התראות

ממשל ביידן, אירופה וישראל

מנהיגי אירופה ברכו על השבעת ביידן ומצפים לעידן חדש ביחסים, אולם למרות תחושת ההקלה עדיין ישנם פערים רבים שיש לגשר עליהם בתחומים רבים • עידן חדש?
שיתוף

עניינים

רוב מנהיגי אירופה נשמו לרווחה לאחר שנודע להם שג'ו ביידן נשבע אמונים לנשיאות ארה"ב והתיישב סוף סוף בכסאו המרופד בחדר הסגלגל של הבית הלבן.

לפני 4 שנים נצחונו של דונלד טראמפ גרם תסכול רב בקרב ראשי מדינות אירופה שהאמינו עד הרגע האחרון שהילרי קלינטון תנצח בסופו של דבר בבחירות.

 

במהלך כל שנות כהונתו של דונלד טראמפ התגלו מחלוקות רבות מבעבר והיחסים התנהלו באווירה של חוסר אמון מוחלט ולעיתים קרובות גרמו לריב ומדון מיותרים. מבחינת האירופים, טראמפ שבר את כל המוסכמות וערער את הערכים הקלסיים המקובלים בדיפלומטיה ובמיוחד ציפצף על הPOLITIC CORRECT-.
האמירות הפרובוקטיביות והוולגריות של הנשיא האמריקני לשעבר גרמו לתעוב האיש ולזלזול בתכונותיו כמנהיג העולם החופשי. בעיני האירופים נחשב היה דונלד טראמפ לעוף מוזר ובלתי אמין שלא הייתה לו השקפת עולם מסודרת ועקבית ושתמיד שלף מהמותן.

האירופים חששו מאוד שהדבר יגביר את הטינה והשנאה כלפי מהגרים ומעוטים, ושמדיניותו והצהרותיו יתנו רוח גבית למנהיגי המפלגות הקיצוניות של הימין הקיצוני. מצב זה יוביל בסופו להנפת נס הלאומיות, לביטול האיחוד האירופי ולהחזרת הגבולות והמטבע הלאומי. תמיכתו הנלהבת ב- BREXIT הייתה עדות מובילה בהשקפתו של טראמפ.

עוד ועוד, טראמפ הטיל מסים ומכסים על האיחוד האירופי בנימוק של דאגה לביטחון הלאומי, שם ללעג את הסכם הגרעין שחתמו מדינות אירופה עם איראן, התנגש עם בריסל בנושאי סחר ואיכות הסביבה וגם עירער את יציבות ברית נאט"ו שיצרה את הסדר העולמי בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.

במהלך השנים האחרונות כל הניסיונות, במיוחד של נשיא צרפת, להתפייס ולהתפשר עם טראמפ עלו בתוהו בכל הנושאים. מנהיגי אירופה לא הצליחו לנהל דיאלוג רציני ורצוף ולקבל במשותף החלטות בנושאים בילטרלים ומולטילטרלים. ביטול האמנה על האקלים בעולם שנחתמה בפאריס כמו ביטול הסכם וינה בנושא פרויקט הגרעין האיראני, שני הסכמים שנחתמו בזמנו בעידוד הנשיא אובמה, הגבירו עוד יותר את התיסכול והמתיחות בין אירופה לארה"ב.

למרות ששני הגושים חולקים את אותם ערכים אוניברסליים, מנהיגי אירופה לא הצליחו לשתף פעולה עם טראמפ, לישר קו ואת כל ההדורים ולקבל את דין הבוחר האמריקני כפי שמקובל בכל דמוקרטיה בעולם.

עד נצחונו של ביידן, אירופה לא השלימה עם המצב הקיים ורק בימים אלה היא מנסה להתאושש ולהתגבר על משקעי העבר.

דף חדש

מנהיגי מדינות האיחוד האירופי היו הראשונים שבירכו את הנשיא האמריקאי ה-46, ג'ו ביידן. שר החוץ הגרמני הייקו מאס התבטא בצורה בלתי דיפלומטית כאשר אמר על הפסדו של טראמפ "אני שמח שהוא עזב".

נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר-לאיין אמרה: "אחרי ארבע שנים ארוכות, שוב יש לאירופה חבר בבית הלבן". היא הזמינה את הנשיא ביידן לבריסל כדי לדון יחד בשhקום הקשרים וקידום היחסים בין ארה"ב לאירופה, בעתיד נאט"ו, בשינויי האקלים והמאבק בנגיף הקורונה.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, אמר כי הוא מצפה לעבוד במשותף עם ביידן: "המטרות שלנו הן זהות ונעבוד יד ביד כדי להשיג אותן".
עד היום היו האירופים מתוסכלים מחוסר כל השפעה פוליטית בפתרון סכסוכים בעולם. עתה עם בחירתו של ממשל חדש בארה"ב הם מקווים לפעול ביתר שאת בזירה הבינלאומית .

הפרויקט האיראני

בשיחה ראשונה שהתנהלה בין הנשיא ביידן עם נשיא צרפת ב-24 בינואר 2021 הוחלט ביניהם לתאם עמדות בכמה נושאים הקשורים למזה"ת ובמיוחד בפתרון הבעיה הפלשתינית, המצב בלבנון וחידוש הדיאלוג עם איראן.(1)

 

צרפת , גרמניה ובריטניה החתומות על הסכם וינה מה-14 ביולי 2015 סוברות כי מדיניות "הלחץ המקסימלי" שנקט טראמפ נגד איראן נכשלה והסנקציות לא עצרו את איראן מלהעשיר אורניום ולדהור לעבר פצצה אטומית. הם טוענים כי בדידותה של איראן בזירה הבינלאומית הקשיחה את עמדתה ואף סבכה את המצב בסוריה, בלבנון,בעיראק ובתימן. ביטול ההסכם והסנקציות גם החמיר את המצב הפנימי והכלכלי באיראן.

אירופה חוששת גם שהמשך הפרת ההסכם שנחתם עם איראן עלול לגרום לזעזועים נוספים בחברות שסוחרות עם טהרן במיוחד בתקופה שהעולם מתקשה להתמודד עם תחלואת הקורונה.

מאז ומתמיד דגל האיחוד האירופי בקו מדיני ברור ועקבי המדגיש כי אין להפר את ההסכם כל עוד לא הוכח שהאירנים הפרו אותו. הוא סומך על הדוחות של סבא"א, אך עם זאת הוא מודע כי הנסיבות ישתנו מאוד ושיש לדון בכובד ראש בהסכם חדש וקשוח שיכלול בין היתר שלוש נקודות עיקריות:

– איסור פיתוח הטילים הבליסטיים שברשות איראן ושעלולים לשאת ראש כימי או גרעיני

– הארכת ההסכם למספר שנים נוספות

-פקוח קשוח יותר ובזמן אמת על כל המתקנים הגרעינים ובסיסי הטילים הבליסטיים

בנוסף מעוניינים האירופים וכנראה גם הממשל האמריקני החדש להתמקד גם בנושאים אחרים ולהגיע להסכם רחב יותר עם איראן שיכלול:

– שמירה על זכויות אדם, חופש עיתונות ושחרור אסירי אופוזיציה.
– הפסקת ההסתה וההצהרות להשמדת מדינת ישראל
– נסיגה כוחות מיליציות אירניות מעירק, סוריה ותימן
– הפסקת כל פעולות הטרור
– הפסקת העברת נשק לחיזבאללה ופתרון פוליטי בלבנון: בנושא זה קיימת מחלוקת עם ארה"ב. אירופה לא שינתה את עמדתה הרשמית ואינה מגדירה את החיזבאללה כארגון טרור.

היא תהיה מוכנה להטלת סנקציות נוספות על אישים ועל חלקים בארגון, אולם החלטה זו צריכה להתקבל פה אחד על ידי כלל החברות באיחוד.

הנשיא מקרון ביקר בשנה האחרונה פעמיים בביירות, אולם הוא לא הצליח במשימתו והיסס מאוד להגדיר את החיזבאללה ארגון טרור על מנת לא לערער את היציבות בלבנון. מקרון מעונין עתה לתאם עמדות עם הנשיא ביידן והוא מקווה מאוד שתהיה לו אוזן קשבת.

