בשנים האחרונות אנו עדים לחולשתו של המשטר האיראני ולחוסר התגובה שלו לפרובוקציות פיזיות או מילוליות מצד אויבים הפועלים לפגוע בו, בין אם במזון, במים, בביטחון המשאבים או בכבודו של המשטר. איראן אמיצה כל עוד היא יכולה להסתתר מאחורי פרוקסי הנלחמים עבורה נגד ישראל, ארצות הברית, סעודיה ואיחוד האמירויות. בינתיים, איראן מתהדרת כמעצמת טילים במרחב התקשורתי שלה, ומפיצה סרטונים של בונקרים תת-קרקעיים המכילים טילים מדויקים ארוכי טווח ומל"טים תוקפים. האם איראן אכן חלשה בהשוואה לשכנותיה? מה מסביר את העיתוי של איראן לפתוח במלחמה נגד ישראל, בשלב זה, תוך הפעלת חמאס? ומה עומד מאחורי איפוק הכוח השיעי והחשש מפני לחימה ישירה, שמטרתה האידיאולוגית – ושלשמה התרחשה המהפכה – היא הופעתו מחדש של האמאם הנעלם וכינון שלטון אסלאמי שיעי עולמי?
האם איראן חלשה בהשוואה לשכנותיה?
אפגניסטן: מימי הלמנד
מאז ה-2 באוגוסט 2022, כאשר השתלט ארגון הטליבאן שוב על אפגניסטן, המשטר האיראני הפגין חולשה וגמישות מובהקת כלפיו – החל מחבר המג'לס האיראני אחמד נאדרי שהתייחס לטליבאן כתנועה בעלת שורשים באזור וקרא למשא ומתן עימם שמונה חודשים לפני עלייתם לשלטון, להעברה הרשמית של שגרירות אפגניסטן בטהראן לידי הטליבאן ב-26 בפברואר 2023.
מאז אוקטובר 2022, הטליבאן חוסם את מי נהר הלמנד ומונע מתושבי המחוזות סיסתאן ובלוצ'סטאן באיראן גישה ישירה אליהם. "ב-18 במאי 2023, דרש איברהים ראיסי, נשיא איראן, משליטי אפגניסטן להשיב את זכויות המים לתושבי סיסתאן והזהיר אותם מפני ההשלכות של אי כך". הנהגת הטליבאן, לעומת זאת, לעגה לאיום בסרטונים שהפיצה ברשתות החברתיות. כך למשל, הגנרל האפגני מובין חאן מוחמד פרסם סרטון שבו נשאבים מים מסכר על הלמנד עם חבית צהובה וקרא בלעג לראיסי: "הנה, בבקשה קח את החבית ואל תתקוף אותנו; אנחנו מפחדים". סרטון זה הפך לוויראלי והיווה השראה לחיקויים רבים של אפגנים.
ואם לא די בכך, ב-27 במאי 2023 פורסם סרטון ובו נראה איום צבאי של הטליבאן בצורת שיר, בו הם מבטיחים לתקוף את אדמת השיעים באמצעות מאות כלי רכב משוריינים ממיטב התוצרת האמריקאית ועשרות משאיות עמוסות חומרי נפץ בחביות צהובות. הטליבאן לא הסתפקו רק במסרים מילוליים: ב-27 במאי הם תקפו בסיס של משמר הגבול האיראני ליד העיר זבול, הרגו שני חיילים איראנים ופצעו שניים. הטליבאן תיעד את המתקפה ופרסם אותה ברשת. בעקבות הפיגוע נחשף גם כי מותו של מפקד הבסיס, מוקדם יותר ב-16 במאי 2023, נבע מתקיפה של לוחמי טליבאן ולא מהתנגשות עם מבריחים – כפי שנטען בתחילה, מסיבות מובנות, על ידי סוכנויות ידיעות המזוהות עם המשטר האיראני. מאוחר יותר, ב-7 באוגוסט, דיווחה סוכנות הידיעות בלומברג כי באותו יום של מתקפת הטליבאן הם גם שלחו אלפי לוחמים ומאות מחבלים מתאבדים לגבול עם איראן והם מוכנים למלחמה. הטליבאן פרסם גם תיעוד של העברת גופות החיילים לכוחות האיראניים.
