התראות

לאן לבנון הולכת?

המתח בין העדות, השליטה המוחלטת של חיזבאללה בפוליטיקה הפנימית, המתח לפני הבחירות - כולם מובילים את לבנון כנראה רק למקום אחד - מלחמת אזרחים • פרשנות
שיתוף
לבנון - לאן?
לבנון - לאן?

עניינים

רוחות של מלחמת אזרחים מחודשת בלבנון החלו לנשוב ב-14 באוקטובר 2021, בעקבות התנגשויות הדמים בין מה שמכונה "מחאה שלווה" שאורגנה על ידי "התאומים השיעים", ארגוני אמל וחיזבאללה, המוכנים כך בלבנון, לבין לוחמים נוצרים.מאמינים כי המיליציה הנוצרית היא הלוחמים הרדיקליים של "הכוחות הלבנוניים" (מיליציה נוצרית שהוקמה על ידי הנשיא המנוח בשיר גמאייל בתחילת שנות ה-80).
כיום, המפלגה החמושה נושאת את אותו שם ובראשה עומד אחד מחבר לנשק האחרונים של בשיר גמאייל האולטרה-לאומי. אף פעם לא הייתה "מחאה שלווה", הצעדה הייתה חמושה בכבדות במקלעי קלצ'ניקוב ומשגרי רקטותו RPG עדיין אין הסבר הגיוני מדוע המחאה הזו נכנסה לשכונות הנוצריות של ביירות והתגרה בגלוי בתושבים והתעללה בהם.

שבעה מחברי אמל וחיזבאללה נהרגו במהלך קרבות היריות, ויותר מ-60 נפצעו בקרב שנערך ארבע שעות, מספיק כדי להזכיר לכל המפלגות את מלחמת האזרחים העקובה מדם שנמשכה בין 1975 ל-1990 ועלתה בחייהם של כמעט 50,000. לבנוני מכל העדות. עם זאת, שבריריות המצב וההכרה בכך שלבנון עלולה לגלוש שוב במלחמת אזרחים עקובה מדם הביאו את המנהיגים הפוליטיים העדתיים הלבנוניים להכריז שאין זו מטרתם. הם התכוונו להימנע מאסון כזה בכל דרך אפשרית.

האקרים טוענים: הגענו למידע אישי של בכירי קהילת המודיעין

ובכל זאת, ההאשמות זורמות מכל עבר ומתרכזות בשני אויבים פוליטיים: הלאומן הקיצוני הנוצרי, סמיר ג'עג'ע, ומזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, האשימו כל אחד את יריבו בהצתת מלחמת אזרחים. נסראללה הציג את עצמו בנאומו האחרון כמגן הנוכחות הנוצרית בלבנון, נלחם בדאעש בסוריה והאשים את גיגאה בהיותו הזרז להשמדת הנוכחות הפוליטית הנוצרית בלבנון
ג'עג'ע המשיך את השיח הפוליטי והרטוריקה שלו נגד חיזבאללה, והאשים את המפלגה השיעית בהיותה שלוחה איראנית , צבא שכיר בשירות האייתוללה בטהרן, שמטרתו למחוק את המערכת הפוליטית בלבנון ולהקים במקומה מחוז, חלק מהתיאוקרטיה האיראנית.

לא רק יריות

קרבות הירי בשכונות עין אל-רומנה, טייונה ושייא האפילו לרגע על הסיוט הכלכלי של לבנון בו חיים הלבנונים מאז אוקטובר 2019. מדד המחירים של לבנון זינק ב-144% מאז השנה שעברה, כאשר מדד מחירי התחבורה זינק בכמעט 360%. סבסוד הדלק הסתיימו, ומילוי המכונית היום בתחנה שווה לשכר הממוצע, העומד על 35 דולר לשבוע בלבד! לולא העברות כספים ששלחו הפזורה הלבנונית (בחוץ לארץ יש כמעט 15 מיליון לבנונים, לעומת 3.5 מיליון בלבנון), המדינה הייתה קורסת ללא חשמל, ללא תרופות וללא אספקת מים. 40% מהרופאים ו-30% מהאחיות עזבו את הארץ, וזאת במהלך מגיפת הקורונה. רבע מאוכלוסיית לבנון הם פליטים מסוריה. בגלל המחסור באנרגיה, הערים טובעות מתחת לנהרות של אשפה, ופותחות לרווחה את הדלת למגפות ומחלות.

