כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו קיימו את ההצהרה המשותפת שלהם לגבי "עסקת המאה" , נכחו בחדר המזרחי אורחים נכבדים ונרגשים: החתן של נשיא ארה"ב, ג'ארלד קושנר, ביתו איוונקה, ג'ייסון גרינבלט, השליח לשעבר של הנשיא למזרח התיכון ושגריר ארה"ב בישראל דיווד פרידמן.
באולם ישבו גם תומכיו הגדולים של הנשיא טראמפ ושל ישראל ביניים הפילנתרופ שלדון אדלסון ומנהיג הקהילה האוונגליסטית ויועצו המיוחד של הנשיא ד"ר מייק אוונס.
אדם אחד נוסף, ישב בקהל, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הד"ר דורי גולד.
גולד ייעץ בשקט לצוות השלום, אבל מעורבותו נחשפה לציבור הרחב רק בחדר המזרחי. לראשונה הוא שיתף את הפרטים מאחורי הקלעים של "עסקת המאה" בראיון לג'רוזלם פוסט, לאחר הצגת התכנית.
בשנתיים האחרונות, גולד אומר, הוא נע בין "הזמנות כפולות" מארה"ב וישראל לסייע בגיבושה של התכנית.
גולד, דיפלומט מנוסה, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים, אמר כי עבד עם המנהל הקודם שלו "פעמים רבות", וסייע לצוות האמריקני פעמים רבות ונתן את דעתו על נושאים מגוונים כמעט על בסיס קבוע.
כאחד הדיפלומטים הוותיקים בשדה של תהליך השלו בין ישראל לפלסטינים, בשירותו כדיפלומט ישראלי, ד"ר גולד היה מעורב במשאים ומתנים מאז ועידת מדריד בשנות התשעים, הוא נשא ונתן על הסכם חברון ועל הסכם וואי, בזמן הכהונה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו.
גולד עבד עם צוות השלום של הנשיא טראמפ, בעיקר מול ג'ייסון גרינבלט והשגריר פרידמן ואף לעיתים עם קושנר, זאת לאור ניסונו העשיר והייחודי במשאים ומתנים. "זו לא הייתה ריצת ספרינט. לא מדבור בשבועיים בקמפ דיווד. זו הייתה עבודה רצינית של שנתיים", מספר גולד.
גרינבלט, מספר גולד היה השחקן העיקרי: "האדם שלמעשה תפר את העניין כולו היה ג'יסון. הייתי עימו עמים רבות כאשר נפגש עם אנשים מהאזור, והוא כתב באופן עקבי רושם במחברותיו הערות ולמד את הסוגיה. הוא אולי הגיע לישראל כעורך דין לענייני נדל"ן, אבל עזב אותה המומחה למזרח התיכון".
בדומה לדבריו של ראש הממשלה נתניהו , גולד מספר כי הרקע של גרינבלט בנדל"ן אולי סייע לתכנית: "אתה צריך אנשים שהם פרגמטיים בעסק כזה".
פרידמן סייע ב"קשרים מיוחדים" עם הנשיא ועם צוותו.
"אני ראיתי את עובדתם של שגרירי ארה"ב לשעבר, אבל מועלם לא ריאתי שגריר היכול להגיע אל החדר הסגלגל כמו פרידמן" מספר גולד. "היה לנו את הנשיא בחדר במלי שהוא יהיה בו".
גם השגריר רון דרמר, שגריר ישראל באהר"ב, היה דמות חשובה בתהליך והיו לו יחסים דומים עם נתניהו דבר ש"אפשר לו להזיז דברים קדימה".
דרמר, סיפר גולד, "לקח את היוזמה כולה כדבר אישי, כשלו", מספר גולד.
גולד נזכר כי הציג בפני קושנר המצגת על הקשר ההיסטורי היהודי של העם היהודי לירושלים וגילה כי קושנר קרא את ספרו "המאבק על ירושלים". גם סגן הנשיא פנס, קרא אותו.
גולד לא עבד ישירות מול הנשיא טרמאפ , אבל לדבריו היחסים בין הנשיא לבין ראש הממשלה הם אלמנט חשוב מאוד.
