התראות

סיורי סולימאני בעיראק

שנה לאחר שביקר בעיראק בפעם האחרונה חוזר סולימאני ומנסה להשפיע על מנהיג עיראק החדש לעזור לאיראן במלחמתה נגד הסנקציות
שיתוף
אבו מהדי אלמהנדס ליווה את סלימאני בפגישה עם מנהיג הסונים של עיראק (תמונה)

עניינים

ק'אסם סלימאני, מפקד כוח אלקדס של משמרות המהפכה, האחראי לפעילות מבצעית-חתרנית של משמרות המהפכה האיראניים מחוץ איראן, מבקר שוב בעיראק. ככל הנראה, בפעם הראשונה מזה כשנה, במהלכה ממשיכה איראן להיות מעורבת בצורה עמוקה בקלחת הפוליטית העיראקית בניסיון להשפיע על הרכב ממשלתה.

בפעם האחרונה סלימאני נראה בעיראק בסוף דצמבר 2017 , בליווי חסן דאנאיי-פר שגריר איראן לשעבר בבגדד, ואיש בכיר לשעבר בכוח קדס. סלימאני נפגש עם מסעוד בארזני, המנהיג הכורדי העיראקי כשלושה חודשים לאחר כישלון משאל העם בחבל הכורדי. איראן הפעילה קודם עריכתו  לחצים כבדים כדי למנוע אותו והשיגה למעשה את מבוקשה.  בעקבות ביקור סלימאני אז , נאותה איראן לפתוח מחדש שני מעברי גבול בין איראן לכורדיסטן העיראקית, אשר טהראן סגרה אותם בעקבות יוזמת משאל העם.

התקשורת האיראנית הסתפקה בפרסום תמונות מפגישת סלימאני עם השייח מהדי אלצמידעי, מנהיג הסונים של עיראק.

חרב בדרך לשחרור פלסטין

לפי הערוץ "אלעאלם" האיראני (המשדר בערבית לקהלי יעד בעולם הערבי והמוסלמי כזרוע תעמולה איראנית) , אבו מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות "אלחשד אלשעבי" ("הגיוס העממי") ליווה את סלימאני בפגישה  במהלכה העניק מפקד כוח אלקדס חרב למארחו הסוני באומרו כי החרב הדומה לחרב של האמאם עלי, האמאם הראשון של השיעים, מהווה "סימן יושר והפניית תשומת לב לשחרור פלסטין"[1].

אבו מהדי אלמהנדס נראה במהלך  2016 מלווה פעמים רבות את מפקד כוח ק'ודס בחזיתות לוחמה מול כוחות המדינה האסלאמית (דעא"ש), כולל הלוחמה לשחרור פלוג'ה, מבקר  לאחרונה בתדירות רבה בטהראן וביקוריו זוכים לכיסוי תקשורתי רב. הוא היה בין אורחי הוועידה לאחדות אסלאמית אשר נערכה לאחרונה בטהראן , ואף קיבל פרס קולנוע איראני לתמיכה בהתנגדות. במקביל, קיים פוזי ברהום, נשיאה החדש של עיראק  ביקור רשמי ראשון בטהראן באוקטובר 2018.

העיתונות העיראקית המזוהה עם מתנגדי איראן, מפרשת את ביקור סלימאני כחידוש התערבות טהראן בענייניה הפנימיים של עיראק, וזאת בשעה שעאדל עבד אלמהדי, ראש ממשלת עיראק נתקל בקשיים לבדרך להשלמת הרכבת ממשלתו  – שבעה חודשים לאחר עריכת הבחירות הכלליות. כתב טלוויזיה של קול אמריקה בשפה הפרסית מעיראק, דיווח כי סיעת השיעים בפרלמנט העיראקי הביעה התנגדות נמרצת ללחצים של סלימאני בנושא בחירת שר הפנים של עיראק[2].

צוותי חיסול להבטחת ההשפעה האיראנית

משהתבררו תוצאות הבחירות בעיראק במאי 2018 מיהרה טהראן להפעיל את מלוא השפעתה לקדם הרכבת ממשלת איחוד לאומי בה ישתתפו המפלגות הפרו-איראניות, אך הצלחתה הייתה חלקית בלבד ומוגבלת והיא מנסה מאז לחסל את מתנגדיה בעיראק. בולט חיסולו של עאדל שאכר אלתמימי, בן ברית של ראש ממשלת עיראק לשעבר חידר אלאבאדי בספטמבר.

מעורבותה של איראן בעיראק אינה חדשה וידעה עליות וירידות. הסנקציות שהוטלו מחדש על איראן הגבירו את עניינה להעמיק עוד את מעורבותה בעיראק "ולזרז" את תהליך הרכבת הממשלה באמצעות איומים והפחדות. עד כה אשר הפרלמנט 14 מתוך 22 מינויים לשרים בממשלה ומינויי שרים בולטים בעיקר בתחום הביטחון, הפנים, המשפטים, החינוך והתרבות טרם אושר סופית.

איראן מעוניינת להפוך את עיראק לערוץ נוסף דרכו תוכל לעקוף את הסנקציות האמריקאיות עליה באמצעות מסחר והברחות, גם של נפט ולמעשה ממשלת עיראק החדשה נדרשת לתמרן לצד האינטרסים הסותרים של הפלגים המרכיבים אותה גם בין הלחץ האיראני ללחץ האמריקני.

