האם מקרון, כשהוא מדבר על שלום, מבין כי הוא מקדם מדינת טרור פלסטינית? | אנו מברכים על כוונותיה הטובות של צרפת למלא תפקיד משמעותי בפתרון משברים בינלאומיים ובחיפוש אחר פתרון סופי לסיום העוינות במזרח התיכון. עם זאת, התהליך שאימצו הנשיא עמנואל מקרון וחברי הפרלמנט הצרפתי אינו מתאים ואינו ישים לאחר האירוע הנורא של 7 באוקטובר 2023. מאז אותו פוגרום מחריד, הכל השתנה. המצב הגיאופוליטי השתנה לחלוטין, והרוב המכריע של הישראלים מתנגד בתוקף להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. כיצד ניתן כיום לדמיין את הקמתה של מדינת טרור חדשה במימון האסלאמיסטים? ישראלים דוחים תכתיבים, סיכונים מיותרים והתאבדות כזו.
ביטול ביקורם של 17 חברי פרלמנט צרפתים ממפלגות השמאל בישראל אכן חושף תרמית. אנו מצרים על החרם אך גם על תפקידה של הקונסוליה הצרפתית הכללית בירושלים, שבמשך מספר שנים הפכה עצמה ל"נציגות דיפלומטית של פלסטין" ממש. הזמנה לנבחרי ציבור חייבת להיעשות בתיאום עם הכנסת. ככאלה, כוונותיהם לא היו לנהל דיאלוג "לחיזוק התרבות והשלום", אלא לעורר מחלוקת ולזרוע פילוג, ולהפגין באלימות נגד מדיניות ישראל.
המגלומניה של הנשיא הצרפתי נראית כמסנוורת אותו מהמציאות בשטח ומהמצב הנפיץ במזרח התיכון. היא הסיבה למדיניות מסחרית ופרו-ערבית שלא השתנתה מאז 1967. מדיניות זו, לטובת העולם הערבי-מוסלמי, נכשלה, ובכל זאת מקרון מתעקש וממשיך.
ללא התייעצות מוקדמת ורצינית עם ממשלת ישראל, ומבלי להיות מודע לכך שמדינת ישראל מייצגת את המעוז הדמוקרטי היחיד במזרח התיכון, השיק מקרון תוכנית שלום המגדירה בבירור את הסטטוס הסופי עוד לפני שהיה מסוגל לנהל משא ומתן על כל הסוגיות של הסכסוך הערבי-ישראלי. כמובן, מקרון עדיין יזכה לאישור העולם הערבי, האו"ם ורוב מדינות העולם, אך האם תוכנית זו תהיה ישימה ללא הסכמה וחתימה של ממשלת ישראל?
שיחת הטלפון האחרונה בין מקרון לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מדגימה את אי-ההסכמה המוחלטת בין צרפת לישראל לגבי יוזמה חדשה זו. עם זאת, תגובתו חסרת העיתוי והבלתי אחראית של יאיר נתניהו ב-X לנשיא הצרפתי אין לה מקום ביחסים בינלאומיים. נתניהו האב צדק לגנות את סגנונו הוולגרי של בנו. ניתן גם להבין את הזעם להגיב ולהגן על המדינה, אך כאשר מדובר בבנו של ראש ממשלה מכהן, האחריות מחייבת נימוסים טובים.
בהקשר זה, כיצד מעז מקרון לדמיין את הקמתה של מדינה פלסטינית ללא תכונה משפטית-פוליטית אחת? האם נסיגת צה"ל מעזה, מהגדה המערבית ומירושלים המזרחית היא הפתרון? מי ינהיג את המדינה החדשה הזו? חמאס, שכבר נוכח חזק בג'נין ובחברון? יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, בן 89? כיצד לא לגנות תחילה מנהיג פלסטיני שממשיך לתמוך בהסתה לשנאה ובמעשי טרור על ידי תשלום משכורות למבצעים ולמשפחותיהם? כיצד לא לחשוף הפרות זכויות אדם, עינויים בבתי כלא פלסטיניים, שחיתות וחוסר שקיפות בממשלתו של עבאס? מקרון מדבר על רפורמה בתוך הרשות הפלסטינית, אך האם הוא הצליח ליישם רפורמות במדינתו שלו?
האם הסכמי אוסלו לא היו כישלון מהדהד? האם מקרון עדיין לא תפס את משמעות הסיסמאות הפרו-פלסטיניות שהושמעו בהפגנות רחוב, בקמפוסים, בפריז ובמחוזות, כשהם שרים: "פלסטין תהיה חופשייה, מהנהר עד הים"?
