האם מצרים מפרה את הסכם השלום עם ישראל? | למרות שהסכם השלום בין ישראל למצרים מגביל את היקף הכוחות הצבאיים בסיני, מידע מודיעיני מצביע על כך שמצרים חורגת מהמגבלות שנקבעו בהסכם. הרחבת שדות תעופה צבאיים, בניית בונקרים ומכשולים נגד טנקים, הקמת מאגרי תחמושת ודלק, וחפירת שבע מנהרות תת-קרקעיות מתחת לתעלת סואץ, מצביעים על תהליך מתמשך של התעצמות צבאית באזור. בעוד שחלק מהפעולות נעשו בתיאום עם ישראל במסגרת המאבק בשלוחת דאע"ש בסיני, ההערכה כעת במערכת הביטחון היא כי מצרים הציבה באזור כוח צבאי הגדול פי ארבעה מהמותר על פי ההסכם.
מדוע מצרים מתחמשת?
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, מקדם מאז עלייתו לשלטון בניית צבא מודרני ביבשה, באוויר ובים, תוך השקעה מסיבית בציוד וטכנולוגיה מתקדמים, בסיוע אמריקני שנתי של 1.5 מיליארד דולר. לצד זאת, הצבא המצרי ממשיך לערוך תרגילים צבאיים המדמים עימותים מול ישראל, מה שמעורר שאלות לגבי כוונותיו האסטרטגיות לטווח הארוך. ההתמקדות בביצורים צבאיים ובשיפור יכולת ההעברה המהירה של כוחות גדולים לסיני לאחר דיכוי דאע"ש, מעוררת תהיות באשר ליעדי הכוח הצבאי המצרי, במיוחד כשהאתגרים הביטחוניים המרכזיים של מצרים הם אתיופיה ולוב.
האינטרס המצרי בהחלשת ישראל
למרות הסכם השלום, גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים שלמצרים אינטרס להחליש את ישראל מבחינה צבאית ומדינית, תוך הגדלת תלותה בה כמתווכת בינה לבין חמאס. מצרים שואפת לשמר את מעמדה כגורם מרכזי במערכת האזורית, מתוך הבנה ש"דרך ירושלים עוברת לוושינגטון". כמתווכת מרכזית בין ישראל לחמאס, מצרים מצליחה להשיג רווחים מדיניים וכלכליים, ובמקביל לשמר מידה של לחץ על ישראל.
מודיעין ולקחי ה-7 באוקטובר
ההפרות המצריות מעלות שאלות נוקבות לגבי מוכנותה של ישראל לזהות איומים אסטרטגיים, בייחוד לאור כישלון המודיעין שהוביל למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. גורמים מדיניים בכירים טוענים כי יש צורך "לשחוט פרות קדושות" ולבחון מחדש את ההנחות שהנחו את מדיניות ישראל מול מצרים בעשורים האחרונים. ישנם גם מי שתוהים האם המודיעין המצרי היה מודע מראש למתקפת חמאס ולא העביר מידע לישראל.
השלכות דיפלומטיות ותגובה ישראלית אפשרית
השגריר הישראלי בארה"ב, ד"ר יחיאל לייטר, היה הראשון שהעלה באופן פומבי את נושא ההפרות המצריות, תוך קריאה לממשל טראמפ להתערב ולפעול בנושא. בישראל רואים במעורבות אמריקנית דרך דיפלומטית חיונית להשבת הסטטוס קוו ולמניעת הידרדרות נוספת ביחסים. לצד זאת, קיימת הבנה בצמרת המדינית כי שמירת הסכם השלום היא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה, ולכן ההתמודדות עם ההפרות המצריות תיעשה בזהירות, תוך ניסיון להפחית מתיחות ולא להוביל לעימות גלוי.