כמעט שנה קודם לכן סגר הטליבאן את סכר דוסטי באפגניסטן, מקור המים העיקרי של משהד, העיר השנייה בגודלה באיראן. איראן הגיבה במישור הפסיכולוגי וביקשה להמעיט בחשיבות האירוע בעיני האיראנים. כמו כן, עם הריגת חיילי משמר הגבול האיראני ערך היומון כיהאן סיקור מינימלי בלבד לאירוע, במסגרת מצומצמת ושולית בעמודו הראשון. בראיון שהעניק הגנרל כות'רי (Kothari), חבר ועדת החוץ וההגנה של המג'לס ומשמרות המהפכה, אמר ב-28 במאי: "גורמים כמו הציונים שמתעבים אותנו נהנים ליצור חוסר ביטחון בגבולותינו ולהביא להתנגשות צבאית בין איראן לטאליבן, אך התנגשות כזו לעולם לא תתרחש. אנחנו אפילו לא יכולים לדבר על אופציה צבאית נגד הטליבאן. אלוהים ירחם על נשמותיהם של חיילי משמר הגבול השהידים. מקרים כאלה מתרחשים גם בין ילדים שגרים יחד באותו בית, כך שאין ספק שאפשר לפתור את הבעיה הזאת במשא ומתן".
צבא הסייבר של משמרות המהפכה הגביר את מאמציו והפיץ תיאוריות לפיהן אם תפרוץ מלחמה בין איראן לטליבאן, מדינות העולם ירצו שאיראן תשקע בבוץ האפגאני כדי להאריך את המלחמה ככל האפשר.
כווית וערב הסעודית: שדה הגז א-דורה
שדה הגז העצום, או א-דורה בערבית, ממוקם במפרץ הפרסי בדרום מחוז בושהר. קרוב ל-40 אחוזים משטח זה נמצאים במים הטריטוריאליים של איראן. הוא התגלה לראשונה בשנת 1967, והבעלות עליו הפכה מאז לסלע מחלוקת בין איראן לבין כווית וערב הסעודית.
ב-26 במרץ 2022 חתמו כווית וערב הסעודית על הסכם לעבודה משותפת להפקת גז טבעי משדה זה. ההסכם עורר מחאה איראנית, וסעיד ח'טיבי, אז דובר משרד החוץ שלה, טען כי הוא אינו חוקי ואמר כי איראן מוכנה לנהל משא ומתן עם סעודיה וכווית על דרכים להפקת הגז.
בתגובה למחאת איראן הצהיר שר החוץ הכוויתי, אחמד נאצר אלסבח, כי השדה הוא נושא משותף לאיראן, כווית וערב הסעודית ואישר את טענת איראן.
עם זאת, ב-4 ביולי 2023 שינתה כווית את עמדתה. משרד החוץ ושר הנפט, סעיד אלברק, הודיעו כי שדה הגז הוא בבעלות לאומית של כווית וערב הסעודית וכי לאיראן אין זכות או בעלות עליו. סעודיה מצידה הצהירה ב-5 ביולי 2023 כי משאבי הטבע של שדה א-דורה שייכים באופן בלעדי לסעודיה ולכווית וכי סעודיה מזמינה את איראן לחדש את השיחות על "התוויית הגבול הימי באזור זה".
שר הנפט הכוויתי חזר על טענות אלה בתקשורת הערבית. ב-27 ביולי 2023 הצהיר אל-ברק כי ארצו וערב הסעודית לא יחכו עוד לקביעת הגבולות הימיים עם איראן ויתחילו בקרוב להפיק גז מהשדה הזה. שר הנפט האיראני, ג'וואד אוג'י (Javad Owji), השיב ב-2 באוגוסט 2023 לטענות כווית וערב הסעודית ואמר, כי איראן לא תוותר על זכותה במקום. בתגובה הצהיר שר הנפט הכוויתי, כי טענותיה של איראן אינן יכולות לשנות את המציאות ואת העובדה שהשדה שייך רק לכווית ולערב הסעודית.