אותה סביבה הרת אסון, הפוטנציאל להתפוצצות מלחמת אזרחים עדיין נחשב לתרחיש קטסטרופלי שמשני צדי המתרס מנסים להימנע ממנו בכל מחיר. הם מודעים היטב לכך שאפשרות כזו עלולה להפוך למציאות שעלולה להדלק על ידי ניצוץ לא מכוון ומקרי שעורר אחד המתמודדים או על ידי התערבות חיצונית של מקורות סוריים או איראנים. מסיבה זו גם ג'עג'ע וגם נסראללה בחרו לצנן את הרוחות.

האיומים

המחנה הנוצרי בראשות ג'עג'ע ושאר מתנגדי חיזבאללה הנוצרים מכירים בכך שידרשו לחיזבאללה ולחבורותיו רק יומיים-שלושה לחזור על התרחיש של מאי 2008. באותו זמן, לוחמיו הסתערו על המעוזים הסונים ברובם בביירות ובהרי לבנון, כגמול להחלטת ראש הממשלה דאז פואד סניורה לפרק את רשת התקשורת העצמאית והמחתרת של חיזבאללה. עם זאת, המוניטין של חיזבאללה ספג מכה משמעותית בדעת הקהל לאחר שהשתתף במלחמה בסוריה, לצד בשאר אסד נגד המורדים הסונים. שיעים לבנונים רבים חזרו הביתה בארונות קבורה.

כל המנהיגים הפוליטיים הנוצרים ציינו היטב את האיום של חיזבאללה שיפתח במתקפה על המובלעת הנוצרית עם 100,000 הלוחמים שנסראללה התפאר שיש בפיקודו (גם אם המספר מוגזם).
עם זאת, סמיר ג'עג'ע כנראה העריך שהתפתחות כזו אינה סבירה. להיפך, הוא בוודאי ראה הזדמנות לקדם את עצמו ואת מפלגתו מארגון שוליים מבודד למגן הבלעדי של אזורים נוצריים (כמו שעשה בשיר גמאייל ב-1980). ג'עג'ע ביקש לאותת לרוב הנוצרי שהוא הנבחר שנועד להגן עליהם ולא ה"עריק", כינוי שהופעל על ידי "הבוגד", הנשיא מישל עאון, בעל הברית הנוצרי של חיזבאללה.

ייתכן שהוא גם חשב שהאפשרויות העומדות בפני חיזבאללה אינן קיימות בשלב זה, שכן תקיפת אזורים נוצריים תחליש את אחיזתן של בעלות בריתו הנוצריות האסטרטגיות בקהל הבוחרים שלו ערב הבחירות לפרלמנט ולנשיאות – שאם לא יפריעו למצב הנוכחי – צפויות ברבעון הראשון של 2022. בבחירות הללו, חתנו של מישל עאון, גבראן באסיל, מנהיג התנועה הפטריוטית החופשית, ייבחר ככל הנראה לנשיא לבנון הבא.

