התראות

בגלל הבירוקרטיה: צפויה ירידה בתשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים

בניגוד לציפיות, תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים צפויים לרדת השנה בכ-30%-40% • ההפחתה נובעת מקשיים בירוקרטיים וכלכליים, ולא משינוי אידיאולוגי
שיתוף
יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן. צילום: מוחמד טורוקמן
יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן. צילום: מוחמד טורוקמן

תוכן העניינים

ב-31 בדצמבר 2024 צפוי שר הביטחון להגיש לקבינט המדיני-ביטחוני את הדו"ח השנתי שמכמת את תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2024. רבים יופתעו לגלות שבשורה התחתונה, ככל הנראה תחול ירידה בתשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים, לראשונה מזה עשורים, וזאת למרות הציפייה שלאחר טבח השבעה באוקטובר, התשלומים יגדלו באופן דרמטי.

העמקה בנתון המפתיע מובילה להבנה שדיווח ומציאות אינם תמיד חופפים, והגורם המרכזי לירידה הוא לא אחר מאשר הבירוקרטיה הפלסטינית.

רקע

מאז הקמתה, הרשות הפלסטינית משלמת תגמולים כספיים למחבלים. מקבלי התשלומים מתחלקים לשתי קבוצות:

  1. מחבלים כלואים – הרשות הפלסטינית משלמת משכורות חודשיות לכל הפלסטינים שנכלאו על ידי ישראל בשל השתתפותם בפעילות טרור. במקרים רבים, תשלומים אלה נמשכים גם לאחר שחרורם.
  2. מחבלים פצועים ומשפחות של מחבלים הרוגים – הרשות הפלסטינית משלמת קצבאות חודשיות למחבלים פצועים ולמשפחות המחבלים שנהרגו.

על פי הערכות חוקרים, היקף התשלומים עומד על כמיליארד שקלים בשנה.

בשנת 2018 חוקקה מדינת ישראל את חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, המוכר בכינויו "חוק הקיזוז". החוק מחייב את שר הביטחון להגיש דו"ח שנתי לקבינט המדיני-ביטחוני, ובו מפורט היקף התשלומים שהועברו על ידי הרשות הפלסטינית למחבלים בשנה החולפת. לאחר אישור הדו"ח, סכום זה מקוזז מהכספים שממשלת ישראל גובה ומעבירה לרש״פ. מאז שנת 2018, עמד היקף התשלומים הממוצע שדווח על ידי שר הביטחון על כ-620 מיליון ש"ח בשנה. הפער בין ההערכות המחקריות לסכומים המדווחים נובע, בין היתר, מקשיים באיסוף מודיעין.

באופן תיאורטי, בעקבות טבח השבעה באוקטובר, היקף תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים בשנת 2024 היה אמור לנסוק לרמות חסרות תקדים, זאת בהתחשב במעצרם של אלפי מחבלים והריגתם של אלפי מחבלים נוספים. אולם, בפועל נראה שההפך הוא הנכון, והיקף התשלומים דווקא ירד.

למה צפויה ירידה בתשלומים?

  1. מניעת ביקורי נציגי הצלב האדום

לפי תקנות הרשות הפלסטינית, מחבל כלוא נדרש להגיש טפסים הכוללים פרטי חשבון בנק או נמען שיקבל את הכספים במקומו. בעבר, נציגי הצלב האדום סייעו למחבלים להגיש טפסים אלה. בימי שגרה, נציגי הצלב האדום נפגשים עם מחבלים כלואים ומחתימים אותם על הטפסים הדרושים כדי שהרשות הפלסטינית תוכל לבצע את התשלומים.

בעקבות טבח השבעה באוקטובר, התקבלה החלטה עקרונית של מדינת ישראל למנוע ביקורי נציגי הצלב האדום אצל המחבלים הכלואים. החלטה זו נובעת, בין היתר, מהכישלון המוחלט של הארגון לסייע לישראלים שנחטפו על ידי ארגוני הטרור. ללא ביקורי הצלב האדום, התקשו המחבלים למלא ולהגיש את הטפסים הדרושים, מה שהוביל לפגיעה משמעותית בביצוע התשלומים על ידי הרשות הפלסטינית.

