המלחמה התודעתית של חמאס נגד ישראל מאז פלישתו ב-7 באוקטובר היא נשק קריטי בארסנל שלו. חמאס זכה לאהדה עולמית בשל האשמותיו המפוברקות: ישראל מרעיבה עזתים, מסרבת לשלוח סיוע הומניטרי, פוגעת באזרחים בזדון ממחשבה תחילה ויורה על ערי אוהלים, בתי חולים, מסגדים ובנייני מגורים. בעוד שכל ההאשמות הללו הופרכו, כולל מספרי הנפגעים במשרד הבריאות של חמאס, מלחמת תפיסות זו מותירה רושם ארוך טווח על הציבור הבינלאומי. עלייה עולמית באנטישמיות ברחבי צפון אמריקה ואירופה, נושאי קונספירציה נאציים ברשתות החברתיות ומחאות נרחבות המציגות יהודים וישראלים כרוצחים ופושעי מלחמה גזעניים הוכיחו את עצמם ככלי נשק יעיל בהנדסת התודעה של הקהל.
מתקפת הרקטות הקטלנית של חיזבאללה על העיירה הדרוזית מג'דל שמס ברמת הגולן ב-27 ביולי 2024, שבה נהרגו 12 ילדים ונפצעו עשרות אחרים במגרש כדורגל ועוררה סערה של סיקור תקשורתי. הן צה"ל והן הממשל האמריקני אישרו כי רקטת הפאלק-1 מתוצרת איראן נורתה מהעיר הלבנונית שבעא על ידי חיזבאללה. כזכור, הארגון נתמך על ידי איראן ומוגדר כארגון טרור על ידי ישראל, ארצות הברית ורוב מדינות המפרץ הערביות.
עם זאת, כמה כלי תקשורת בשפה הערבית ומשפיעני רשתות חברתיות הטילו את האחריות לפיגוע על ישראל. כתבת "אל-ערבי", כריסטין רינאווי, הייתה אחת מאנשי התקשורת הערביים הרבים שהפיצו את הנרטיב המפוברק לפיו כיפת ברזל הישראלית נכשלה. רינאווי מ"אל-ערבי" הקטארית, לבושה בקסדה ואפוד מגן עם הכיתוב "PRESS" (תקשורת), דיווחה בשידור חי כי אדם "בחולצה של מגן דוד אדום" אמר לה כי "עדי ראייה" אמרו שישראל ירתה את הרקטה שפגעה במגרש הכדורגל. רינאווי ציינה אז כי אותו מקור לכאורה אמר לה שהוא לא יכול לדווח את האמת, מחשש שישראל תכלא אותו.
Middle East Eye, כלי תקשורת הממומן על ידי קטאר, ערך את הדיווח של אל-ערבי ופרסם אותו באינסטגרם. נכון ל-30 ביולי, הפוסט זכה ל-23.6 אלף לייקים, ומשתמשי אינסטגרם רבים הגיבו מאות תגובות מאשרות. טענה שקרית זו התפשטה במהירות בכלי התקשורת הערביים וברשתות החברתיות. כלי תקשורת אלה, שבסיסם בעיקר בקטאר, התומכת העיקרית של חמאס, ניסו לקשר את הטרגדיה וטענו כי ישראל כובשת באופן בלתי חוקי את מג'דל שמס, שרבים מתושביה, כולל הילדים שנרצחו, מחזיקים באזרחות סורית. התקשורת הערבית רמזה שישראל הרגה אזרחים סורים אך "הפלילה" את חיזבאללה כדי להרחיב את מלחמתו עם חמאס לחיזבאללה בצפון. טענה זו התעלמה מחודשים של מטח רקטות של חיזבאללה, מלחמת כטב"מים וירי ממוקד לעבר צפון ישראל.
סיקור תקשורתי מטעה זה לא הסתכם במקורות חדשותיים ערביים. לאחר הפיגוע הופיעה בעמוד הראשון של הוושינגטון פוסט תמונה מהלוויית הילדים הדרוזים, עם כותרת שהכריזה: "ישראל פוגעת במטרות בלבנון". התמונה והכותרת המנותקות מהמציאות יצרו את התפיסה המוטעית שישראל תקפה ילדים ערבים בלבנון לעומת האמת על המתקפה הקטלנית של חיזבאללה נגד ילדים דרוזים בגולן הישראלי.
