עלינו להפעיל BDS על הרשות הפלסטינית לגביית מחיר כלכלי אמיתי | במשך שנים רבות, ישראל מהווה יעד למתקפה מתואמת ונרחבת המקדמת חרמות, סנקציות וצעדי משיכת השקעות (BDS). בעוד שתנועת ה-BDS מציגה עצמה כבעלת אג'נדות וחששות הומניטריים לגיטימיים, למעשה, מטרתה היא לערער על הלגיטימיות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
בעוד שניתן לזהות מגוון של מאמצים בתחום זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהרשות הפלסטינית (רש"פ) עומדת בחזית המאבק הזה, תוך הפרה של כל ההסכמים עליהם היא חתומה. עד כה, מדינת ישראל ונציגיה התמקדו במאבק בפעילויות BDS בדרכים שונות, בעיקר בזירה הבינלאומית.
על רקע זה, וכפעילות משלימה, המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) גיבש הצעה לגישה חלופית להתמודדות עם תופעה זו. עיקר ההצעה הוא לגבות מחיר מהרשות הפלסטינית על פעילותה לקידום ה-BDS, באמצעות הצגת והדגשת העובדה שפעילויות BDS יכולות להיות דו-כיווניות.
בשלב הראשון של התוכנית, יושם דגש על הבלטת היקף הסחר בין ישראל לבין השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית, על כל היבטיו, בהתבסס על נתוני סחר כפי שפורסמו על ידי הרשות הפלסטינית עצמה. שלב זה יימשך, על פי ההצעה, מספר חודשים. הוא ינוצל להעברת מסר תקשורתי ברור לפיו בעוד שההנהגה הפלסטינית קוראת להחרים את ישראל, הפלסטינים עצמם מקיימים סחר שוטף עם המדינה היהודית ושהנהנים העיקריים מכך היא הרשות הפלסטינית ותושביה.
בשלב השני, יושם דגש על "מחיר ההפסד" של המשך פעילות ה-BDS, כלומר, מה עלול לקרות לכלכלה הפלסטינית אם ישראל תחליט להטיל חרם על סחורות שמקורן ברשות הפלסטינית.
בשלב השלישי, מחיר ההפסד יתממש, וישראל תנקוט בצעדים אקטיביים להפסקת הסחר בין ישראל לבין השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית.
שלב 1 – העברת מסר ברור לרשות הפלסטינית: לפעילויות BDS יש מחיר
כאמור, בעוד שהרשות הפלסטינית מקדמת ותומכת בפעולות שמטרתן לגרום לזרים להחרים את ישראל ואת הסחורות הישראליות, הפלסטינים עצמם קונים כמות גדולה של סחורות מישראל, לצד שיווק של לא מעט מהסחורות שלהם לישראל. על פי דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, מחד, היקף ה"יבוא" הפלסטיני מישראל מהווה אחוז משמעותי מסך היבוא לרשות הפלסטינית. מאידך, היקף ה"יצוא" הפלסטיני לישראל משמעותי אף יותר. את היקף הסחר ניתן להבין מטבלה זו:
| חודש | סך נפח היבוא לרש"פ (במיליוני דולרים) | אחוז היבוא לרש"פ מישראל | סך נפח היצוא מהרש"פ (במיליוני דולרים) | אחוז היצוא מהרש"פ לישראל |
|---|---|---|---|---|
| ינואר 2025 | 616.1 | 56% | 140.7 | 90% |
| דצמבר 2024 | 598.6 | 55% | 164.2 | 84% |
| נובמבר 2024 | 506.2 | 58% | 142 | 79% |
| אוקטובר 2024 | 514.9 | 59% | 123.2 | 78% |
| ספטמבר 2024 | 556.5 | 61% | 124.7 | 90% |
| אוגוסט 2024 | 638.2 | 57% | 136.9 | 90% |
| יולי 2024 | 621.2 | 56% | 137 | 91% |
| יוני 2024 | 467.2 | 59% | 108.1 | 93% |
| מאי 2024 | 545.1 | 59% | 125.9 | 91% |
| אפריל 2024 | 420.3 | 61% | 102.8 | 92% |
| מרץ 2024 | 521.5 | 58% | 122.4 | 88% |
| פברואר 2024 | 480.9 | 61% | 120.4 | 82% |
| ינואר 2024 | 485.7 | 62% | 130.8 | 80% |
| דצמבר 2023 | 455.4 | 62% | 128.8 | 79% |
| נובמבר 2023 | 502.5 | 55% | 100.8 | 66% |
| אוקטובר 2023 | 581.6 | 57% | 92.2 | 76% |
| ספטמבר 2023 | 677 | 59% | 125.9 | 92% |
| אוגוסט 2023 | 747.2 | 58% | 148.3 | 90% |
| יולי 2023 | 699.6 | 58% | 141.1 | 92% |
| יוני 2023 | 678 | 54% | 130.6 | 93% |
| מאי 2023 | 720.3 | 54% | 142.7 | 88% |
| אפריל 2023 | 581.2 | 59% | 112.4 | 87% |
| מרץ 2023 | 734.4 | 54% | 148.9 | 87% |
| פברואר 2023 | 633.4 | 60% | 136.2 | 87% |
| ינואר 2023 | 733.9 | 58% | 153.2 | 86% |
| דצמבר 2022 | 721.6 | 58% | 150.1 | 86% |
| נובמבר 2022 | 750.6 | 57% | 157.4 | 82% |
כפי שניתן לראות, לאורך הזמן ובאופן עקבי, נפח ה"יבוא" של סחורות מישראל לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית עולה על ממוצע של 55 אחוזים מכלל ה"יבוא". באופן דומה, על פי נתוני הרשות הפלסטינית, למעלה מ-90 אחוזים מה"יצוא" הפלסטיני נמכרים לישראל.
