המועצה המרכזית של אש"פ סיימה את דיוניה ב-29 באוקטובר ברמאללה וקיבלה שורה של החלטות נגד ישראל וארה"ב.
א.השעיית ההכרה בישראל אם היא לא תכיר במדינת פלסטין בגבולות67 שבירתה מזרח ירושלים.
ב. ביטול התיאום הביטחוני עם ישראל על כל סוגיו.
ג.התנתקות כלכלית מישראל וביטול "הסכם פאריז" (הנספח הכלכלי של הסכם אוסלו).
ד.הרגיעה עם ישראל היא באחריות של אש"פ ולא באחריות הפלגים הפלסטינים.
ה. המשך דחיית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ וסיכולה בכל הדרכים האפשריות, ארה"ב היא שותפה של ישראל והיא "חלק מן הבעיה ולא חלק מן הפיתרון".
ו.המשך ההתנגדות ל"כיבוש: הישראלי בכל האמצעים בהתאם לחוק הבינלאומי.
ז. דחיית חוק "טיילור פורס" שעבר בקונגרס האמריקני והחלטת ממשלת ישראל לקצץ מכספי הרש"פ את סכומי הכסף שהיא מעבירה לאסירים הביטחוניים ולמשפחות החללים והפצועים הפלסטינים.
ההחלטות התקבלו ללא מנגנוני ביצוע, דבר שמאפשר ליו"ר הרש"פ לנקוט סחבת ולמסמסן. המועצה הסמיכה את מחמוד עבאס ואת הועד הפועל של אש"פ לעקוב אחרי ההחלטות ולבצען. יו"ר הרש"פ הודיע כי יקים ועדה לאומית שתקבע את המנגנונים לישום ההחלטות האלה.
בניגוד לכל האיומים שהשמיע יו"ר הרש"פ, לא התקבלו במועצה שום החלטות להטיל סנקציות חדשות על רצועת עזה או לפרק את המועצה המחוקקת הפלסטינית (פרלמנט) הנשלטת בידי חמאס.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס נכנע ללחצים שהפעילו עליו ישראל, מצרים ומדינות האיחוד האירופי וכי הוא החליט שלא להכשיל כרגע את מאמצי הפיוס של מצרים בין פת"ח לחמאס.
הלחץ המסיבי ביותר הגיע ממצרים ומחמוד עבאס לא רצה לקלקל את יחסיו עם הנשיא א-סיסי.
כזכור,הזהיר ארגון חמאס את מצרים כי קבלת החלטות במועצה המרכזית של אש"פ על סנקציות חדשות על תושבי הרצועה תביא לפיצוץ ברצועה, עשרות אלפי פלסטינים יפרצו את גבולות מצרים וישראל והדבר יביא לאלפי הרוגים ולערעור היציבות האזורית.
הציבור הפלסטיני מטיל ספק רב ברצינות כוונותיו של מחמוד עבאס לבצע את החלטות המועצה המרכזית של אש"פ, הוא מתיייחס אליהן כאל "החלטות סרק". המועצה המרכזית של אש"פ קיבלה החלטות דומות בעבר אך מחמוד עבאס החליט שלא לבצע אותן, המועצה המרכזית נשלטת ע"י מקורביו של יו"ר הרש"פ אשר מינה אותם לתפקיד והם לא יכפו עליו יישם את ההחלטות.
גם אם ההחלטות לא יבוצעו הרי שהן מסמלות החרפה נוספת ביחס של מחמוד עבאס למדינת ישראל., האיש שהיה אדריכל הסכם אוסלו ביצע סיבוב פרסה של 180 מעלות והחזיר את הסכסוך הישראלי פלסטיני 30 שנים אחורה אל המצב שהיה ערב כינוס המל"פ באלג'יר שבו התקבלה ההחלטה על הכרה ב"מדינה יהודית" לצד מדינה פלסטינית בגבולות "תוכנית החלוקה", עפי החלטה 181 של האו"ם.
בהחלטות שיו"ר הרש"פ העביר במועצה המרכזית של אש"פ הוא מסנדל את יורשו כך שיקשה עליו לפתוח דף חדש ביחסים עם ישראל ועם הממשל האמריקני. ההחלטות האלה גם יחייבו כל בכיר מצמרת פת"ח שיתמודד בבחירות הכלליות לראשות הרש"פ.
ההחלטות הפעם נראות יותר רציניות מבעבר אבל בסופו של דבר מדובר בהחלטה של איש אחד, של מחמוד עבאס שהוא הדיקטטור השולט ברש"פ ועל פיו ישק דבר.
הרש"פ איננה יכולה לבטל את התיאום הביטחוני עם ישראל. השב"כ הישראלי וצה"ל הם צינור החמצן של יו"ר הרש"פ לשמור על שלטונו ולא פעם אחת בלבד שהשב"כ הישראלי חשף תוכניות של חמאס להפיל את מחמוד עבאס מכס השלטון ומנע את ביצוען ברגע האחרון.
גם ביטול "הסכם פאריז" יגרום נזק כלכלי עצום לפלסטינים, ישראל לא תעביר את כספי המסים שהיא גובה מדי חודש עבור הפלסטינים דבר שימנע את תשלום המשכורות לעשרות אלפי פקידים בגדה המפרנסים משפחות ויחריף את המצב הכלכלי.
נראה כי כל מטרת הכינוס של המועצה הייתה בסופו של דבר לנגח את ישראל ואת ממשל טראמפ ולא את ארגון חמאס.
ארגוני חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החז"ח והחז"ד לא השתתפו בכינוס ואיפשרו למחמוד עבאס להעביר בו את כל ההחלטות שהוא רצה, המועצה המרכזית התעלמה מההחלטה של המועצה המהפכנית של פת"ח שהמליצה לה לפרק את המועצה המחוקקת הפלסטינית הנשלטת על ידי חמאס.
מחמוד עבאס העדיף שלא להתסיס את הרחוב העזתי, לא לקלקל את היחסים עם מצרים ולתקוף בכל הכוח את ישראל וארה"ב כמי שאשמות בכל המצב שנוצר ולהתייצב בכל כוחו מול "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
