עבור לתוכן העמוד
Menu

עזה – אבן הריחייים של ישראל ומצרים

הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס נמצא בשלבי מו"מ סופיים וההערכה שיושלם בתוך שבועיים • להסכם יתרונות וחסרונות,קיימים שני מכשולים להשגתו: התנגדות הרש"פ וסוגיית השבויים והנעדרים

המגעים על הסכם הרגיעה בין המודיעין המצרי לבין חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים יתחדשו לאחר חג הקורבן "עיד אלאדחא" ואז גם יתחדשו המגעים על הסכם הפיוס הפנים פלסטיני שמהווה חלק חשוב מהסכם הרגיעה בין חמאס לישראל.

בסוף השבוע, התרצה יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אשר התחמק מפגישה עם שר המודיעין המצרי עבאס כאמל בעת שביקר בישראל,והסכים לשלוח משלחת של פת"ח לשיחות בקהיר לאחר שהחרים אותן במשך כמה ימים כדי לאותת למצרים על מורת רוחו מהתקרבותם לחמאס ומההסכם המתגבש.

גורם ביטחוני מצרי העריך באוזני העיתון "אלחיאת" ב-18 באוגוסט כי הסכם הרגיעה ייחתם בקהיר לאחר חג הקורבן.

ההסכם יהיה בין מצרים לחמאס ולשאר הפלגים הפלסטינים בתוקף היותה של מצרים המתווך בין חמאס לישראל ונותנת הערבויות ליישום ההסכם.

מצרים גם תיווכה בין ישראל לחמאס והביאה להסכם הפסקת האש בין שני הצדדים בקיץ 2014 לאחר מבצע "צוק איתן". ההסכם החזיק מעמד כ- 4 שנים עד שחמאס הפרה אותו ב-30 במרץ השנה כשפתחה בקמפיין "צעדת השיבה" וטרור ההצתות, הערבויות של מצרים לא מנעו זאת.

עפ"י הגורם הביטחוני המצרי, ההסכם הוא לתקופה של שנה עם אופציית הארכה לעוד 4 שנים, במסגרתו יוקם נמל ימי בקפריסין עבור רצועת עזה שיהיה תחת פיקוח ביטחוני ישראלי, ישראל אמורה לשחרר כמה מאות מחבלים בתמורה להחזרת 4 השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס.

העיתון "אלאח'באר" מקורב לחזבאללה דיווח ב-17 באוגוסט כי אבן הנגף העיקרית המונעת את ההגעה להסכם הינה התעקשותה של ישראל להכליל בהסכם הרגיעה את שחרור השבויים והנעדרים, חמאס מתנגדת בתוקף ועומדת על כך שעסקת חילופי השבויים תתבצע בהסכם נפרד.

 

כיצד התבשל ההסכם?

 

אינטרסים משותפים של ישראל ומצרים להרגעת המצב ברצועת עזה הם שהביאו למפגש הפסגה החשאי בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיא מצרי א-סיסי בקהיר בחודש מאי השנה.

רצועת עזה מהווה "אבן ריחיים" כבדה על צווארן של שתי המדינות, קמפיין צעדת השיבה של חמאס שהתחיל ב-30 במרץ הפך לקמפיין טרור שמלווה בטרור הצתות וירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל ולמהלך המסכן את היציבות האזורית שעלול להתדרדר לעימות צבאי כולל בין ישראל לחמאס.

בתפיסת הביטחון הלאומי המצרי יש לרצועת עזה תפקיד חשוב, היא נחשבת ל"חצר האחורית" של מצרים ומפתח לשמירה על שקט ביטחוני באזור צפון סיני שמצרים משקיעה בו מאמצים גדולים כדי למגר את שלוחת דאע"ש הנקראת "מחוז סיני".

תנועת חמאס עדיין מחוברת לתנועת "האחים המוסלמים" במצרים שהינה תנועת האופוזיציה הראשית וכל מלחמה ברצועת עזה עלולה להביא לגל הפגנות נגד המשטר המצרי.

ממשל טראמפ היה בסוד הפגישה החשאית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא המצרי א-סיסי אך יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מודר ממנה.