 

הבעיה הפלשתינית

ב-29 במרץ 2019 ערך מלך ירדן ביקור רשמי בפאריס בו הוא קיבל מהנשיא מקרון הבטחה שצרפת תמשיך לדבוק בתמיכה בעמדתה להקמת מדינה פלשתינית עם מזרח ירושלים כבירתה, כשלממלכה האשמית תהיה זכות שמירה על המקומות הקדושים, וכן היא מתנגדת בתוקף להכרת ריבונות ישראלית בגולן.

מאז 1967 מתייחסת אירופה לגדה המערבית לרבות מזרח ירושלים, וכן לגולן כ”שטחים כבושים”. אירופה אף לא הכירה בהחלת חוק הגולן מדצמבר 1982 וכן התנגדה בתוקף להעברת השגרירות האמריקנית מת”א לירושלים.
בנושא העברת השגרירות קיימת מחלוקת עם ממשל ביידן מאחר והוחלט להשאיר את הנציגות האמריקנית בירושלים. עם זאת, יש לציין כי רוב מדינות אירופה מנהלות את קשריהם עם הפלשתינים דרך קונסוליות הקיימות במערב ובמזרח ירושלים.
הקונסול הכללי הצרפתי בירושלים הוא למעשה ובפועל "שגריר בפלשתין."

הקווים המנחים את האיחוד האירופי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני:

– החוק הבינלאומי והחלטות האו”ם. יש לציין כי בתקופת ממשל טראמפ ניסתה צרפת לחזק את חברי מועצת הביטחון ולמנוע בעתיד השפעת יתר של ארה”ב והטלת ווטו אמריקני אוטומטי בהחלטות אנטי ישראליות.

– עקרון שתי המדינות החיות זו לצד זו בביטחון תוך הדגשה על המחויבות לביטחון ישראל.

-פתרון הסכסוך בדרכי מו”מ בין שני הצדדים על פי החוק הבינלאומי. בתוך כך, אירופה לא תכיר בריבונות הישראלית על שטחים כפי שתפציר בפלשתינים להמשיך לקיים את ההסכמים שהם חתומים עליהם. אירופה גם תשקול לנקוט באמצעים ואף בסנקציות אם ישראל תכריז על ריבונות חלק מהשטחים.

-בחירות חופשיות ברשות הפלשתינית ושקיפות בהחלטות הרשות לרבות פקוח הדוק על העברת כספים ותרומות.
בשאלת התשלום של הרש”פ למחבלים ומשפחות אסירים, האיחוד טוען כי בנה מנגנון המוודא כי התשלום נעשה ישירות אל הגורמים הרלוונטיים. ברור כי מנגנון זה אינו יעיל כלל וכלל והתשלומים נמשכים. בנושא זה יש לקוות כי ממשל ביידן ימשיך להקפיד על חוק "טיילור פורס" ויעמיד כתנאי לחידוש המו"מ עם הפלשתינים את הסוגיה הזאת.

-לגבי אפשרות ניצחון החמאס בבחירות בגדה יש לצפות שהאירופים יכבדו את דין הבוחר והם לוקחים בחשבון את הסיכון. לא ברור עדיין איך יתייחס ממשל ביידן לסוגיה ויתכן שימשיך בקו ממשלו של אובמה.

– האירופים מתנגדים להסתה נגד ישראל ולהבעת דעות אנטישמיות מצד מנהיגים פלשתינים. באיחוד מבצעים פרויקטים רבים של מפגשים בין בני נוער על מנת לנסות ולהוריד את גובה להבות השנאה. חשוב כמובן לפעול גם בהסרת ההסתה גם בתכניות הלמודים וספרי הלמוד.

-האירופים מודעים שאין פתרון לסכסוך בין ישראל לפלשתינים בלי מעורבותה הדינמית של ארה"ב וגבוי של האחוד האירופי.

