עבור לתוכן העמוד
Menu

נסיגת ארה"ב: אובדן האיזון במזרח התיכון

נסיגת ארה"ב מצפון סוריה וכניסת הכוחות הצפויה של טורקיה ביחד עם התחושה של איראן כי היא שולטת בסדר היום במזרח התיכון מובילה את ישראל למצב חדש איתו היא צריכה להתמודד

ההתפנות המהירה של מעט הכוחות האמריקאים מבסיסיהם בצפון מזרח סוריה ונטישת הכורדים משתלבת עם חוסר תגובתה של ארה"ב מול התקיפות של איראן על מכליות הנפט במפרץ הורמוז ומתקני הנפט של סעודיה ומהווה מהלך אסטרטגי שפירושו "אכן אנו עוזבים את המזרח התיכון".

זהו המשכו של תהליך בו החל הנשיא לשעבר ברק אובמה, שביטויו הבולט היה הפרתה הבטחתו לפעול נגד כוחותיו של אסד אם ישתמש בנשק כימי. איראן שכבר התחילה לסייע לאסד הבינה, כי היא יכולה להרחיב את התערבותה בסוריה. פוטין שלא חלם לחזור לנוכחות גדולה במזרח התיכון ניצל את ההזדמנות לחתום על הסכם עם סוריה ושיגר כוחות צבא גדולים לסייע לו והקים בסיסי ימי בטרטוס ובסיסי אווירי בחמיימים.

במקביל השכנה מצפון, טורקיה, ראתה במצב שהשתרר הזדמנות לחדור למזרח התיכון מחדש דרך הכרטיס שנפתח לסוריה. מטרתה הייתה ונשארה לפגוע בכורדים שבהם ארדואן רואה "טרוריסטים" ולנתק אותם ממפלגת ה-PKK הכורדית הטורקית הנאבקת לעצמאות בתוך טורקיה. הוא סייע להקמתן של מיליציות אסלאמיות סוריות והעניק להן ייעוץ ונשק ובכך הכריז גלויות על האינטרסים הטורקים בסוריה. יתרה מכך לאחר הפלת המטוס הרוסי בשמי סוריה, הוא הבין כי טעה, התפייס עם פוטין וצורף לפורום אסטנה (בירת קזחסטאן ) בו מתיימרות רוסיה ואיראן לשרטט את מפת סוריה שלאחר המלחמה.

תעוזתו של ארדואן הלכה וגדלה במקביל לעמדתה הרופסת של ארה"ב. אומנם זו האחרונה סייעה להקמתו של כוח כורדי גדול "הכוחות הדמוקרטים הסוריים" וסייעה לו בייעוץ ובאספקת נשק, והוא אכן הביס את דעא"ש בכל מעוזיו בצפון מזרח סוריה, אך כוחותיה של ארה"ב נשארו מצומצמים לכ-2000 חיילים על רקע אי רצונו של טראמפ להסתבך במלחמת יבשה שתשלח ארונות קבורה לוושינגטון.

אחרי שטראמפ הראה בתחילת כהונתו מעט שרירים בהטילו באפריל 2017 פצצת עומק על מעוז דעא"ש באפגניסטאן ותקף באפריל 2018 בטילי שיוט מטרות של ייצור נשק כימי בסוריה הוא עבר ל"דיפלומטיית הדילים", אלא שהיא נכשלה. הוא לא הצליח להגיע להסכמה, לא עם נשיא צפון קוריאה, לא עם רוסיה בעניין המזרח התיכון ובנושאים אסטרטגיים אחרים וגם לא להרתיע את איראן. אפילו ארדואן נשיאה של מדינה החברה בברית נאט"ו, חש כי ארה"ב תעדיף להתעלם מן מהפרובוקציות שלו על רקע אי רצונו להפעיל כוח. הוא כבש את עפרין, אזור כורדי מאוכלס בצפון מערב סוריה הנושק לגבול עם טורקיה וגרם להרס רב ולהגירתם של 150.000 אזרחים ורכש את המערכת הרוסית נגד טילים אס. 400 המהווה סכנה מודיעינית לנאט"ו.

