מינויו המפתיע של יחיא סינוואר למחליפו של איסמעיל הנייה כמנהיג המדיני של תנועת חמאס הוביל לסימני שאלה רבים באזור. כעת, אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה למלחמה תודעתית מעשית, מנתח את המהלך כחלק מהמשך המאבק של חמאס בישראל: "מדובר בניסיון ליצור 'מרחב חסינות' לסינוואר תחת הלחץ הצבאי בו נתונה התנועה, כמו גם שרשרת החיסולים שהתרחשו לאחרונה. בסופו של דבר, מצב זה מוביל לסדקים בהנהגת התנועה ולחולשתה".
לפני כשלושה שבועות, דיווחה רשת החדשות CNN כי להערכת פקידים אמריקאים סינוואר אינו מעוניין לשלוט בעזה, וכי ישראל וחמאס הגיעו להסכמה על תכנית שלטון ביניים. לפי התוכנית, אף אחד מהם לא ישלוט בעזה לאחר השלב השני של הפסקת האש. באותו דיווח התפרסמה הערכה כי סינוואר נתון ללחץ גובר מצד פקודיו הצבאיים לקבל את הסכם הפסקת האש, לשחרר את החטופים ולהוביל לסיום המלחמה.
לדברי בלאיש, הניסיון להציג את החולשה האוחזת בחמאס ואת סינוואר המתחבא במנהרות כאשר החבל מתהדק על צווארו, הביא למהלך התודעתי של הכתרת סינוואר כמחליפו של הנייה. "צעד זה במטרה להציב את מעמדו הן כדרג מדיני והן כדרג צבאי", מסביר בלאיש, ומוסיף: "הערכה זו מתבססת גם על דברי בכיר חמאס, מחמוד אלמרדאווי, שטען כי ישנם גורמים בתקשורת שניסו להציג את המהלך כמחליש את התנועה במטרה לפגוע בה".
המינוי בעיני העולם הערבי ואיראן – איתות להמשך ההתנגדות
"את התשובה לשאלה ניתן לראות בערוצי התקשורת הערבים והאיראניים כפי שדווחו גם אצלנו", אומר בלאיש, ומרחיב: "זו מעין התלכדות שורות להעברת מסר אחד לסינוואר הוא הניצחון על ישראל הוא המסר להתנגדות עד הסוף".
כחיזוק לדבריו מביא את דברי הפרשן הפוליטי הפלסטינאי, אסמעיל אל-מדהון: "בחירתו של סינוואר מאשרת שחמאס מוכן להשלים את העימות עד הסוף". הוכחה נוספת לכך היא בדבריו של מוסטפא ברגותי כי "המסר של חמאס הוא שאינם נסוגים מההתנגדות ומהמאבק". מאידך, גם בצד הצפוני של הגבול, חזבאללה רואה את הדברים בצורה דומה. לפי הפרשן ויסאם איסמעיל מעיתון "אל-מיאדין" המקורב לארגון: "המסר בבחירת סינוואר הוא שחמאס תישאר תנועת התנגדות ושמבול אל-אקצא לא יסתיים".
סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בוחן גם את העמדה של איראן, הגב של חמאס, ומונה את הפרסומים השונים בעיתונות המקומית המשקפים את עמדת המשטר: "העיתונות האיראנית מדגישה כי סינוואר הוא איש של ח'מינאי ומקורב לאיראן אף יותר מהנייה. היומון "כיהאן", שופרו של המשטר, טען כי חמאס נקם בישראל את נקמתו של הנייה באמצעות מינויו של סינוואר כראש הזרוע המדינית". יתרה מזאת, גם בעיתונים הפרגמטיים יותר באיראן, כמו היומון "ח'וראסאן", צעד מינויו של סינוואר כונה כמסר חזק לציונים שמביא לאחדות בשורות ההתנגדות ומגביר את אש הלחימה. היומון "פרהיכטגאן" אף כינה אותו 'משה של פלסטין', אשר יגאל את הפלסטינים ומתוך מקום מושבו באזור ולא מקטאר. לטענתם, מיקומו מסמל את הבחירה במשך ההתנגדות החמושה והמלחמה.
מינוי סינוואר כמסר תודעתי – אפשרות לפתרון לשני הצדדים?
"ניצחון ברמה התודעתית הערבית, הוא נושא מרתק. את הניצחון בעיניים הערביות אפשר לראות במוזיאון הפנורמה של מלחמת אוקטובר, מוזיאון מלחמת יום כיפור במצרים, וכנראה נראה גם תמונת ניצחון של ילד פלסטינאי היושב בכורסתו של סינוואר על תל חורבות בעזה בתום מלחמת חרבות ברזל. הניצחון עוסק בהתנגדות", הוא מסביר.
למרות שכל רשתות התקשורת מציינות כי המינוי החדש הוא למעשה מסר לישראל, בלאיש מעריך כי "זה נועד בעיקר לשמש כמסר פנימי לעיניים ערביות באשר להמשך ההתנגדות והמשך הציר החמאס-איראני". הוא מוסיף כי "יש הטוענים שזהו מסר למפקדי החמאס, שלחצו על ההגעה להסכם הפסקת אש, כי מוטב שלא יעשו כן. עם זאת, אפשר והדבר בדיוק הפוך: אם הלחץ הצבאי יימשך – הידיעה כי את הציר הצבאי והמדיני מנהיג אדם אחד, יחיא סינוואר, תרחיב את הסדק באמון מצד מפקדי החמאס המשוועים להפסקת אש".
מומחה התודעה לא שולל כי ייתכן והמינוי הוא מהלך מתחכם שנועד בסופו של דבר להציע את עסקת החטופים בעבור עירבון לחייו של סינוואר. "זאת מפני שהוא כביכול יצא לנהל את הלשכה המדינית בקטאר, שהרי זו מתנהלת כבר עשרות בשנים בחו"ל. כך למעשה משיבים את החטופים, המלחמה מסתיימת, הנהגת חמאס יוצאת לקטאר ל'מילוי תפקידה' וכל צד יכול לטעון לניצחון".
בלאיש מסכם: "אין ספק כי השבת החטופים היא חובה מוסרית, גם במחיר שכזה. אך חשוב לזכור כי הסכמים והתחייבויות במזרח התיכון הם זמניים, וברור מעל לכל ספק כי חובה מוסרית שנייה הינה חיסולו של סינוואר". לדבריו, חובה זו לא פחות חשובה וישראל תעשה את כל המאמצים להגיע אליו בכל מקום בוא ישהה: "בין אם מדובר במלון פאר, מנהרה או מקלט – ישראל תמצא את הדרך, כך שמול תמונת הילד הפלסטינאי המנצח בכורסה נוכל לקבור את גופתו של סינוואר".
