עבור לתוכן העמוד
Menu

כך השתלטה איראן על סוריה

מיוחד: מאמר מקיף ומרתק על תמונת המצב העדכנית בסוריה והמאבק בסוריה ואיראן על שיקומה של המדינה • ישראל צריכה להבין כי גבולה הצפוני משתנה

נקודות עיקריות

• המשטר הסורי ממשיך במלחמת ההישרדות שלו. מצב הדורש את המשך השתתפותם הצבאית של איראן ורוסיה בתהליך איחוד סוריה מחדש. מאז תחילת מעורבותה בסוריה, איראן רואה בחוסר הסדר כהזדמנות להשתלט על המדינה. איראן השתמשה בכוחות פרוקסי זרים (חיזבאללה וכוחות עירקים, אפגאנים, ופקיסטניים) בשירותה, ביחד עם קצינים מיחידת "קודס" של משמרות המהפכה האיראנים בהנהגת קאסם סולימאני כדי להילחם בקרבות בסוריה.

• איראן מבקשת ליצור חגורת שטח ("הסהר השיעי) המתחילה מלבנון עוברת דרך סוריה עיראק ותימן במטרה ליצור ציר נגד לציר הפרו-אמריקאי הכולל את ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים.

• ארגון חזבאללה אחראי על חמש מיליציות שיעיות באזור הגולן, כל אחת מהן מונה כמה אלפי לוחמים. מיד לאחר ההשתלטות מחדש על מחוזותיהם הדרומיים של סוריה, חזבאללה החל לעסוק ביצירת אופציה צבאית כנגד את ישראל באזור.

• המאבק האמיתי בסוריה בין איראן לרוסיה טמון בתחרות ביניהם על השליטה בדיבידנדים הכלכליים האמורים של תהליך שיקומה של סוריה (שלכאורה אמורה להתרחש בעתיד הקרוב).

• תחת שלטונו של חאפז אל-אסאד (האב), איראן יצרה רשת השפעה ענפה בסוריה הפועלת בתחומי החינוך, התרבות ומוסדות הדת. רשת זו הורחבה בתקופתו של בשאר. מטרת רשת זה הוא לעודד "שיעיזציה" של סוריה.

כאשר איראן הגיעה לראשונה לעזרתו של משטרו המתפורר של בשאר אל-אסד בסוריה, מטרתה העיקרית הייתה לעצור ולהכיל את המורדים הסורים ואת כוחות דאע"ש שכמעט הביסו את המשטר הסורי ואשר שלטו על יותר מ-60 אחוז משטחה של סוריה. עם הצטרפותה הפעילה של רוסיה, שהחלה בספטמבר 2015, המשטר הסורי הצליח לא רק להכיל את פעילות המורדים, אלה גם השתלט מחדש על שטחים גדולים של המדינה. זאת, פרט למחוזות הצפון – מזרחיים, שנמצאו תחת  שליטה כורדית וכן באזור מובלעת אדליב המוחזקת על ידי מורדים הנתמכים על ידי טורקיה, ומורדים של ארגונים איסלאמיסטיים דוגמת אל-קאעידה, ג'בהת א-נוסרה ודאע"ש. למרות ההישגים הרבים של הכוחות הנאמנים למשטר אסד, מצב העניינים עדיין בעייתי, ומשטרו של אסד עדיין נלחם על הישרדותו, מצב המחייב פעילות צבאית מתמשכת וסיוען של איראן ורוסיה לצורך ייצוב משטרו של אסד.

בניגוד לרוסיה שרואה במעורבותה הצבאית בסוריה כפעילות המכוונת למטרות צבאיות, פוליטיות וכלכליות, איראן רואה את מלחמת האזרחים בסוריה כהזדמנות להשתלט על המדינה.

מעורבותה הצבאית של איראן בסוריה החלה בסביבות אמצע חודש אפריל 2013, כאשר מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, הגיע לביקור סודי בטהראן. שם הוא נפגש עם אנשי משטר בכירים ובראשם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מנאי והמפקד של כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שאחראי, בין השאר, על מדיניות איראן בלבנון ובסוריה. מעורבותו של סולימאני במפגש עם נצראללה הייתה משמעותית. סולימאני, היה ונשאר בחוד הפעילות הצבאית האיראנית הענפה ברחבי המזרח התיכון.2

במפגש, ההנהגה האיראנית הוצגה תוכנית מבצעית הכוללת שלושה יסודות מרכזיים:

  1. הקמתו של צבא עממי עדתי המורכב משיעים ועלאווים, בתמיכתם של כוחות מאיראן, עיראק, חיזבאללה ומשלחת סימבולית מאזור המפרץ הפרסי.
  2. צבא עממי זה אמור להגיע לסד"כ (סדר כוח) של כ-150 אלף לוחמים.
  3. ייבוא כוחות שיעים מאיראן , עיראק על מנת שישתלבו בתוך צבא סוריה של אסד.

