האם מעמד אבו מאזן בזירה הערבית נחלש משמעותית? | המערכת הפוליטית במזרח התיכון עוברת שינויים משמעותיים לאור ההתפתחויות הגאופוליטיות האחרונות, כאשר אחד הביטויים לכך הוא השינוי במעמדו של יו״ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. לאחר תקופה ממושכת בה נתפס עבאס כשחקן מרכזי בזירה הפלסטינית ובדיפלומטיה האזורית, גורמים ביטחוניים מצביעים כעת על התערערות מעמדו ועל האפשרות כי תקופת שלטונו מתקרבת לסיומה. מאמר זה מנתח את הגורמים להחלשת מעמדו ואת ההשלכות האפשריות על עתיד הזירה הפלסטינית והאזורית.
היחלשות המעמד הדיפלומטי האזורי
אחת העדויות המשמעותיות להיחלשות מעמדו של עבאס היא אי-הזמנתו לפסגה אזורית חשובה שיזם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ב-21 בפברואר 2025. פסגה זו, שהתמקדה בתוכנית ההגירה של הנשיא טראמפ מרצועת עזה ובהיערכות ליום שאחרי המלחמה, כללה מנהיגים ערביים בכירים, אך עבאס נעדר ממנה.
לפי הערכות גורמי ביטחון בכירים, הדרתו של עבאס מפורום בעל חשיבות אסטרטגית גבוהה זה, העוסק ישירות בסוגיות הנוגעות לעתיד הפלסטינים, מהווה אינדיקציה ברורה לכך שמנהיגי האזור מעריכים כי תקופת שלטונו מתקרבת לסיומה. יתרה מכך, ההיעדרות מפסגה זו מצביעה על תהליך מתמשך של שינוי בתפיסה האזורית לגבי תפקידה העתידי של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה.
התמורות ביחסים עם המערכת הבינלאומית
מעבר להיחלשות מעמדו האזורי, ניכרת גם ירידה באמון המערכת הבינלאומית ברשות הפלסטינית תחת הנהגתו של עבאס. דוגמה בולטת לכך היא החלטתן של מצרים ומדינות תורמות נוספות לסרב להעניק לרשות הפלסטינית סמכויות לניהול ישיר של כספי שיקום רצועת עזה.
החלטות אלו מנומקות רשמית בחששות לגבי "חוסר שקיפות" בניהול הכספים, אך למעשה משקפות חשש עמוק יותר לגבי יכולתה של הנהגת הרשות הפלסטינית הנוכחית לנהל באופן תקין ואחראי משאבים כלכליים משמעותיים. חששות אלה נשענים על ניסיון העבר, שבו נטען כי כספי תרומות לא הגיעו ליעדם המיועד.
גם בזירות נוספות ניכרת התרחקות ממחמוד עבאס. בעת השתתפותו בוועידת הפסגה ה-38 של האיחוד האפריקני שהתקיימה באדיס אבבה ב-15 בפברואר, דווח כי נשיא אלג׳יריה, עבד אל מג׳יד תבון, ומנהיגים אפריקאים בכירים נוספים התעלמו מנוכחותו. התעלמות זו מהווה אינדיקציה נוספת לכך שגם מחוץ לגבולות המזרח התיכון, ישנה הכרה גוברת בכך שעבאס הגיע לקץ דרכו הפוליטית.
מתיחות פנימית בצמרת הרשות הפלסטינית
במקביל לאתגרים החיצוניים, ניכרים סימנים למתיחות פנימית בצמרת הרשות הפלסטינית. ביטוי מוחשי לכך הוא הדחתו של חוסיין א-שיח׳, מקורבו של עבאס, מתפקידו כשר לעניינים אזרחיים, ומינויו של איימן קנדיל במקומו. א-שיח׳, המשמש גם כמזכ״ל הוועד הפועל של אש״ף, נחשב לדמות מרכזית בסביבתו הקרובה של עבאס, ולכן הדחתו מהווה אינדיקציה לשינויים פנימיים משמעותיים.
מקור נוסף למתיחות הפנימית הוא כוונתו המוצהרת של עבאס להציג בוועידת הפסגה הערבית הקרובה את "חזון הרש״פ להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים", שבמסגרתו מתוכנן להודיע על דחיית הבחירות לנשיאות ולפרלמנט הפלסטיני בשנה נוספת לפחות, תוך הנמקה הקשורה ב"נסיבות" הנוכחיות. החלטה זו מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים בכירים ברשות הפלסטינית, הטוענים כי עבאס מנסה להרוויח זמן כדי להישאר בתפקידו, תוך התעלמות מן הדרישה העממית ברחוב הפלסטיני לעריכת בחירות מיידיות.
הערכות בנוגע לעתיד ההנהגה הפלסטינית
על פי גורמים ביטחוניים, ישנם סימנים ברורים לכך שהזירה הערבית מאמצת את הגישה שהובילה ממשלת ארצות הברית הקודמת בראשות ג׳ו ביידן, הקוראת להקמת רשות פלסטינית מחודשת, לארגון מחדש של המערכת הפוליטית הפלסטינית, ולהחייאת ארגון אש״ף, תוך הרחקתו של מחמוד עבאס בן ה-89 מהזירה הפוליטית.
על אף ניסיונותיו של עבאס להיאחז בשלטון, הערכת גורמי הביטחון היא כי הדבר מתאפשר בעיקר הודות לקבוצה של בכירי הפת״ח המקיפה אותו, הנהנית עמו ממנעמי השלטון. עם זאת, ההערכה היא כי זמנו של עבאס בהנהגה הולך ואוזל, וכי הוא נמצא בדרך לפרישה מוקדמת מתפקידו. לאור זאת, ישראל נערכת אף היא לירידתו מהבמה הפוליטית.
ניתוח מעמדו המדיני של יו״ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מצביע על היחלשות משמעותית במעמדו הן בזירה האזורית והן בזירה הבינלאומית. הדרתו מפורומים אזוריים חשובים, אובדן אמון המערכת הבינלאומית ביכולתו לנהל משאבים, והתגברות הביקורת הפנימית נגדו, כולם מצביעים על כך שתקופת שלטונו מתקרבת לסיומה. תמורות אלה צפויות להשפיע באופן משמעותי על עתיד הזירה הפלסטינית ועל תהליכי קבלת ההחלטות האזוריים בנוגע לעתיד רצועת עזה.