ה"יבוא" מישראל מועיל מאוד לרשות הפלסטינית, כי קונים פלסטינים משלמים מע"מ או מיסים אחרים על הסחורות שהם קונים מישראל. לפי ההסדר הכלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינית (הסכם פריז), ישראל גובה מיסים אלה ומעבירה אותם לרשות הפלסטינית. כך, עבור כל עסקה המתבצעת בין סוחר פלסטיני לסוחר ישראלי, הרשות הפלסטינית לוקחת נתח השווה למיסים שנגבו.
על פי נתונים שנמסרו ל-JCFA ממשרד האוצר בתגובה לבקשת חופש מידע, בשנת 2022, סכום המע"מ שנגבה על ידי ישראל והועבר לרשות הפלסטינית היה לא פחות מ-2,820,050,880 ש"ח, ובשנת 2023, כולל במהלך מלחמת חרבות ברזל המתמשכת נגד חמאס בעזה, סכום המע"מ שנגבה על ידי ישראל והועבר לרשות הפלסטינית היה לא פחות מ-2,726,435,028 ש"ח.
במילים אחרות, הרשות הפלסטינית פועלת לפי האמרה "גם רצחת וגם ירשת" – מצד אחד, הרשות הפלסטינית מקדמת פעולות BDS ("רצח"), ומצד שני, אותה רשות פלסטינית הרוויחה ("ירשה") כמעט 3 מיליארד ש"ח מסחר עם ישראל. למעשה, היקף הסחר מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית מוגבל ברובו למכירת דלקים וחשמל.
ה"יצוא" לישראל מועיל לרשות הפלסטינית מכיוון שהוא מאפשר העסקה של עשרות אלפי פלסטינים בתפקידים שונים לייצור הסחורות הנמכרות לישראל.
שלב 2 – ההפסד של הרשות הפלסטינית
בשלב זה, הרשות הפלסטינית נהנית ממצב בו היא פועלת בו-זמנית הן לקידום חרם נגד ישראל והן להמשיך להרוויח מסחר עמה. סחר זה מאפשר הן לרשות הפלסטינית לקיים את עצמה על בסיס הכנסות ממיסים, והן לספק עשרות אלפי מקומות עבודה לפלסטינים המייצרים ומשווקים את מוצריהם לישראל וגם קונים מישראל.
"מחיר ההפסד" לכלכלה הפלסטינית במצב הנוכחי הוא אפס.
אם ישראל הייתה מקדמת תוכנית המשקפת את פעולות הרשות הפלסטינית, מחיר ההפסד לכלכלה הישראלית היה מינימלי, בעוד שמחיר ההפסד לכלכלה הפלסטינית היה גבוה למדי.
אפשר לראות חלון למציאות זו כבר היום בשל האיסור, או לפחות הצמצום המשמעותי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בהתרת כניסתם של עובדים מהגדה המערבית לישראל. לפני המתקפה, למעלה מ-100,000 עובדים משטחי הרשות הפלסטינית נכנסו לישראל ועשרות אלפים אחרים עבדו ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון. עובדים אלה הרוויחו הכנסה מעל לממוצע עבור פלסטינים המועסקים בשטחי הרשות הפלסטינית. מהמצב שלפני ה-7 באוקטובר, הרשות הפלסטינית הרוויחה בלפחות שני ממדים. מצד אחד, עשרות אלפי פלסטינים מצאו תעסוקה בישראל וביישובים הישראליים במקום להיות מובטלים. מצד שני, הרשות הפלסטינית קיבלה מישראל את מס ההכנסה ששולם על ידי אותם עובדים על המשכורות שהרוויחו. על פי נתוני משרד האוצר, בשנת 2022, סך הכנסות הרשות הפלסטינית ממס הכנסה ששולם על ידי פלסטינים שעבדו בישראל וביישובים הישראליים ביהודה ושומרון הסתכם בכ-188,157,211 ש"ח, בעוד שבשנת 2023 הסכום ירד לכ-123,326,523 ש"ח.