שיטות אלה של מידע כוזב הן חלק ממגמה של גיוס וניצול "לוחמת תפיסה" מתקדמת לצד הטרור של חזבאללה וחמאס הנתמכים על ידי איראן, שהתעצמה מאז בטבח ב-7 באוקטובר. דוגמאות אלה מדגישות את חשיבות בחינת התפיסה ככלי מלחמה, את האיום שלה על מעמדה הבינלאומי של ישראל ואת האופן שבו ישראל יכולה להשתמש בה לצרכים שלה.
בהנחייתה של איראן, חמאס, חזבאללה וקבוצות טרור אחרות השתמשו בתקשורת החברתית והמיינסטרים כדי להקרין נרטיב המציג אותם כישויות פוליטיות לגיטימיות וכ"לוחמי חופש", תוך שינוי התפיסה של קהלי יעד מרובים. אלה כוללים את הציבור הישראלי, את הציבור הפלסטיני ואולי חשוב מכל, את הקהל הפוליטי והציבורי האמריקאי.
העלייה התלולה באנטישמיות העולמית בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר היא במידה רבה תוצאה של קמפיין לוחמת התפיסה המוצלח של חמאס. חמאס, למעשה, עיצב את התעמולה האנטי-ציונית, האנטישמית והתבסס על דיסאינפורמציה על פני קודמיו האידיאולוגיים: הנאצים, הסינים והסובייטים. משטרים אלה השפיעו באופן משמעותי על מנהיגים ותנועות פלסטיניות, מחאג' אמין אל-חוסייני בשנות העשרים ועד לארגון לשחרור פלסטין החל משנות השישים. העניין הפלסטיני הצליח באופן אקספוננציאלי לאורך זמן לגרום לתעמולה אנטי-ישראלית לפנות לקהלים מערביים וגלובליים, ובה בעת לפנות לעולם הערבי והמוסלמי באמצעות אידיאולוגיה, סמליות דתית ומסרי אחדות ערביים.
לוחמת דיסאינפורמציה נגד ישראל ויהדות העולם, שמקורה במשטר האיראני ובמסווה של אנטי-ציונות, משלימה את פעולות הטרור המסורתיות של חמאס, חיזבאללה והחות'ים כחלק מאסטרטגיית "הלוחמה ההיברידית" של איראן. כפי שמציין רון שלייפר, במבצעים פסיכולוגיים, חסידי "פסיוואר" גורמים לדמורליזציה של אוכלוסייה אזרחית באמצעות פחד, אימה ומניפולציה רגשית. תפיסת המלחמה כמושג היא רחבה יותר ממלחמה נפשית או מלחמה פוליטית, שכן היא מפריעה להבחנה של הקהל את הסכסוך בכללותו. הקהל הניטרלי המתבונן בסכסוך מקבל את המסרים של האויב, שמשפיע על האופן שבו קהלים אלה מקבלים ומפרשים מידע. כך דימויים, מסרים אידיאולוגיים ופניות רגשיות מעצבים תפיסה מסוימת של הסכסוך המיטיבה עם האויב.
לוחמת התפיסה של איראן ושלוחיה שולטת ברשתות החברתיות ובתקשורת המיינסטרים. לדוגמה, קטאר, נותנת החסות החשובה ביותר של חמאס, משפיעה על קהלים של מאות מיליונים באמצעות ענקית התקשורת אל-ג'זירה, שהציגה את הנרטיב שלה לגבי "הסוגיה הפלסטינית" בערבית, אנגלית ושפות אחרות. אתר AJ+ של אל-ג'זירה מעצב את דעת הקהל ברחבי העולם עם מסרים המותאמים לקהל המערבי, לעתים קרובות בניגוד מוחלט למסרים שלהם בערבית.
