• פעולות האיבה הקשות בין רוסיה לאוקראינה מלוות במקרים רבים של פגיעות חסרת אבחנה ע"י כוחות הצבא הרוסי באזרחים ובריכוזים אזרחיים, כמו גם בתחנות כוח גרעיניות, וכן הפרות חמורות של אמנות ז'נבה ושימוש בנשק בלתי חוקי על פי המשפט הבינלאומי.
• בהודעה שפורסמה ב-28 בפברואר 2022, הודה התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי " יש בסיס סביר לפתוח בחקירה על ידי בית המשפט".
• ב-1 במרץ 2022, הודיע התובע על כוונתו לפתוח בחקירה. למחרת ב-2 במרץ 2022 הוא הודיע כי בית המשפט קיבל הפניות של לא-פחות מ-39 מדינות שהן צדדים לחוקת בית הדין הקוראות לבית הדין לפתוח בחקירה כזו נגד ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית.
• דוברים פלסטינים מביעים דאגה וזעם על כך שהקהילה הבינלאומית, לרבות אותם גופים שיפוטיים בינלאומיים שבהם הם עוסקים באופן פעיל, שקועים בהליכים המשפטיים בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה, ולא רודפים אחרי ישראל.
• הדאגה והזעם הפלסטיני הוא לא במקום, הוא מטעה ומניפולטיבי. בהשוואה לסוגיות ההומניטריות המסיביות, הדחופות והחמורות המתעוררות בהקשר של הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, כפי שהדגיש בצורה רשמית התובע בבית הדין בהצהרותיו הרשמיות, ולכן הנושא הפלסטיני אינו ראוי להשוואה.
• להיפך, ההכרה הרווחת היא שהפניות הפלסטיניות לבית הדין אינן נובעות מכל דאגה אמיתית או מהותית לזכויות אדם. הם חלק מהמאבק הפוליטי הפלסטיני לתמרן את הארגונים השיפוטיים הבינלאומיים בקהילה הבינלאומית כדי לפגוע בישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
מבוא
פעולות האיבה הקשות בין רוסיה לאוקראינה מלוות במקרים רבים של פגיעות חסרות הבחנה ע"י כוחות הצבא הרוסי באזרחים ובמרכזים אזרחיים, כמו גם תחנות כוח גרעיניות, הפרות חמורות של אמנות ז'נבה ושימוש בנשק בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי.
הפצצת אזורים אזרחיים ברחבי אוקראינה הובילה למאות, אולי אלפי, הרוגים ויצרה גל פליטים המונה מיליונים לברוח מבתיהם.
פעילות פוליטית במועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם הוכיחה את עצמה כדרך לא מוצלחת ולא יעילה להפסיק את הלחימה וליישב את הסכסוך באמצעי שלום בהתאם למגילת האו"ם. ההפרות של המשפט הבינלאומי וההאשמות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילו לשורה של השלכות משפטיות בגופים המשפטיים הבינלאומיים.
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)
בהודעה שפורסמה ב-28 בפברואר 2022, הודה התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי " יש בסיס סביר לפתוח בחקירה על ידי בית המשפט". 1
בהסתמך על נתונים מפורטים בדו"ח הICC משנת 2020 על פעילותו השנתית, הוא הגיע למסקנה שהקריטריונים לפתיחה בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו באוקראינה, הן בנוגע לכיבוש הרוסי של חצי האי קרים ב-2014, כמו גם פעולות איבה מתמשכות בהווה, הם בסמכות השיפוט של בית הדין הן מבחינת נשוא הפשעים לכאורה, והן מבחינת קבילותם על ידי בית המשפט ואינטרסים של צדק. 2
לפיכך, ביום 1 במרץ 2022, הודיע התובע על כוונתו לפתוח בחקירה. 3 למחרת ב-2 במרץ 2022 הוא הודיע כי בית המשפט קיבל הפניות של לא פחות מ-39 מדינות שהן צדדים לחוקת ה-ICC כולל גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה, וקנדה, אוסטרליה וניו זילנד בין המדינות הלא אירופיות, הקוראות לפתיחה בחקירה נגד ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית. 4
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)
במקביל להפניות לICC- , ב-27 בפברואר 2022 הגישה אוקראינה עתירה נגד רוסיה לבית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) 5 בטענה שרוסיה הטילה האשמות לא מבוססות נגד אוקראינה ברצח-עם כדי להצדיק את תוקפנותה נגד אוקראינה. בכך טענה אוקראינה כי רוסיה מפרה את אמנת 1948 למניעת וענישה של פשע רצח-עם. 6
בהמשך לעתירה זו של אוקראינה, קיים בית הדין הבינלאומי לצדק את הדיון הראשון שלו בתיק אוקראינה נגד הפדרציה הרוסית ב-7 במרץ 2022, וקרא לרוסיה לאפשר לבית הדין לקבוע אמצעים זמניים עד לדיון בתיק. 7 עם זאת, ביום הראשון של הדיון, רוסיה סירבה להשתתף. 8
ברור שבעוצמת הסכסוך הזה, ההפרות המרובות של המשפט הבינלאומי המתרחשות, ההשלכות הכלכליות וההומניטריות וכן תגובת הקהילה הבינלאומית, כולם מעידים על חומרת חסרת התקדים של הסכסוך ועל הסכנה שלו לשלום ולביטחון הבינלאומיים ולסדר העולמי.
