המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון

רק על ידי השמדת חמאס - באמצעות חיסול או לכידה של אנשיו בעזה וביהודה ושומרון, ופירוק מוחלט של תשתית השלטון שלו - תוכל ישראל לנצח את חמאס

מטרות חמאס לטבח ב-7 באוקטובר

כשחמאס ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר 2023, היו לו כמה מטרות, שכמעט כולן הושגו. המטרות המיידיות של חמאס, שאותן מימש ביום הטבח, היו לרצוח כמה שיותר יהודים ולקחת כמה שיותר בני ערובה. בני הערובה שנלקחו נועדו לשמש את המחבלים כקלפי מיקוח כדי להבטיח את שחרורם של מחבלים רצחניים אחרים שנעצרו, הורשעו ונידונו על ידי ישראל לתקופות מאסר ממושכות. מטרות נוספות של חמאס היו לעורר את ישראל לתגובה צבאית מסיבית שתגבה את חייהם של אלפי עזתים. ההרוגים העזתים, והתגובה הצבאית, ישמשו אז כדי להכפיש ולהוקיע את ישראל בזירה הבינלאומית, להצית מחדש את הדיון ולהביא את הקהילה הבינלאומית לכפות על ישראל את ההכרה בטרור "מדינת פלסטין". לבסוף, חמאס ביקש לשרוד את המלחמה, לשמר את עמדת המשילות והדומיננטיות שלו בחברה הפלסטינית, וליהנות מפירות המאמץ הבינלאומי הבלתי נמנע לשיקום עזה.

חמאס סומך על בעלי בריתו שיסייעו בהשגת מטרותיו

מלכתחילה ידע חמאס כי הוא אינו משתווה לעוצמתה הצבאית של ישראל. המחבלים הבינו היטב שתגובת ישראל תהיה מוחצת, ובצדק. לאחר שמיקם במכוון את תשתיות הטרור שלו בלב האוכלוסייה העזתית ובאתרים רגישים כמו בתי חולים, חמאס ידע שאלפי עזתים ייהרגו ושההרס ברצועה יהיה נרחב. חמאס לא דאג להרוגים, לסבלם של אלה שנותרו בחיים או להרס, אבל ידע שיש לו בעלי ברית נאמנים שהוא יכול לסמוך עליהם, שיהפכו את התגובה הישראלית המוצדקת לנכס אסטרטגי שישמש נגד המדינה היהודית.

חרפת האו"ם

בראש רשימת בעלות הברית המהימנות עמד האו"ם. ישראל נהנתה מהזדהות רגעית עם הקורבנות בעיירות, בכפרים ובקיבוצים סביב עזה ובאתר פסטיבל המוזיקה נובה. עם זאת, תוך שעות, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש פיזר את הנרטיב של חמאס המצדיק את הטבח. זמן קצר לאחר מכן, כל ארגוני האו"ם הפועלים בישראל הצטרפו למאמץ של חמאס.

אונר"א, שורצת הטרור, שרבים מעובדיה השתתפו בטבח, מיהרה להתייצב לצד חמאס ולהתלונן על המצב ההומניטארי "הקשה", והדגישה תמיד את השפעת התגובה הישראלית על מה שמכונה "הפליטים". אונר"א, סוכנות האו"ם המוקדשת אך ורק להנצחת השקר לפיו "הפליטים הפלסטינים" ישמידו יום אחד את ישראל באופן דמוגרפי ודמוקרטי, התעלמה מהעובדה שמתקניה בעזה, כולל מפקדתה, הפכו לבסיסי טרור של חמאס. לאחר מכן פתחה התנועה בקמפיין עולמי בו שיבחה את עצמה על שירותיה לתושבי הרצועה ואף הכריזה על חיוניותה.

משרד האו"ם לתיאום סיוע הומניטרי (OCHA) לקח מיד את תפקיד השור של חמאס, שטיפה של האו"ם והפצת הסטטיסטיקה הכוזבת של מספר ההרוגים של חמאס ברחבי העולם.

יוניצ"ף, ארגון הילדים של האו"ם, התעלם מהרצח, עריפת הראשים והחטיפה של ילדים יהודים, ותוך שימוש בסטטיסטיקות של חמאס ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, קונן מיד על מותם של ילדי עזה.

בעוד העצרת הכללית של האו"ם (UNGA) המוטה נגד ישראל העבירה החלטה אחר החלטה המגנה את ישראל, מועצת הביטחון של האו"ם לא הייתה מסוגלת אפילו לגייס גינוי חד משמעי לחמאס, שלא לדבר על להכריז עליו כארגון טרור.

