איתן בנצור, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ועמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, סיפר בשיחה עם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אודות המגעים החשאיים אותם ניהל כמשנה למנכ"ל המשרד בתקופת יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל כראש ממשלה ושר החוץ.
:להאזנה לראיון המלא
הדברים פורסמו בספרו של חוקר המרכז, ז'ק נריה, לשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל "בין רבין לערפאת" בהוצאת המרכז הירושלמי.
בשיחה אותה קיימנו עמו בעקבות המתיחות בחצי האי הקוריאני סיפר בנצור על "הפספוס ההיסטורי" כהגדרתו לכינון יחסים בין צפון קוריאה של קים סונג איל, סבו של השליט הנוכחי ומייסד הדיקטטורה לבין ישראל.
בנצור מספר אודות הרקע לדברים: "זה התחיל בכך שבהיותי המשנה למנכ"ל וראש המשלחת לשיחות עם הפלסטינאים במסגרת תהליך מדריד בוושינגטון, פנו אלי אנשי עסקים בניו יורק, שהכרתי אותם בעבר, שיש להם שותפים אחרים אמריקאים ממוצא דרום קוריאני, שעושים עסקים גם בדרום קוריאה וגם בצפון קוריאה". בנצור המשיך ותיאר כי אותם אנשי עסקים חזרו מהביקור בצפון ותיארו את המצב שם כ" תמונה עגומה ביותר" וזאת על רקע גסיסתו של הרודן קים איל סוג, עת היה חשש גדול במדינה מהתפרקות כללית.
אנשי העסקים סברו, לדבריו של מנכ"ל משרד החוץ לשעבר כי זו הזדמנות פז לשנות סדרי עולם במדינה הסגורה.
גם שמעון פרס ז"ל, שר החוץ באותה עת סבר כך ואישר את תחילת המגעים מול הצפון קוריאנים. וכך, לאחר זמן מה הבשילו התנאים לביקור ישראלי במדינה המבודדת.
משלחת ישראלית בראשותו של בנצור ביחד עם אנשי עסקים וגיאולוגים הגיעו לצפון קוריאה והתקבלו על ידי הדרג הרם ביותר במדינה. בנצור מספר על המו"מ שהחל:" הבקשה הראשונה שלהם הייתה לגייס השקעות בשביל מכרה זהב שהופצץ בזמן מלחמת קוריאה.אנחנו באנו עם גיאלוגים למקום, הוטסנו על ידי מסוק של המנהיג למקום. שהיינו שם נדמה לי יום אחד ואז חזרנו לפיואניאנג להמשך השיחות".
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר המשיך לספר אודות התגלגלות המשא ומתן עם החזרה לבירה הצפון קוריאנית. בנצור מספר כי למו"מ היו שני מסלולים שבסופו של דבר נפגשו. הצפון קוריאנים, מספר בנצור ביקשו בעיקר ואולי רק לדון" בחילוצם מהמצוקה הכלכלית", הצד הישראלי הבהיר לדבריו של בנצור כי הוא דורש יחסי גומלין ויעלה את הדרישות המדאיגות את ישראל – אספקת הטילים ואמצעי לחימה אחרים למזח התיכון. בנצור ממשיך: "לאט לאט הם הבינו כי אנו לא סוטים מהדרישות שלנו והדיאלוג נמשך במסלולים הללו ".
אנשי הממשל בצפון קוריאה שהיו חרדים לשמירה על מעמדם הבינו כאמור כי ישראל רצינית בדרישותיה וכי אם ברצונם לעשות עסקים" עם ישראל הדיאלוג חייב להתייחס לדאגות הישראליות ממשלוחי הנשק והידע שהועבר לאיראן ולסוריה בעיקר. לדבריו של בנצור, הצפון קוריאנים הבינו עד מהרה כי עליהם לספק תשובות לצד הישראלי והדברים הגיעו עד כדי "הבטחות מרחיקות לכת", מספר מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, לדבריו הצפון קוריאנים הסכימו כי יהיה פיקוח ישראלי בנמלי המוצא של צפון קוריאה וכן דברים נוספים על מנת להרגיע את הישראלים.
בנקודה מסוימת החלה הממשל בארה"ב, בתמיכת גורמי ממשל ישראלים לאותת כי ישנה אי שביעות רצון מן המהלכים. אמנם בסטייט דיפרטנט הייתה תמיכה מלאה למהלך, לדברי בנצור, אך הטענה הייתה כי לא ניתן לתמוך בצפון קוריאנים. שנים אחר כך אומר בנצור כי פנו אליו גורמים במשרד החוץ האמריקאי וביקשו כי יחדש את המו"מ לאור כישלונם, אולם זה היה מאוחר מדי.
פרס ורבין ז"ל , היו מעורבים כל אותה עת במו"מ. "הייתה אפשרות לביקור של פרס בצפון קוריאה" , לדבריו של בנצור.
במבט לאחור אומר בנצור כי ההחלטה על הפסקת המו"מ הביאה להחמצה היסטורית גדולה, לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי העולם המערבי וזאת לאור המתיחות הגדולה הקיימת היום העלולה להבעיר חצי עולם במלחמה גרעינית.