-הצרפתים מעוניינים גם לחדש את מסגרת הוועידה הבינלאומית כדי לדון בפתרון הסכסוך. כזכור הם כנסו בפאריס וועידה כזאת שבועיים בלבד לפני כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בתחילת ינואר 2017.

בעוד שהאמריקנים אינם ממהרים לפתור את הבעיה הפלשתינית כדי לא להיכשל שוב כפי שהיה בתקופת אובמה וג'ון קרי, החשש גובר אצל האירופים מקריסת הרשות הפלשתינית וביטול סופי של הסכמי אוסלו ותהליך השלום.

אירופה לא שבעה נחת מהעמדות הפרו-ישראליות של הנשיא טראמפ שהגבירו לטענתם את הבניה בהתנחלויות וגרמו להנצחת הכבוש הישראלי בתום חמישים וארבע שנים למלחמת ששת הימים. הם התנגדו בתוקף גם להחלת הריבונות הישראלית על חלקי שטחים ביהודה ושומרון ובבקעה.
האירופים אמנם קבלו "בברכה רכה" את הנורמליזציה עם מדינות המפרץ, מרוקו וסודאן, אך הם אינם מאמינים שהדבר יתרום לפתרון הבעיה הפלשתינית. הם רואים ב"הסכמי אברהם" הסכמים בילטרליים נפרדים עם כל מדינות ערב שלא היה להן סכסוך צבאי ישיר עם ישראל.

מסקנות

שתי דאגות חמורות לגבי עתיד יחסי אירופה עם ארה”ב ממוקדות בביטחון ובכלכלה. יש לציין כי עלות סחר החליפין בין אירופה לארה”ב עמדה עד כה על שני מיליארד דולר ליום. הממשל האמריקני החדש יפעל למען הגלובליזציה וסחר חופשי תוך תאום מלא בנושאים מדיניים וכלכליים. נציין כי מדיניותו של דונלד טראמפ גרמה למיתון ולמשברים עמוקים ברבות ממדינות אירופה.

הנשיא ביידן ובמיוחד מזכיר המדינה אנטוני בלינקן נחשבים לאירופילים מושבעים. בלניקן גדל בפאריס והושפע מאוד מאביו החורג סמואל פיזר , ניצול שואה שהפך למנטור העיקרי שלו וגבש את השקפת עולמו.

כפי שנהג בתקופת ממשל אובמה והיה תקיף ביותר נגד החימוש הכימי ולא קובנציונלי בסוריה, כך מאמינים כי בלינקן נחוש שלא לאפשר לאיראן להצטייד בנשק גרעיני. בתוך כך חשובה הודעתו הראשונית שארה"ב תתייעץ בנושא זה עם ישראל. (2)

בנושא הפלשתיני אמנם מאמין בלינקן כי קשה לראות סיכוי לפתרון בזמן הקרוב, אבל יש לזכור כי הוא גינה בזמנו את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. הוא טען בראיון לרשת הטלוויזיה הצרפתית 24 FRANCE כי ההחלטה היא בעיניו "דרמה לעתיד ישראל"…(3)

בתוך כך נדגיש לסכום את הנקודות הבאות:

– אירופה וארה"ב חולקים ערכים דמוקרטים משותפים בנושא זכויות אדם
– הם יתנגדו בכל בתוקף שלאיראן תהיה פצצה גרעינית.
– יפעלו להמשך פעילות נאט"ו במסגרת מדיניות טרנס-אטלנטית.
– ישתפו פעולה בלוחמה נגד הטרור האיסלמי.

שאלות רבות נשאלות על המשך מעורבותה של ארה”ב בסכסוכים מקומיים, על היחסים של הממשל החדש עם רוסיה סין, טורקיה וצפון קוריאה וכמובן על עתיד מעורבותה הצבאית של ארה"ב במזרח התיכון ואם תמשיך להיות "השוטר של העולם".

בנושאים הקשורים לאזורינו, על ישראל לנסות ל"הרחיק" את השפעתם של הפרו-פלשתינים בממשל ובקונגרס ובקרב האגף השמאלי-קיצוני של המפלגה הדמוקרטית.