סולימאני עצמו ביקר בסוריה בסוף פברואר-תחילת מרץ 2013 על מנת להכין את הקרקע ליישום התכנית. האיראנים הביעו את רצונם להפוך את סוריה לבסיס מדיניותם, הפצת השיעה, במזרח התיכון ובכל הקשור לג'יהאד והמאבק האסלאמי בישראל בפרט. מטרת הכללת חיזבאללה במאבק המזויין בסוריה נועדה, בראש ובראשונה, לשרת את האסטרטגיה האיראנית, אשר הציבה לעצמה יעדים חדשים שונים מהסיוע הצבאי למשטר הסורי.

מהֵדִי טאַאֵב, ראש צוות החשיבה/מכון המחקר של המנהיג העליון ח'מאני, חווה את דעתו למרכזיותה של סוריה באסטרטגיה האיראנית באותה תקופה. הוא ציין שסוריה היא המחוז ה-35 של איראן, שחשיבותה האסטרטגית גדולה יותר עבור איראן מאשר ח'וזיסטאן (מחוז שרובו ערבי בתוך איראן): "דרך שימור סוריה אנו נוכל לקבל בחזרה את ח'וזיסטאן, אבל אם נאבד את סוריה, לא נוכל לשמור אפילו על טהראן". בהצהרה זו, טאַאֵב יצר משוואה בין סוריה למחוז הנמצא תחת ריבונות איראנית מוחלטת. 3 בהצהרה זו הבהירה איראן כי לא תוותר על סוריה.

שנה לאחר הצהרתו של טאַאֵב, במאי 2014, נודע כי מוחמד אֵסקַנדאַרי, מפקד בכיר במשמרות המהפכה, אימן 42 חטיבות ו-138 גדודים למלחמה בסוריה. חוסיין חמדאני, בכיר נוסף במשמרות המהפכה אמר כי "איראן הקימה חיזבאללה שני בסוריה (הדומה לחיזבאללה בלבנון)". קאסם סולימאני, מפקד כוח "אל קודס" , מונה לאחראי על יישום התוכנית להקמה של "חיזבאללה של סוריה", תוך גיוס מתנדבים ולוחמים מעיראק, תימן, בחריין, אפגניסטן ואיראן (בנפרד מהכוחות האיראנים הפועלים באזור בצורה שוטפת בפעילות מבצעית).

בהתאם לכך, איראן שלחה לקרב את כוחות הפרוקסי שלה (חיזבאללה הלבנוני, ארגונים עיראקים, אפגאנים ופקיסטניים) במקביל לקצינים אירניים השייכים לכוח אל-קודס תחת פיקודו של קאסם סולימאני. 4 כוחות הפרוקסי הפרו-איראניים השתתפו ברוב הקרבות נגד המורדים, בעוד שחלקם נפרסו (ועדיים פרוסים) כחילות מצב סביב מתקנים רגישים ואתרים קדושים מסביב ובתוך דמשק.

היעדים המידיים של איראן היו:

  1. לעזור למשטרו השיעי-עלאווי של בשאר אל-אסד כנגד גלי המורדים הסונים, ג'יהאדיסטים שמומנו, חומשו וכוונו על ידי ערב הסעודית וטורקיה. עם השגת התייצבות המשטר,פנתה איראן להקמתו של "הסהר השיעי", חגורת גאוגרפית שמשתרעת מלבנון ועד איראן.
  2. לנצל את המצב הייחודי בשטח אשר איפשר לאיראן ליצור חזית פרוקסי כנגד ישראל (אויבה הראשי) המתחילה מדרום לבנון עד דרום הגולן הסורי, בזמן שהיא ממשיכה לבנות את האמצעים של חיזבאללה בלבנון לאורך הגבול בין ישראל ללבנון.
  3. לקיחת תפקיד מרכזי בבנייתה מחדש של סוריה, תוך השגת נכסים אסטרטגיים במדינה. דוגמת קבלת בלעדיות בניהול הנמל הימי של לטקיה, אשר מהווה דלת לים התיכון ואלטרנטיבה ימית לנתיבי השייט באזור המפרץ הפרסי.

שמונה שנים לאחר תחילת מלחמת האזרחים, מתפתח יעד איראני אסטרטגי נוסף בסוריה. יחד עם המשך ההתבססות וההתבצרות הצבאית כנגד ישראל בלבנון ובסוריה, והנוכחות המתמשכת של הכוחות הפרו-איראניים הפרוסים בעיקר באתרים בדמשק מתקיימת השתלטות זוחלת איראנית על סוריה, ההופכת אותה בדומה לעיראק וללבנון למדינה תחת שליטה שיעית.