סיוע מציר הטרור האיראני

הזירה השנייה של בעלי הברית של חמאס הגיעה מציר הטרור האיראני. בגיבוי פטרוניהם האיראנים, חיזבאללה הלבנוני והחות'ים התימנים הצטרפו במהירות למתקפה על ישראל. חזבאללה שיגר למעלה מעשרת אלפים רקטות, טילים וכטב"מים לעבר ישראל, וגרם לנזק רב ולפינוי של למעלה מ-140,000 ישראלים. החות'ים שילבו התקפות ישירות על ישראל עם פגיעה בתעבורה הימית בים האדום. למרות שהתקפות החות'ים גרמו נזק ישיר למדינות רבות, כולל בעיקר מצרים, הקהילה הבינלאומית לא הפגינה נחישות רבה להכיל, שלא לדבר על לנטרל, את האיום.

בעוד שאיראן העדיפה, בתחילה, להשתמש בשלוחותיה כדי לבצע את עבודתה המלוכלכת, בסופו של דבר, אך באופן בלתי נמנע, המולות בטהראן הצטרפו גם הם למתקפה על ישראל, ושיגרו מאות טילים בליסטיים ומל"טים.

סיוע מהמפגינים

התחום השלישי של בעלי הברית של חמאס הגיע מקבוצות מוסלמיות ואנטי-ישראליות בעיקר. ברחבי העולם, חמאס גייס תמיכה עממית, ושלח מיליוני אנשים להפגין נגד ישראל, לתקוף יהודים וללחוץ על ממשלותיהם להטיל סנקציות על ישראל.

מה לגבי מצרים והרשות הפלסטינית?

העולם צפה בחוסר אונים כיצד מצרים המשיכה ברכבת האספקה לחמאס ובמקביל סירבה לאפשר לאף אחד מהעזתים לצאת מהרצועה ולחפש מקלט.

הרשות הפלסטינית, בהנהגת אבו מאזן, צפתה בשמחה. ישראלים נרצחו, ישראל עברה דה-לגיטימציה, אויבה הפוליטי, חמאס, הושמד, ולאט לאט אפילו מנהיגי המערב קנו את מטרות החמאס ודחפו להכרה ב"מדינת פלסטין".

התגובה המחושבת של ישראל

בינתיים ביצעה ישראל תגובה נחרצת. עשרות אלפי מחבלים מעזה נהרגו. תשתית הטרור הנרחבת של חמאס הושמדה, וכתוצאה מכך נהרס חלק גדול מעזה. העיירות השיעיות בדרום לבנון, ששימשו בסיסי טרור קדמיים, ועשרות אתרים נוספים של חיזבאללה נהרסו. "מבצע הביפר" שזכה לשבחים רבים וחיסול מנהיג חיזבאללה הוותיק חסן נסראללה, כמו גם בכירים רבים אחרים, הורידו סוף סוף את חיזבאללה על ברכיו. בתגובה לתוקפנות החות'ים, טסו מטוסים ישראליים למרחק של 2,000 ק"מ ופגעו בנכסים האסטרטגיים שלהם בתימן. באחד הסבבים של התגובה הישראלית למולות, איראן איבדה את אחד האתרים שיצרו מרכיב קריטי בתוכנית הנשק הגרעיני שלה, וההגנה האווירית שלה הוסרה.

עם זאת, למרות התגובה הישראלית הזהירה, החל חמאס גם לממש את מטרותיו הנוספות.

חמאס משיג את מטרתו להכפיש את ישראל

מנגנוני האו"ם, כולל אך לא רק העצרת הכללית של האו"ם, מועצת זכויות האדם של האו"ם ושורה של "דווחים מיוחדים" אנטישמיים ובית הדין הבינלאומי לצדק, הצטרפו כולם למטרת חמאס להשמיץ את ישראל ולהוקיע אותה. דו"ח אחר דו"ח מעוות האשים את ישראל בכל דבר, החל מהמצאת טענות שקריות על אונס במהלך הטבח ב-7 באוקטובר ועד לאלימות מינית מצד חיילים ישראלים בעזה.

התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי ביקשה מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט. תוך התעלמות מטענות מהותיות וענייניות נגד סמכות בית הדין, שלושת שופטי בית המשפט קיבלו את הבקשה והוציאו את הצווים, ובכך השוו את מנהיגי ישראל שומרת החוק לפושעי המלחמה הגרועים ביותר.

ממשלות ברחבי העולם, כולל אך לא רק ממשל נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן, בריטניה, קנדה, הולנד, אוסטרליה ואחרות, הטילו איסור מלא או חלקי על ייצוא נשק או רכיבים לשימוש צבאי לישראל.