"אני זוכר בצורה ברור כאשר שרת המינה לשעבר , קלינטון, קיימה את המו"מ מול נתניהו היא אמרה לו 'תראה לי יותר' (said ‘show me some skin,’), במטרה להוביל את נתניהו לוויתורים נוספים. היא רצתה לבדוק האם יש לנתניהו רעיון כלשהו בראשו להסדר. אבל האמון בין השניים היה רעוע ולכן הם לא בטחו האחד בשני", אומר גולד.
"אמון היה נקודת המפתח שהביא להצלחת העבודה במו"מ הזה".
מדוע טראמפ מאמין בנתניהו?
"הוא הכיר אותו וזה תלוי כיצד אתה מתחבר אל הבן אדם", מציין גולד.
אחת מהתוצאות של האמון הזה אפשרה לנתניהו לחשוף קצת יותר ממה שהסכים לחשוף לקלינטון – האפשרות להגיע למפה מוסכמת על ישראל ועל ארה"ב.
האמון בין ממשל טראמפ לבין ממשלת נתניהו היה כל כך נהדר שאפר לקיים את הדיון לא רק מעל השולחנות הכבדים, אלא על מפות, שזה דבר מהפכני", אומר גולד. "למרות שהמפות אינן נראות דרמטיות על גבי הרשת העבודה על המפות הייתה אחד המרכיבים הקריטיים והחשובים של התכנית כולה".
הצוות האמריקאי הראה ייחודיות ב"נכונות לשמוע את העמדה הישראלית והגן באמת על האינטרסים הישראלים בזמן שלקח בחשבון את הצד הפלסטיני ואת צרכיו", אומר גולד.
שרטוט המפה "היה תהליך למדיה של שני הצדדים" והסתיים בהבנה של ארה"ב את צרכי הביטחון של ישראל בצורה עמוקה יותר.
"היו פעמים רבות שנתקלתי בהנחות ממשלים קודמים שנאלצתי להפריך", הוסיף גולד.
ישנם אלמנטים היסטוריים רבים בתכנית של הנשיא טראמפ, אבל בשביל גולד, הניצחון הגדול ביותר במסגרתה הצגת תכנית הוא החלת הריבונות על בקעת הירדן על ידי ישראל ותמיכה של ארה"ב בכך.
הדיפלומט הישראלי לשעבר החזיק במשך שנים רבות בעמדה כי על ישראל להחזיק בבקעה. הוא הזכיר את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שאמר בנאומו האחרון בכנסת כי בקעתה ירדן במובנה הרחב תישאר בידיים ישראליות.
גולד נזכר כי נכח בישיבת קבינט בפגישה עם נתניהו ב-1997, וכי השר שרנסקי לבקשתו, פנה אל קציני צה"ל על מנת שיכינו את מפת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ביהודה ושמרון.
"ראש הממשלה נשען קדימה ואמר 'אנחנו חייבים להציג מפה לנשיא קלינטון', ולאחר מספר שבועות טסתי לארה"ב עם תרגום באנגלית וניגשתי אל חדר המפות בבית הלבן והצגתי בפניהם את מפת האינטרסים הביטחוניים של ישראל".
" לנשיא קלינטון היו פני פוקר", נזכר גולד "קלינטון האמין באמונה שלמה בהסכמי אוסלו, והיה לו קשה לסגת ממנה לעבר גישה ביטחונית אחרת. בתקופה ההיא בקעת הירדן הייתה כאינטרס ביטחוני ראשון במעלה שאנו היינו צריכים לשלוט בו, וזה נשאר איתי גם לעתיד, גם אל מול ראש הממשלה שרון".
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה השיק את התכנית ל"גבולות בני הגנה לישראל" ביחד עם בכירי צבא ישראלים שהולידה סדרה של מחקרים בנושא ושישמו יועצים רבים וגם את צוות השלום הנוכחי.
לעיתים נאלץ גולד להסביר לצוותים האמריקנים מדוע שטח, כמו בקעת הירדן, עדיין חשוב בעידן הרקטי.
בעבר צוותי מ"מ של ארה"ב טענו כי ישראל לא חייבת להחזיק בנוכחות פיזית בבקעת הירדן, וחשבו על פתרונות טכנולוגים במקום זאת.
גולד אומר כי צוותים אמריקאים בעבר נהגו יש בידם את הידע הנדרש לנושא והתייחסו אליו כ"חנות גאדג'טים ביטחוניים."