במקביל איראן המשיכה במאמציה ליצר חזית נוספת כנגד ישראל באזור הגולן למקרה ויתקיים עימות צבאי בין ישראל לאיראן, ישראל לחיזבאללה או בין ארה"ב לאיראן. סוריה נכללת לתוך ההגדרה האיראנית של חגורת העומק האסטרטגי הצפוני שלה, המתחיל בלבנון ונגמר באפגניסטן, ושפועלת לצד החגורה הדרומית שלה הכוללת את תימן. אין דבר המעיד זאת יותר מהצהרתו של בכיר משמרות המהפכה, מג'יד מאזאחי, שאמר: "אם ניסוג מתמיכתנו בקווי החזית שלנו (סוריה ולבנון), האויב יגיע לגבולותינו". אמירה זו חוזקה על ידי המפקד לשעבר של משמרות המהפכה, סייד יַחִיַא רחים-סַפֵווי, שהצהיר: "גבולנו ההגנתי הוא בדרום לבנון נגד ישראל. העומק של ההגנה האסטרטגית שלנו הגיע לחופי הים התיכון מעל ישראל. המערבים חוששים מהתפשטות ההשפעה של איראן מהמפרץ הפרסי עד לים התיכון".5

 

ה"סהר השיעי" מטהראן ועד לים התיכון
ה"סהר השיעי" מטהראן ועד לים התיכון

פריסה של כוחות פרו-איראניים.

שמונה שנים לאחר תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, הנוכחות האיראנית במדינה מתחלקת כך:

שטח מחוז דיר אל-זור:

לפי פרסומי מקורות מודיעין, כוחות פרו-איראניים השתלטו על העיירה המדברית אל-בוכמאל והפכו אותה לאזור המפקדה שלהם בעוד שיחידות של חזבאללה, מיליציית אל-נוג'באא העיראקית, משמרות המהפכה, מיליציית הזיינביון הפקיסטנית ומיליציית פטימיון האפגאנית נפרסו באזור. בנוסף, חזבאללה ניצל את העומק הגיאוגרפי של סוריה והעביר את מפעלי הטילים והכ"טבים שלו לאזור צפון מזרח סוריה, הרחק מהגבול של ישראל. המפעלים הם אותם מפעלים המתמחים בהרכבת טילים ארוכי טווח היכולים לשאת רש"קים כבדים ומונחים.

 

אזור דיר-זור // גוגל מפות
אזור דיר אל-זור // גוגל מפות

איזור סוידא-דרעא (דרום סוריה הפונה לישראל וירדן):

 

  1. ביולי 2018, פורסם כי איראן פרסה טילים באזור סוידא, הרחק מעבר לקו החיץ המפורז אותו הבטיחה רוסיה לישראל. בהתאם לאותם דיווחים, איראן פרסה טילים שבעבר היו בבסיס T4 באזור ה-לגַ'ה (אזור סלעי-געשי הנמצא צפונים לסוידא) ולשני בסיסים נוספים באזור: בסיס האוויר הדו מסלולי תְ'לְאַ (הנמצא בפרווריה הצפוניים של סוידא) וכַלְכַאלַה (הנמצאת צפונית לסוידא על הכביש המהיר המוביל מסוידא לדמשק) תוך הריסת שמונה כפרים מקומיים כדי לפנות מקום לבסיסים לכוחות המוצבים שם.

 

דיווחים נוספים מוסרים על כך שכוחות חיזבאללה התמקמו בבניין נטוש, בבסיס האוויר תְ'לְאַ, תוך שהם משתמשים בו כדי לפקח על הכניסה של שיירות מיוחדות לבסיס, שמובילות כל הנראה טילים איראניים. דיווחים נוספים נרשמו גם בנוגע לבסיס האוויר כַַלְכַאלַה.

 

לאחרונה,נתקבלו דיווחים שאיראן בחרה בבסיס האוויר אל-נאסיריה, הממוקם כ-10 קילומטרים מצפון מזרח לעיירה ג'יִרוד השוכנת על גבול סוריה לבנון וכ-60  קילומטר מצפון מזרח לדמשק, כתחליף לשדה התעופה בינלאומי של דמשק ובסיס האוויר הצבאי אל-מַאזהֵ על מנת לאחסן את מצבורי הטילים שלה.

 

שני האתרים הללו, שדה התעופה הבינ"ל של דמשק, ובסיס האוויר אל-מַאזהֵ, הופצצו מספר פעמים בעבר על ידי תקיפות ישראליות.  איראן מבקשת גם לבנות מפעלים חדשים באזור בין העיירות קטייִפַה ואל-נאסיריה (דרומית וצפונית לג'יִרוד) לייצור, הרכבה, תחזוקה והצבת הטילים. לפי דיווחים ממקורות מודיעין, בסיס האוויר אל-נאסיריה החד מסלולי שימש כמרכז לשיגור טילים: בבסיס 21 ממגרות טילים (Missile Silos) מבטון ועוד 4 ממגרות טילים רגילות, מחסני נשק תת-קרקעיים, ושני גדודי טילי סקאדים, שאחד מהם (גדוד 578) זכה לפרסום אחרי ששוגרו ממנו מספר טילי סקאד נגד מורדים סורים.