לפיכך, סמיר ג'עג'ע כנראה הגיע למסקנה כי לחיזבאללה ולפטרוניו בטהרן אין עניין במלחמה נוצרית-שיעית, במיוחד מכיוון שחיזבאללה נמצא במסלול עימות עם המוסלמים הסונים והדרוזים בלבנון, מה שיהפוך את מעמדו של הארגון השיעי במדינה ליותר עוד יותר. מְסוּכָּן. סמיר ג'עג'ע ראה כי בהתייצבות עם חיזבאללה ואמל, עאון מסתכן בהרחקת נוצרים רבים, שרוצים שהחקירה של הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט 2020 תמשיך עד לסופו ההגיוני ורואים את אירועי ה-14 באוקטובר כבלתי מתקבלים על הדעת. מצד שני, אם עאון בחר לגנות את חיזבאללה ואמל או אפילו להימנע מלהביע את תמיכתו, הוא עלול היה להיקלע לתפקיד בלתי נסבל שעלול לפגוע בסיכוייו של באסיל להיבחר לנשיא, שכן עובדה שאין עליה עוררין שחיזבאללה הוא המלך. של הפוליטיקה הלבנונית.

יתרה מכך, אי אפשר לבטל את העובדה שאיומי נסראללה חושפים מידה של פגיעות של חיזבאללה. בדומה לקהילות לבנוניות אחרות, הבסיס השיעי של חיזבאללה הוא חלק מ-78% מהאוכלוסייה הנחשבים כחיים תחת קו העוני כיום. חיזבאללה נתון לביקורת קשה מצד מגזרים שונים בחברה הלבנונית, שחושבים שהוא חלק בלתי נפרד מהמעמד השליט המושחת ואחראי להוביל את לבנון לפשיטת רגל וליצור מדינה כושלת. נסראללה לא יכול היה שלא לשים לב שהפוסטרים שלו תלויים בכיכרות ציבוריות עם חבל על צווארו על גרדום סמלי. השתייכותו הפוליטית ונאמנותו ללבנון עמדו בסימן שאלה מאז הוצג כשרת ולקי איראני. הסלידה שחלקים מהלבנונים חשים כלפי חיזבאללה מסבירה את התמיכה שהם התחייבו לשופט ביטר ואת התעקשותם שחקירת הפיצוץ בנמל ביירות ב-4 באוגוסט תימשך ומגיעה למסקנה הצפויה: הטלת האשמה על חיזבאללה.

לפיכך, ג'עג'ע כנראה הגיע למסקנה כי לחיזבאללה ולפטרוניו בטהרן אין עניין במלחמה נוצרית-שיעית, במיוחד מכיוון שחיזבאללה נמצא במסלול עימות עם המוסלמים הסונים והדרוזים בלבנון, מה שיערער את מעמדו בצורה מסוכנת במדינה.

ג'עג'ע ראה כי בהתייצבות מאחורי החיזבאללה ואמל, עאון מסתכן בהרחקת נוצרים רבים, המבקשים שהחקירה של הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט 2020 תמשיך עד לסופה ורואים את אירועי ה-14 באוקטובר כבלתי מתקבלים על הדעת. מצד שני, אם עאון בחר לגנות את חיזבאללה ואמל או אפילו להימנע מלהביע את תמיכתו, הוא עלול היה להיקלע לתפקיד בלתי אפשרי, העלול לפגוע בסיכוייו של באסיל להיבחר לנשיא, שכן עובדה שאין עליה עוררין שחיזבאללה הוא ממליך המלכים של הפוליטיקה הלבנונית.

יתרה מכך, אי אפשר לבטל את העובדה שאיומי נסראללה חושפים מידה של פגיעות של חיזבאללה. בדומה לקהילות לבנוניות אחרות, הבסיס השיעי של חיזבאללה מהווה חלק מ-78% מהאוכלוסייה הענייה ביותר במדינה. חיזבאללה נתון לביקורת קשה מצד מגזרים שונים בחברה הלבנונית, שחושבים שהוא חלק בלתי נפרד מהמעמד השליט והמושחת ואחראי להוביל את לבנון לפשיטת רגל ולהיותה מדינה כושלת.