אזרבייג'ן: מתיחות גוברת
המשטר האיראני רואה ברפובליקה של אזרבייג'ן איום משמעותי. אזרבייג'ן מצהירה על תמיכתה באוכלוסייה האזרית באיראן, המהווה 25 אחוזים מכלל האוכלוסייה ושואפת להקים מדינה אזרית מורחבת, שתכלול חלק גדול מצפון-מערב איראן. בנוסף, היא מקיימת קשרים הדוקים עם ישראל, המספקת כנראה מתקני מעקב עבורה בגבול עם איראן. עוד נטען, כי המל"ט ההתקפי שנפל סמוך לכור הגרעיני בנתנז בשנת 2015 היה שייך לישראל והגיע לאיראן מאדמת אזרבייג'ן וכי ארכיון הגרעין האיראני, שנגזל על ידי ישראל ב-31 בינואר 2018, הועבר תחילה לאזרבייג'ן ומשם לישראל. במסמך של ויקיליקס הקשור לאזרבייג'ן אמר נשיא הארגון, אילהם אלייב, כי "מה שנראה מיחסינו עם ישראל הוא קצה הקרחון".
במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה ב-27 בספטמבר 2020 ולאחריה, הצהרות מתריסות של ההנהגה האזרית עמדו בניגוד חריף למסרים איראניים פייסניים. ב-3 בנובמבר 2020 אמר מנהיג איראן, עלי חמינאי, בהתייחסות ראשונה למלחמה, כי "יש לשחרר את כל האדמות האזריות תחת הכיבוש הארמני, לשמור על שלמות הגבולות הבינלאומיים ולא לשנות אותם".
הניגוד ניכר גם ב-5 באוקטובר 2021, כאשר הנשיא האזרי העלה סרטון שבו ליטף, קורן משמחה, מל"ט תקיפה ישראלי סמוך לגבול עם איראן. למרות זאת, שמרה איראן על טון פייסני: סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, ציינה כי סגן ראש הממשלה האזרי ביקר באיראן. זאת ועוד, העיתונות האיראנית טענה: "אזרבייג'ן אינה יכולה לגרום לנו נזק משום ש-85 אחוזים מאוכלוסייתה הם שיעים ויש לנו קשרים היסטוריים איתם". האבסורד הוא שתמיכה זו הובעה בפומבי – כאשר באיראן ידוע כי אחת ממטרותיה של אזרבייג'ן במלחמה זו הייתה ליצור את מסדרון זנגזור שיחבר בין אזרבייג'ן למובלעת נחצ'יבן. מסדרון זה, אם יוקם, יהיה כרוך בניתוק מוחלט של איראן וארמניה ובסגירת נתיב יבשתי בין איראן לאירופה.
חברי הפרלמנט האזרי מזכירים לאיראן כי 30 מיליון אזרים חיים על אדמתה ומאיימים על שלמותה הטריטוריאלית ויציבותה הפוליטית בשל תמיכת המשטר האיראני בארמניה. אפילו הנשיא אלייב התרברב בכך שמנע ממשאיות איראניות להעביר סחורות לארמניה.
ב-27 בינואר 2023 הותקפה שגרירות אזרית בטהראן על ידי חמוש שהרג את אחד מעובדיה ופצע שניים. מאוחר יותר עצרה המשטרה את היורה, ונטען כי המניע לרצח היה עניין משפחתי. שר החוץ האיראני מיהר לגנות את הפיגוע ובשיחת טלפון עם עמיתו האזרי אמר: "האויבים שמחים לנצל את האירוע הזה לרעה; אסור לנו לתת לתקרית הזו להשפיע על היחסים בין שתי המדינות". סגן שר החוץ האזרי הודיע על הפסקה מוחלטת של פעילות השגרירות בטהראן, ואמר כי למרות מאמצי המשטר בטהראן להסיח את דעת הקהל, בידי האזרים עדויות ומסמכים המוכיחים כי מדובר במעשה טרור וכי הם אינם מאמינים לדברי האיראנים בנוגע לאירוע ולחקירתו. איראן נמנעה מלהגיב להאשמות אזרבייג'ן ואנשי תקשורת המזוהים עם המשטר התערבו ואמרו כי איראן לא תגיב להצלפות הלשון מצד האזרים.