 

איזור סוואידה // גוגל מפות
איזור סוואידה // גוגל מפות

2. לחדירתה של איראן לתוך החלק הדרומי של סוריה ישנה השפעה ניכרת על כוחות הצבא הסורי הסדירים, על המיליציות הפרו-משטריות המקומיות ועל סיעות ומפלגות פוליטיות מקומיות, דוגמת המפלגה הסורית הלאומית (אל-חזב אל-קַאומי אל-סַורִי) וה"כוחות של המגן של המולדת" (קֻואט דירע אל-וטן). דיביזית השריון מספר 4 הסורית (הפרוסה באזור דרעא) וחטיבת המודיעין של חיל האוויר הסורי הידועה לשמצה המשתפות פעולה בצורה הדוקה עם איראן. הדיביזיה הרביעית מתואמת אם איראן, ומקבלת סיוע לוגיסטי וכלכלי ממשמרות המהפכה אשר מנהלת משימות אבטחה ובט"ש דרך משרד המוצב במטה הגיוס של הדיביזיה.

3. אין ספק שהמרכיב הפעיל ביותר בחוג ההשפעה האיראני הוא חזבאללה הלבנוני, אשר אחראי על גיוס סורים צעירים לשורותיו. מאז 2018, חיזבאללה הצליח לגייס כ-3500 צעירים באזור דרעא. דרך בעלי ברית מקומיים, חזבאללה הצליח לקיים נוכחות בכמעט כל הכפרים והערים של מחוז דרעא (כוללים את: תל אל-חארה, סאַסאַא, פַרקַא, סויִדאַ, חֻוש חַמַד, אַיוּב אל-לגַ'ה, מסִיקַה, אל-מַלִיחַה, אל-גַ'רבִיעַה, אל-חַרַק, אל-מוּסייפראַ וג'סם), בעוד שבמחוז סוידא, בעל הברית המרכזית של חזבאללה הוא סגן מפקד לשעבר של גדודי אל-עאַמרִי (הפועלים באזור דרעא) אשר ערוך ביחד עם לוחמיו הבדואים באזור ה-לַג'ה ולאורך הגבול הסורי לבנוני.

4. לוחמי חזבאללה הם חלק מהכוחות הצבאיים הפרוסים באזור דרעא. פריסתם בשטח מסתמכת בעיקר על כוחות סורים צבאיים סדירים, דוגמת גדוד 102, הדיביזיה התשיעית, החטיבה החמש-עשרה של הכוחות המיוחדים וגדוד 89 ללוחמה כימית (הפרוסה בג'באַב). משימתו של חזבאללה מוגדרת בצורה ברורה: מעקב אחר כל פעילות ישראלית (וירדנית) באזור, הגנה על אתרים רגישים של משמרות המהפכה (דוגמת אתר המכ"ם בתל מִקדאַד המאויש באנשי משמרות המהפכה), הפצת והטמנת מטענים מאולתרים לאורך כבישי וצירי הגישה המרכזיים באזור ואיסוף מודיעין.

 

יחידות חזבאללה הממוקמות בדרום סוריה נמצאות תחת הפיקוד הישיר  של מוסטפא מוע'נייה, בנו של עמאד מוע'נייה (ראש הזרוע הצבאית של חזבאללה שחוסל ב-2008) ואחיו של ג'יהאד מוע'נייה שגם הוא חוסל ברמת הגולן בזמן שסייר בעמדות של חזבאללה בקונייטרה. אולם, נראה שבפועל מי שנטל את הפיקוד על היחידות הללו הוא מוּנִיר עלי נעים שאַיתוֹ, הידוע בכינויו חַאג' האשֵם, איש חזבאללה ותיק. שאַיתוֹ היה מעורב במלחמת האזרחים בסוריה עוד מראשית מעורבותו של חיזבאללה בקרב ב-אלקוּסייר ב-2013. שאַיתוֹ בן החמישים, נולד בלבנון אך מתגורר בדמשק, שימש כסגן ראש היחידה המבצעית לפלסטין בשנת 2000. הוא מונה לאחר מלחמת לבנון השנייה לתפקיד של סגן מפקד יחידת העלית "בדר". לפי דיווחי מודיעין, מפקד חזבאללה אבו חוסיין שאַגֵ'ד (המכונה אל-חַאג' שאַגֵ'ד) הוא האחראי על "תיק הגולן", המתואם בין הנהגת חזבאללה בביירות בהתאם להנחיות המגיעות מטהראן.

חזבאללה באזור קונייטרה:

 

  1. כתוצאה מהנחיות שנשלחו לחיזבאללה מפטרונה בטהראן, מאז נכבשו מחדש השטחים שהיו בשליטת מורדים בדרום סוריה ב-2018, כוחות אירניים ושלוחותיה הסתננו והתבצרו באזור תוך ניסיון לפרוס את כוחותיהם סמוך ככל הניתן לגבול עם ירדן וישראל. היעד המרכזי הוא אזור קונייטרה, עיירת הגבול ברמת הגולן הממוקם על הכביש הראשי לדמשק ומהוה את ציר הכניסה המרכזי לאזור הגולן הישראלי.