עם הידוק קשרי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ובהמשך עם סעודיה נפתח דף ביחסים עם העולם הערבי ועל ישראל להדגיש כי "הסכמי אברהם" מועילים גם לפתרון הבעיה הפלשתינית ולמניעת איראן להתחמש בנשק גרעיני.

בתוך כך, עלינו לתאם עם מדינות ערב כולל עם ירדן ומצרים חזית אחת מלוכדת נגד פרויקט הגרעין של איראן. הממשל החדש מחויב עתה להתחשב בעמדותיהן ולשם כך על ישראל להוביל מהלך דיפלומטי דיסקרטי ומתואם מול ארה"ב ומול אירופה.

ברור כי הנשיא החדש ביידן יהיה בחודשים הקרובים עסוק כולו במלחמה נגד תחלואת הקורונה ובענייני פנים וכלכלה. כל ענייני החוץ של ארה"ב והנושאים הבוערים יטופלו בעיקר על ידי "הסטייט דיפרמנט", בהובלתו של אנטוני בליקנן ויועציו. כדי לגבש עמדה ברורה על הצעדים הבאים שעליהם לנקוט הם יצטרכו גם להמתין לתוצאות הבחירות בישראל וברשות הפלשתינית.

נזכיר כי קיים באירופה הבדל מהותי בין עמדות הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית ובמיוחד בין שיחות כנות ובלתי פורמליות לבין דיונים ופורומים רשמיים.
יש גם להפריד בין מדינות מערב אירופה הקלאסית כמו צרפת, ספרד או איטליה, לבין מדינות שהיו בעבר תחת שלטון הגוש הקומוניסטי. אצלן, האוכלוסיות מגוונות והאינטרסים שונים. הן בוודאי פחות מעורבות ואינן מתעניינות בפתרון הסכסוך במזה”ת כפי שעושה זאת צרפת למשל.

בשנים האחרונות התהדק הקשר עם מדינות מזרח ומרכז אירופה במיוחד עם הונגריה, רומניה וצ’כיה שלא היססו בנגוד למדינות המערב להימנע בהחלטות שהתקבלו בנושא העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.

כמו כן התהדקו בצורה משמעותית היחסים עם יוון, בולגריה וקפריסין. כלומר קיימת כאן מגמה חיובית שלא הייתה בעבר ויש להדגישה ולברך עליה. במסגרת האיחוד האירופי היא תהווה משקל נגד בעיקר בסוגיה הפלשתינית.

לסכום, אין ספק כי רק בוושינגטון מתקבלות החלטות חשובות והרות גורל. ושרק ארה”ב, המעצמה החזקה בעולם מסוגלת לטפל בצורה יסודית בפתרון הסכסוך עם הערבים. בניגוד לאירופה שהיא משענת קנה רצוץ מבחינה מדינית, ארה”ב היא אכן בת ברית אסטרטגית נאמנה באמת.

עם זאת, יש להמשיך ובמקביל להדק את הקשרים עם אירופה במטרה למנוע גינויים והחלטות אנטי-ישראליות במוסדות האו"מ ובגופים בינלאומיים.

תחלואת הקורונה עוררה באירופה גל אנטישמי מהימין הקיצוני ועד לשמאל הקיצוני ועל כן עלינו לפעול עם ממשלות ומוסדות אירופיים כדי למגר את התופעה החדשה ובמיוחד את הפעילות האינטנסיבית של ה-BDS , ועמותות וגופים אחרים.

יש בהחלט לישראל נכסים אסטרטגים רבים וחשובים היכולים לתרום בהדוק שתוף הפעולה הן עם אירופה והן עם ארה"ב.

הערות
-https://www.elysee.fr/emmanuel-macron/2021/01/24/entretien-telephonique-avec-joe-biden-president-des-etats-unis-d-amerique
-https://www.ynet.co.il/news/article/SJcKh3N1u
-https://www.france24.com/fr/20180515-entretien-antony-blinken-israel-palestine-hamas-nakba-proche-orient-nucleaire-coree-trump

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close