מדי שנה, משלמת הרשות הפלסטינית מאות מיליוני שקלים למחבלים ולבני משפחותיהם על פעולות טרור. לא מדובר בגחמה של רודן פלסטיני זה או אחר, אלא בתשלומים שנקבעו בחוק של הרשות הפלסטינית ובנהלי הארגון לשחרור פלסטין. מחבלים כלואים, משוחררים, פצועים ואף משפחותיהם של מחבלים הרוגים, ללא אבחנה בין מחבלי חמאס, פת"ח או אחרים, כולם, אבל כולם – מקבלים תשלום.
על מנת להתמודד, ולו במעט, עם המדיניות הנפסדת של הרשות הפלסטינית, בשנת 2018, נחקק החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית על פעולות טרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (המוכר כ"חוק הקיזוז"). על פי החוק, שנועד למעשה להעניש את רשות הפלסטינית בגין תגמולי הטרור שהיא משלמת, בתום כל שנה נדרש שר הביטחון להגיש דו"ח לקבינט המדיני-ביטחוני, המפרט את סך תשלומיה למחבלים בזיקה לטרור בשנה החולפת. לאחר אישור הדו"ח על ידי הקבינט, נדרש שר האוצר להפחית את תגמולי הטרור ששילמה הרשות מכספי המיסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה אליה לפי הסכמי אוסלו. כך, מאז 2019, קיזזה ישראל (או ליתר דיוק, הקפיאה) סכום העולה על שלושה וחצי מיליארד שקלים.
במשך שנים, הכסף שהוקפא ישב כאבן שאין הופכין בחשבון האוצר, עד לשנה שעברה. ב-2024 נחקק החוק לפיצוי קורבנות טרור, שסלל את הדרך עבור נפגעי טרור להגיש תביעות נגד הרשות הפלסטינית בגין אחריותה לפיגועים. אחריות שנקבעה, בין היתר, על בסיס תשלום תגמולי הטרור שלה. החוק הוסיף, שאת הפיצוי שפוסק בית המשפט לטובת נפגעי הטרור, ניתן לממש מהכספים המוקפאים.
הואיל ומוסכם שתגמולים אלה מעודדים ומתמרצים טרור, הנחת החוק היא שברגע שמוגש דו"ח שר הביטחון, יתקיים דיון בקבינט וניתן יהיה להתקדם בהטלת הסנקציות על הרשות הפלסטינית. שרי הביטחון, באמצעות המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, ראו חשיבות רבה ביישום החוק והקפידו להגיש, ללא דיחוי, דוחות מקיפים. השנה, דו"ח שר הביטחון ביחס לתגמולי הטרור ששילמה הרשות הפלסטינית בשנת 2024 – רגיש במיוחד.
מצד אחד, יש מי שטוען שבעקבות טבח השבעה באוקטובר, מעצרם וחיסולם של אלפי מחבלים, אין אלא לצפות לעלייה דרמטית בהיקף התשלומים. טענה זו מבוססת הן על לשון החוק הפלסטיני והן על הנוהג ארוך השנים של הרשות הפלסטינית. מצד שני, יש הטוענים שהיקף התגמולים למחבלים בשנה שעברה צפוי דווקא לרדת. הסיבה לירידה אינה, כמובן, שינוי גישה מצד הרשות הפלסטינית, אלא תוצר של שילוב בין מניעת המפגש של מחבלים עם גורמי הצלב האדום, לחץ כלכלי על הרשות, והמלחמה בעזה, שהובילו לכאוס בירוקרטי. לפי הרשות הפלסטינית, אחד הרכיבים המרכזיים שגרמו ללחץ הכלכלי הוא יישום חוק הקיזוז. כלומר, היא מודה באפקטיביות של החוק.
בעקבות הלחץ המצטבר על הרשות הפלסטינית, לאחרונה הודיעה במפתיע סוכנות ופא, השופר הרשמי שלה, כי מחמוד עבאס חתם על צו נשיאותי המבטל, לכאורה, את מנגנון תשלום התגמולים למחבלים. מספר גורמים ישראלים מיהרו להדהד את ההודעה, אך נראה שהם פספסו את האותיות הקטנות: עבאס לא ביטל את התשלומים, אלא, החליט להעבירם ממשרד הרווחה למוסד חדש שהוא מקים הממומן על ידי אש"ף והרשות הפלסטינית.
למעשה, מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. זהו ניסיון להוליך שולל את הקהילה הבינלאומית, בפעלול זול. דרך פעולה זו של עבאס מוכרת כבר משנת 2014, עת ניסה להעלים את משרד האסירים של הרשות הפלסטינית. מקרה נוסף התרחש בשנת 2020, בעת כינון ממשל ביידן, כאשר הבטיח עבאס לערוך רפורמה דומה.
במידה ולא תתקבל החלטה ליישם את החוק בהקדם, בתחילת חודש מרץ הקרוב, במקום להעניש את הרשות, היא צפויה לקבל פרס. זאת משום שבהעברת הכספים בחודש פברואר, הסתיים הניכוי האחרון בשל הפעלת חוק הקיזוז ביחס לתשלומים למחבלים בשנת 2023. אותו פרס יאפשר לרשות הפלסטינית לשלם תגמולי טרור נוספים, ואף להמשיך ולממן מנהגי טרור אחרים שלה.
החשיבות וההכרח לפעול במהירות ליישום חוק הקיזוז אינם תלויים בהיקף תגמולי הטרור, יהיה הסכום אשר יהיה. זה קריטי כדי לוודא שהרשות הפלסטינית משלמת מחיר ונענשת על תשלומיה למחבלים ועידודם בכך, למעשה, לרצח יהודים. ככל שגוררים את הדיון ומתעכבים בהחלטה ליישם אותו, נהנית הרשות הפלסטינית כפליים – פעם אחת בשל עצם תשלום התגמולים שמזכה אותה בהערכה מצד הרחוב הפלסטיני; ופעם שנייה בדחיית ה"עונש" שמאפשר לה לקבל עוד כמה עשרות מיליוני שקלים בחודש. דווקא בימים אלה, אסור לנו לתת להם להמשיך ולתגמל מחבלים ללא השלכות.