תשע מדינות מכירות ב"פלסטין"

תשע מדינות – ארמניה, סלובניה, אירלנד, נורבגיה, ספרד, איי בהאמה, טרינידד וטובגו, ג'מייקה וברבדוס – העניקו לטרוריסטים רוצחי העם את המתנה העילאית לטבוח ביהודים והכירו ב"מדינת פלסטין" שאינה קיימת. בנוסף, דיווחים אחרונים מצביעים על כך שגם צרפת, ואולי גם בריטניה, מתכוונות לתגמל את חמאס ולהכיר ב"פלסטין".

שחרור המחבלים

לצד מימוש יעדיו הדיפלומטיים, תוך שימוש והתעללות בבני הערובה שנתפסו במהלך הטבח, חמאס כפה על ישראל לשחרר 2,144 מחבלים בתמורה לשחרור חלק מבני הערובה.

מה צריך לעשות כדי למנוע את ניצחון חמאס?

אם האירועים ימשיכו להתפתח במסלולם הנוכחי, אין ספק שחמאס ינצח במלחמה ויגשים את כל המטרות שהציב לטבח ב-7 באוקטובר – השמדת ישראל.

מאחר שהענקת ניצחון לארגון טרור רצחני תהיה אסון לישראל, הכרחי שישראל תנקוט בצעדים הבאים כדי לשלול את ההישגים שהשיג חמאס מאז ה-7 באוקטובר.

ניצחון מוחלט על חמאס

הדרך הבטוחה ביותר למנוע חלק מהניצחונות היא להשמיד את חמאס ושאר ארגוני הטרור בכללותם. בעבר, האירועים דמויי המלחמה בין ישראל לחמאס (ושאר המחבלים) בעזה, בין היתר ב-2006, 2008, 2012, 2014, 2018, 2021, הסתיימו תמיד בהפסקת אש זמנית או "הודנה".

הטרוריסטים יישמו את מה שהם רואים כמסורת האסלאמית, והפרו כל הפסקת אש כדי להתגרות בישראל. עם כל הפסקת אש שהתבססה, הטרוריסטים קיבלו אומץ וחגיגה, לאחר שתקפו את ישראל, שרדו "מעגל" נוסף, והניחו אבן בניין נוספת להכפשת ישראל.

בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר הציבה ממשלת ישראל למטרה לפרק את היכולות הצבאיות והמשילות של חמאס. אמנם נכון שהפונדמנטליזם האסלאמי, כפי שהוא מגולם על ידי חמאס, הוא יריב מאתגר לחיסול, אך האידיאולוגיה והפעולות של חמאס אינן שונות באופן מהותי מאלו של הנאציזם. למרות שעקבות הנאציזם נותרו בעינם, תבוסת הרייך השלישי והדה-נאציפיקציה השיטתית של גרמניה הפכו אותו לרדום ברובו, ללא השפעה יומיומית משמעותית. באופן דומה, רק על ידי חיסול חמאס – באמצעות חיסול או לכידה של אנשיו בעזה וביהודה ושומרון, ופירוק מוחלט של תשתיות השלטון שלו – תוכל ישראל למנוע ניצחון של חמאס.

למרות שהמטרה הייתה ברורה, עד ינואר 2025 אילצו כוחות חיצוניים את ישראל לחתור תחת יעדיה ולאפשר לחמאס להמשיך למלא את תפקידי הממשל שלו במסווה של חלוקת סיוע הומניטרי.

תוך מחויבות להשגת היעדים שהציבה ממשלת ישראל, ולאחר הלחימה האינטנסיבית הראשונית, אימצה מערכת הביטחון הישראלית מדיניות של ביצוע פשיטות ספורדיות נגד המחבלים, במקום להשתלט על שטחים ולנקות אותם באופן שיטתי מכוחות ותשתיות האויב.

נראה כי גישה זו השתנתה מאז מרץ 2025, אז סירב חמאס להאריך את הפסקת האש האחרונה ולהמשיך לשחרר בני ערובה.

ההסבר הגרפי הטוב ביותר לשינוי המדיניות הגיע בדמות מפה המציגה את השליטה הישראלית המתרחבת בעזה. ב-10 במאי 2025 טען משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי "70% [מרצועת עזה] נמצאים כעת בתוך אזורים צבאיים ישראליים, תחת צווי עקירה, או שניהם". בעוד שמטרת הפוסט והמפה שלו הייתה לבקר את ישראל, הוא הדגים באופן גרפי את טבעת החנק המתהדקת.

כתנאי מוקדם לכל יכולת למנוע את ניצחון חמאס, הפעולות הצבאיות הישראליות בעזה חייבות להימשך במלוא העוצמה ולהתעצם. ישראל חייבת להרוות את עזה בחיילים ולחסל, בין אם על ידי הרג או מעצר, את כוחות הטרור הנותרים.