לוחמת תפיסות ומלחמה תודעתית במזרח התיכון
אל-ג'זירה היא רק דוגמה אחת למגמה כללית של משטרים אוטוריטריים המשתמשים בכלי תקשורת כדי לשלוט במידע ולעצב תודעה ציבורית. מלחמת תפיסה יכולה להיות מוקרנת החוצה לקהלים זרים ופנימה לקהלים מקומיים. משטרים מפיצים מסרים התומכים באג'נדה שלהם ומבטיחים את המשך השליטה תוך חיזוק הלגיטימיות הפוליטית שלהם. סוג זה של פעולה פסיכולוגית נמצא בשימוש נרחב על ידי רוסיה וסין הקומוניסטית, כפי שמוצג במודל "שלוש הלוחמות" שלה.
שמירה על לגיטימציה פנימית ובינלאומית בקרב קבוצות טרור אסלאמיסטיות ואחרות חשובה במיוחד במזרח התיכון רווי הסכסוכים. לוחמה פסיכולוגית היא כלי חיוני במתן לגיטימציה לפעולות צבאיות טוטליטריות כמו גם לארגוני טרור, לגיוס תמיכה ציבורית ולהרתעת אויבים. סמליות תרבותית ודתית הם מרכיבים חיוניים של פעולות תפיסה, במיוחד במזרח התיכון. סמלים ודימויים של צעירים פלסטינים המניפים שלטי ניצחון, מספרים סיפורי גבורה ומזכירים את הקוראן משמשים כלים רבי עוצמה לשמירה על המורל והתמיכה בג'יהאד. באסלאם במיוחד, אמונות דתיות שזורות במאבקים פוליטיים וצבאיים, ומגייסות כוחות למאבקים ומלחמות.
7 באוקטובר והמלחמה התודעתית והתפיסתית של חמאס
תוצאות ה-7 באוקטובר הדגישו את ההתחמשות האנטישמית המוצלחת של נושאי תעמולה פלסטיניים קלאסיים. קמפיין הדיסאינפורמציה של חמאס הצליח למצב כ"התנגדות" אצילית את מתקפת הטרור ההמונית, הברברית, החד-צדדית, והמתוכננת אסטרטגית שלו, שבה נהרגו כ-1,200 אזרחים. התעמולה של חמאס שינתה את התפיסה העולמית ושכנעה את המערב, המוסלמים המתונים והקהילה הבינלאומית להזדהות עם ארגון טרור אסלאמי רדיקלי נגד מדינה דמוקרטית.
במלחמת התפיסה המתמשכת שלו, חמאס עקר עובדות מהשורש: נתוני המוות המפוברקים של משרד הבריאות בעזה, המנוהל על ידי חמאס; ההאשמה השגויה שצה"ל הפציץ את בית החולים אל-אהלי בנובמבר 2023, שהתגלתה כרקטה תועה שירו חמושים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני; הסתרת אמצעי לחימה באונר"א, בבתי ספר ובמבני מגורים אחרים; תמונות ויזואליות וסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות; השימוש בבתי חולים ובמסגדים כבסיסים צבאיים וכפתחי פירים של מנהרות – הן רק כמה דוגמאות.
עם זאת, הדיסאינפורמציה הממוקדת של חמאס הצליחה במיוחד בשדה הקרב הצבאי והבינלאומי על דעת הקהל. לוחמת התפיסה של חמאס הניבה האשמות בינלאומיות שקריות: "ההרעבה המונית", "רצח העם" ו"הטיהור האתני" מצד צה"ל הגיעו לשיאן בפסיקות האחרונות של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק המאשימות את ישראל בנוכחות ובפעילות פלילית ביהודה, שומרון ועזה.
האפשרויות העומדות בפני ישראל למאבק במלחמת התפיסות
על ישראל לחשוף, לחנך ולערב קהלים רבים למציאות של מלחמת "שבע חזיתות" שמנהלים נגדה המשטר האיראני ושלוחי הטרור שלו. כדי לחזק את מעמדה הבינלאומי ואת הלגיטימציה שלה, על ישראל לחזק את הקהל הביתי שלה תוך חשיפת המניפולציות התקשורתיות של ציר הרשע בפני קהלים מערביים וגלובליים.
