עבור לתוכן העמוד
Menu

פיתוח צפון סיני – פרדיגמה דיפלומטית חדשה

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מציע דרך חדשה להתמודד עם בעיית עזה

הצעה: תכנית פיתוח חצי האי סיני – נטישתו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, את תהליך השלום, פעולותיו נגד הנהגת חמאס, על ידי החרפת המצב הכלכלי בעזה עד כדי משבר הומניטארי, הסלמת העימות הצבאי בגבול עזה עד כדי ההידרדרות למלחמה, יצרה מצב משברי חדש בעזה. נדרשת מדיניות חדשה השונה מזו הנוכחית; מדיניות שתתבסס על פרדיגמה חדשה הנתמכת בעיקר על ידי גורם חיצוני לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך בעל השפעה ישירה ומכרעת עליו, במילים אחרות – מצרים.

עזה מציבה דילמה קשה במיוחד בפני ישראל והקהילה הבינלאומית. דו"ח הבנק העולמי מה- 27 בספטמבר 2018  שהוכן עבור מפגש המדינות התורמות , שהתקיים במסגרת כינוס של האו"ם  עבור ארגון   AHLC(Ad Hoc Liaison Committee ), הגיע למסקנה כי כלכלת עזה "קורסת" ונמצאת ב"נפילה חופשית". בעזה, יש מחסור הולך ומחריף במים ואספקת חשמל לא רציפה במהלך היום. היכולת להציל את תושבי עזה, אינו פשוט כלל בהתחשב בכך שמאז 2007 רצועת עזה נשלטת בידי חמאס, אשר הוגדר בחוק כארגון טרור בינלאומי על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל. תנועת האם שלו, ה"אחים המוסלמים", נתפסת באופן דומה על ידי מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות.

מאז השתלט חמאס על רצועת עזה, הארגון אחראי לפחות לשלושה סבבי לחימה קשים מול ישראל והפעיל רקטות ומנהרות טרור ותקיפה של מרכזי אוכלוסייה ישראליים. השאלה שיש לענות עליה היא כיצד ניתן להקל על המצב הכלכלי בעזה מבלי לחזק את היכולות הצבאיות של חמאס, וזאת מבלי להסתמך על השלטונות בעזה ומניעה של הסטת משאבים לצרכים צבאיים של הארגון. ברור לכול כי שיפור בתשתיות בעזה, כמו בניית נמל חדש, ללא פיקוח, יובילו להעברת כמויות מוגברות של נשק לארסנל של חמאס ולשדרוג יכולותיו של ארגון הטרור.

המשך הכישלון בהתמודדות עם "בעיית עזה" מהווה "פצצת זמן", לא רק עבור ישראל אלא גם למדינות אחרות באזור. חמאס שיתפה פעולה לסירוגין עם המדינה האסלאמית (דאע"ש) בצפון סיני, דבר שהקשה על הצבא המצרי להביס איום זה, ואיים להעביר את פעילותו בקלות אל לב מצרים. הסלמה צבאית בקנה מידה מלא, עלולה להביא לגלי פליטים חדשים ממדינות הים התיכון.

הפרדיגמה החדשה

פרדיגמה חדשה זו מתבססת על מתן פתרונות למצוקות הכלכליות וההומניטרית ברצועת עזה ("המצור") והתמקדותה באזור צפון סיני. פרדיגמה זו גורסת כי יש לשמור בצורה קפדנית על הריבונות המצרית ולהימנע  מכל אפשרות של פגיעתה או הפרתה של הריבונות המצרית. התכנית החדשה גורסת כי יש להעביר סיוע כלכלי מסיבי למצרים באמצעות הקמת תאגיד חברות בינ"ל שיתבסס על ארצות הברית ומדינות המפרץ.

הסיוע הבינלאומי יושקע  בבנייה ופיתוח של תשתיות כלכלית ותיירותית בצפון סיני, תוך שימת דגש על אזור אל-עריש. פרויקטים תשתיתים אילו יוקמו בעיקר על ידי עובדים מצריים, שרובם יגיעו מקרב הבדווים בצפון סיני שיספקו להם הזדמנות לעבוד ובכך לשפר מצבם הכלכלי. זאת, במקום להצטרף לדאע"ש ולבצע פעולות טרור נגד מצרים. אליהם יצטרפו עובדים מרצועת עזה שיסיעו לפיתוח פרויקטים תשתיתיים ותיירותיים, וכך גם לשיפור מצבה הכלכלי של עזה ותושביה.

פיתוח צפון סיני

המטרה היא פיתוח אזור צפון סיני, תוך שימת דגש על העיר אל-עריש, שתאפשר פתרונות תשתיתיים וכלכליים לטובת תושבי הרצועה וכלכלת מצרים.

תמונה: נמל אל-עריש בהווה [רשות הנמלים המצרי]
תמונה: נמל אל-עריש בהווה [רשות הנמלים המצרי]
הפתרונות הללו כוללים:

  • הקמת נמל מים עמוקים בנמל הקיים באל עריש, שיאפשר ייבוא ​​וייצוא של סחורות לעזה

 

  • הקמת שדה תעופה בינלאומי בקרבת אל עריש שיאפשר תנועת נוסעים וסחורות מרצועת עזה ואליה

 

  • הקמת תחנת כוח לייצור חשמל מגז טבעי משדות הגז המצריים בים התיכון, שיספקו חשמל כדי לענות על הביקוש של האוכלוסייה המקומית כולל רצועת עזה

 

  • הקמת שני מתקני התפלת מים שיספקו גם את צרכי רצועת עזה

 

  • בניית מסילת רכבת מאל עריש לעזה, שתחובר לרכבת מאל עריש לקהיר

 

  • בניית בתי מלון ואתרי נופש על שפת אגם ברדוויל והפיכת האגם לאתר תיירותי בינלאומי בדומה לשארם א-שיח'

 

  • בניית מבני מגורים חדשים באזור אל עריש וצפון סיני

 

הפרויקטים הללו, לפיתוח כלכלי ותיירותי, יהיו תחת אחראיות של ממשלת מצרים, ותושבי עזה יקבלו גישה ושימוש בהם תחת פיקוח ביטחוני מצרי ובהתאם לדין המצרי.

 

תא"ל (במיל') ד"ר שמעון שפירא הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. כיהן כמזכיר צבאי לראש הממשלה וכראש של שר החוץ. ערך את הספר "איראן: מאתגר אזורי לאיום גלובלי."

 

שלומי פוגל הוא יזם ישראלי, בעל קבוצת אמפא, מספנות ישראל וחברות גולד בונד. פעיל במספר יוזמות לקידום עסקים בין ישראל לשכנותיה, כולל "שער הירדן" – פארק תעשייה ישראלי-ירדני, כאמצעי לקידום השלום הכלכלי.

פורסם לראשונה ב-26 ביוני 2019