השלכות על סכסוכים אזוריים ומקומיים אחרים
גורמים אלה מעוררים בהכרח את הצורך להציב בפרופורציה הנכונה את אותם סכסוכים אזוריים ומקומיים אחרים, קלים יחסית, שהעסיקו וממשיכים להעסיק את הקהילה הבינלאומית.
לאור הליכים משפטיים רציניים, דחופים ודרסטיים בנוגע למשבר רוסיה-אוקראינה הננקטים בגופים השיפוטיים הבינלאומיים, יש לראות בפרופורציה הנכונה את המניפולציות הפלסטיניות הבלתי פוסקת והניצול הפלסטיני לנצל לרעה את אותם גופים משפטיים בינלאומיים כנשק נגד ישראל, במאמציהם לפגוע בלגיטימיות שלה.
ואכן, בראיונות שונים בתקשורת וברדיו בתחילת מרץ 2022, דוברים פלסטינים מביעים דאגה והתמרמרות ניכרים מכך שהקהילה הבינלאומית, לרבות אותם גופים שיפוטיים בינלאומיים שבהם הם עוסקים באופן פעיל, שקועים בהליכים המשפטיים בנוגע למלחמה בין רוסיה ואוקראינה, במקום לרדוף אחרי ישראל. 9
• חבר הוועד הפועל של אש"ף, סלאח רפאת, ציין כי " מההתחלה של המשבר באוקראינה יש מהומה בינלאומית וממשלות קמות וצועקות בזמן שהעם הפלסטיני סובל מהכיבוש במשך 70 שנה".
• דובר משרד החוץ הפלסטיני, עומר אוודללה, מצוטט בתקשורת הפלסטינית כמתלונן על מוסר כפול " :יש סטנדרטים כפולים וצריך להטיל את הסטנדרטים השווים על כולם, וזה מבחן לבית המשפט בהאג. מה שקורה הוא הרס הסדר הבינלאומי והחוק הבינלאומי, וקריטריון אחד לאירופה וקריטריון אחד לאחרים, זה מה שאנחנו רואים באוקראינה. ”
• פוליטיקאי ומנהל מרכז התקשורת הממשלתי הפלסטינית, ע'סאן אל-חטיב, שר פלסטיני לשעבר וחבר משלחת אש"ף לוושינגטון, הצהיר ברדיו הפלסטיני: " ההבדל בינינו לבין אוקראינה הוא דוגמה לסטנדרטים כפולים אמריקאים, אבל עכשיו זה ברור. היחסים הבינלאומיים שלכם בנויים לא על ערכים אלא על כוח ועניין. לכן, ככל שרוח הערבים יורדת, עלינו לבנות כוח ".
• מנהל ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק, שאוואן ג'בארין, ציין כי " סוגיית אוקראינה העלתה את נושא החרם. מדינות המערב מחרימות את רוסיה; למה הן לא מחרימות את ישראל? יש אדם שחור ויש אדם לבן ."
קינות פלסטיניות כאלה הן לא במקום, מטעות ומניפולטיביות.
לנוכח פעולות האיבה הגלויות, ההפצצה המסיבית של מרכזי אוכלוסייה אזרחיים וגלי הפליטים, כל ניסיון הפלסטיני להשוות או לגזור גזירה שווה בין הסוגיה הפלסטינית לבין העוצמה האדירה והקטלנית של הסכסוך רוסיה-אוקראינה, והטיפול בו על ידי הקהילה הבינלאומית, הוא פגום ויומרני בעליל.
במצב שבו לא פחות מ-39 מדינות צד לחוקת הICC- פנו רשמית לבית המשפט בבקשה לפתיחת חקירה, ובו התובע הצביע רשמית על הפרות ברורות של המשפט הבינלאומי, על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, אין כל מקום ליצירת משוואה בין הזוועות הללו לבין התלונות הפלסטיניות לבית הדין, שהן תלונות בעלות ספק משפטי.