היחסים בין מצרים לרש"פ הינם עכורים. אתר האינטרנט "אלח'ליג' און ליין" חשף ב-16 באוגוסט מפי בכיר בפת"ח כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס זועם על מצרים על שהתקרבה לחמאס, פתחה באופן רצוף את מעבר רפיח והכניסה סולר תעשייתי עבור התחנה לייצור חשמל בעזה.

בכך היא סייעה רבות, לדעתו, להפחתת הלחץ שמפעילה הרש"פ על הנהגת חמאס כדי שתעביר לידיה את השלטון ברצועת עזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את המתווה המצרי להסכם הרגיעה. הוא הסכים לרעין חזרת הרש"פ לשלוט ברצועת עזה במסגרת הסכם פיוס פנים פלסטיני לאחר 12 שנים של נתק בין הגדה לרצועה.

עפ"י הסכם אוסלו אמור לפעול "מעבר בטוח" בין הגדה לרצועה שיחבר בינהן ויהפוך אותן ליחידה טריטוריאלית אחת.

ייתכן שראש הממשלה הסכים לכך מתוך הערכה שהסיכויים לפיוס בין פת"ח לחמאס הינם קלושים.

בכל מקרה, המתווה המצרי לרגיעה זכה לברכת הדרך של ישראל, הבעיה היא שגם ראש הממשלה וגם הנשיא א-סיסי נתנו באמצעות המתווה הזה את זכות הוטו עליו ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

הפיוס הפנים-פלסטיני מהווה חלק חשוב בהסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס, אם תהליך הפיוס יכשל יוותר הסכם רגיעה שברירי מאוד שלא יחזיק מעמד לאורך זמן.

 

יו"ר הרש"פ מתנגד להסכם

 

יו"ר הרש"פ עושה הכל כדי לנסות ולטרפד את ההסכם המתגבש ומאותת לישראל, חמאס, מצרים וארה"ב כי אי אפשר לעקוף אותו, למרות חולשתו הפוליטית והמדינית, וכי יש לו עדיין את הכח לטרפד כל הסכם שהוא איננו שותף לו.

בכיר פת"ח עזאם אלאחמד האחראי על משלחת פת"ח לשיחות בקהיר הגדיר את הסכם הרגיעה במילים "מעשה בגידה".

מחמוד עבאס העביר במועצה המרכזית של אש"פ שהתכנסה ברמאללה בסוף השבוע שעבר החלטה נגד הסכם הרגיעה התגבש בין ישראל לחמאס.

בהודעת הסיכום של המועצה נאמר: "הרגיעה עם ישראל היא אחריות לאומית של אש"פ שהינו הנציג היחיד של העם הפלסטיני ולא פעולה של הפלגים-המו"מ על הרגיעה הורס את הפרוייקט הלאומי ומחסל את הבעיה הפלסטינית".

יו"ר הרש"פ רואה בהסכם הרגיעה חלק מהתוכנית לפצל את רצועת עזה מן הגדה במסגרת "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ כשלב ראשון להקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובחלקים בלבד של הגדה.

הוא עומד על שאש"פ צריך להוביל את הסכם הרגיעה ברצועת עזה ולחתום עליו מול ישראל ולא ארגון חמאס.

בסוף השבוע שעבר איימו מקורביו של מחוד עבאס כי אם ייחתם הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס יפסיק יו"ר הרש"פ את התקציב שהוא מעביר לרצועת עזה בכל חודש בסך 96 מיליון דולר, דבר שיחריף את המצוקה ההומניטארית ברצועה.

בתגובה תקף צלאח אלברדוויל, אחד מבכירי חמאס, את מחמוד עבאס ותהה האם יהיה לו האומץ לממש את איומו אם ישראל תסרב לכך מחשש לאינטרסים שלה, "קודם תגיע להסכמה בנושא אם אלה המשתמשים בך ואחר כך תאיים" אמר ברדוויל.

 

יתרונות וחסרונות

 

אם אכן יושג בסופו של דבר הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס הרי שהדבר יקח שבועיים לפחות.

בינתיים יש הבנות על הפסקת אש בין שני הצדדים, למרות זאת בסוף השבוע התחדשו ההפגנות בגבול רצועת עזה ו-2 פלסטינים נהרגו ו-240 אחרים נפצעו, גם טרור הבלונים והעפיפונים נמשך.

