מהן עמדות האמריקאים ביחס לתוכנית טראמפ לעזה וכיצד משפיעים מסרים מוטים על דעת הקהל? | הנשיא טראמפ העלה לאחרונה את האפשרות "להעביר" פלסטינים מעזה למדינות שכנות בזמן שרצועת עזה "מנוקה". במחקר חדש, בדקנו שתי קבוצות אקראיות תואמות של 255 אמריקאים לדעתם על התוכנית. סיפקנו לכל קבוצה גם מבוא שהיה מוטה בעד התוכנית או נגדה. לפני הצגת התוכנית נשאלו שתי הקבוצות על אהדתן לישראל, חמאס והפלסטינים. התוצאות שלנו הראו אהדה חזקה לישראל לעומת חמאס, אך אהדה רבה יותר כשנשאלו על "פלסטינים, אך לא חמאס" ואהדה ל"שני הצדדים" במידה שווה. הקבוצה שקיבלה את המסר המוטה בעד התוכנית הראתה עלייה ניכרת בהסכמה לתוכנית מאשר הקבוצה שקיבלה מסר נגד התוכנית. התוצאות מצביעות על כך שתוכניתו של טראמפ עשויה לזכות לתמיכה משמעותית בארה"ב, וכי מסרים המקדמים אותה יכולים לחזק תמיכה זו.
בשיחה עם כתבים באייר פורס וואן ב-27 בינואר 2025, הנשיא טראמפ הציג תוכנית "לנקות" את עזה על ידי פינוי מספיק מהאוכלוסייה כדי ליצור "לוח נקי".1 בעוד טראמפ אמר כי קיים שיחות עם מנהיגי מצרים וירדן, התגובות בעולם הערבי לתוכנית הן בעיקר שליליות, כאשר שרי החוץ הערבים פרסמו הודעה המתנגדת לתוכנית.2
למרות השאלות האם התוכנית ריאלית או לא, טראמפ ממשיך לקדם אותה וחזר על כוונתו ללחוץ על מנהיגי האזור המקומיים לקבל אותה.3
התוכנית שונה מכל תוכנית קודמת של כל ממשל אמריקאי. פרטים בנוגע לתוכנית לא נדונו ולא הוצעו, וישנן ספקולציות אם היא מיועדת ל"העברה" קבועה או רק ליישוב מחדש זמני עד לשיקום פיזי של עזה. מבחינת ישראל, התוכנית השתררה בעיקר שתיקה רשמית, אם כי היא דומה להצעות שהציעו חברי הכנסת דני דנון ורם בן ברק בנובמבר 2023. 4
מחקר נוכחי
הכוונה שלנו הייתה לאמוד את תגובות האמריקנים להצעה ולראות אם האופן שבו היא ממוסגרת ישפיע על התמיכה בה. לשם כך, בחרנו באופן עצמאי שתי קבוצות אקראיות, שתיהן מייצגות אוכלוסייה מאוזנת בארה"ב, והצגנו בפניהם את אותן שאלות לגבי התוכנית, אך לכל קבוצה יש מבוא שונה. קבוצה אחת קיבלה מבוא "בעד תוכנית", והשנייה מבוא "אנטי-תוכנית". לפני הצגת המבוא, שאלנו את השאלה הבאה לכל קבוצה:
מי לדעתך ראוי לאהדה רבה יותר במלחמה בין ישראל לחמאס?
האפשרויות היו: ישראל, חמאס, פלסטינים – אבל לא חמאס, יהודים – אבל לא ישראלים, לאף אחד מהצדדים לא מגיעה שום אהדה, לשני הצדדים מגיעה מידה שווה של אהדה, ו-DK/לא בטוח.
שאלה זו זהה לזו שנשאלה במחקר קודם שערכנו בדצמבר וביוני 2024 על מדגם כללי ומאוזן של אמריקאים. המחקר הנוכחי נערך בין התאריכים 29-30 בינואר 2025, והשתתפו בו 255 נבדקים בכל קבוצה (מרווח טעות +-6%). להלן התוצאות:
קבוצה 1
קבוצה 2:
התוצאות מראות שהפיצול בתשובות בשתי הקבוצות זהה, בדומה להתפלגויות שמצאנו במחקרים הקודמים שלנו. משמעות הדבר היא שכל קבוצה חלקה מאפיינים בסיסיים הקשורים לסנטימנט כלפי הצדדים בסכסוך. בעקבות שאלה זו, הצגנו את המבוא בעד התוכנית לקבוצה אחת ואת המבוא נגד התוכנית לקבוצה השנייה, ולאחר מכן הצגנו את השאלות האחרות שלנו. מכיוון שהסנטימנט הבסיסי כלפי הצדדים בשתי הקבוצות היה דומה, כל הבדל שנמצא בדפוס התשובות לשאלות הבאות יכול היה להיות פונקציה של המבואות השונים שהוצגו לכל קבוצה. שתי ההקדמות היו בנות 172 מילים בדיוק.