בחודשים האחרונים המשיכו האזרים להתגרות באיראן.
ב-19 בספטמבר 2023 הצליחה אזרבייג'ן לכבוש את קרבאך מארמניה. המבצע הסתיים תוך יומיים, כאשר ארמניה נסוגה מכל האזור. סוכנויות ידיעות איראניות שעקבו אחר המבצע ציינו מספר פעמים, כי הצלחת המבצע נבעה, בין היתר, משימוש שעשתה אזרביג'אן באמצעי לחימה ישראליים.
חולשה או משחק שחמט איראני? עיכוב ומרמה
בעשור האחרון טיפח המשטר האיראני את תפיסת איראן כמעצמה צבאית, תוך שימוש בסרטי תדמית המציגים ערים תת-קרקעיות משמעותיות באיראן עם מספר עצום של טילים מדויקים וכטב"מים מתקדמים מסוגים שונים המוכנים לפעולה, דבר המעיד על הפיכתה של איראן למעצמת טילים עולמית, לצד דיווחים וראיונות בעיתונות ובסוכנויות הידיעות המזוהות עם המשטר האיראני. כבר ב-4 ביוני 2018 הצהיר חמינאי, כי איראן הצליחה להפוך למעצמת טילים. מוקדם יותר, ב-2017, אמרו בכירים במשמרות המהפכה כי משמרות המהפכה הם "המעצמה הצבאית של האזור" ומעצמת הטילים והמל"טים המובילה במזרח התיכון. עוד נטען, כי פיתוח סוגים שונים של תקיפות, הפצצות, ריגול, קרבות אלקטרוניים וכטב"מים מתאבדים הופכים את איראן לאחת מחמש המעצמות הגדולות בעולם ומהווה חוזקה במלחמות ובאיומים הניצבים בפניה.
עם זאת, בשלושת הפרקים שהוצגו לעיל בשנתיים האחרונות – שעסקו באפגניסטן ובמימי נהר הלמנד; כווית, ערב הסעודית ושדה הגז ארש; ואזרבייג'ן עם האיבה הגוברת שלה – איראן כמעט ולא נקטה בהתנהגות תוקפנית, פיזית או מילולית, וללא ספק נתפסה כמי שמוותרת על זכויותיה כביכול, שלא לדבר על כבודה.
מהו, אם כן, הקשר בין עוצמתה הצבאית המפורסמת של איראן לבין אוזלת ידה לכאורה מול מדינות אלה? ניתן להציע מגוון רחב של הסברים. חלקם טקטיים: עיון בסכסוך הרוסי-אוקראיני, למשל, מגלה כי הצד בעל הנשק העדיף (רוסיה, באדיבות איראן) אינו הצד המנצח לאחר חודשים ארוכים של לחימה. במקרה האפגני, לוחמי הטליבאן כבר הוכיחו את עצמם בלחימה בשתי המעצמות הגדולות של המאה הקודמת וניתן לצפות מהם להפגין חוסן גם בעתיד. איראן עשויה גם לחשוש מחזית פנימית שתיווצר על ידי מהגריה האפגניים, שלדברי שר החוץ האיראני מונים לפחות חמישה מיליון איש. היות ורובם מוסלמים סונים, אם תפרוץ מלחמה עם מולדתם, ברור שהם יצדדו בה ולא במארחיהם השיעים. כמו כן, לגבי אזרבייג'ן, 25 אחוזים מתושבי איראן הם אזרים. יתר על כן, איראן יודעת שאם תתקוף, היא תמצא את עצמה במלחמה עם שכנתה ממערב, טורקיה, הרואה עצמה כשומרת המדינות הטורקיות. ובאשר לכווית, תקיפתה צפויה לגרור תגובה חריפה ומיידית מצד סעודיה ומדינות ערביות נוספות במפרץ ומחוצה לו (ככל הנראה קטאר למרות קשריה עם איראן).
