עבור לתוכן העמוד
Menu

220 אלף יהודים חיים ב’מזרח ירושלים’, אך שיעורם באיזורים אלה נמצא בירידה

השנתון הסטטיסטי החדש לירושלים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם את הנתונים לרגל יום ירושלים

* אוכלוסיית ירושלים כפולה מאוכלוסיית ת”א ועומדת על 919 אלף נפש, 62% יהודים ו-38% ערבים.

* ירושלים היא העיר עם האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסיה החרדית הגדולה ביותר (רבע מכלל החרדים בישראל) וגם האוכלוסיה הערבית הגדולה ביותר (20% מכלל ערביי ישראל).

* האוכלוסיה הערבית גדלה בקצב מהיר יותר, אך מאז  2012, שיעור הילודה בקרב האוכלוסיה היהודית בירושלים גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הערבית.

* שיעור הפריון  ( מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במהלך חייה) של האשה היהודית בבירה הוא 4.4 לעומת 3.1 של האשה הערבית

* מאזן ההגירה של ירושלים מוסיף להיות שלילי (מינוס 6000) אולם הוא הקטן מאז 2012. 44% מהעוזבים – צעירים

 

כ-220 אלף יהודים חיים כיום בשטחי ‘מזרח ירושלים’, מצפון, מדרום וממזרח לגבולות השיפוט הישנים של העיר, בשטחים שנוספו לעיר בשנת 1967. שיעור היהודים באיזורים אלה עומד על 39% מכלל האוכלוסיה שם. עם זאת החל משנות ה-2000 ניכרת ירידה בחלקם של היהודים בשטחים אלה, שבשנת 1996 עמד על 46% וכיום ירד כאמור לכ-39%

 

נתונים אלה ועוד רבים אחרים מתפרסמים בקובץ ‘על נתונייך’, שהוציא לאור לקראת ‘יום ירושלים’, מכון ירושלים למחקרי מדיניות. הנתונים מבוססים על השנתון הסטטיסטי של ירושלים, שמוציא המכון מדי שנה, בעריכת מיכל קורח ומאיה חושן. המידע בשנתון נאסף ממקורות שונים, שהעיקריים בהם הם הלמ”ס, עיריית ירושלים והמוסד לביטוח לאומי.

 

בסוף שנת 2018 גרו בירושלים  919,400 נפש, כפול מאוכלוסיית ת”א. בשנת 2018 חיו בעיר  555,800 יהודים (62% )ו- 349,600 ערבים (38%) , 96% מהם מוסלמים ו-4% נוצרים.

 

חוקר ‘המרכז הירושלמי’ נדב שרגאי מעיר, כי ככל שידוע,  ב-2019 השתנה עוד היחס בין הערבים ליהודים בעיר ושיעור היהודים הצטמצם עוד  ל-61% (יהודים )מול 39% (ערבים).

 

בנוסף: בשנתון הסטטיסטי החדש של ירושלים, נתוני האוכלוסיה על השכונות הצפוניות הערביות הגדולות שמעבר לגדר הבטחון ( כפר עקב ואיזור מחנה הפליטים שועפט) נסמכים על נתוני הלמ”ס, שמדבר על אוכלוסיה של כ-60 אלף נפש בלבד. ידוע עם זאת –  ונתוני העירייה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, והמשרד לענייני ירושלים מאשרים זאת – כי בשתי שכונות אלה חיים כ-140 אלף נפש, מה שמביא את שיעור היהודים בתוך הגבולות הרשמיים של ירושלים לכ-59% בלבד מול 41% ערבים.

 

הנתונים שמתפרסמים עתה נכונים כאמור לשנת 2018. הם מלמדים כי ירושלים היא העיר עם האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסיה החרדית הגדולה ביותר וגם האוכלוסיה הערבית הגדולה ביותר.

 

על פי אמדן אוכלוסייה שנערך בלמ”ס עמד מספר החרדים בעיר בשנת 2018 על כ-223,500 נפש והם היוו כרבע (24%) מכלל החרדים בישראל. לשם השוואה, בבני ברק, העיר החרדית הגדולה בישראל, היה מניין התושבים 198,800. יוצא אפוא, שכלל אוכלוסיית בני ברק, קטנה מכלל האוכלוסיה החרדית בירושלים.

 

גם האוכלוסיה הערבית בירושלים, גדולה כאמור באופן ניכר מהאוכלוסייה הערבית בערים הגדולות בישראל, כ-350 אלף נפש בהשוואה לנצרת (77 אלף נפש) רהט (69 אלף נפש) ואום אל פחם ( 55 אלף נפש)

 

האוכלוסייה היהודית בירושלים היא המגוונת והמורכבת בערי ישראל. מהסקר החברתי האחרון שערך הלמ”ס בקרב בני 20 ומעלה עולה כי בשנים 2016-2018, 21% מהיהודים בירושלים הגדירו עצמם חילונים, 24% כמסורתיים ( מסורתי דתי ומסורתי לא כל כך דתי), 20% דתיים, ו-36% חרדים

 

אוכלוסיית ירושלים מהווה כ-10% מאוכלוסיית ישראל. האוכלוסייה היהודית היוותה 8% מהאוכלוסיה היהודית בישראל והאוכלוסיה הערבית היוותה 20% מהאוכלוסיה הערבית בישראל.

