מצבה של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה מעסיק לא רק את תושבי הרצועה, החמאס והרשות הפלסטינית, אלא גם את ישראל, מצרים ואת הממשל האמריקני, המוטרדים ככל הנראה מהמצוקה בעזה אפילו יותר מההנהגות הפלסטיניות. כינוס בינלאומי שערך לאחרונה הממשל בוושינגטון בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה, בהובלת השליח גרינבלט, הוחרם על ידי ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במסגרת התגובה הפלסטינית להכרת הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל.
במהלך המהומות האלימות לאורך הגדר הציתו פלסטינים פעמים את מסוף הגז והדלק בצד הפלסטיני של מעבר הסחורות בכרם שלום ופגעו קשות במכלולים נוספים של המעבר. כתוצאה מכך הכריזה ישראל על סגירתו הזמנית של המעבר כולו. המעבר, המשמש כעורק הראשי של מזון וציוד מגוון לתושבי הרצועה, נפגע גם בעבר. צה"ל ומנהלת המסוף שיקמו במהירות את המסוף ופעילותו חודשה בתוך מספר ימים. גורמים במנהלת הסיוע מדגישים כי המטרה של ישראל נותרה בעינה : "אספקת מירב הסחורות על מנת למנוע את החרפת המשבר הכלכלי ברצועה, תוך הקפדה שלא לאפשר מעבר ציוד העלול לשמש לקידום פעילות חבלנית עוינת".
בין ישראל לרצועת עזה קיימים שני מסופים -מעבר ארז המשמש למעבר אנשים ומעבר כרם שלום, המשמש להעברת סחורות אל הרצועה וממנה.
הסחורות עוברות בכפוף לרשימת הגבלות של משרד הביטחון הישראלי, וזאת מחשש, המבוסס על ניסיון העבר, כי החמאס ישתמש בסחורות המועברות לרצועה כדי לפגוע בישראל בין אם דרך ניסיונות פיגוע על הגדר באמצעות מטעני נפץ, בין אם לייצור רקטות ובין אם לבנייה של מנהרות טרור החודרות לעומק ישראל במטרה לפגוע באזרחי ישראל וחיילי צה"ל.
במעבר ננקטים אמצעי ביטחון רבים, לאחר שלא אחת ניסו אנשי החמאס לפגוע במרקם העדין של העברת הסחורות לתושבי עזה.
נתוני המתפ"ש לשנת 2017 מספרים את התמונה המלאה של המאמץ הישראלי למנוע משבר הומניטרי:
הונפקו למעלה מ-52 אלף היתרי מעבר בין רצועת עזה לישראל, מתוכם 29,113 היתרים לצרכים הומניטאריים ו-5,490 היתרים לצרכי כלכלה. תנועת האנשים מתבצעת דרך מסוף ארז.
בנוסף, בשנת 2017 תואמה הכנסת 4,860 מכליות דלקים לרצועת עזה.
נוסיף, כי כיום ישראל מספקת לרצועת עזה כ-10 מלמ"ק מים בשנה.
למרות הסיכונים – העבודה חייבת להמשך
במהלך 52 ימי הלחימה במבצע "צוק איתן", המשיך מעבר כרם שלום לעבוד, תוך סיכון חיי העובדים הישראלים במקום, שנמצאו תחת ירי מתמשך של פצצות מרגמה ביום במהלך כל המבצע. לאחרונה נתגלו שתי מנהרות אותן חפרו אנשי החמאס מתחת למעבר עצמו, כשאחת מהן הגיעה אף לצד המצרי וזאת במטרה לפגוע בעובדי המעבר בצד הישראלי ובעקיפין להסב נזק למרקם העבודה העדין במקום.
על מנת למנוע אפשרות של פגיעה או חטיפה של ישראלים לרצועת עזה, מתבצעות פעולות רבות במסגרת יום העבודה השגרתי במעבר, המחייבות את הנוגעים בדבר לקבוע נהלי עבודה נוקשים הן בצד הישראלי, הן בצד הפלסטיני ואף בתיאום עם הצד המצרי.
בהתאם לנהלים אלה על כל מוצר לעבור בדיקות ביטחוניות קפדניות כדי לוודא כי אין מדובר בניסיון הברחה של אמצעי לחימה. לא פעם נתפסו במחסום בעקבות הבדיקות חומרים אסורים שהפלסטינים ניסו להבריח אל הרצועה ומהרצועה על מנת לבצע פעולה חבלנית בישראל.
אולם, העובדים בכרם שלום לא נרתעים מן האיום וממשיכים לפתח ולשכלל את צורת העבודה על מנת למקסם את היכולת להעביר את הסחורות במקום. אחת הדוגמאות היא מסוע ענק שהוקם במקום כדי לשנע את הסחורה בצורה יעילה יותר. המסוע היקר חוסך מעבר של 800 משאיות בחודש ומקצר את תהליך העברת הסחורות.
ישראל מאפשרת גם העברה של דלק וגז לרצועת עזה ולשם כך הקימה אזור מיוחד במעבר כרם שלום. בשל חילוקי דעות בין מצרים, חמאס ופתח', הפך הדלק לכלי למאבק כלכלי בגביית מיסים. בישראל סבורים שמחיר הדלק הגבוה ברצועה נובע בין השאר מכך שהחמאס גובה כשני מיליון דולר על כל מיליון ליטר של דלק העובר מהצד המצרי של הרצועה, וכך הפך הגז הזול יחסית שישראל מייצאת לרצועה למוצר מבוקש יותר.
ישראל מאפשרת לתושבי עזה לייצא סחורה מרצועת עזה, בדגש על תוצרת חקלאית, ברזל וטקסטיל, וזאת על מנת לאפשר לתושבי הרצועה לשפר את כוח הקנייה שלהם ולשקם את חיי היום יום בה.
לדברי בכיר במקום, אין כמעט יום שעובר ללא אירוע ביטחוני והם ערוכים להכילו ולפתוח את מעבר הסחורות מחדש במהירות האפשרית. אותו בכיר ציין כי ישראל מכירה במצוקה הקיימת ברצועת עזה וכי היא בהחלט רואה בכך נושא שיש להתייחס אליו ברצינות, משום שתושבי הרצועה ננטשו הן על ידי הנהגת החמאס והן על ידי הנהגת הרשות הנמצאות במאבקי שליטה תמידיים, הגורמים לכך שבעצם אין שום גורם רשמי המחויב לאפשר חיים נורמליים בעזה ולכן הם רואים בישראל גורם היכול לשפר את מצבם.