איראן נתפסת כנמר של נייר. אמנם היא משמיעה איומים, אך במציאות, היא חלשה מדי ומפחדת לבצע אותם בפועל. דוגמה לכך היא מסע האיומים האיראני נגד ארצות הברית לאחר חיסול קאסם סולימאני – שהגיע לשיאו רק בהתקפה מוגבלת על בסיס ארה"ב עין אל-אסד בעיראק.
נמר של נייר או אריה כורע?
למרות האמור לעיל, מומחים רבים גורסים כי אין מדובר בחולשה איראנית אלא בסבלנות ובראייה ארוכת טווח. בניתוח המצב הנוכחי, משחקת איראן משחק שחמט של עיכוב והונאה תוך בניית יתרון מכריע מול יריבותיה באמצעות סיום התהליך של השגת היכולת הגרעינית הצבאית שלה. האיפוק האיראני נועד למנוע פרובוקציות ולהציג חזית של ויתורים כדי לא לחתור תחת המטרה העיקרית. ברגע שיושג, תוכל איראן להתמודד עם איומים אלה כשידה על העליונה ולשנות באופן דרמטי את המאזן הצבאי האזורי, תוך הפעלת יכולת הרתעה אמיתית – איראן כמעצמה השיעית הגדולה בעולם בעלת נשק גרעיני צבאי.
בהערכת המצב, איראן אינה מסתמכת על כוח אדם – החיילים שמאחורי האמל"ח – כדי לנצח בקרבות. כפי שהחיילים הרוסים מצוידים בנשק מתקדם בהרבה מהחיילים האוקראינים, בהיעדר רוח לחימה, תעוזה ונכונות להקריב את חייהם למען המולדת, הם לא יוכלו לנצח. אין ספק שבהתחשב במורכבותה האתנית של איראן, חייליה ייפגעו באופן דומה. לפיכך, יש צורך דחוף ביתרון גרעיני אסטרטגי שכוח קטן ונאמן יוכל להפעיל.
איראן פועלת בשני אופנים: איפוק ועיכוב
האיפוק האיראני נועד למנוע פרובוקציות ולהציג חזית של ויתורים כדי לא לחתור תחת המטרה העיקרית. ברגע שתושג, איראן תוכל להתמודד עם איומים אלה כשידה על העליונה. איראן מנסה לעכב את סעודיה מהשגת נשק גרעיני (עד כה ללא הצלחה) תוך שהיא מקדימה את שאר מדינות האזור. כל זאת במטרה לשנות באופן דרמטי את המאזן הצבאי האזורי ולבנות יכולת הרתעה אמיתית – איראן כמעצמה השיעית הגדולה בעולם בעלת נשק גרעיני צבאי.
אם נחזור לטענה בדבר היעדר תגובה איראנית לחיסולו של סולימאני ותפקידו של משחק העיכוב וההונאה האיראני, היה ברור לאיראנים, במיוחד לאחר החיסול, שהנשיא טראמפ לא יהסס להשתמש בכוח צבאי נגדם. בנאומו של מפקד משמרות המהפכה, הגנרל חסין סלאמי בינואר 2020, הוא הזכיר את המוכנות לנוכח איומי טראמפ למתקפת טילים על 52 אתרים ברחבי איראן. בהוראתו הישירה של חמינאי, כוחות הפרוקסי האיראניים בעיראק לא ירו לעבר מטרות אמריקאיות עד לרגע האחרון של כהונת טראמפ מחשש לתגובתו.