קבוצה 1, קבוצת התומכים בתוכנית, קיבלה את ההקדמה הבאה:
הנשיא טראמפ הציג הצעה להעביר פלסטינים מעזה למדינות כמו ירדן ומצרים, כך שניתן יהיה לשקם את עזה ללא התערבות חמאס או ניסיונות להקים מחדש תשתיות טרור. בנייה ליציבות בעזה תהיה התחלה חדשה לאזור כולו, הפוגה לאזרחיו משלטון הדיכוי של חמאס ומהאינדוקטרינציה הג'יהאדיסטית שלו. פינוי זמני של עזה יסייע לדה-רדיקליזציה של אוכלוסייתה בכך שיאפשר לאזרחים מן השורה לחיות חיים אזרחיים יצרניים במדינות יציבות יותר. אם המעבר יבוצע בתמיכה בינלאומית איתנה, הוא עשוי לספק לפלסטינים עקורים תנאי חיים טובים יותר, הרחק מהאלימות המונעת על ידי טרור שאליה הורגלו. היא גם תספק הקלה לאלפי ישראלים בקהילות מדבריות קטנות ומודרות, שחיו תחת ירי רקטות, בלונים, רחפנים והתקפות טרור מאז עליית חמאס לשלטון ב-2007, שעיכבו את התפתחותם ושיבשו את חיי היומיום שלהם. הנשיא טראמפ אמר כי ההצעה תאפשר חיים ללא הפרעה ותאפשר לתושבי הרצועה לחיות באזורים בטוחים ונוחים יותר.
קבוצה 2, קבוצת המתנגדים לתוכנית, קיבלה את ההקדמה הבאה:
הנשיא טראמפ הציג הצעה להעביר פלסטינים מעזה לירדן ולמצרים, ובעבר הציע לשלוח אותם לאינדונזיה ולאלג'יריה, תוך התעלמות מזכויות הילידים שלהם. הצעתו של טראמפ לטיהור אתני מפרה את החוק הבינלאומי בכך שהיא עוקרת בכוח את תושבי עזה ממולדתם. הן ירדן והן מצרים דחו את התוכנית וראו בה נטל ביטחוני וכלכלי מערער. הפלסטינים מתנגדים להצעה, טוענים לזכות להישאר באדמתם וחוששים מעקירה קבועה ולא ממעבר זמני לאחר חודשים של עקירה בתוך הרצועה, כשהם חיים באוהלים לאחר שישראל הפציצה והרסה את בתיהם וביצעה רצח עם. תושבי עזה, החיים תחת מצור ישראלי וכיבוש אכזרי בכלא באוויר הפתוח, נשלטים לחלוטין על ידי ישראל, ישות קולוניאליסטית-מתנחלית האשמה בפשעי מלחמה. בנוסף, מבחינה לוגיסטית, העברת יותר ממיליון אנשים אינה מעשית ומוטלת בספק מבחינה אתית, מה שהופך דיור ושילוב של אוכלוסייה גדולה במקומות אחרים לבלתי אפשריים. מטרת תוכנית טראמפ היא אתנו-מדינה שתמחק את הנוכחות, הזהות והזכויות הפלסטיניות, ותסלים במקום לפתור סכסוכים אזוריים.
לאחר ההקדמה נשאלה כל קבוצה את השאלות הבאות:
-
הנשיא טראמפ הציע ליישב מחדש את תושבי עזה במדינות השכנות. האם אתם:
מסכים מאוד / לא מסכים + אין לי מספיק מידע או הבנה כדי לקבל החלטה
-
עד כמה לדעתך נושא עזה חשוב לארה"ב?
חשוב ביותר / בכלל לא חשוב
-
העברת אזרחים עזתיים, לפי הצעתו של הנשיא טראמפ, תקטין את ההסתברות שהם יפנו לטרור בעתיד.
