שנת 2020 תיזכר כאחת השנים הקשות בהיסטוריה של הפלסטינים וכאחת מנקודות השפל של הרש"פ בהנהגתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
מגיפת הקורונה היכתה קשות בפלסטינים בגדה וברצועה מבחינה בריאותית וכלכלית בהיעדר בתי חולים מודרניים וציוד רפואי מתאים להילחם במגיפת הקורונה.
הכלכלה הפלסטינית התדרדרה בעקבות סגירת המסחר בשטחים וההגבלות על כניסה ועבודה בישראל, כוח הקניה של תושבי השטחים ירד ובמקביל עלו שיעורי האבטלה בגדה וברצועה.
הרש"פ העניקה סיוע לכמה עשרות אלפי משפחות נזקקות בגדה, אך היא עדיין רחוקה מלהתגבר על המשבר שגולש כבר לתוך שנת 2021, האתגר הגדול שהרש"פ עומדת בפני כעת הוא לחסן את כל האוכלוסיה בשטחי הגדה והרצועה ובראשה את קבוצות הסיכון.
הרש"פ נקלעה במהלך שנת 2020 למצוקה כספית קשה בעקבות החלטת הנשיא טראמפ להפסיק את הסיוע האזרחי השנתי לרש"פ ולאחר שסירבה לקבל במהלך כ-6 חודשים את כספי המיסים החודשיים שגובה עבורה ישראל במחאה על תוכנית הסיפוח של ישראל בגדה.
כתוצאה מכך נאלצה הרש"פ לשלם משכורות חלקיות לעשרות אלפי פקידיה ולקחת הלוואות בבנקים בחו"ל.
רק בחודש נובמבר האחרון הסכימה הרש"פ לקבל את כספי המסים מישראל לאחר שתוכנית הסיפוח ירדה מעל הפרק וכתוצאה מהפסדו של הנשיא טראמפ בבחירות לנשיאות בארה"ב.
בתחום המדיני הגיעה הרש"פ לשיא השפל ביחסיה עם הממשל האמריקני לאחר שהחרימה אותו כבר ב-2018 בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.
הנשיא טראמפ פירסם את תוכנית השלום שלו, הנקראת "עסקת המאה", לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני מבלי להתייעץ עם הרש"פ או לשמוע את השגותיה על תוכניתו, התוכנית נתנה למעשה לישראל "אור ירוק" להחיל את ריבונותה על 30 אחוזים משטחי הגדה והציבה שורה של תנאים שעל הפלסטינים לעמוד בהם כדי שיוכלו להקים מדינה פלסטינית על 70 אחוזים משטחי הגדה.
התוכנית השאירה את ירושלים כבירת ישראל ועל פיה יוכלו הפלסטינים להקים בירה רק בחלק מהשכונות הערביות בצפון ירושלים.
בשנת 2020 חצו מספר מדינות ערביות את הרוביקון והכריזו על נורמליזציה עם ישראל בניגוד להחלטות הליגה הערבית ויוזמת השלום הערבית.
החלוצה שבהן הייתה איחוד האמירויות ואחריה באו בחריין, סודאן ומרוקו.
הנורמליזציה עם ישראל היוותה מכה קשה למדיניות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס אשר הצליח למנוע במשך שנים רבות את הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, בעולם הערבי החל תהליך של התפכחות מן הפלסטינים, מנהיגי ערב הבינו שהם צריכים לדאוג לאינטרסים שלהם וכי ההנהגה הפלסטינית הנוכחית של הרש"פ איננה מעוניינת להגיע לפשרה היסטורית עם ישראל אלא לנסות ולכפות עליה את "הקווים האדומים" של אש"פ ובכך להנציח את הסכסוך.
הסכנה האיראנית, ההישגים הטכנולוגיים של ישראל והרצון להתקרב אליה כדי להגיע למרכז קבלת ההחלטות בוושינגטון גברו על "הנאמנות" הערבית לבעיה הפלסטינית והכריעו את הכף לטובת נורמליזציה עם ישראל, דבר שגרם להלם מדיני להנהגת הרש"פ ולכעס רב של תושבי השטחים על ההתנהלות המדינית של הרש"פ.
ישראל המשיכה במהלך שנת 2020 בחיזוק ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון ובניית אלפי יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ובשכונות היהודיות במזרח ירושלים.
יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, נאלץ לחדש את התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל בגלל הלחץ הכלכלי בשטחי הגדה והקפיא באופן מעשי את החלטות מוסדות אש"פ להתנתק מכל ההסכמים עם ישראל.
ברצועת עזה נכשל פרוייקט "צעדות השיבה" וארגוני הטרור לא חידשו אותו, בפועל לא הושגו המטרות העיקריות שלו: לשבור את המצור הישראלי על הרצועה ולחדור לשטח ישראל, צה"ל המשיך בסיכול בניית המנהרות החודרות לשטח ישראל והשלים יותר מ-90 אחוזים מהמכשול הקרקעי הגדול המקיף את רצועת עזה.
ארגוני הטרור ברצועה המשיכו באופן כללי לשמור על הבנות הרגיעה, בסך הכל היה סבב לחימה אחד קצר מול ישראל לעומת 5 סבבי לחימה שנת 2019, עם זאת "טפטוף" ירי הרקטות לעבר ישראל נמשך.
כמה דמויות במערכת הפוליטית הפלסטינית ירדו מן הבמה במהלך 2020:
ד"ר חנאן עשראווי הודיעה על פרישתה מאש"פ, ד"ר צאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן עם ישראל ועבד אלחלים מלוח,סגן מזכ"ל החזית העממית הלכו לעולמם.
תושבי השטחים מסתכלים כעת ביתר אופטימיות על מצבם, נוכח ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ומציאת החיסון נגיף הקורונה.
הלכי הרוח בשטחים הם שבשנת 2021 יתשתפרו מצבם הכלכלי והבריאותי של הפלסטינים לעומת השנה שחלפה, גם במישור המדיני יש לפלסטינים קורת רוח מירידתו של הנשיא טראמפ מהבמה הפוליטית מכיוון שהיה תומך גדול של ישראל ולדעתם היה מוטה לטובתה בכל הקשור לסכסוך הישראלי פלסטיני, הפלסטינים מצפים לחידוש המשא ומתן עם ישראל בשנה הקרובה, עם זאת הציפיות הן ריאליות וההערכה היא שלא תהייה פריצת דרך מדינית כל עוד ההנהגות ברש"פ ובישראל לא התחלפו.