון חוסיין א-שיח' החרד לתדמיתו ברחוב הפלסטיני, הוא בעצמו אמר בראיון שהעניק לפני כמה ימים לערוץ "א-שרק" הסעודי כי "יו"ר הרש"פ הבא יהיה מי שייבחר בבחירות על ידי הפלסטינים ולא מי שיגיע על גבם של הטנקים הישראלים".
קריקטורה פלשתינית מציגה את השר לעניינים אזרחיים חוסיין א-שייח' בתור "מלשין" לצה"ל, לאחר שאמר: נעצור את מי שמתכנן לבצע פיגוע בישראל 🇮🇱#إسرائيل #حماس #فلسطين @netanyahu @gantzbe @Palestine_UN @HamasPal @ErakatSaeb @DrShtayyeh @HusseinSheikhpl@IsraelHayomHeb pic.twitter.com/gFG85P59Li
— Dean Shmuel Elmas (@ElmasDean) June 9, 2020
הוא יודע היטב כי עם התדמית השלילית שיש לו כיום ברחוב הפלסטיני הסיכוי שלו להיבחר ליו"ר הרש"פ אינו גבוה בלשון המעטה.
חלק מהמידע הביקורתי המתפרסם באמצעי התקשורת הישראלית על בכירי הרש"פ מקורו באישים בכירים בפת"ח, במסגרת היריבות הגוברת בקרב הירושה, הם משתמשים בעיתונאים הישראלים כדי לנגח את יריביהם או כדי להביא מידע רגיש לידיעתו של יו"ר הרש"פ על מעלליהם.
חוסיין א-שיח' מכיר היטב את אמצעי התקשורת הישראליים, את הכתבים המכסים את פעילות הרש"פ ואת הספינים השונים וחלק מהמקורות הפלסטינים האחראים להם, עדיף שהוא לא ייצא בהאשמות נגד אמצעי התקשורת הישראלית ולא יאשים אותם בהאשמות שווא, הם לא ממציאים שום ידיעות על מעלליו, החומר הזה המתפרסם מגיע מבכירים בעלי אינטרסים ברש"פ והוא גם עובר בדרך כלל אימות והצלבות עם גורמים ישראלים בכירים הבקיאים בנושא.
בשורה התחתונה, אין לו שום סיכוי לנצח את התקשורת הישראלית, הרחוב הפלסטיני מאמין לה בכל הקשור למעשי השחיתות של בכירי הרש"פ, עדיף שהוא יעסוק בעבודתו המדינית ויתרכז בה במקום להילחם כמו דון קישוט בתחנות רוח.