  1. לחץ כלכלי על הרשות הפלסטינית

מאז הטבח, הרשות הפלסטינית מתמודדת עם מצוקה כלכלית קשה. נתונים חדשים שהועברו למרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון על ידי משרד האוצר, בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע, מציגים תמונה ברורה: לצד הירידה הכללית בהכנסות הרשות הפלסטינית, ישראל החלה לנכות מהכספים המועברים אליה את הסכומים שהיו מועברים לעזה. סכומי הניכוי החודשיים נעים בין 235 מיליון ל-275 מיליון ש"ח, ובמצטבר עומדים על כשלושה מיליארד ש"ח עד סוף נובמבר 2024.

בעבר, גם כאשר הרשות הפלסטינית עמדה בפני משברים כלכליים חמורים ונאלצה לקצץ את משכורות עובדיה, היא הקפידה לשלם את מלוא משכורות המחבלים הכלואים. אולם בשנת 2024, בשל הלחץ הכלכלי, נאלצה הרשות הפלסטינית לכלול אפילו את המחבלים בגזרות הכלכליות, והיקף התשלומים צפוי לרדת בכ-30%-40% רק בשל קיצוצים אלה.

  1. שיבושים בעקבות הלחימה בעזה

הלחימה בעזה גרמה לשיבושים חמורים בשירותים שונים, כגון חיבור לאינטרנט ושירותים פיננסיים. משפחות המחבלים מתקשות להגיש את הטפסים הנדרשים לרש״פ, ובמקרים רבים אף לקבל את הכספים עצמם. בנוסף, הפגיעה במוסדות חמאס ברצועה מקשה על הפקת מסמכים בסיסיים, כגון תעודות פטירה, הדרושות כדי לקבל קצבאות עבור מחבלים שנהרגו.

למרות שהרשות הפלסטינית מפיצה נתונים תעמולתיים על מספר ההרוגים ברצועה, בפועל היא יודעת שנתונים אלה אינם מדויקים, מה שמקשה עוד יותר על ביצוע התשלומים.

מסקנות ומשמעויות

מסקנת השילוב בין הגורמים המפורטים לעיל היא ברורה: הדו"ח השנתי שיגיש שר הביטחון לקבינט המדיני-ביטחוני צפוי לשקף ירידה, אולי אפילו ירידה משמעותית בהיקף תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים בשנת 2024 לעומת השנים האחרונות. חשוב להדגיש, הירידה אינה תוצאה של שינוי במדיניות הרשות הפלסטינית, אלא כורח המציאות שנכפה עליה על ידי ישראל.

המלצות לשנת 2025

אם מדינת ישראל מעוניינת לחסל את תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים, עליה:

  1. להגביר את הלחץ הכלכלי על הרשות הפלסטינית, כולל המשך הניכויים מהכספים המועברים לה.
  2. למנוע שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים, כגון הצלב האדום, שמסייעים לרש״פ בתשלום המשכורות.
  3. להציב קשיים ביורוקרטיים ותפעוליים נוספים, כמו שיבוש דרכי התשלום ומעקב אחר מקבלי המשכורות והקצבאות.
  4. לפתח אמצעים חדשים למניעת התשלומים, כגון חקיקה נוספת או שיפור המודיעין לשם חשיפת מלוא היקף התשלומים.

שנת 2024 צריכה לשמש דוגמה לכך שניתן להפחית את תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים באמצעות שילוב של צעדים כלכליים, משפטיים ומבצעיים. אם יוגבר הלחץ ויתווספו הקשיים, ייתכן ויהיה ניתן להוביל להפחתה נוספת בתגמולי הטרור גם בשנת 2025, ובכך לחזק את המאבק בתמיכת הרשות הפלסטינית בטרור.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close