נסראללה לא יכול היה שלא לשים לב שהפוסטרים שלו תלויים בכיכרות ציבוריות עם חבל על צווארו על גרדום סמלי. השתייכותו הפוליטית ונאמנותו ללבנון עמדו בסימן שאלה מאז הוצג כשרת של איראן. הסלידה שחלקים מהלבנונים חשים כלפי חיזבאללה מסבירה את התמיכה שהם התחייבו לשופט ביטר ואת התעקשותם שחקירת הפיצוץ בנמל ביירות ב-4 באוגוסט תימשך ולהגיע למסקנה הצפויה: הטלת האשמה על חיזבאללה.

במילים אחרות, הוראה ללוחמי חיזבאללה לתקוף קבוצות לבנוניות יריבות תהיה בעייתית עבור המפלגה. נסראללה אמר שוב ושוב שהוא לא יימשך למלחמת אזרחים – עמדה מאופקת שסמיר ג'עג'ע ו"כוחותיו הלבנוניים" עשויים לנצל לקראת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות הצפויות באביב הבא.

בעקבות הנחיות טהרן, נסראללה אינו להוט להפעיל את חייליו במלחמת אזרחים בלבנון, כשהוא מותיר את אגפיו בסוריה ומתמודד מול ישראל בעמדה פתוחה ופגיעה. להערכתו, נסראללה רואה בתרחיש כזה פרובוקציה מצד ישראל והזדמנות ליישב אחת ולתמיד יריבות שנמשכה ארבעה עשורים.

יתרה מכך, ההסתערות והשליטה על חלקים של אזורים נוצריים, סונים ודרוזים יהפכו כנראה לספירה לאחור לסיום דרכו של חיזבאללה, מכיוון שנוכחותו בלבנון היא של תנועת התנגדות ולא כוח פנימי האמור להשתתף במלחמת אזרחים. קהילות אחרות עשו את הטעות הזו בעבר: הסונים בשנים 1975–1976 והמארונים בסיוע פעיל של ישראל בשנים 1982–1984. מבחינה היסטורית, לבנון הייתה בלתי ניתנת לשינוי לכובשים זרים; פלסטינים, סורים, כוחות רב-לאומיים וישראלים שילמו מחיר כבד על ההתעלמות מהעובדה הזו.

מה עומד על הפרק היום בלבנון?

ההתנגשות האחרונה עוררה התעקשותו של חיזבאללה להעביר את השופט טארק ביטר מתפקידו.

השופט אחראי על חקירת הפיצוץ בנמל ביירות ב-4 באוגוסט 2020, שבו נהרגו 215 אזרחים, נפצעו יותר מ-2,000 בני אדם, גרם נזק של 15 מיליארד דולר, הותיר כ-300,000 חסרי בית, והרס שליש מההון של המדינה, באחד מהפיצוצים הלא-גרעיניים העוצמתיים ביותר שתועדו מאז מלחמת העולם השנייה.

ביטר עצמו החליף שופט אחר שהקדים אותו בחקירה והחליט להתפטר. כיום ביטר מאתגר פוליטיקאים שזומנו והשתמשו כמעט בכל טריק בספר כדי להימנע מלהופיע בפני השופט. החוקה הלבנונית מתירה את החקירה שלהם ודוחה את כל הניסיונות לתבוע חסינות פרלמנטרית.

הפיצוץ בנמל ביירות אוגוסט 2020
הפיצוץ בנמל ביירות אוגוסט 2020

בתוספת "חטא על פשע", ביטר שלח זימון לשני שרים הקשורים לחיזבאללה ולאמל. לאחר שקיבל סירוב להופיע בפניו, הוציא ביטר "הביאס קורפוס" בצירוף צו מעצר. זה היה צעד אחד יתור מדי עבור "התאומים השיעים" שהיו מעורבים בייבוא חומר הנפץ החנקתי אמוניום ואחסנו בנמל ביירות.

במדינה שבה רציחות פוליטיות נותרו לא מפוענחות, מתנקשים פוליטיים יוצאים לחופשי, ופוליטיקאים מתנהגים כאילו החוק לא חל עליהם, נחשב ביטר כמפר את סמכותו, ולכן היה צריך להסירו כדי להימנע מ"התעוררות". השדים!"