אם ישראל לא רק תפסיק את כניסת העובדים אלא גם תרחיב את צמצום הסחר עם שטחי הרשות הפלסטינית עד כדי איסור מוחלט, הנזק לכלכלה הפלסטינית יכול להיות עצום ויוביל להאטה כמעט מוחלטת ואף לעלייה באבטלה.
כיום, לא רק הרשות הפלסטינית, אלא גם טורקיה, נהנות מקידום פעילויות BDS נגד ישראל.
בתחילת מאי 2024, ממשלת טורקיה הכריזה על חרם מסחרי מוחלט נגד ישראל, כביכול לאור המלחמה נגד טרוריסטי חמאס ברצועת עזה. למרות ההחלטה, מתברר שטורקיה ממשיכה לסחור עם ישראל, אך באמצעות עסקה מעגלית דרך הרשות הפלסטינית.
על פי דיווחים, מאז ההחלטה להטיל את החרם הטורקי על ישראל, הסחר בין טורקיה לבין שטחי הרשות הפלסטינית זינק ב-1,200%. זה פוגע בישראל בלפחות שתי דרכים.
מצד אחד, העסקה המעגלית מאפשרת לטורקים להציג תמונה מזויפת לעולם שהוטל חרם מסחרי טורקי מוחלט על ישראל, בעוד שבפועל, הסחר נמשך, גם אם בנפחים קצת קטנים יותר. עצם קיומו של החרם הטורקי, לפחות הצהרתית, פוגע בתדמיתה של ישראל ומאפשר לממשלת טורקיה לקדם את האג'נדה הרעילה שלה נגד ישראל בעוד שסוחרים טורקים לא באמת נפגעים. הקורבנות היחידים הם הסוחרים הישראלים שנהגו לשווק את מוצריהם בטורקיה.
מצד שני, הגוף שמרוויח מהמהלך הוא הרשות הפלסטינית, שוב בשל ההסדרים הכלכליים שנקבעו בהסכם פריז. על פי ההסכם, ישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית מיסים שהיא גובה על "יבוא" של סחורות מחו"ל כאשר יעדן הסופי הוא שטחי הרשות הפלסטינית. העסקה המעגלית של הזמנת סחורות טורקיות לשטחי הרשות הפלסטינית, כאשר בפועל סחורות אלה חוזרות לשוק הישראלי, גורמת הן לאובדן ישיר של מיסים מיבוא הסחורות ישירות לישראל והן להעברת מיסים לרשות הפלסטינית.
בעסקה זו, טורקיה והרשות הפלסטינית מרוויחות, ובאופן משמעותי, בעוד שישראל היא הקורבן היחיד.
לכן, בשלב השני של התוכנית, יש להבהיר כי כל עוד הפלסטינים ממשיכים לקדם פעילויות חרם נגד ישראל, וכל עוד שטחי הרשות הפלסטינית משמשים כמעין מקלט למדינות זרות להטיל חרם, ישראל לא תשב בחיבוק ידיים ומחיר ההפסד לכלכלה הפלסטינית יעלה בהרבה על ההפסד לכלכלת ישראל.
שלב 3 – ניתוק יחסי הסחר
כל עוד הרשות הפלסטינית אינה מפסיקה לקדם את כל פעילויות החרם נגד ישראל, יש לפעול ליישום השלב הסופי של התוכנית על ידי ניתוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין שטחי הרשות הפלסטינית. התוכנית צריכה לכלול איסור על כניסת עובדים וסחורות משטחי הרשות הפלסטינית לישראל, וכן מניעת סחר ישראלי עם שטחי הרשות הפלסטינית.
סיכום
מאחר שמאמצים אחרים לעצור את תוכנית החרם לא הניבו את התוצאה הרצויה על הרשות הפלסטינית, יש לבחון כלים ודרכי פעולה חדשים. למעשה, בעוד שהרשות הפלסטינית מקדמת פעילויות BDS נגד ישראל, הכלכלה הפלסטינית נסמכת, כמעט לחלוטין, על סחר עם ישראל. מצב אבסורדי זה גורם נזק משמעותי לישראל ולכלכלתה בעוד שהרשות הפלסטינית מרוויחה משמעותית מאותו סחר שהיא מנסה לחסום משאר העולם. בתוכנית זו, המבוססת על דוחות כלכליים מהרשות הפלסטינית, ה-JCFA הציע דרכי פעולה חדשות, תוך הדגשת הן המסרים אודות מחיר ההפסד, והן מחיר ההפסד עצמו.