ברור שהקמת מדינה פלסטינית הופכת לפתרון מסוכן ולאיום קיומי על ישראל. היא תעודד ארגונים אסלאמיסטיים להמשיך במעשי טרור ואנטישמיות באירופה, במיוחד בצרפת. מקרון יצטרך אפוא ללמוד לעומק את ההשלכות הגיאופוליטיות והבין-קהילתיות לפני שיציע לעבאס מדינה עצמאית מבלי שהאחרון יעשה ויתור יחיד או רפורמה כלשהי. המנהיג הפלסטיני מעדיף להמשיך לקבל סיוע כספי אירופי כדי לחלק אותו למקורביו. לאחרונה, הוא העז לחנוך מרכז קניות מודרני ענק ברמאללה, תוך התעלמות מהעוני והמצוקה של עמו.
על ידי גינוי מראש של מדיניות ישראל, האם מקרון באמת חושב שהוא יכול למלא את תפקיד הבורר? טרוריסטים לא אכפת להם מהרוח הקרטזיאנית או מהדיפלומטיה הסמלית. הם בזים לחלשים ופוחדים משפת הכוח. בג'ונגל של המזרח התיכון, רק החזק ביותר מנצח בכל החזיתות. במציאות, למקרון אין את האמצעים ליישם את מדיניותו. הוא מדגים את הניתוק של צרפת מהמציאות של המזרח התיכון ואת הבורות לגבי ההתפתחויות בלבנט.
מקרון מקווה לכנס ועידה בינלאומית מפוארת בעוד מספר שבועות, בשיתוף נסיך הכתר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן (MBS). במהלך ביקורו האחרון בריאד, הוא חתם איתו על שותפות אסטרטגית שתאפשר לשתי המדינות להגביר את שיתוף הפעולה בכל התחומים, במיוחד בהגנה. ראוי לציין שבמהלך ביקורו האחרון בקהיר, צרפת של מקרון, המחפשת שלום ויציבות באזורנו, חתמה גם על חוזי נשק חדשים עם מצרים.
האם להיות גם סוחר נשק וגם מתווך שלום באמת תואם את ההיגיון הצרפתי?
157 מדינות הצביעו בעד הקמת מדינה פלסטינית למרות התנגדותה הנחרצת של ארצות הברית והסתייגותן החזקה של מספר מדינות מערביות, בעיקר חברות בקבוצת ה-G7. מקרון מקווה לשכנע את עמיתו האמריקאי בכוונותיו הטובות ומקשר את הבעיה הפלסטינית לעסקה גדולה שתאפשר את שיקום עזה, נורמליזציה עם ערב הסעודית והסכם גרעיני חדש עם איראן.
יתר על כן, המשא ומתן של ממשל טראמפ עם האיראנים מגיע ללא הפתעה, אך הוא מדאיג מאוד את הישראלים. לעת עתה, הוא שולל את האפשרות הצבאית. לאחר שטופחו זמן רב בחוג הפנימי, האייתוללות הם ערמומיים ומשא ומתן מיומנים מאוד. הם הוכיחו, שוב ושוב, את יכולתם לרמות ולהסתיר את אתרי הגרעין שלהם. מדינתם על סף קריסה, והתסיסה העממית גוברת; הם רוצים להרוויח זמן ולהרגיע את הדברים. הסכם עם המערב יבטל סנקציות, ימנע כל ניסיון להתקוממות נגד המשטר האסלאמי, ובעיקר, ימנע תקיפה ישראלית. לכן, האמריקאים חייבים להיות ערניים ולסרב לחתום על הסכם חלקי בנושא הגרעין. האיום האיראני הוא גלובלי ונוגע למספר סוגיות, כולל תמיכה בקבוצות טרור אסלאמיסטיות וטילים בליסטיים רבים. עם זאת, במהלך המשא ומתן הזה, המתקיים בחסות הסולטן של עומאן, האמריקאים מיידעים באופן טבעי את הישראלים על התקדמות השיחות, בניגוד למשא ומתן הקודם שהתקיים ב-2015 תחת ממשל אובמה.
כדי לפתור סכסוכים במזרח התיכון, ישראל מעדיפה שיהיה לה בעל ברית חזק שהוכיח את עצמו בזמן משבר. אנו מקווים בכנות שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יתייחס ברצינות לכוונותיו הבלתי יעילות של מקרון במזרח התיכון.
לנוכח המהומה הבינלאומית ובידודה של ישראל, חובת הממשלה היא לחשוף את כוונותיו האמיתיות לישראלים ולא להסתפק בהבטחות, נאומים מוקלטים ומסרים ריקים. בימים כואבים ומלאי אי-ודאות אלה, שכולנו עוברים, הממשלה מחויבת להציג לנשיא האמריקאי תוכנית שלום קוהרנטית ופרגמטית, אסטרטגיה אמיתית שתוביל לסיום העוינות, לשחרור כל החטופים ולסיום סופי של שלטון החמאס. הישראלים מאסו במלחמות קטלניות ובסכסוכים פנימיים. הגיע הזמן לפתרון פוליטי שיופיע סוף סוף באופק. משאלתם היחידה היא לחיות בשלום ובביטחון מוחלט בתוך גבולות בטוחים וברי הגנה. זוהי הסיבה להיות בערב יום העצמאות של ישראל.