מעמד פלסטיני מפוקפק
הקהילה הבינלאומית בכלל, ותובע הICC- בפרט, מודעים היטב לספקות המשפטיות בכל הנוגע לאפשרות של פריסת סמכות השיפוט של בית הדין בשטחים השנויים במחלוקת. הסיבה לכך היא שמעמדם הקבוע והריבונית של השטחים טרם נקבע במו"מ בין ישראל והפלסטינים בהתאם להסכמים בין אש"ף לישראל המוכרים בינלאומית.
סוגיות אלה של סמכות השיפוט הן לא פחות רלוונטיות בנוגע לנושא זכות העמידה של הפלסטינים מול בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעוד שהם טוענים שהם מדינה חברה בבית הדין, ישנם ספקות משפטיים רציניים בדבר התוקף המשפטי של תביעתם למעמד של מדינה, וטענתם כי השטחים הם שטחים פלסטינים ריבוניים בהם יכול בית הדין להפעיל את סמכות השיפוט שלו.
תהיות משפטיות דומות קיימות לגבי תקפותן המהותית וקבילותן של הפניות הפלסטיניות לבית הדין נגד ישראל כמו גם אם הן עומדות בקריטריונים שנקבעו בחוקת בית הדין באשר לגבי חומרת התלונות והשאלה אם הן משרתות את אינטרס הצדק.
למעשה, בהשוואה לסוגיות ההומניטריות המסיביות, הדחופות והחמורות המתעוררות בהקשר של הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, כפי שהדגיש רשמית התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהצהרותיו הרשמיות, הנושא הפלסטיני אינו ראוי להשוואה.
להיפך, עובדה ידועה ומוכרת היא שהעתירות הפלסטיניות לבית הדין אינן נובעות מדאגה אמיתית או מהותית לזכויות אדם. הן לא יותר מחלק מהמאבק הפוליטי הפלסטיני לתמרן את הגופים השיפוטיים הבינלאומיים כדי לפגוע בלגיטימיות של ישראל בהקהילה הבינלאומית.
קריטריונים מטעים לגבי הפרות של המשפט הבינלאומי
הניסיונות של דוברים פלסטינים, של גופים לא ממשלתיים וכלי תקשורת בינלאומית ליצור משווה ולגזור גזירה שווה בין פעולות ישראל בשטחי יהודה ושומרון לבין ההפרות המסיביות של המשפט הבינלאומי, פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות בסכסוך רוסיה-אוקראינה, הן לא פחות יומרניים ומניפולטיביים.
בניגוד למצב באוקראינה, ישראל אינה מנהלת מלחמת תוקפנות ואינה עוסקת בהפצצה חסרת אבחנה ומסיבית של מרכזי אוכלוסייה אזרחית. ישראל אינה משתמשת בפצצות מצרר וכלי נשק אסורים אחרים. היא אינה יורה טילים בליסטיים לעבר אוכלוסייה והיא לא מאלצת המוני פליטים לעזוב את בתיהם.
נהפוך הוא, מול טרור פלסטיני מתמשך והתקפות רקטות מסיביות חוזרות ונשנות נגד אוכלוסייתה האזרחית, מגיבה ישראל באופן לגיטימי מתוך הגנה עצמית על ידי פגיעה סלקטיבית ופרופורציונלית במטרות צבאיות ספציפיות, מפקדות ומתקני טרור טקטיות, עמדות ירי של רקטות וכן מתקני אחסון תחמושת.
אחרי חיסול הבכירים והשמדת בתיהם: צה"ל פותח במבצע להשמדת תשתיות תת קרקעיות של חמאס, מתחילת המבצע הותקפו יותר מ-500 מטרות ברצועה. כ-850 רקטות שוגרו לעבר ישראל | תיעוד@ItayBlumental (צילום: דובר צה"ל) pic.twitter.com/TRxQtVLT71
— כאן חדשות (@kann_news) May 12, 2021
ארגוני הטרור הפלסטיניים נוהגים להשתמש בבתי מגורים או בסמוך להם, מתחתם ובמתקני רפואה, בתי ספר, מבני מסחר, בנייני משרדים ומסגדים, ובכך למעשה הם משתמשים באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. ישראל, לעומת זאת, עושה מאמצים רבים כדי למנוע נפגעים אזרחיים. לפני כל פעולה צבאית נגד מטרות טרור, ישראל מספקת התרעה מוקדמת לאזרחים כדי שיוכלו להתרחק.