 

  1. הדחף האיראני לבסס נוכחות באזור הפונה לישראל, ניתקל בהתנגדות חזקה מצדה ולפי דיווחים שונים במספר מקרים שונים, פעלה ישראל למניעת כל נוכחות של שלוחות איראניות בגבול עמה. ישראל הייתה ככל הנראה, מאחורי המתקפה שחיסלה מספר מפקדים איראניים השייכים למשמרות המהפכה שפטרלו באזור ב-2015, כמו גם למתקפות שחיסלו את סמיר קונטאר (2015), ג'יהאד מוע'ניה (2015) ומשהוּר זאַיִדאַן (2019). אך, למרות המתקפות החוזרות ונישנות המיוחסות לישראל, במטרה להדוף את חזבאללה והלוחמים הפרו-איראניים האחרים מהאזור (דרך הפצצות או דרך שירותיה של רוסיה), חזבאללה לא נרתע. לוחמי הארגון הצליחו להתפרס לאזורים הגובלים בישראל, ופועלים לאיסוף מודיעין, שליחת סיורים, ופיקוח על פעילויות של צה"ל ושל צבא ירדן בצד הישראלי ובצד הירדני של הגבול.

חזבאללה הצליח להקים ארבעה בסיסי אימונים קבועים, אשר משמשים בנוסף לאחסון אמל"ח וכבסיס טילים לטווחים קצרים ובינוניים, שלושה מהם נמצאים בדרעא והרביעי באזור קונייטרה:

  • חַקל קַרִים אל שִימאַלִי, הוקם בתחילת 2019 בלב ליבה של ה-לגַ'ה בצפון מזרח דרעא בקרבה לכפר הנושא שם דומה

בסיס הטילים (חטיבה 155)

  • אַייב, בסיס שהוקם בספטמבר 2018 בסמוך לכפר באזור הפריסה של הדיביזיות הסוריות החמישית והתשיעית. הבסיס נבנה אחרי שמספר כפרים באזור "רוקנו" מתושביהם בתואנה שהם סיפקו לדאע"ש מחסה

 

 

  • הבסיס של הגדוד 52 הסורי ליד אל חַרַק (מזרחית לדרעא) המשמש גם כבסיס לחזבאללה אחרי נסיגת לוחמיו מעיירות הגבול הסורי-לבנוני ב-זבדאַניִ

 

  • הבסיס הרביעי, אל ח'דר, נחנך בצורה גלויה ורשמית באוקטובר 2018. הבסיס, הידוע כ"יחידת הגולן", ממוקם לפי הדיווחים באזור של אחת מהפלוגות של הדיביזיה הסורית התשיעית הפרוסה בין ח'דר וחרפאַ הצפונית לקונייטרה. לפי דיווחים, הבסיס הזה משמש בעיקר לאיסוף מודיעין וכמוצב ציתות. על הבסיס מגנה יחידה הנקראת "חטיבת הניצים של קונייטרה" (לַיואַ סוּקוּר קוּנִייטרַה) אשר משמשת כקישור לוגיסטי למקדש השיעי, סייִדַה זַיינב באיזור דמשק, לאזור אַרנאַ ואזור הר החרמון (גַ'בְל אַלשֵיח') מערבית לדמשק.

 

חשוב להדגיש כי נוכחות חזבאללה איננה מוגבלת רק לארבעת הבסיסים האלו.

 

בסיס הטילים (חטיבה 155) 

חזבאללה מפקד על חמש מיליציות שיעיות באזור הגולן.  בכל אחת מהן כמה אלפי לוחמים, והוא עסוק בהכנה של אופציה צבאית נגד ישראל. הפריסה הזו באזור רמת הגולן אל מול ישראל נותנת לאיראן (ולחזבאללה) יכולת לפתוח בחזית שנייה מולה. זוהי הסיבה העומדת מאחורי הרצון להשתלט ולחדור לכל מרחב אפשרי על ידי חזבאללה – מאזור משולש הגבולות שבין ישראל, ירדן וסוריה בדרום, עד אזור הגבול הצפוני של ישראל בואכה הר החרמון. החדירה של חזבאללה לאזור הצליחה בצורה משמעותית, כך שניתן לראות בכמעט כל כפר ועיירה באזור את לוחמי הארגון.

חזבאללה בוחן כל העת את תגובותיה של ישראל לפעילותו. מעודד מחוסר התגובה היחסי מכיוונה של ישראל ורוסיה, חזבאללה התקדם אל עבר אזור הגבול בקונייטרה, בזמן שכל אותה עת הארגון צובר יותר כוחות ונוכחות בשטח. במקרה חסר תקדים, ביוני 2019, נראו עמדות חדשות, המאוישות על ידי לוחמים לבנוניים של חיזבאללה, הפרוסים בקרבת קווי הגבול עם ישראל. עמדות אילו כללו עמדות בתֵלֵת אַלדריאַת ובֵתלֵת אל מַהִיר בקרבה לשני הכפרים הקטנים של רַפִיד ואל אִישַה, השוכנים כ-200 מטר ממחסום של UNDOF, ושולטים על צירי הכניסה המרכזיים לגולן הישראלי, דרך קונייטרה ומשם לכביש הראשי אל דמשק.