"טילים הם רק צורה נוספת של כח אש, בדומה לארטילריה. אבל מה שמכריע מלחמות בסופו של דבר הוא תנועת הכוחות של האויב בשטח. כל עוד מדובר בכך, התנאים המשפעים על לוחמה קרקעית, כמו טופוגרפיה, תוואי השטח ועומק אסטרטגי, הם חלק מן הדרישות לביטחון הלאומי של ישראל".
"כאשר אנחנו מדברים עם מעצמת על בעולם שבו לחימה נעשית באמצעות לחיצה על כפתור…הדברים הללו נשמעים מיושנים, אבל זה לא כך", הוא מוסיף. המחקרים הללו מתארים בנוסף מה הופך שטח ל"שטח מיוחד" כדוגמת בקעת הירדן וזו הסיבה מדוע היא חיונית לביטחון הלאומי של ישראל".
גולד מסביר: "בקעת הירדן היא לא רק האזור הצמוד לנהר. בקעתה ירדן היא מעבר למורדות המזרחיים של רכס הגבעה המערבית היורדים מכביש אלון. במבט על בקעת הירדן, אזור בו הנהר זורם למטה לים המלח וגבוהו הוא בערך 1,200 רגל מתחת לפני הים, אבל פסגות הגבעות שמעל הן בגובה של 3000 מטר מעל פני הים. לכן נוצר שיפוע של כ- 4,200 במרחב צר, המהווה הגנה טבעית לצבא הנחות מספרית. במצב של לחימה על ישראל לגייס מילואים. התנאים בשטח מאפשרים את ההגנה הטריטוריאלית של ישראל עד השלמת הגיוס. "
"בדרך זו ישראל תוכל לעכב התקפה מן המזרח למרות הנחיתות הכמותית של ישראל מול שכניה".
גולד אמר שהוא תמיד היה "מודאג כי יש לשמר את הסעודים בתוך האוהל", בנוגע למיכה בתכנית שלום אמריקאית, "ישראל תידרש לוויתורים נוספים בעתיד, אבל לבסוף ארה"ב עמדה לצד ישראל כאשר ישראל הציגה טיעונים טובים".
התכנית מציגה פתרון יותר אנושי ממה שהוצע בעבר במכלול הרעיונות של העברת אוכלוסייה ומאפשרת לכל אחד להישאר במקומו, הוא אמר.
"הדברים עומדים בעין אחת עם תנאי זכויות האדם הבינלאומי ממודלים קודמים" , אמר, "המציאות על הקרקע היא מורכבת יותר. אתה צריך שתהיה לך מפות שמציגות מגוון של תחומי שליטה לפתרונות מורכבים, אלא אם את ה מנסה למחוק אזורים שלמים ולהזיז ישראלים ופלסטינים. זה יהיה בלתי אנושי".
"חשוב לזכור, כאשר מעבירים קולמוס כאן או עפרון שם, מדברים על כבוד אנושי, ויש לנו צורך כי השלום יחזיק למשך שנים רבות. כל מה שניתן לעשות הוא לדבר עם הפלסטינים ולהשיג את המיטב" הדגיש גולד.
בסוף, אומר גולד, ארה"ב הרכיבה תכנית שהפלסטינים יוכלו להקים ממשל עצמי הולם, מבלי לפגוע בדרישות הביטחון של ישראל לגבולות בטוחים. גולד אמר על התכנית: "גם אם יהיה שינוי פוליטי, אני חושב שהצלחנו לשמר את ביטחון ישראל כפי שלא עשינו מקודם".
כאשר ישב בין הנוכחים בבית הלבן בזמן הנאומים של טראמפ ונתניהו גולד נזכר "היו מספר רגעים שם , שדמעה זלגה מעיני. חשתי כאילו אנחנו ברגע של הישג היסטורי".
הנוסח המלא פורסם בג'רוזלם פוסט.
ביום שישי הודה השגריר פרידמן בחשבון הטוויטר שלו לד"ר גולד על תרומתו בבניית חזון התכנית. הוא כתב כי ד"ר גולד "הוכיח כי הוא היה נכס בלתי רגיל לצוות של ארה"ב".
Thank you @DrDoreGold for your invaluable insights and perspectives in helping us construct the President’s Vision for Peace. You proved to be an exceptional resource to the entire US team. https://t.co/y9LJir1pQJ
— David M. Friedman (@USAmbIsrael) January 31, 2020
בציוץ תגובה הודה ד"ר גולד לשגריר.
