התראות

מעבר לנרטיב האשמה: הצורך הדחוף בהתמודדות כנה עם ישראל ו-7 באוקטובר

העולם אינו זקוק לעוד סרט המציג את ישראל כמדינה כושלת • הגיע הזמן שהעולם יתמודד עם הבעיה האמיתית: האידיאולוגיה שהפכה את 7 באוקטובר לאפשרי
שיתוף
מעבר לנרטיב האשמה: הצורך הדחוף בחשבון נפש כנה עם ישראל וה-7 באוקטובר (חיילות מוצב נחל עוז, צילום מסך)
מעבר לנרטיב האשמה: הצורך הדחוף בחשבון נפש כנה עם ישראל וה-7 באוקטובר (חיילות מוצב נחל עוז, צילום מסך)

תוכן העניינים

מעבר לנרטיב האשמה, יש צורך דחוף בהתמודדות כנה עם ישראל ו-7 באוקטובר | לאחרונה, חברת הפקות אירופאית מובילה פנתה לעודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ובכיר לשעבר במוסד. הם ביקשו את השתתפותו כמומחה בסרט תיעודי המציין את יום השנה השני למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

מוקד ההפקה המוצהר היה סיפורן של תצפיתניות צה"ל בנחל עוז, קבוצה ייחודית של נשים צעירות, בנות 18 עד 20, שהוצבו לאורך גבול עזה. תצפיתניות אלה, במהלך שירותן הצבאי, היו עדות וניתחו מודיעין קריטי בתקופה שקדמה למתקפה. הן ראו את סימני האזהרה, הן הזעיקו עזרה, אך איש בשרשרת הפיקוד לא הקשיב. באופן טרגי, רבות מהן הפכו לקורבנות הראשונות של מתקפת חמאס הרצחנית.

התצפיתניות ששרדו ומשפחותיהן של אלה שאיבדו את חייהן, יצאו מאז למשימה – של אמת, אחריות וצדק. הסרט התיעודי, כפי שתואר על ידי מפיקיו, ביקש לתפוס מציאות כואבת זו, ולהציע מה שהם האמינו שיהיה דיוקן חושפני של החברה הישראלית. על פני השטח, נושא זה מרתק. קולותיהן של נשים צעירות אלה ראויים להישמע. הכשלים המוסדיים שהובילו למותן דורשים בחינה מעמיקה. עם זאת, הבעיה הבולטת אינה מה שהסרט התיעודי הזה כולל, אלא מה שהוא משמיט.

דפוס של סיפור חד-צדדי

הדפוס צפוי וחזר על עצמו באינספור מאמרים, סרטים ודיווחים על ישראל:

  • התמקדות יתר בכשלים ישראליים תוך התעלמות כמעט מוחלטת מזוועות האויב.
  • הצגת החברה הישראלית כדיספונקציונלית, מפולגת ומלאת הרס עצמי – המזינה את הנרטיב העולמי כמדינה בלתי לגיטימית.
  • הפחתה מכוונת של הכוחות האידיאולוגיים והגיאופוליטיים המניעים את חמאס ובעלי בריתם, כאילו התקפת ה-7 באוקטובר 2023 התרחשה בוואקום ולא כתוצאה מעשורים של רדיקליזציה ואינדוקטרינציה ג'יהאדיסטית.

פעם נוספת, מדובר בסיפור סלקטיבי ומונחה אג'נדה המשמש רק לחיזוק נקודת מבט מוטה.

מסיבה זו, עילם סירב להשתתף בסרט התיעודי. להלן תגובתו המלאה, הצהרה המשקפת לא רק את עמדתו האישית אלא גם את התסכול הרחב יותר מהאופן שבו ישראל מוצגת בתקשורת העולמית.

תגובתו של עודד עילם להזמנה לסרט התיעודי

בעקבות הטבח של 7 באוקטובר, היינו עדים לעלייה חסרת תקדים באנטישמיות ברחבי העולם, כשרובה הפכה לרטוריקה אנטי-ישראלית חריפה – כזו שלא רק מגנה את מדיניות ישראל אלא מרחיקה לכת עד כדי שלילת זכותה של ישראל להתקיים. גל עוינות זה הוזן על ידי קהילות מוסלמיות רדיקליות במערב והשפעת הכסף הקטארי, המזריק תעמולה ארסית לשיח העולמי.

בינתיים, ישראל עצמה נותרה בעיצומה של טראומה קולקטיבית. ההתמוטטות המחפירה של צה"ל ושירותי המודיעין ביום גורלי זה הובילה, כפי שאופייני בהיסטוריה היהודית, להאשמה עצמית עזה. הכישלון להקשיב לאזהרות של 414 החיילות האמיצות שחזו אסון זה הוא פשוט מקומם. העובדה שממשלתנו טרם נטלה אחריות מלאה רק מעצימה את הכאב. האסון הזה יישאר פצע לאומי, אחד שיידרשו דורות כדי להחלים ממנו. ועם זאת, בעוד שנושא זה נותח, נדון ונחקר ללא הרף בחברה ובתקשורת הישראלית, המיקוד האובססיבי בכישלונותינו מסכן אותנו בהסטת תשומת הלב מהאיום האמיתי – האידיאולוגיה שהניעה את מתקפת ה-7 באוקטובר מלכתחילה.