פעולותיו המגוונות של חזבאללה:

פעולותיו של חזבאללה משתרעות על מגוון תחומים: מהכנת הקרקע, בניית תוכניות תפעוליות  למלחמה אפשרית נגד ישראל ואגירת נשקים וטילים לשימוש עתידי ביום פקודה. חזבאללה רכש טילים לטווח בינוני, חלקם נישאים על גבי משאיות, טילי נ"ט, יכולת כטבמ"ים, וטילי נ"מ ונגד ים.

חזבאללה סיפק חיילים לשמור על אתרים אסטרטגיים ומתקנים רגישים בסוריה. מתקן כזה הוא מוצב לאיסוף מודיעין בתל אל-חַרַה, אתר צבאי אסטרטגי הנמצא כ-20 קילומטר מהגבול עם ישראל, והצופה על דרעא, קונייטרה, ועל הכביש המהיר מדרעא לדמשק. מוצב זה הופצץ מספר ככל הנראה על ידי ישראל. האתר נבנה במקור כמרכז מודיעין ומעקב אל מול ישראל ושימש לפעילות משותפת של המודיעין הסורי ומשרד ההגנה הרוסי. הוא פעל במתכון זה עד שנפל לידי מורדים סורים ב-2013. תל אל-חַרַה שימש כאזור הפריסה של חטיבה 121 הממוכנת הסורית, השייכת לדיוויזיה השביעית. בנובמבר 2018, איראן פרסה במדרונות המזרחיים של תל אל-חַרַה תחנת מכ"מ וחנכה בו גם מתקן ציתות המאויש על ידי חיילים השייכים למשמרות המהפכה.

כוחות "אל קודס" באזור קוניטרה
כוחות "אל קודס" באזור קוניטרה

אחד מסדרי העדיפויות החשובים ביותר עבור חזבאללה הוא גיוס מתנדבים מהאוכלוסייה המקומית לשורותיו (באזור ה-לגַ'ה רוב המגויסים הם בעיקר משבטים בדואים המבקשים להשתכר בסכום של 250 דולר אמריקאי בחודש, זאת בנוסף לתוספת הכספית שהם מקבלים עבור ביצוע מבצע צבאי מוצלח). קורסים להכשרה צבאית מתקיימים ארבע פעמים בשנה ונמשכים בין מספר ימים למספר שבועות. לדוגמה: קורס טילי הנ"ט (20 ימים), קורס החי"ר (15 ימים), הנדסה (20 ימים). יחידת ההתנקשות המיוחדת, ה"זאיר" מעבירה הכשרה בת 40 יום.

 

חלק מהקורסים נלמדים בשטח בסוריה, בעוד שחלקם נלמדים במתקני אימונים של חזבאללה בלבנון. מטרת הקורסים הוא להנחיל במגויסים את בסיסי האידיאולוגיה השיעי של חזבאללה ושל פטרונו, איראן. בנוסף מטרתה היא להנחיל בלוחמים  ידע בתפעול סוגים שונים של נשקים (הכוללים ירי טילים), בניית כוחות לחימה חדשים (המאויש בעיקר על ידי שכירי חרב שיעים), יחידות והתנקשות ויחידות מיוחדות אחרות.

 

ההדרכה נמצאת תחת פיקוחו של חַסַן מַנסוּר אל-רוּאִידאַן, פעיל חזבאללה ואזרח סורי מהכפר אל-מַסִיקַא באזור ה-לגַ'ה. תהליך הגיוס הוא כדלקמן: מגויסים חדשים מאזור ה-לגַ'ה- דרעא – סוידא מכונסים לקבוצות, נשלחים לחלקה המזרחי של סוריה שם הם פוגשים את גאִית' מַאלִיק, לבנוני שתפקידו לבצע רישום שמות כל המתגייסים.

ברגע שתהליך הרישום מסתיים, המתגייסים נשלחים לכפר אַיבּ שבו לחזבאללה נוכחות קבועה. בכפר, קבוצות המתגייסים מחולקות ליחידות של שישה אנשים, כאשר כל קבוצה נמצאת תחת ההנהגה של מדריך מחזבאללה, ומוצגת למפקד המחנה, חבר חזבאללה לבנוני הידוע, בכינוי אַבוּ ויהאַד.

 

חזבאללה מנהל פעילויות לאיסוף מודיעין, הכוללת איסוף מידע והאזנה לצד הישראלי של הגבול, ניהול פטרולים על הצירים המרכזיים ברמת הגולן, ובניית תשתיות שמטרתן עצירה או ההאטה  של כל חדירה ישראלית לשטח העומק של סוריה. חזבאללה מכין אפשרות זאת כהכנה למערכה עתידית אפשרית מול כוחות ישראלים וכהקדמה לניסיון שלו לבסס בסוריה חזית שניה כלפי ישראל, בנוסף לזו הקיימת בדרום בלבנון.

