עבור לתוכן העמוד
Menu

מוקתדה א-סאדר רוצה להיות "החמינאי של עיראק"?

הכאוס הפוליטי בעיראק ממשיך ונראה כי האיש שהכי יכול להשפיע על החזרת הסדר לא רוצה בכך

בחודשים האחרונים עבר איש הדת השיעי העיראקי, מוקתדה א-סאדר, ממנהיג ההפגנות בבניין הפרלמנט העיראקי למוביל הכאוס במדינה.

לאחר הצלחתו בבחירות לפרלמנט בעיראק באוקטובר 2021, נראה שא-סאדר מטלטל את הפוליטיקה העיראקית על ידי הקמת ממשלה ללא תמיכה של הסיעות השיעיות, תומכות איראן.

כמנהיג הגוש בעל מספר המנדטים הגבוהה ביותר, א-סאדר דחה את הנוסחה של ממשלות חלוקת כוח בקונצנזוס שהייתה נהוגה מאז הדחתו של נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין ב-2003. במקום זאת, א-סאדר הקים קואליציה משולשת עם מפלגת "ברית המולדת", הכורדית, המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן בראשות המנהיג הכורדי מסעוד ברזאני, כמו גם עם "ברית הריבונות" בראשות יו"ר הפרלמנט מוחמד אל-חלבוסי.

העיתון "אלף" כותב כי עבור רבים, הברית סימנה התחלה חדשה ומה שחלקם קיוו יפחית את ההשפעה האיראנית במדינה. הסכמה בינלאומית ואזורית. פרשנים כינו את סאדר עיראק (וארה"ב) 'התקווה הטובה ביותר', ב-2003 אותו סאדר היה ממובילי המאבק האלים נגד כוחות ארה"ב והמערב לאחר סילוקו של סאדם חוסיין. כיום אנליסטים מערביים רבים, כמו גם מנהיגים אזוריים, מאמינים כעת שסאדר יכול להציל את עיראק ממיליציות שיעיות סוררות או לפחות ליישר קו עם המחנה האנטי-איראני של ארצות הברית ובעלות בריתה האזוריות.

ב-12 ביוני הפך סאדר את תהליך הרכבת הממשלה, כשביקש מכל 73 חברי הפרלמנט שלו להתפטר כדי לנסות ולצור משבר פוליטי, זאת לאחר תשעה חודשים ללא ממשלה. לאחר מכן הוטל על יריביו הפוליטיים הפרו-איראניים ביותר, "ברית מסגרת התיאום", להרכיב ממשלה, וב-25 ביולי הם הכריזו על מוחמד אל-סודאני כמועמד לראשות הממשלה. מאוחר יותר קרא א-סאדר להפגנות נגד מועמדותו של אל-סודאני ומאות מתומכיו של סאדר יצאו לרחובות והסתערו על הפרלמנט העיראקי ועל האזור הירוק, תוך שהם קוראים סיסמאות אנטי-איראניות והחזיקו תמונות של סאדר.

ב-18 ביולי פרסם עיתונאי עיראקי שבסיסו בארצות הברית את הקלטת האודיו הראשונה שהודלפה של ראש ממשלת עיראק לשעבר ויו"ר מסגרת התיאום, נורי אל-מאלכי, כשהוא עולב בא-סאדר. נטען כי הקלטת האודיו חושפת את רמזו של אל-מאלכי למלחמה הקרובה בין השיעים.

אין ספק שההדלפה מילאה תפקיד בהתפתחויות האחרונות, שעודדו את א-סאדר לעשות את צעדיו האחרונים. א-סאדר שיחק את הקלף הלאומי בשנים האחרונות. עם זאת, כמו מתווכים פוליטיים רבים בעיראק, מערכת היחסים שלו עם איראן מורכבת ורבת פנים. למרות מאמציו לכאורה של א-סאדר לפעול כמעוז נגד ההשפעה האיראנית בעיראק, מקור ההשראה העיקרי שלו עשוי להיות מייסד איראן והמנהיג העליון , האייתוללה חומייני. השילוב האסטרטגי של סאדר בין לאומיות עיראקית, אנטי-מערביות ואיסלמיזם שיעי מובא היישר מספרו של חומייני.

במשך עשרות שנים נקט סאדר בצעדים פוליטיים מחושבים: שמירה על איזון עדין בין האינטרסים השונים בעיראק, לרבות אלה של איראן ומדינות המפרץ. א-סאדר היה מודע היטב לכך שממשלת רוב שתוכננה להדיר מפלגות ואישים נאמנים לאיראן מלכתחילה לא תתאפשר ועלולה להתפרץ בקלות למלחמת אזרחים.


גמישות ופרגמטיות

א-סאדר הראה גמישות בבריתותיו הפוליטיות וברטוריקה כדי לשקף את הרצונות שלו. הוא ניסה לתמוך במחאות שעיראק הייתה עדה לה מאז 2018 כי הוא יודע שעתידה של המדינה דורש הבנה עמוקה של פוליטיקת הרחוב. מחאות תשרין שהחלו ב-2019 הן שגרשו לבסוף את ראש ממשלת עיראק לשעבר והביאו להקדמת הבחירות.
סאדר אינו זר להיסטוריה של המזרח התיכון ולכוח לגייס את הרחובות להפלת משטרים, כולל באיראן בשנת 1979. אבל כמו חומייני לפניו, למרות מאמציו של סאדר לתפוס את הרגע, גם הוא מוגבל בתדמיתו : ההיסטוריה המשפחתית שלו, הרקע הדתי שלו וז'אנר מסוים של פוליטיקה אסלאמית שיעית.

אל-סאדר מגיע גם משורה מכובדת מאוד של אנשי דת שיעים עיראקים. אחד מדודיו של מוקתדה אל-עזמה היה בין מנהיגי המהפכה העיראקית ב-1920 נגד הכיבוש הבריטי. חותנו של מוקתדה ובן דודו שהודח בעבר, האייתוללה הגדול מוחמד בקיר אל-סאדר (1935-1980), נחשב לאחד מחשובי החוקרים השיעים של המאה העשרים.

רעיונותיו סייעו בפיתוח מודלים של אקטיביזם דתי שנבדלו מהגישה הרגועה יותר שרווחה אז בממסד הדתי בנג'ף. בקיר א-סאדר היה ממייסדי מפלגת הדווה האסלאמית השיעית בשנות ה-60 ושימש מנהיג אידיאולוגי מנחה.

לאחר הקמת הרפובליקה האסלאמית של חומייני באיראן השכנה, אשר ניתן לטעון בהשראת חלקית מרעיונותיו של באקיר א-סאדר, האשים משטרו של סדאם חוסיין את באקיר א-סאדר בניסיון להוביל מהפכה דומה בעיראק. מחשש לכך, המשטר הוציא להורג את בקיר א-סאדר ב-1980. יותר מ-40 שנה מאוחר יותר, נראה כי מוקתדא א-סאדר רוצה להשיג את המהפכה הזו.