חיזבאללה ביקש שהחקירה תתרכז בהיבטים היקפיים של הפיצוץ (האשמת "כוחות זרים" בהצתת המחסן) וסירב לקבל הקמת ועדת חקירה בינלאומית עצמאית. בשנת 2005 קיבל חיזבאללה בכפייה את הקמת בית דין ללבנון בהאג לחקירת רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי. עם זאת, לאחר ההודעה על מסקנות בית הדין, חיזבאללה סירב בתוקף להעביר לרשויות המשפט את המתנקשים שביצעו את ההתנקשות בחרירי והוחרמו על ידי בית המשפט הבינלאומי.

כיום, חיזבאללה מזלזל בסמכות הנשיא שניתנה בהסכם Mar Mikhail משנת 2006 שנחתם על ידי מישל עאון ונסראללה, אשר הקימו את הברית השיעית-נוצרית שלהם. ההסכם נועד לקבוע את הסמכות העליונה והאולטימטיבית של לבנון, אך הוא הסתיים בנשיא אשר לא מסוגל לעמוד בלחץ חיזבאללה. חיזבאללה ממשיך בדרכו האידיאולוגית להפוך את לבנון לישות מדינית חדשה בהתאם להנחיות המנהיג העליון בטהרן. בהקשר העדתי והדתי של לבנון, העיצובים של חיזבאללה מובילים למצב כאוטי שבו קהילות מגוונות נאלצות לתחם את שטחן ולהילחם בכל מי שמנסה לכפות את ההגמוניה שלו.

חיזבאללה ואמל מנעו באופן פעיל את משימתו של השופט. לשתי התנועות היה תפקיד מכריע בהרכבת הממשלה בהוראת טהראן, ובגיבוי שיעי, במאמץ משותף לעצור את ביטר, שיתקו את הרשות המבצעת בכך שאיימו להוביל להתפטרותה של הממשלה. שני השרים השיעים החרימו את ישיבות הממשלה והודיעו כי לא ישתתפו באף ישיבה אם ביטר ימשיך בחקירתו. ואכן, ממשלת לבנון לא התכנסה מתחילת אוקטובר 2021.

הפרשנים רואים בה ממשלה שכבר נמצאת בדרך להתפטרות בדיוק כמו אלה שקדמו לה. המשמעות של מהלך זה ברורה: חייה של ממשלה זו, שהייתה מוגבלת מלכתחילה מאחר שנאלצה להתפטר לפני הבחירות הבאות, לא תוכל לבצע רפורמות, והמדינה תמשיך להיסחף כלכלית, פיננסית, ופוליטית לתוך התהום.

במקרה כזה, אפשר להעריך במידה רבה בוודאות שהבחירות הבאות לפרלמנט ולנשיאות עלולות להידחות ללא הגבלה. חיזבאללה לא יכול להרשות לעצמו להיות מואשם בפיצוץ בביירות, ובהתאם, יחד עם אמל, הוא יעשה כל שביכולתו כדי לפגוע בחקירה. אם זה יקרה, אזי לתגובת הנגד הנוצרית עלולה להיות השפעה שלילית על התמיכה הנוצרית ברשימות הבחירות של עאון ובאסיל. עם זאת, הבעיה היא שההסלמה הפתאומית באלימות עלולה לעורר התפתחויות חדשות בלבנון שיובילו לביטול בחירות ויובילו את המדינה לשטחים לא ידועים שאי אפשר לחזות כעת.
ההיגיון של הערכה הנוכחית זו ברור: לבנון הגיעה למבוי סתום נוסף והיא הולכת לקראת מלחמת אזרחים. כמובן, זה לא אומר שמלחמת האזרחים תתפוצץ בעתיד המיידי. אבל מה שבטוח, כל המחנות מכינים את עצמם לעימות שיעצב את עתידה של לבנון.

המאמר המקורי נמצא באתר המרכז באנגלית.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close