ההצלחה הצבאית של איראן – חשש מזרח תיכוני

 

המערכה האחרונה של תסריט ארדואן היא הודעתו על כוונה להקים אזור חיץ בתוך סוריה לאורך הגבול עם טורקיה המאוכלס בכורדים בעומק של 32 ק"מ בניגוד לאמנת האו"ם והמשפט הבינלאומי. אסאד אומנם הביע מיד את התנגדותו, אך במצבו של כנתמך ע"י איראן ורוסיה, אין לאזהרותיו אפקט של הרתעה. ארה"ב ניסתה להניא את ארדואן ממימוש כוונותיו והציעה לו כתחליף סיורים משותפים של חייליה עם אלה של טורקיה באזור המדובר. הצעה זו לא השביעה את רצונו של ארדואן, שהמשיך לאיים בכיבוש צפון סוריה מזרחית לנהר הפרת אפילו במחיר של מלחמה עם "הכוחות הדמוקרטים הכורדים" הנתמכים ע"י ארה"ב.

בימים האחרונים החריף ארדואן את אזהרותיו ואמר כי ההתקפה קרובה. נוכח איומים אלה הודיע טראמפ כי לא יתערב במהלכיה של טורקיה והותיר לבדם את הכוחות הכורדיים שעימם שיתפה ארה"ב פעולה מוצלחת ביותר מאז אוקטובר 2015. בתוך שעות פונו הכוחות האמריקאים מעמדותיהם בתל אל אביאד ובראס אל עין ופתחו את הדרך בפני צבא טורקיה והמיליציות האסלאמיות שלו. טראמפ גם צייץ כי ארה"ב שילמה כסף רב לכורדים ועכשיו עליהם למצוא פתרון עם רוסיה וטורקיה וכי ארה"ב סיימה את תפקידה. נוכח מהלכים אלה חברי הקונגרס משתי המפלגות קראו לשיקול דעת נוסף שכן יש כאן מסר בעייתי שאין לסמוך על ארה"ב.
בכך הפקיר טראמפ את בני בריתו הכורדים שכבר הודיעו כי הם ילחמו נגד הצבא הפולש. המשמעות מלחמה נוספת בתוך סוריה עם אלפי הרוגים ומאות אלפי פליטים. האו"ם כבר הזהיר מאסון הומניטרי ואפילו רוסיה הפגינה מורת רוח.

איראן צופה בהנאה מרובה על ההתפתחויות ומבינה כי טראמפ לא יגיב בכוח גם לא על פעולותיה שלה והרי הוא כבר נמנע מלהגיב על הפרובוקציות שלה בחודשים האחרונים.

המשמעות העמוקה של הדברים הם אובדן האיזון במזרח התיכון ומסירת השליטה לגורמים בלתי דמוקרטיים בעליל כגון רוסיה, איראן וטורקיה וגם החמרת מצבה האסטרטגי של ישראל. הנוכחות האמריקאית הייתה מעין מגן פסיכולוגי וכמובן בעלת משמעות צבאית. עכשיו הכול שואלים האם תסייע ארה"ב לישראל אם תותקף ישירות.

שאלה נוספת היא מה יעשה טראמפ אם מתקנים אמריקאים יותקפו בעיראק ומה יחליט לגבי הכוחות האמריקאים באפגניסטאן. הוא כבר רמז כמה פעמים על רצונו לפנות את כוחותיו אבל עדין מהסס על רקע לחצים של הפנטגון ומערכות המודיעין החוששים ליצירתה של אנרכיה בלתי נשלטת באזור כאשר דעא"ש חוזר ומתחזק מחד ואיראן ורוסיה מגבירות את מעורבותן מאידך מה שמשאיר חשופות את בנות בריתה של ארה"ב סעודיה ומדינות המפרץ.
כל זה מחייב את ישראל לחשיבה מחודשת ולהגברת שיתוף הפעולה עם ארצות המפרץ אם כי גם כאן אין בשורות גדולות.