הקמת מדינה פלסטינית או מדינה דו-לאומית תהיה התאבדות למדינה היהודית | בהיעדר פתרון הולם לסכסוך הפלסטיני, ממשל טראמפ ממשיך במאמציו לספק למדינה היהודית ביטחון מוחלט ולפלסטינים פתרונות לשיפור חיי היומיום שלהם. ביקורו בימים אלה של מזכיר המדינה האמריקני החדש, מרקו רוביו, הוא משמעותי מאוד. הוא מפגין נחישות חזקה לפתור את כל הבעיות באזור תוך כפיית ויתורים הדדיים על כל הצדדים.
הסכסוך עם הפלסטינים נותר סבוך ובלתי פתור כל עוד לא נפתרו בראש ובראשונה בעיות היסוד: הפסקת התוקפנות ופיגועי הטרור, המצב ההומניטרי של הפליטים ומעמדם של המקומות הקדושים לאסלאם בהר הבית.
הסכמי אברהם שינו את המצב הגיאופוליטי, אבל הכל יכול להתמוטט אם נמשיך להתעלם מתפקידה של ההשפעה הדתית והפיננסית של סעודיה, ונסרב למצוא פתרון פרגמטי לבעיה הפלסטינית. לפיכך עלינו להביא יוזמות קונקרטיות ואמיצות תוך שמירה על גבולות בני הגנה ואי-חזרה לקווי שביתת הנשק של 1949.
אנו מקווים שהמערב, העולם הנוצרי והמוסלמים המתונים יהיו יותר מבינים ומאוחדים משום שמאבקנו זהה למאבק העולם החופשי והדמוקרטי. במאבק העז נגד הטרור, לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה בכל האמצעים. האיסלאמיסטים בפריז, לונדון, בריסל, מינכן וירושלים שואבים השראה מאותם מניעים דתיים, מאותה אידיאולוגיה קיצונית ומפולחן המוות.
עם זאת, הבה נתמודד גם עם המציאות. יותר מ-70% מהפלסטינים בגדה המערבית ובעזה נולדו אחרי מלחמת 1967 והכירו רק את הממשל הישראלי. במציאות, הם מעדיפים לחיות במסגרת ישראלית עם כל היתרונות החברתיים-כלכליים מאשר לסבול ולהמשיך להשלות את עצמם לגבי מדינה פלסטינית עצמאית עתידית שמנהיגיהם מבטיחים לשווא כבר כמה עשורים. תוך מודעות לכך שאין ביכולתם להביס את ישראל בשדה הקרב או בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, הם מעדיפים, לעת עתה, לחיות במדינה דו-לאומית. מצב חדש ליותר מ-8 מיליון יהודים ו-6 מיליון ערבים שיצטרכו לחיות יחד בשטח של 28 אלף קמ"ר, מהים עד הירדן.
רוב הישראלים מסרבים לקבל חיים משותפים בכפייה. היא תסכן את המדינה הציונית ותעמיד את האוכלוסייה היהודית במיעוט, בגלל הדמוגרפיה הדוהרת של הערבים.
מאז 1967, כל ממשלות ישראל עשו טעויות אסטרטגיות וטקטיות מסוימות. אשר לכוונותיהם האמיתיות של הפלסטינים, הם כבר עמדו למבחן עם ערפאת בעת חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, במהלך האינתיפאדה השנייה שפרצה בספטמבר 2000, ולאחר מכן חמש שנים לאחר מכן, במהלך הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה כולה ותפיסת השלטון על ידי אסלאמיסטים של חמאס. בזמנו של ערפאת, המנהיגים חשבו שהדף עם הפלסטינים התהפך סופית ושהאזור סוף סוף שינה את פניו. הם טעו טעות מרה. מאז אנחנו משלמים מחיר כבד, גם בימים אלה, בשחרור מאות מחבלים צמאי דם תמורת בני הערובה שלנו.
לכן, לאחר הטבח ב-7 באוקטובר 2023, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשנים הקרובות תהיה התאבדות למדינה היהודית.
עם זאת, בואו נהיה אופטימיים ומציאותיים. המזרח התיכון מאוכלס על ידי 450 מיליון מוסלמים ויותר מ -8 מיליון יהודים החיים בישראל. 65% מהאוכלוסייה הערבית הם מתחת לגיל 25. רוב הצעירים רוצים להיות משכילים וחולמים על עולם חדש וטוב יותר. דת קנאית וטרור עיוור אינם מושכים אותם. הגיע הזמן שהמנהיגים הערבים יציעו להם הזדמנויות חדשות והזדמנות להשתלב בעולם המודרני. נדגיש שישראל מדורגת בין עשר המעצמות הגדולות של כדור הארץ…
למרבה הצער, החזון הרומנטי של מזרח תיכון חדש אידילי ושוק משותף עשיר ופורה הוא כנראה לא למחר, אבל הוא לא חזון אוטופי.
לפיכך עלינו לפעול להצלחת תוכנית טראמפ על ידי אימוץ, ללא סיכון ביטחוני, של נוסחת "גבולות פתוחים וסחר חופשי": הצעת מקומות עבודה, יצירת אזורי תעשייה, השקעה בתשתיות בגדה המערבית וברצועת עזה. המטרה היא להקים בעזרת תורמים זרים שתי קונפדרציות כלכליות: הראשונה עם ירדן (ישראלית-ירדנית-פלסטינית) והשנייה עם רצועת עזה, מצרים וישראל.
בעודנו מחכים לימים טובים יותר, הצלחתו של פרויקט אצילי זה תועיל לישראל, לפלסטינים ולכל מדינות האזור.
מאמר זה פורסם לראשונה בישראל היום.