שחרור בני הערובה

אף שישראל הבטיחה את שחרורם של 197 מבני הערובה, נכון ל-12 במאי 2025, חמאס ממשיך להחזיק 58 בני אדם בשבי. מבין בני הערובה הללו, היו סימני חיים מ-20; שלושה נוספים נחשבים בחיים, בהיעדר הוכחות למותם, וידוע על 36 נוספים שנרצחו על ידי המחבלים.

בעוד שיש אנשים שמנסים לקדם את הנרטיב הכוזב שהמחבלים ישחררו את כל בני הערובה אם ישראל תסכים לסיים את המלחמה לפני שתשמיד את חמאס, האמת היא שבני הערובה הם המנוף היחיד של חמאס נגד ישראל והם תעודת הביטוח האולטימטיבית שלו. למרות הסיסמאות הזולות, חמאס לעולם לא ישחרר את כל בני הערובה רק באמצעות משא ומתן.

לפיכך, אין לצבא ברירה אלא לסרוק באופן שיטתי את הרצועה, סנטימטר אחר סנטימטר, בחיפוש אחר בני הערובה, ולבצע פעולות ממוקדות כאשר מידע מודיעיני מצביע על מקום הימצאם. פעולות אלה צריכות להתבצע גם תוך סיכון פוטנציאלי לבני הערובה החיים.

למנוע את ההכרה ב"פלסטין"

בעוד שישראל אכן אינה יכולה להכתיב את מדיניות החוץ למדינות ריבוניות אחרות, היכולת להכיר ב"מדינת פלסטין" תלויה בקיומו של גוף ממשל פלסטיני אפקטיבי.

לפיכך, כדי למנוע את ההכרה הגוברת ב"מדינת פלסטין", על ישראל להכיר בכך שהסכמי אוסלו נכשלו, ובאופן קולוסאלי. הכרה זו צריכה להיות הבסיס להכרזה על מותו של הסכמי אוסלו ופירוק הרשות הפלסטינית. במקביל, על ישראל לשים קץ למדיניות העמימות בת 58 השנים ולהחיל את החוק הישראלי על רוב יהודה ושומרון.

המהלך הזה לא צריך להגיע, כפי שהציעו אחדים, בתגובה להכרה של מדינות נוספות ב"פלסטין". במקום זאת, יש לאמץ את המהלך כביטוי ברור למחויבותה של ישראל להשתלט ללא הגבלת זמן על מולדת האבות היהודית, ולמנוע הקמת מדינת טרור פלסטינית ממערב לנהר הירדן.

ליישם ללא דיחוי את "חזון טראמפ לעזה"

בהתחשב בהרס הנרחב של רצועת עזה, הנשיא טראמפ הציע לאפשר לתושבי עזה שלא השתתפו בטרור לעזוב את האזור. לאחר שתתרוקן, עזה תועבר לאפוטרופסות בינלאומית, תשתית הטרור שלה תיהרס והיא תיבנה מחדש ותמקסם את הפוטנציאל שלה.

המתנגדים לחזון טראמפ אינם מביעים בכנות דאגה הומניטרית לתושבי הרצועה, אלא מתעקשים להפוך את סבלם לנשק לרעת ישראל ונגדה.

האוכלוסייה העזתית הלא-טרוריסטית זקוקה לדה-חמאסיזציה נרחבת, בדומה למאמצים לדה-נאציפיקציה של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. תהליך זה יושג בצורה הטובה ביותר אם יורשו תושבי הרצועה, ולו באופן זמני, למצוא מקלט מחוץ לרצועה.

מימוש חזון טראמפ אינו חייב לכלול בהכרח פינוי בכפייה של תושבי הרצועה. עם זאת, אלה שיבחרו להישאר יצטרכו לעשות זאת ללא כל מתקנים, כולל, פוטנציאלית, מים וחשמל, וללא גוף ממשל שיהיה אחראי לספק שירותים אלה.

מסקנה

אחרי 19 חודשי לחימה, למרות שתכנן וביצע את הטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה, ארגון הטרור הרצחני חמאס קרוב להגשים כמעט את כל המטרות שהציב לפני הטבח. אם חמאס יוכל לממש את מטרותיו, ההצלחה לא תביא שחר חדש של שלום ישראלי-פלסטיני, אלא תבטיח עוד עשורים רבים של מוות ושפיכות דמים.

כדי למנוע מחמאס לנצח במלחמה, יש לישראל הזדמנות ליישם צעדים צבאיים טקטיים וצעדים דיפלומטיים אסטרטגיים. יישום צעדים אלה ישמיד את חמאס ויבטיח את ביטחונה של ישראל בטווח הארוך. מכיוון שהזמן הוא קריטי, על ישראל לדחוף קדימה במקביל בכל החזיתות וללא דיחוי נוסף.