בשלהי קיץ 2018, הערים השיעיות של עיראק, בייחוד בצרה ונג'ף היו עדות במשך ימים ארוכים להפגנות אלימות נגד שחיתות הפושה בכל מערכות השלטון של עיראק. ההפגנות הפכו למפגן כוח נגד איראן. טהראן לא נבהלה מההפגנות והסיסמאות הקשות שהוטחו נגדה וידעה לשקם במהירות את אימון שכנתה. ובין היתר היא שיגרה יותר משני מיליון שיעים איראנים לערים השיעיות של עיראק לטקסים דתיים לזכר האמאם חוסיין, האימאם השלישי, דבר שסייע רבות לחיזוק כלכלת האזורים השיעים של עיראק. איראן בנוסף, תרמה סכומי עתק לשיקום ושיפוץ ערים אלה בעיראק לכבוד קיום הטקסים.

זווית ייחודית לעומק ניסיונותיה של איראן, להתערב בפוליטיקה העראקית וניסיונותיה להשפיע על תוצאות הבחירות העניק (1 דצמבר)  מית'ל אלאלוסי ((, סוני חילוני וראש מפלגה אלאמה הליברלית.  הוא אמר, כי צוותי חיסול איראניים שוהים בשטח עיראק בחסות כמה מיליציות (שיעיות) מקומיות. צוותים אלה כבר בצעו מספר התנקשויות בעבר ובכוונתן להמשיך בפעילות זו בעתיד. לדבריו, ההתנקשויות נועדו "להטריד, להשתיק ולאיים על פוליטיקאים המנהלים מאבק נגד השחיתות ונגד מכירת איראן למספר מדינות (רמז עבה לאיראן)".

 

אלוסי אף התריע כי  מקתצ'א צדר, איש הדת השיעי הבכיר ניצב בראש רשימת החיסול של הצוותים האיראניים נוכח עמדתו הפטריוטית נגד מכירת עיראק לאיראן ומדינות אחרות ומאבקו הנחרץ נגד השחיתות[3]. שווקי אלחדאד, בן ברית קרוב של אלצדר נרצח על ידי שליחיו של כח אלקדס בעיראק ביולי 2018 לאחר שגילה עמדות עצמאיות לאומיות מדי לטעמה של טהראן ואך האשים אותה בזיפים במהלך הבחירות. ראדי אלתאי, המקורב לאיתאללה הבכיר עלי סיסתאני (בכיר אנשי הדת השיעים בעולם, הממלא תפקיד מכריע בייצוב עיראק) ניצל מניסיון התנקשות באוגוסט, לאחר שמתח ביקורת על מעורבות איראן בהרכבת הממשלה החדשה.

מקתצ'א צדר – בראש רשימת החיסול האיראנית (תמונה) מקור https://manateq.net/?p=8957

דיווח דומה הופיעה גם ב"טלגרף" הבריטי שטען כי צוותי החיסול האיראנים – בפיקודו של קאסם סלימאני- שהוצבו בעיראק לאחר הבחירות במאי  2018- נועדו להשתיק קולות בתוך עיראק הקוראים להפסקת המעורבות האיראנית בענייניה הפנימיים של עיראק . זאת, לאחר כישלונה של איראן להביא לבחירת מספר רב של מועמדים מטעמה לפרלמנט  ולהביא לבחירתו מחדש של  בן בריתה, נורי אלמאלכי, לראש ממשלת עיראק.

לצד המשך החתרנות המדינית בעיראק במטרה לעצב את הסדר הפוליטי בה כך שיפעל לטובתה ממשיכה איראן להעניק סיוע צבאי ועורף מדיני למיליציות השיעיות התומכות בה הפועלות בעיראק ולמעשה מעמיקה בכך את הקרע בין הגורמים השיעים העיקריים (מקתצ'א צדר והאיתאללה הבכיר מחמד סיסתאני, ההווה את אחד מגורמי ההשפעה המרכזיים בעיראק מאחורי הקלעים) ומקרבת עימות אלים ביניהן בבגדאד ובדרום עיראק.

סלימאני בביקור באחת מחזיתות המלחמה בדעא"ש בעיראק מול, יוני 2016 (תמונה)
סלימאני בביקור באחת מחזיתות המלחמה בדעא"ש בעיראק מול, יוני 2016 (תמונה)

 

[1] https://www.khabaronline.ir/news/1209768/%D8%B3%D8%B1%D8%AF%D8%A7%D8%B1-%D8%B3%D9%84%DB%8C%D9%85%D8%A7%D9%86%DB%8C-%D8%A8%D8%A7-%D9%85%D9%81%D8%AA%DB%8C-%D8%A7%D9%87%D9%84-%D8%B3%D9%86%D8%AA-%D8%B9%D8%B1%D8%A7%D9%82-%D8%AF%DB%8C%D8%AF%D8%A7%D8%B1-%DA%A9%D8%B1%D8%AF-%D8%AA%D8%B5%D9%88%DB%8C%D8%B1

[2] https://ir.voanews.com/a/iraq-iran/4688163.html

[3] https://www.iraqakhbar.com/1602590

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close