עבור לתוכן העמוד
Menu

ירידה של 10% בשיעור היהודים במזרח ירושלים

לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות שיעור היהודים ירד מכמחצית לכ- 40% • הירידה – נגזרת של ההאטה בבנייה ליהודים שם

שיעור היהודים באוכלוסיית מזרח ירושלים ירד לאורך השנים בכ-10%, מכמחצית לכ-40%! כך עולה מנתונים שפרסם לאחרונה מכון ירושלים למחקרי מדיניות במסגרת הקובץ ‘על נתונייך’. הנתונים מבוססים על מאגר המידע של הלמ”ס.

61% מאוכלוסיית ירושלים מתגוררת כיום בשטחים שנוספו לירושלים ב-1967, מצפון, מדרום וממזרח לגבולות 1967. 60% מהם ערבים ו- 40% מהם יהודים. שיעור היהודים ב’מזרח ירושלים’ היה כאמור  גבוה יותר בשנים עברו. בשנות ה-90 הוא עמד על 49%, אך מאז שישראל חדלה להקים שכונות חדשות עבור יהודים במזרח ירושלים, שיעור היהודים במזרח העיר נמצא בירידה מתמדת וככל שהבנייה עבור יהודים באיזורים אלה פוחתת, הירידה מואצת:

ב-1990 עמד שיעור היהודים בשטחי מזרח ירושלים על 49%. ב-1996 הוא ירד ל-46%, ב-2005 ל-43%, ב-2010 ל-41% וב-2016 ל – 40% .

לנתון הזה עלולה להיות גם השפעה מדינית, כאשר יתנהל מו”מ על מזרח ירושלים, זו שהפלסטינים שואפים להפוך לבירתם.

לתהליך המתואר כמה סיבות:

* הבנייה עבור יהודים במזרח ירושלים צומצמה מאד בשל לחצי ארה”ב, הן בתקופת בוש ( הבן), הן בתקופת אובמה והן בתקופת טראמפ. מאז אמצע שנות ה-90 לא הוקמו שכונות חדשות עבור יהודים במזרח ירושלים. שתי השכונות האחרונות שנבנו עבור יהודים במזרח העיר היו הר חומה ורמת שלמה.

*  ‘נוהל ביידן’, שחייב את גופי וועדות התכנון בירושלים בתקופת אובמה לתאם כל אישור בנייה או תכנון בשטחי ירושלים שמעבר ל’קו הירוק’ עם לשכת רהמ”ש – עדיין בתוקף. הנוהל הזה, עדיין מחייב, גם בתקופת טראמפ להעביר כל תוכנית בנייה או קידום תכנון בשטחים המכונים ‘מזרח ירושלים’ לאישור לשכת רהמ”ש. הבנייה במזרח ירושלים מאושרת גם היום במסורה ובצמצום יחסי.

* בשנת כהונתו  הראשונה של טראמפ בנשיאות ארה”ב, תועדה בינתיים בנייה של  451 יח”ד בלבד עבור יהודים ב’מזרח העיר’, אף פחות מהממוצע השנתי לבנייה בכל אחת משמונה שנות אובמה (2009-2016), שעמד על 555 יח”ד במזרח ירושלים מדי שנה.

* מנגד בונים הערבים בשכונותיהם, ללא הגבלות מדיניות או תכנוניות, לא פעם גם ללא היתר. על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות בסוף 2017, היום יש בירושלים 223,100 דירות למגורים. 168,700 דירות בשכונות היהודיות ו – 54,400 דירות בשכונות הערביות . חלקן של הדירות בשכונות הערביות של העיר נמוך מחלקה של האוכלוסיה הערבית בעיר, שעמד עד 38%. ההסבר לכך הוא משקי הבית הגדולים יחסית בקרב האוכלוסיה הערבית (5.2 נפשות) בהשוואה לאוכלוסיה יהודית ( 3.4 נפשות)

הנתונים על ירידה בשיעור האוכלוסיה היהודית במזרח ירושלים מדאיגים. הם משפיעים הן על המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים בירושלים, הן על המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים בשטחי מזרח ירושלים, ועלולה להיות להם השפעה גם על המו”מ העתידי בעניין מזרח ירושלים.

כהונתו של דונלד טראמפ, הרואה עם ישראל עין בעין, רבים מהנושאים שחיוניים עבורה, עשויה לאפשר בסופו של דבר גם חזרה לבנייה בירושלים ובירושלים רבתי. את מערכת היחסים הטובה בין רהמ”ש נתניהו לבין טראמפ וממשלו כדאי יהיה  לנצל בעתיד לא רק לטובת תיאום בסוגיות כמו איראן, סוריה או עזה, אלא גם כדי לקבל ‘חבל’ ארוך פי כמה לבנייה בירושלים ובעוטף ירושלים. ראוי לשקול השקעת  מאמצים רבים יותר בכיוון זה. בסופו של יום, ולטווח של שנים, מפת ההתיישבות היהודית בעיר ובסביבתה היא שתקבע את גבולותיה של ירושלים ותשפיע על עתידה המדיני.

שלוש השכונות האסטרטגיות שיש לקדם במהירות את בנייתן הן:

* שכונת הגשר בין מעלה אדומים לבין ירושלים ( אי-1) .

* שכונת גבעת המטוס: מנקודת מבט ישראלית בניה בגבעת המטוס הוא אחד המפתחות למניעת חלוקתה של ירושלים מדרום ולמניעת טריז פלסטיני שיתכנן את הרצף המתוכנן בין השכונות גילה והר חומה בגבול הדרומי של ירושלים.

* שכונה שמשרד השיכון מתכנן עתה בעטרות. עטרות נמצאת בקצה האצבע הצפונית של ירושלים, וכדי למנוע מצב שבו תנותק חלילה מהעיר, אם מסיבות ביטחוניות ואם מסיבות מדיניות, יש לאכלסה ביהודים שיתגוררו בה דרך קבע.