בעוד שקבוצות הטרור הפלסטיניות עוסקות בקביעות בטרור סביבתי וחקלאי תוך הפרה של נורמות הומניטריות מקובלות, על ידי שימוש בנשק בלתי חוקי, שיגור עפיפונים מתפוצצים ובלוני תבערה, ובאמצעות שחרור עשן ואדים רעילים המכוונים לאוכלוסייה האזרחית והשטחים החקלאיים של ישראל, ישראל מכבדת את כל הנורמות ועקרונות הבינלאומיים בהתמודדותה עם הפרות פלסטיניות כאלה. (יצוין בהקשר זה שהבלונים ההרסניים הללו נתרמו במקור על ידי תורמי אונר"א למען שעשוע ילדי עזה).
עם התראת "הקש בגג": כך נראתה תקיפת האתר לייצור אמצעי לחימה של חמאס | תיעוד@pozailov1 pic.twitter.com/bktQ3wZ5gK
— כאן חדשות (@kann_news) July 2, 2021
שלא כמו הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, ישראל אינה מכוונת אש לעבר מתקנים המשרתים תועלת ציבורית, תחנות כוח או אתרים ומונומנטים בעלי משמעות דתית, תרבותית או היסטורית. להיפך, ישראל מאפשרת זרימה מתמדת לאזורים הפלסטיניים של אלפי משאיות הנושאות אספקה, מזון, תרופות וחומרי בנייה דרך נקודות המעבר השונות, גם בעת לחימה.
בכל סכסוך, מעניק הפרקליטות הצבאית הכללית של צה"ל ייעוץ משפטי בנושא דיני סכסוכים מזויינים למפקדים ברמת המטכ"ל, הפיקוד המרחבי והאוגדה. כך למשל, משפטנים צבאיים היו מעורבים בייעוץ למפקדים בהיבטי המשפט הבינלאומי של פעולות עזה.
סיכום
ניסיונות על ידי גורמים פלסטיניים וגורמים אינטרסנטיים אחרים השואפים לפגוע בישראל, ולגזור גזרה שווה וליצור משוואה בין הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה לסוגיה הפלסטינית הם שקריים, זדוניים ומניפולטיביים בעליל, ואין לקבל אותם.
ישראל משקיעה מאמצים רבים כדי להבטיח שפעולותיה להגן על עצמה מפני התקפות טרור פלסטיניות תואמות את כל הנורמות הבינלאומיות והאמנות הרלוונטיות. היא אינה עוסקת בהפצצה המונית של אזרחים, בשימוש בנשק בלתי חוקי או בהרעבה של האוכלוסייה האזרחית.
זאת ועוד. אותם הניסיונות להשוות את הפעילות בבתי הדין הבינלאומיים בהקשר לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, לבין מסע הדה-לגיטימציה הפלסטינית נגד ישראל תוך ניצול לרע של בית הדין הפלילי הבינלאומי ושלל גופים פוליטיים בינלאומיים, אינם פחות מזדוניים ושקריים.
יש לדחות אותם על הסף. אין שום בסיס הגיוני או ריאלי להשוואה כזו.
* * *
הערות
1 https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=20220228-prosecutor-statement-ukraine
2 https://www.icc-cpi.int/itemsDocuments/2020-PE/2020-pe-report-eng.pdf
3 https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=pr1643 , https://www.icc-cpi.int/RelatedRecords/CR2022_01687.PDF
4 https://inews.co.uk/news/russia-referred-international-criminal-court-alleged-war-crimes-ukraine-1495243 , https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx ?name=2022-procureur-statement-referrals-ukraine
המדינות הבאות חתמו על ההפניה: אלבניה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קנדה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גאורגיה, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, מלטה, ניו זילנד, נורבגיה, הולנד, פולין ופורטוגל.
5 הICJ- הוא המוסד השיפוטי העיקרי של האו"ם העוסק, בין היתר, בליטיגציה בין מדינות שקיבלו את סמכות השיפוט שלו. הICC- הוא המוסד השיפוטי העצמאי העוסק בפשעים החמורים ביותר שבוצעו על ידי יחידים.
6 https://www.icj-cij.org/public/files/case-related/182/182-20220227-PRE-01-00-EN.pdf
7 https://www.icj-cij.org/public/files/case-related/182/182-20220301-PRE-01-00-EN.pdf
8 https://kyivindependent.com/national/ukraine-v-russian-federation-international-court-of-justice-starts-hearings/
9 רדיו פילסטין, 6 במרץ 2022, כפי שהוקלט ותועד על ידי פנחס ענברי, כתב ותיק לענייני פלסטינים ופרליסט בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור.