ניגוד עניינים עם רוסיה, חיסולים ממוקדים הדדיים, ותחרות כלכלית:

האפשרות להסלמה צבאית בין ישראל לכוחות פרו-איראניים והסכנה האפשרית שזו תציב להמשך יציבותו של משטר אסד, גרם למוסקבה לנסות ולתווך בין ישראל לאיראן. ההבנות אליהם הגיעו הרוסים הם כי איראן תגביל את פריסת כוחותיה ושלוחותיה עד אזור של 100 ק"מ מהגבול עם ישראל (בפועל, הנסיגה תוכננה לטווח של 80 ק"מ). במקביל, רוסיה תפרוס מחסומים במיקומים ספציפיים שיהוו חיץ בין כוחות ישראל לכוחות הפרו-איראניים.

אולם בשל הניסיונות הבלתי פוסקים של איראן וחזבאללה להסתנן, ולקבוע עובדות בשטח, התפתח בפועל מצב ייחודי בשטח. מחסומים של חזבאללה וכוחות פרו-איראניים אחרים, המתואמים עם הדיוויזיה הרביעית של המשטר הסורי הפרוסה בגזרה, הוצבו בסמוך למחסומים הרוסים. פטרולים של כוחות פרו-איראניים מפטרלים על אותם צירים שבהם מפטרלים כוחות רוסים. כתוצאה מכך נוצר חיכוך בין הכוחות הרוסים לכוחות הפרו-איראניים מפעם לפעם באזור, דבר היוצר לחץ בין מוסקבה וטהראן.

חיל רוסי מגדוד ההנדסה החמישי בסוריהחיל רוסי מגדוד ההנדסה החמישי בסוריהיתר על כן, בגלל החיכוך, מנהיגים מקומיים הנתמכים על ידי הרוסים ומנהיגים מקומיים הנתמכים על ידי כוחות פרו-איראניים, מוצאים עצמם נלחמים האחד נגד השני ומנהלים מלחמת חיסולים הדדית.

דבר זה החריף את המתיחות בין הכוחות הרוסים הפרוסים בשטח. חלק מהגיס הרוסי החמישי הפרוס בסוריה, והמיליציות הפרו-איראניות בגיבוי חטיבת מודיעין חיל האוויר הסורי ודיביזיית השריון הסורי הרביעית (הכוללת בתוכה כוחות של משמרות המהפכה האיראנית) הפרוסים באזור.

המחסומים הפכו לנושא המחלוקת המרכזי בין מיליציות מקומיות בחסות רוסיה לבין הכוחות הפרו-איראניים. אותן מיליציות פרו-איראניות, שלרוב אנשיהן לבושים במדים של הצבא בסורי ופועלים תחת הדגל הסורי, פועלים להציב מחסומים משל עצמם ולאישם על ידי כוחות חזבאללה ומשמרות המהפכה בקרבת אזור משולש הגבולות בין סוריה-ישראל-וירדן (הידוע כאזור אגן הירמוך). כוחות מחיל ההנדסה הרוסי השייכים לגיס החמישי, ביחד עם יחידות של המשטרה הצבאית הרוסית האחראית על תפעול המחסומים הרוסים, ניהלו מאבק, חלקו מזויין, כנגד הכוחות הפרו איראניים כדי להוציאם מהאזור ולהדוף אותם בחזרה לאזור משטחי הלבה הגעשיים של ה-לגַ'ה, מצפון מזרח לדרעא. בין מהלכים אילו, ראוי לציין את הקמתה של מיליציה מקומית חמושה על ידי רוסיה. למפקדה מונה, עַימַאִד אַבוּ זַרִיק, לשעבר מפקד כוח ג'יש אל-תַ'וּרַא (צבא המהפכה), במטרה ליצור כוח שמטרתו להגן על עיירות הגבול הסמוכות לגבול הירדני. הרוסים הורו לאבו זַרִיק להסיר את כל התמונות של בשאר אל-אסד ושל אביו חאפז אל-אסד מהמחסום של מעבר הגבול בנַסִיב (הפונה לירדן) כדי למנוע מכוחות המיליציות פרו-איראניות באזור להשתכן בו.

 

תל אל-חרה
תל אל-חרה

המחסומים הפכו לנושא המחלוקת המרכזי בין מיליציות מקומיות בחסות רוסיה לבין הכוחות הפרו-איראניים. אותן מיליציות פרו-איראניות, שלרוב אנשיהן לבושים במדים של הצבא בסורי ופועלים תחת הדגל הסורי, פועלים להציב מחסומים משל עצמם ולאישם על ידי כוחות חזבאללה ומשמרות המהפכה בקרבת אזור משולש הגבולות בין סוריה-ישראל-וירדן (הידוע כאזור אגן הירמוך). כוחות מחיל ההנדסה הרוסי השייכים לגיס החמישי, ביחד עם יחידות של המשטרה הצבאית הרוסית האחראית על תפעול המחסומים הרוסים, ניהלו מאבק, חלקו מזויין, כנגד הכוחות הפרו איראניים כדי להוציאם מהאזור ולהדוף אותם בחזרה לאזור משטחי הלבה הגעשיים של ה-לגַ'ה, מצפון מזרח לדרעא. בין מהלכים אילו, ראוי לציין את הקמתה של מיליציה מקומית חמושה על ידי רוסיה. למפקדה מונה, עַימַאִד אַבוּ זַרִיק, לשעבר מפקד כוח ג'יש אל-תַ'וּרַא (צבא המהפכה), במטרה ליצור כוח שמטרתו להגן על עיירות הגבול הסמוכות לגבול הירדני. הרוסים הורו לאבו זַרִיק להסיר את כל התמונות של בשאר אל-אסד ושל אביו חאפז אל-אסד מהמחסום של מעבר הגבול בנַסִיב (הפונה לירדן) כדי למנוע מכוחות המיליציות פרו-איראניות באזור להשתכן בו.

