חמאס הוא היחיד שאשם במלחמה, וכעת הוא מגייס את ההמונים באירופה נגד ישראל | ההפגנות האירופיות נגד ישראל כה מוטעות, מוטות ומעוותות מוסרית, עד שאפילו הרוצחים השפלים של חמאס משבחים אותן. הם מתאימים את ההפגנות הללו לאג'נדה שלהם, בטענה שהן משקפות התנגדות ל"כיבוש הפשיסטי", ל"רצח העם" ולמדיניות הרעבה מכוונת כביכול בעזה של הממשלה הישראלית.
ואירופה מתיישרת איתם, כאשר כשני שלישים ממדינות האיחוד האירופי מצביעות בעד שהגוף הבינלאומי יבחן את קשריו הפוליטיים והכלכליים בתקווה לגרום לישראל להפסיק את מאמצי המלחמה שלה. במקביל, הם מתעקשים שמשאיות סיוע הומניטרי יורשו להיכנס לעזה בהמוניהן, ללא כל דאגה לידיים של מי עלולה להגיע אותה אספקה.
הטענה שישראל גורמת ל"רעב" הופרכה שוב ושוב, אך ההאשמה ב"רצח עם" חוזרת על עצמה ללא הרף.
בינתיים, סאמי אבו זוהרי, מנהיג חמאס, הכריז בגאווה שלפחות 50,000 תינוקות נולדו מאז החלה המלחמה והבטיח ש-10 ילדים יתפוסו את מקומו של כל לוחם מת במאמץ של ארגון הטרור להשמיד את ישראל.
ככל הנראה, "רצח עם" לא חל כאשר הקורבנות הם יהודים. זו, כפי הנראה, עמדתו של האיחוד האירופי, מוסד שהפך למעשה לגלגול גרוטסקי של האו"ם שהולך ונעשה עוין יותר לישראל.
החלטת האיחוד האירופי נדונה בדיוק בזמן שעשרות ועשרות משאיות סיוע נכנסו לעזה, אולי בניסיון לשווא למנוע את הבלתי נמנע: גניבת הסיוע על ידי חמאס. זו הסיבה שהכניסה היומית של 600 משאיות, שישראל אישרה עד מרץ, הושעתה. מחבלי חמאס, חמושים בקלצ'ניקובים, חטפו את השיירות והשתמשו בתכולה כדי לרכוש נשק נוסף, כל זאת תוך הרעבה מכוונת של עמם כדי לתמרן את דעת הקהל הבינלאומית.
והם הצליחו בזה בצורה מבריקה.
כעת, אלא אם המנגנון הבינלאומי שהוקם על ידי ישראל וארצות הברית יוכל לחלק את הסיוע באופן עצמאי, חמאס ימשיך לפעול כרצונו בעוד המלחמה הקריטית לעצירת הברבריות שלו מעוותת לנרטיב פנטזיה המתאר את ישראל כאכזרית ואדישה לחיי אדם, גרסה של ישראל שמעולם לא הייתה קיימת.
מה שכן קיים הוא המאבק של המדינה היהודית להישרד – לא רק להיום, אלא לילדיה ולנכדיה. אך לפי החלטת האיחוד האירופי, חמאס אינו מחויב להפסיק לחמש את לוחמיו או להחזיר את 58 החטופים הנותרים. מי הם האנשים הללו המוחזקים בשבי מאז ההתקפות הטרוריסטיות בישראל ב-7 באוקטובר 2023? ומדוע אירופה צריכה לדאוג? מי זוכר את הילדים ביבס ואת אמם, שירי? מי זוכר נשים צעירות הכמות במנהרות חמאס?
אירופה מעולם לא תמכה באמת בחטופים. היא שוכחת גם את העבר הקרוב וגם את ההיסטוריה הרחוקה. במחווה פסבדו-הומניטרית, היא מנסה למחוק מדינה יהודית שהציעה שלום באופן עקבי.
האיחוד האירופי אינו רואה לא את הקרבתם של חיילים ישראלים צעירים, שנלחמים כבר שנתיים ונותנים את חייהם למען משפחותיהם – יותר מ-850 מהם ב-19 החודשים האחרונים – ולא את הסבל היומיומי של אזרחים החיים תחת הפצצות רקטות מתמדות והתקפות טרור.
מאמר ב"איל פוליו" מאת אדריאנו סופרי, אינטלקטואל ידוע, הטוען שחיילים ישראלים נהנים להרוג, הוא עלילת דם מודרנית. הוא אינו לבד במחשבתו. בשם עלילות דם כאלה התרחשו פוגרומים והשואה.
ישראל הסבירה בבירור מדוע היא חייבת להילחם ובאילו תנאים היא תפסיק: החזרת החטופים ופירוק הנשק של חמאס. הענקת ביטחון לאזרחיה היא אבן היסוד של הציוויליזציה שעליה נבנה האיחוד האירופי עצמו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, המטרה העיקרית של הביקורת הבינלאומית, חזר על המסר הזה ללא לאות. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הייתה תוצאה של שנים של הכנות של טרור ופנאטיות: מאות קילומטרים של מנהרות, צבא טרוריסטי שלם שנבנה במימון איראני ובסיוע מערבי – סיוע שהגיע ישירות ממשלמי המסים האירופיים.
האחראים היחידים למלחמה הזו הם אלה שתכננו אותה, יזמו אותה וממשיכים בה עם התקפות יומיומיות. להם צריך האיחוד האירופי להפנות דרישה ברורה: החזירו את החטופים. הניחו את נשקכם. הפסיקו את האלימות.
ולישראל, האיחוד האירופי צריך לומר: אנחנו רואים שהיום אתם כבר לא כבשים המובלות לטבח, ואנחנו שמחים על כך.