סיכונים לקהל הביתי
תפיסות הנדחפות על ידי תקשורת המיינסטרים המקומית והזרה, בין אם במכוון ובין אם לאו, עלולות לגרום ל"עייפות קרב" וייאוש בקרב האוכלוסייה העמידה בישראל, ולהפוך לחלק מאיום קיומי על המדינה היהודית. כך למשל, הדגש בתקשורת הישראלית על החזרת החטופים מה-7 באוקטובר "בכל מחיר" עשוי לשחק לטובת חמאס. כמו כן, קריאות זרות ל"הפסקת אש" עלולות להכביד על הנפש הישראלית. מסרים אלה ומסרים אנטישמיים ואנטי-ציוניים הפכו נפוצים בפלטפורמות מדיה חברתית כמו טיקטוק, עם האלגוריתם הסיני שלה, או נדחפים על ידי בוטים רוסים ואיראנים.
גורמי חשיפה תקשורתיים אלה עשויים להשפיע על תפיסת ההצלחה והניצחון של הקהל הביתי במלחמה ועל פעולות ותוצאות צבאיות ודיפלומטיות. התרבות המוסלמית הערבית, המוגדרת היטב על ידי מושגים של כבוד ובושה יותר מאשר על ידי מספר ההרוגים, עשויה לתפוס ולהכריז על עצמה כ"מנצחת" על ביצוע הטבח ב-7 באוקטובר, למרות המחיר של זה. לחלופין, ישראלים עשויים לתפוס את התוצאה בעזה כ"פחות מניצחון" בגלל סוגיית החטופים יוצאת הדופן ומורת הרוח העולמית.
הפתרון למלחמה התודעתית של חמאס: גישת ה'תודעה'
כדי למנוע תוצאה מזיקה זו, על הממשלה, התקשורת והחברה האזרחית בישראל לעבור מגישת הסברה ("הסבר" הגנתי למדיניות) לגישת תקשורת תודעתית (תפיסה אסרטיבית). כדי שזה יקרה, ישראל לא צריכה להדגיש את חשיבות ההסברים ההגנתיים למעשיה, אלא ליצור נרטיבים התקפיים אסרטיביים כדי לתקוף ולערער את אויביה. ניהול מידע ותפיסה אסרטיביים הן בזירה הצבאית והן בזירה האזרחית הם מרכיבים חיוניים בחשיפת קהלים רבים ובחינוך נגד מכונת התעמולה האיראנית.
ישראל צריכה לשפר את ארסנל העוצמה הרכה שלה כדי להשפיע על קהלים שונים, כולל האויב. האויב חייב לראות את האובדן והייאוש שגורמת מלחמה ארוכה נגד ישראל. אויביה ההיסטוריים של ישראל, הסובייטים, הנאצים, המפלגה הקומוניסטית הסינית והמשטר האיראני – כולם גייסו במיומנות עוצמה רכה. למרות שהציבור הישראלי עמיד להפליא, יש לחנך את אזרחיו לזהות את השימוש בלוחמת תפיסה של האויב ולגייס באופן יזום את עוצמתו האזרחית הרכה לעיצוב התפיסה הזרה במערב ובעולם הערבי.
לוחמת התפיסה של ישראל חייבת גם לערער את האינדוקטרינציה ההמונית נגד המדינה היהודית בקמפוסים של אוניברסיטאות מערביות. את נרטיב ה"הצטלביות" המקיף שהשתלט על השיח המערבי וכינה את ישראל 'הנבל' ואת חמאס 'הקורבנות', יש להביס באמצעות ערעור השקרים ההיסטוריים והאינטלקטואליים שלו. בכוחה של לוחמת תפיסה אסרטיבית לגרום להיפוך המגמה, לפיה ישראל עוצבה מחדש כארגון טרור בעוד חמאס מוצג כלוחם חופש. יש למגר את הנרטיבים והטקטיקות הללו מהתקופה הסובייטית.
כדי להצליח באמת, על ישראל להשקיע משאבים בתודעה אזרחית, במבצעי הסברה ובהקצאות ממשלתיות לחיזוק ביטחונה הלאומי מפני איומי לוחמת התפיסה והתודעה. עוצמה רכה חייבת להעביר את המדינה היהודית מהגנה להתקפה במלחמת התפיסות הקיומית של המאה ה-21. הדבר ידחוף את איראן, חמאס, חיזבאללה ונאמני הטרור החות'ים על עקבותיהם, וימנע מהם להניע את הנרטיב השקרי שהשתלב בהצלחה בשיח המערבי.
