האם גדלים הסיכויים להסדרה מדינית בלבנון? בשבועות האחרונים נרשמת התקדמות במשא ומתן העקיף בין ישראל ללבנון, בתיווך ארה"ב ונציגים מערביים נוספים, תוך מיקוד ביישום החלטה 1701 של האו"ם לשימור היציבות בדרום לבנון הגובל עם ישראל. עם זאת, דרישות הצדדים והמתחים העמוקים שנמשכים נוכח המלחמה מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, מטילים ספקות על הסיכוי להגיע להסדר יציב לאורך זמן.
דרישות חזבאללה מול עמדות ישראל
חזבאללה מציג קווים אדומים ברורים. נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, משמש כנציג הארגון במשא ומתן, בתיאום מלא עם הנהגת חזבאללה, הקשורה גם לגורמים חיצוניים כמו מצרים, אלג'יריה, קטאר וצרפת. חזבאללה עומד על כך שלא יבוצעו שינויים בהחלטה 1701 או במנגנון האכיפה, ומסרב לנוכחות של מדינות חדשות בכוח הבין-לאומי תוך דרישה להרחיק את גרמניה מהמשא ומתן, בשל עמדתה הפרו-ישראלית במהלך המלחמה.
מהצד הישראלי, ראש הממשלה נתניהו והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר מובילים את המהלך המדיני, תוך דרישה שהצבא הלבנוני ייאכוף את ההסכמות בשטח, בליווי ערבויות אמריקניות לחופש פעולה צבאי ישראלי בדרום לבנון במקרה של הפרה מצד חזבאללה. ישראל מתעקשת על הרחקת כוחות חזבאללה לנהר הליטאני והקמת מנגנון פיקוח למניעת הברחת נשק מאיראן.
הפסימיות בירושלים לגבי התקדמות ההסדר
למרות ההישגים הצבאיים של צה"ל בדרום לבנון, בירושלים שוררת פסימיות ביחס לאפשרות להתקדמות מהירה להסדרה. גורמים מדיניים מדווחים כי הנוכחות של שליחים אמריקניים, עמוס הוכשטיין וברט מקגורק, אינה צפויה להביא לפריצת דרך משמעותית בשל העמדות הנוקשות של חזבאללה, המתעקש לשמור על קשר עם זירת הלחימה בעזה ולהימנע ממתן וויתורים משמעותיים בנוגע להחלטה 1701.
ההערכה היא שאיראן תשקם את כוחו הצבאי של חזבאללה, וזה ינסה במרוצת הזמן למצוא שוב דרכים לשחוק את החלטה 1701. לפיכך, יש חשיבות עצומה לכך שישראל לא תירדם שוב בשמירה – ותמנע מיד כל ניסיון של חזבאללה להגיע לגבול עם ישראל. גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי התנאי הוא שמי שיאכוף את יישום ההחלטה בשטח יהיה צבא לבנון, כשישראל מפקחת ומתערבת בשטח בפעולות צבאיות, במידה וחיזבאללה ינסה שוב להקים תשתיות טרור כדי לתקוף את יישובי הצפון.
התחזקות ישראלית מול התפוררות חזבאללה
חולשתו של נעים קאסם, שמחליף כעת את נסראללה שחוסל לאחרונה על ידי ישראל, כמנהיג חזבאללה, תורמת לשחיקה של הארגון בזירה הפנימית. נראה כי ישראל הצליחה לפגוע ביכולות הטקטיות של הארגון, אך עדיין נותרו איומים בשטח, כדוגמת מערך רקטי משמעותי. בעוד חזבאללה מתקשה להודות בכישלון ובפגיעה משמעותית ביכולות הארגון, ייתכן שישראל תצטרך להמשיך ולתקוף בשטחה כדי להגיע בסופו של דבר להסדר שיאפשר ביטחון לתושבי הצפון. כעת נשאלת השאלה הגדולה: האם ישראל תוכל לעמוד על האינטרסים הביטחוניים שלה במסגרת הסדר מדיני – והאם חזבאללה, שנמצא תחת לחצים פנימיים וחיצוניים כבדים, ייכנע או יבחר להמשיך במאבק.