האיראנים התמהמהו בנקמה צבאית בארה"ב והשתמשו במרמה בצבא הסייבר העצום שלהם כדי להתערב בתהליך הבחירות בארה"ב ב-2020. התערבותם הייתה כה בוטה וחמורה עד שהממשל האמריקני הטיל סנקציות על שישה אנשים וחברה אחת שנתפסו כמעורבים בדבר. מאז כניסתו של ממשל ביידן לתפקידו, ראינו המשכיות או החייאת תוכנית הגרעין, אכיפה רופפת של סנקציות, עלייה דרמטית בייצוא הנפט של איראן, שחרור של יותר מ-6 מיליארד דולר, ולא פחות מכך, נאומו של "הקצב מטהרן" ראיסי באו"ם, שקרא להעמיד לדין את רוצחי סולימאני, ביניהם הנשיא טראמפ.
דוגמה למאמצי העיכוב של האיראנים היא כינון הקשרים עם סעודיה. הסעודים מהווים את הזרם הסוני-ווהאבי באסלאם, ועל פי האמונה השיעית הוהאבים מטילים ספק בקיומו של המהדי, האמאם הנעלם [דמות משיחית]. לאחרונה עשתה איראן מאמצים לחזר אחר סעודיה, שבאו לידי ביטוי בפתיחת שגרירות איראן בריאד ב-6 ביוני 2023. האיראנים צופים כי ההסכם הסעודי-ישראלי הצפוי בחסות אמריקאית יוביל לעסקה עם הסעודים על כור גרעיני.
עיתוי המלחמה עם ישראל, שבה איראן מפעילה את הפרוקסי שלה, חמאס, הוא ניסיון לעקוף את ההסכם בין ישראל לסעודיה. איראן מבקשת להמחיש לסעודים שישראל אינה השחקנית החזקה באזור.
אין ספק אם איראן חותרת להשמיד את ישראל. עיתוי פתיחת המלחמה בעזה, זמן קצר כל כך לאחר ההצהרה הסעודית על ההתקדמות בשיחות עם ישראל, כשהשלום קרוב מתמיד – לצד הרצון הסעודי להפוך למעצמה גרעינית, רצון שניתן לממש באמצעות ההסכם עם ישראל – מהווה מאיץ חלקיקים עבור האיראנים ליזום מלחמה תוך שימוש בחמאס, נכון לעכשיו.
בראיון בנושא המלחמה בעזה, הצהיר ג'ואד כרימי קודוסי, חבר ועדת החוץ וההגנה של המג'לס האיראני, לסוכנות הידיעות רוז פלוס (8 באוקטובר 2023), כי המלחמה נגד ישראל רק החלה. התוכנית הייתה להפעיל את כל שלוחותיה – חיזבאללה מדרום לבנון, הצבא הסורי והעם הסורי מרמת הגולן, כוחות הגיוס העממי מעיראק" ואחרים.
מסקנה
הסיבה למסרים הפייסניים של איראן, עד כדי אי תגובה לחסימת המים מנהר הלמנד על ידי הטליבאן, שלילת זכויותיה של איראן בשדה הגז על ידי כווית וערב הסעודית וקריאת תיגר על מהלכיה של הממשלה האזרית, אינה נעוצה בחולשה יסודית אלא בחולשה זמנית בלבד. תמונת מצב עדכנית מובילה למשחק שחמט איראני של עיכוב והונאה, שנועד להימנע מצעדים פרובוקטיביים בגבולותיה, מהתערבות מערבית או משינוי גישתה של ארצות הברית תוך שהיא פועלת כל הזמן, באין מפריע, להשלמת פרויקט הפיכתה של איראן למדינה גרעינית.
האיראנים עושים את מירב המאמץ להשמיד את ישראל. אמנם לא מדובר בחדשות, אך עיתוי הפעלת חמאס במלחמה נגד ישראל נובע מהתקדמות השיחות בין ישראל לסעודיה, הטומנות בחובן תרחישי אימים עבור האיראנים: ישראל בברית עם הסעודים, תוכנית גרעין מאושרת לסעודים ושיתוף פעולה מערבי ברחבי האזור.
* המחבר מבקש להודות לאברהם מ' מהדסק האיראני על סיועו בהכנת מסמך זה.