ישראל נמנעת מלתקוף מטרות בעומק הרצועה כדי לתת סיכוי להשגת הסכם הרגיעה.

ההערכה הרווחת במצרים ואצל שליח האו"ם ניקולא מלדאנוב המתווך לצידה של מצרים היא שהדרך היחידה להתקדם לעבר הסכם רגיעה ארוך טווח היא השגת פיוס פנים פלסיטיני.

הדרך היחידה להביא לשינוי משמעותי ברצועת עזה ולבניית פרוייקטים גדולים בתחום התשתיות מחייבת את חזרת הרש"פ לשלטון מלא ברצועה.

חמאס אינו מוכן לוותר על השליטה ברצועה, המקסימום מבחינתו הוא ליישם את מודל חזבאללה בלבנון ברצועה.

מחמוד עבאס מתנגד בתוקף ורוצה שליטה מלאה תחת הסיסמא "רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד".

דהיינו שליטה מלאה של  הרש"פ על מנגנוני הביטחון, הנשק והמנהרות של חמאס.

אם אכן יושג הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לחמאס הרי שיש לדבר כמה יתרונות וחסרונות.

יושג שקט על גבול הרצועה עם ישראל  ויפסקו מעשי הטרור,ישובי עוטף עזה שבהם כ-20 אלף תושבים,יוכלו לשוב לשגרת חייהם והדבר יאפשר לצה"ל להשלים את המכשול הקרקעי הגדול המקיף את הרצועה נגד מנהרות חודרות.

כמו כן, ישראל תוכל להתרכז בהגנה על גבול הצפון נוכח סכנת המעורבות הצבאית של איראן בסוריה.

המגרעות של ההסכם הזה הן שאין בו שום הגבלה על ההתעצמות הצבאית של חמאס, הארגון יכול להמשיך ולהתעצם בתקופת ההסכם באין מפריע,לחפור מנהרות, לייצר רקטות ולפתח אמצעי לחימה חדשים.

אין בהסכם שום סעיף המדבר על פירוז הרצועה מנשק ויציבותו תלוייה למעשה ברצון הטוב של הצדדים וביחסים טובים בין הרש"פ לחמאס.

להסכם הרגיעה, ללא שיתוף הרש"פ,  יהיו השלכות חמורות על יחסי ישראל עם הרש"פ שמקיימת עם ישראל שיתוף פעולה הדוק ונלחמת בטרור בגדה.

ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר את הקבינט הביטחוני מפני סכנות הסכם כזה שאיננו כולל את שיתוף הרש"פ ושמשדר מסר כי ישראל מבינה רק את שפת הכוח ונכנעת לו לאחר 4 חודשים של מלחמת התשה, הדבר רק יעודד את הטרור.

ההסכם יחזק את חמאס וייתכן שיפחית את המוטיבציה של הרש"פ להילחם בטרור בגדה.

העיתון א"-שרק אלאווסט" דיווח ב-18 באוגוסט כי מחמוד עבאס לא יקבל שום הסכם רגיעה שהרש"פ לא תהייה אחראית עליו ומבלי שתרבל שליטה מלאה ברצועת עזה, האם ישראל מסתכנת בערעור קשריה הביטחוניים ההדוקים עם הרש"פ למען הסכם רגיעה שברירי עם חמאס ברצועת עזה?

ולגבי השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, עיתון אלאח'באר המקורב לחזבאללה דיווח ב-17 באוגוסט כי אבן הנגף העיקרית המונעת את השגת ההסכם הינה התעקשותה של ישראל להכליל בו את שחרור השבויים והעדרים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.

ארגון חמאס מתנגד לכך ועומד על כך שעסקת חילופי השבויים החדשה תתבצע במסגרת הסכם נפרד.

ישראל נדרשת לשחרר מאות מחבלים מבתי הכלא שלה, כולל מחבלים "כבדים" עם דם על הידיים, ישראל נדרשת לחזור על תקדים "עסקת שליט".

האם היא תסכים לכך? האם תסכים לחזרת מאות מחבלים מסוכנים לתחומי הגדה שעלולים לחדש את פעולות הטרור נגדה ולערער את יציבות שלטון הרש"פ?