מסכים מאוד / לא מסכים + אין לי מספיק מידע או הבנה כדי לקבל החלטה
תוצאות: דעת הקהל האמריקאית על תוכנית טראמפ לעזה
שאלה 1
קבוצה 1: בעד התוכנית
קבוצה 2: נגד התוכנית
מהתבוננות בנתונים עולה כי בקבוצת המבוא התומך בתוכנית, קרוב לשליש (32.2%) הסכימו עם תוכנית טראמפ, ואילו בקבוצת המבוא נגד התוכנית, כרבע מהמשיבים (24.7%) הסכימו. בשתי הקבוצות, ל-37% (נגד תוכנית) ול-43% (בעד תוכנית) לא הייתה דעה או שהרגישו שאין להם מספיק מידע כדי להחליט. שיעור אי ההסכמה עם התוכנית בקבוצת ה"בעד" עמד על 25.5%, ואילו בקבוצת ה"אנטי" על 46.2%. בעוד שניתוח סטטיסטי פורמלי לא הראה הבדל סטטיסטי משמעותי בין שתי הקבוצות, הדבר נובע בעיקר מגודל המדגם, שכן הכפלת המדגם שלנו באותו דפוס תוצאות הייתה מניבה תוצאת ניתוח סטטיסטית המצביעה על הבדל משמעותי מאוד.
שאלה 2
קבוצה 1: בעד התוכנית
קבוצה 2: נגד התוכנית
כאן, 82% מקבוצת תומכי התוכנית סברו כי נושא עזה הוא לפחות בעל חשיבות מסוימת לארה"ב, בעוד 75% מקבוצת האנטי-תוכנית סברו כך. הבדל זה אינו חזק כמו ההבדל שהוצג בשאלה הראשונה.
שאלה 3
קבוצה 1: בעד התוכנית
קבוצה 2: נגד התוכנית
יותר מ-28% מקבוצת תומכי התוכנית סברו כי התוכנית תסייע בהפחתת הטרור, בעוד שרק 19% מקבוצת מתנגדי התוכנית סברו כך. כמו בשאלה הראשונה, נראה שההבדל כאן משמעותי. כמו בשאלה הראשונה, נראה שההבדל כאן משמעותי.
דיון
כמו במחקרים קודמים שלנו, הסנטימנט כלפי ישראל לעומת חמאס לעומת הפלסטינים מראה סנטימנט חיובי חזק לישראל בהשוואה לחמאס, אך פחות בהשוואה למונח הגנרי יותר והלא נגוע בטרור "פלסטינים". אנו רואים שוב גישה חזקה של "שני הצדדים", שבה כל צד נתפס בחיוב (בעוד שהכוונה הן לישראל והן לחמאס, ייתכן שהנשאלים רואים את "שני הצדדים" כישראל ואת "הפלסטינים").
תוכנית טראמפ, בוודאי הצעה "מחוץ לקופסה", זכתה לתמיכה של בין 24% ל-32% מהנשאלים. הצגת ה"פרו-תכנית" הביאה לקפיצה ברמת התמיכה בתוכנית ולתחושה כי התוכנית תפחית את הסיכוי לחזרת תושבי הרצועה לטרור בעתיד (28% לעומת 19%). בעוד שההבדלים בתוצאות שלנו לא הגיעו למובהקות סטטיסטית, סביר להניח שזה נובע מגודל המדגם שלנו, שכן הגדלת גודל המדגם הייתה מניבה הבדלים מובהקים סטטיסטית עם דפוס התוצאות. על אף ההיבט הסטטיסטי הפורמלי, נראה כי ההבדלים הנצפים שמצאנו מצביעים על כך שהמסרים הכלולים בהצהרת "בעד התוכנית" משפיעים על התוצאות, ומגדילים את הסיכוי לתמיכה בקרב המשיבים שלנו.
מסקנה: מה חושבים האמריקאים על תוכנית טראמפ לעזה?
הרעיון של העברת אזרחים פלסטינים אל מחוץ לשטח שבשליטת ישראל (המכונה לעתים קרובות "טרנספר") נשקל מאז ומתמיד מחוץ לקונצנזוס הבינלאומי.5 נראה כי תוכנית טראמפ זרקה קלף פרוע לדיפלומטיה הקונבנציונלית, שבאופן מסורתי החזיקה ב"שתי מדינות לשני עמים" באופן רשמי כאופציה המעשית היחידה בדינמיקה הישראלית-פלסטינית, למרות הבעיות הכרוכות בגישה זו.6 התמיכה המשמעותית יחסית בקרב מדגם אקראי של אמריקאים בתוכנית טראמפ, במיוחד כאשר מוצגים בפניה טיעונים חיוביים בעד התוכנית, מציבה אתגר לגישות דיפלומטיות סטנדרטיות ופותחת דיון בחלופות לגישת "פתרון שתי המדינות" המקובלת עד כה בעולם.
