בפרץ נוסטלגיה ששמור להכרזת עצמאות, פתח חסן נסראללה את ראיונו הטלוויזיוני לערוץ התעמולה האיראני "אל-עאלם" בשבוע שעבר.
30 שנה חלפו מאז חיסלה ישראל את קודמו, עבאס מוסאווי, ב-16 בפברואר 1992. מאז אותו יום, נדמה שלא קם דובר בולט כל כך למשטר האייתוללות בטהרן. נואם המצליח לרתק למסך את מעריציו ואת אויביו כאחד. אדם שאפשר לראות בו, בצדק, השופר הערבי של הרפובליקה האסלאמית.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
מרגע הקמת חיזבאללה על ידי האיראנים ב-1982, היו מנהיגיו כפופים לרצונו של המנהיג העליון באיראן, וכך גם נסראללה. צייתנותו העיוורת לאייתוללות, שלא נסדקה גם אחרי נפילת אלפי לוחמי חיזבאללה בשדות הקרב במלחמת האזרחים בסוריה, או אחרי אישור חיסולו של בכיר הארגון מוסטפא באדר א-דין – לא הפריעה לנסראללה להכחיש בראיון את מהותה של התנועה השיעית ולתהות מתי בכלל פעלה עבור טהרן. "אלו דברים שנשמע עד הבחירות. דיבורים ישנים, כלאם פאדי. חיזבאללה כולל 100 אלף לוחמים מלבד המוסדות והמסגרות האחרות, וזוכה להמוני תומכים לבנונים".
הבחירה להיתמם
דבריו של נסראללה עוררו סערה בלבנון. גורמים פוליטיים התפלאו למראה מופע ההיתממות הטלוויזיוני, במיוחד נוכח התפקיד שממלא חיזבאללה בסוריה, בעיראק, בתימן ואף בבחריין.
כך, למשל, העיתונות הסעודית דיווחה לאחרונה על חיסול יועץ של הארגון במלחמתה מול המיליציה החות'ית בתימן, ואילו בבחריין נעצרו עשרות אנשים ב-2018 בחשד להשתייכות לחיזבאללה.
ההכחשה של נסראללה נועדה לנטרל את הביקורת החריפה שהוא סופג נוכח השחיתות והקריסה הכלכלית, זו שמלבה את המתיחות מול הנוצרים והסונים בלבנון. לאחר שתומכי חיזבאללה נורו למוות בהפגנה באוקטובר 2021 – המנהיג הנוצרי סמיר ג'עג'ע הואשם באחריות לרצח.
רק בחודש שעבר הכריז שוב סעד חרירי, ראש מפלגת אל-מוסתקבל הסונית, על פרישה. האיש שתמיד חוזר האשים את איראן במשבר שעוברת ארץ הארזים, וההערכה היא שמי שיבוא במקומו הוא אחיו בהאא', שעוין את חיזבאללה ושולל שיתוף פעולה איתו.
במאמר שהתפרסם החודש במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, העריכה הכותבת חנין גאדר כי אמנם קבוצות האופוזיציה והחברה האזרחית לא ישיגו מספיק מושבים בפרלמנט לניצחון מוחץ, אך הן עשויות להגדיל את כוחן בעשרה מושבים נוספים לפחות – ולשים סוף לרוב הנוכחי שממנו נהנים חיזבאללה ובעלי בריתו. במאמר הודגש כי בעלת הברית העיקרית של נסראללה, מפלגת הפטריוטים החופשיים הנוצרית של הנשיא מישל עאון, מתרסקת בסקרים לכדי פחות מ-13% תמיכה. עוד היא מציינת כי חוסר שביעות הרצון מחיזבאללה מתפשט אפילו בקהילה השיעית.
לדבריה, חיזבאללה ובעלי בריתו מודאגים גם מזינוק במספר הגולים הלבנונים שנרשמו להצבעה, רובם נוצרים החיים במערב. על רקע זה, החשש הוא שנסראללה ינסה לדחות את הבחירות או למנוע הרכבת ממשלה.
ערובה נגד תקיפה
ד"ר שמעון שפירא, מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מעריך שחיזבאללה ישמור על כוחו בפרלמנט גם בבחירות במאי, אלא אם יחול שינוי במארג הכוחות. החוקר הבכיר מסביר כי חיזבאללה שואף להשתלט על לבנון דרך הפרלמנט, שבאמצעותו מרכיבים את הממשלה וממנים את הנשיא. ואולם, הוא אינו סבור שנסראללה ינסה לבטל את המפתח העדתי, אחרת המדינה תתפרק לקנטונים, מה שימנע ממנו לשלוט בה.
מעבר למשחקי הכס הלבנוניים, המחויבות של נסראללה לחמינאי עלולה לעמוד למבחן על רקע האפשרות שישראל תתקוף בעתיד באיראן. שפירא מבהיר כי נסראללה שיקר בראיון גם בנוגע לתגובת חיזבאללה לתקיפה, כשטען שהארגון יתכנס ויחליט מה לעשות בהתאם לנסיבות. "אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין באיראן – באופן מיידי ישוגרו טילים לכיוון ת"א. לא יצטרכו לשאול. יש כבר הנחיה כזו מאיראן. יותר מזה, כל הנשק האסטרטגי של טילים ארוכי טווח שיש לחיזבאללה, כל פרויקט הדיוק, נועד להרתיע את ישראל כדי שלא תפגע במתקני הגרעין".
הטעות הקרדינלית: החטיפה
שפירא גם חולק על התפיסה שנסראללה הוא מנהיג שקול ואולי אף "נכס לישראל", במיוחד בהתחשב בהחלטתו האומללה שהובילה למלחמת לבנון השנייה.
"במשך 30 שנה של שלטון נסראללה הוא לא עשה טעויות קרדינליות, למעט ב-2006. הוא חטף שני חיילים (אהוד גולדווסר ואלדד רגב; ש"ק) וחשב שישראל לא תגיב, ועשה את אחת הטעויות הקולוסאליות של תקופת שלטונו. אז איך מסבירים את זה? אפילו שהוא לכאורה המומחה מספר אחת בעולם הערבי לישראל – תראה איזו טעות הוא עשה ב-2006. זו טעות שממנה הוא לא יצא עד היום. מאז 2008, כשחוסל עימאד מורנייה – הוא יושב בבונקר ולא יוצא מהמסתור שלו".
פורסם ב"ישראל היום".