 

גידול האוכלוסיה

 

במהלך שנת 2018 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-18,100 נפשות (גידול של 2%). האוכלוסייה היהודית גדלה ב-10,100 נפשות (1.8%) והאוכלוסייה הערבית גדלה ב-8,100 נפשות (2.4%). בחינת הנתונים בחומש האחרון מלמדת שאחוז הגידול של האוכלוסיה הערבים נע בין 2.4%-2.7% בעוד שבקרב האוכלוסיה היהודית הוא עמד על 1.5%-2.2%

 

ילודה

 

בשנת 2018 נולדו לתושבי ירושלים 25,200 תינוקות, 16,500 (66%) נולדו למשפחות יהודיות ו – 8,600 תינוקות (34%) למשפחות ערביות. אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בשיעור ילודה גבוה מאד. בשנת 2018 היה שיעור הילודה בירושלים 27.7 (לידות לכל אלף תושבים) והוא היה גבוה בהשוואה לישראל – 20.8.

 

שיעור הילודה בקרב האוכלוסיה היהודית בירושלים – 29.2 (לידות לכל אלף תושבים) היה גבוה מזה שבקרב האוכלוסיה הערבית – 24.9. בישראל לעומת זאת, שיעור הילודה של האוכלוסיה היהודית (20.1) היה נמוך מזה של האוכלוסיה הערבית ( 23.3).

 

במשך שנים רבות (1967-2011) היה שיעור הילודה של האוכלוסיה הערבית בירושלים גבוה מזה של האוכלוסיה היהודית, אולם בשנת 2012 התהפכה המגמה, ומזה 7 שנים שיעור הילודה של האוכלוסיה היהודית גבוה יותר מזה של האוכלוסיה הערבית. הדבר נובע הן מהעלייה בחלקן של האוכלוסיות הדתית והחרדית בעיר והן מעלייה בשיעור הפריון בקרבן. הירידה בשיעור הילודה בקרב האוכלוסיה הערבית קשור לעלייה ברמת ההשכלה ולעלייה בהשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים.

 

שיעור הפריון

 

בשנת 2018 היה שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלים 3.9, והוא היה גבוה בשיעור ניכר משיעור הפיריון בישראל (3.1), בת”א (2.0) ובחיפה (2.3).

 

בשנת 2018 עמד שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות בירושלים על 4.4 והוא היה גבוה משיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הערביות בירושלים – 3.1. שיעור הפיריון הכולל הגבוה בקרב הנשים היהודיות מושפע בעיקר משיעור הפיריון הכולל הגבוה יחסית בקרב הנשים הדתיות והחרדיות.

 

הגירה בין – יישובית

 

בשנת 2018 עברו לירושלים מיישובים אחרים בארץ 12,800 תושבים חדשים, אך עזבו אותה 18,800 תושבים. משמעות הדבר הוא שמאזן ההגירה הבין יישובית של ירושלים היה שלילי ועמד על מינוס 6000. עם זאת מאזן ההגירה בשנת 2017 היה דומה. בשנתיים אלה מאזן ההגירה השלילי של העיר הוא הנמוך ביותר שנרשם מאז שנת 2008. בשנים קודמות הוא עמד כבר על מינוס 10,000 ומינוס 9,000. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים ומיעוט (4%) ערבים.

 

בקרב העוזבים בולט חלקם של העוזבים הן למטרופולין ירושלים (39%) 7,400 נפש והן למטרופולין ת”א (36%), 6,800 נפש. בקרב העוזבים את ירושלים בולט אחוז הצעירים הגבוה – 44% מהעוזבים היו צעירים בני 20-34. העוזבים הם חילונים אך גם דתיים וחרדים רבים. השכונות בירושלים אותן עזב המספר הגדול ביותר של תושבים הן רמות אלון, פסגת זאב, גילה, גאולה ומאה שערים וקטמון א’-ט’

 

מערכת החינוך בירושלים

 

בשנת הלימודים תשע”ט (2018/2019) למדו במערכת החינוך בירושלים כ-286,900 תלמידים. מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 175,500 – 66,500 בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי דתי, ו- 110,000 בחינוך החרדי. בחינוך הערבי למדו כ-110,400 תלמידים – 93 אלף בחינוך הציבורי וכ-17,4000 תלמידים בחינוך הפרטי

 

השכלה גבוהה

 

בשנת תשע”ט ( 2018/2019) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 37 אלף סטודנטים והם היוו 16%  מכלל הסטודנטים בישראל. 53% מהסטודנטים בירושלים למדו באוניברסיטה העברית, 32% בשבע מכללות אקדמיות ו-15% בארבע מכללות אקדמיות לחינוך