וולטר אמר פעם, "אלה שיכולים לגרום לך להאמין באבסורדים, יכולים לגרום לך לבצע זוועות". אכן, טבח 7 באוקטובר לא היה רק כישלון מבצעי אלא שיאה של מלחמה אידיאולוגית – מלחמה שמונעת על ידי חמאס ותומכיהם, שטיפחו תרבות בלתי פוסקת של שנאה, ג'יהאד ומחיקת ישראל. עם זאת, במקום להתמודד עם מציאות זו, חלק גדול מהעולם בוחר לנצל את רגע הפגיעות של ישראל, ומציג אותנו לא רק כתוקפנים המבצעים כביכול "טיהור אתני" בעזה, אלא כאומה חסרת כישורים שאפילו הקריבה את חיילותיה הצעירות והאמיצות על מזבח האינטרסים הפוליטיים. נרטיב מעוות זה, שמשולהב על ידי התקשורת העולמית והזדמנויות פוליטיות, לא רק מעוות את האמת – הוא מחזק את הגל האנטי-ישראלי ששוטף את העולם.

המהפכה הצרפתית מציעה מקבילה מרגשת. היעקובינים, במרדף הבלתי פוסק שלהם אחר טוהר אידיאולוגי, פנו אפילו נגד עצמם, והאכילו את הגיליוטינה גם באויבים וגם בבעלי ברית לשעבר. באופן דומה, האסלאם הרדיקלי אינו רק מנהל מלחמה נגד ישראל – הוא מנהל מלחמה נגד כל מערכת, כל עם, כל אידיאולוגיה שאינה תואמת את חזונו האבסולוטי. ישראל עומדת בחזית הקרב הזה, ובכל זאת, במקום להכיר בכך, חלק גדול מהעולם בוחר להתמקד באופן בלעדי בכשלים הפנימיים שלנו, ובכך מעודד את אויבינו.

אם יש תקווה כלשהי לשלום, היא חייבת להתחיל בהתמודדות כנה – לא רק בתוך ישראל, אלא בתוך החברה הפלסטינית עצמה. חייבת להיות דחייה מוחלטת של האידיאולוגיה של חמאס, המושרשת כה עמוק בחברה הפלסטינית, נטישה של "זכות השיבה" כביכול, וחשוב מכל, שינוי יסודי בחינוך ילדים פלסטינים הרחק מאינדוקטרינציה ולעבר דו-קיום. שלום לא יכול להיווצר בלהבות של הכחשה ושאיפות ג'יהדיסטיות; הוא חייב להיות בנוי על הכרה, רפורמה וחזון חדש לעתיד.

אני מבין שזה עשוי שלא להתיישר עם הנרטיב המרכזי של הסרט התיעודי שלכם, ואני מכבד לחלוטין את נקודת המבט שלכם. עם זאת, אני מתקשה להשתתף בפרויקט שפעם נוספת מתמקד בכישלונות של ישראל תוך התייחסות לזוועות המפלצתיות של חמאס – הנתמכות בהתלהבות על ידי חלקים גדולים של האוכלוסייה העזתית ומוסלמים רדיקליים ברחבי העולם – כהערת שוליים בלבד. יש זמן להתבוננות עצמית לאומית, אך בהתחשב באיום הקיומי שאנו מתמודדים איתו, יש גם צורך להראות לעולם את האמת של מה שאנחנו מתמודדים איתו במקום רק לגרום עוד כאב לחברה הפגועה שלנו.

התנצלותי על אורך התגובה הזו, אך חשתי צורך להביע את רגשותיי בכנות. מאחל לכם הצלחה במאמציכם.

בכנות,

עודד עילם

שבירת מעגל ההטיה

העולם אינו זקוק לעוד סרט המציג את ישראל כמדינה כושלת תוך התעלמות מהאידיאולוגיה השואפת להשמידה. כשלי המודיעין של ישראל חייבים להיבחן – אך לא לבדם. הקהילה הבינלאומית חייבת גם לבחון:

  • את התרבות המושרשת עמוק של שנאה וג'יהאד בשטחים הנשלטים על ידי חמאס.
  • את רשתות המימון העולמיות התומכות בחמאס ובקבוצות טרור אחרות.
  • את שיתוף הפעולה של התקשורת בהפצת מידע מוטעה והזנת נרטיבים אנטישמיים.

התמודדות אמיתית אינה מתחילה ומסתיימת בטעויות של ישראל. היא חייבת להתמודד עם המציאות כולה, כולל הכוחות הרדיקליים שתכננו את 7 באוקטובר והגורמים העולמיים הממשיכים להצדיק את פעולותיהם.

ישראל תמשיך לבחון את כשלונותיה, כפי שתמיד עשתה. אך אם העולם יסרב לבחון את שותפותו שלו בהגברת הלהבות הללו, אז השלום יישאר אשליה, וההיסטוריה תמשיך לחזור על עצמה באופן טרגי.

הגיע הזמן שהעולם יפסיק להתמקד אך ורק במאבקים הפנימיים של ישראל ויתחיל להתמודד עם הבעיה האמיתית: האידיאולוגיה שהפכה את 7 באוקטובר לאפשרי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close