תחרות כלכלית חסרת מעצורים:

המתח בין איראן לרוסיה לא מסתכם בתחרות בין המיליציות ההדדיות שלהם. התחרות האמיתית בין טהראן למוסקבה הוא המרוץ שלהם על שיקום סוריה והשגת הדיבידנדים והטבות אקונומיות אקסקלוסיביות בסוריה שלאחר המלחמה. זאת במטרה לנצל עד תום את האפשרויות הכלכליות שייווצרו בתהליכי הבנייה מחדש והשיקום שסוריה לכאורה תעבור בעתיד הקרוב. 6

יחיא רַחִים סַפווי, יועץ צבאי למנהיג העליון של איראן ולשעבר מפקד של משמרות המהפכה, אמר שאיראן שואפת לחזק את יחסיה הכלכליים עם עיראק, סוריה ולבנון, במקביל לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי והפוליטי. 7ה"יהלום שבכתר" של הציר השיעי המרובע יהיה הבנייה של מסילת רכבת מאיראן דרך עיראק שתגיע עד לים התיכון דרך סוריה. תוצר זה יחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות הללו, וייתן להם את העומק האסטרטגי אליו איראן חותרת. בנוסף, מנסה איראן לפתח תיירות דתית שיעית על מנת להוביל רכבת של המוני מאמינים איראניים לאתרים השיעים הקדושים בעיראק ובסוריה. 8

חוֹסיין סֵלחיאַרזי, סגן יו"ר לשכת המסחר והתעשייה של איראן, הכריז באוגוסט 2017 על רצונה של איראן לקדם תוכניות לפיתוח ולשיקום של סוריה בעזרת חברות איראניות. סֵלחיאַרזי פנה לממשל הסורי לקדם הסכמי סחר חופשי בין שני המדינות כדי לסייע בתהליך שיקומה של סוריה. 9

שר החשמל של סוריה, מוּחמד זוּהיר קרבוּטלי, שביקר בטהרן בספטמבר 2017, חתם על הסכמים ליבוא של 5 תחנות כוח מאיראן במטרה לשקם את שוק החשמל והאנרגיה בסוריה. על הפרק נמצאים חוזים נוספים בין המדינות המגיעים ליותר מחצי מיליארד יורו. 10

במקביל לצעדים הללו חברות משותפות מוונצואלה, מסוריה ואיראן הודיעו על הכוונה להקים בית זיקוק ליד חוֹמס שבסוריה. בהודעה נאמר כי מטרת המפעל לייצר 70,000 חביות נפט ביום. 11 ובשלב השני, קצב היצור יגדל ל-140 אלף חביות נפט ביום. איראן גם הצהירה שהיא תשקם שני בתי זיקוק נוספים בסוריה. כוונת איראן היא לעשות שימוש בנפט הגולמי של סוריה, לכשאיראן תזקק לו. 12

בינואר 2019, איראן וסוריה חתמו על תשעה הסכמים לבנייה מחדש של מסילות הרכבת בסוריה שנפגעו במלחמה, והסכמים נוספים כולל הסכם למלחמה בהלבנת הון, חינוך תרבות ו"לחימה בטרור". על מנת, להוסיף לעלבון כלפי רוסיה, ניתן לאיראן זכויות בלעדיות על ניהול הנמל הימי בלטקיה, דבר המאפשר בפעם הראשונה לאיראן דריסת רגל בים התיכון, ועוד בקרבה לבסיסים הימיים הרוסיים בלטקיה ובטרטוס.

 

בנוסף, סוריה אמורה להחכיר לאיראן כ-5,000 דונם של אדמה לחקלאות ולגידול בעלי חיים נוסף לעוד 1,000 דונם במטרה להקים מסופים לנפט וגז. הסכמים אלה מגיעים אחרי סבב קודם של הסכמי בלעדיות שניתנו על ידי משטר אסד לאיראן, שכללו השקעות במאגרי הפוספטים בחלקה המזרחי של סוריה ליד העיר ההיסטורית של תַדמוֹר שם, סוברים הסוקרים הסוריים, ישנו מאגר הפוספטים הגדול בעולם. 13

רוסיה הביעה תרעומת על כך שסוריה העניקה לאיראן יתרונות כלכליים חסרי תקדים. כתוצאה מכך, מוסקבה קיבלה גם היא זכויות להשקיע ולנצל חלק ממצבורי הפוספטים בסוריה. מוסקבה התערבה שנית כאשר המשטר הסורי עמד לתת לקונסורציום שנתמך על ידי משמרות המהפכה של איראן זכויות להפעלה של  שירותי טלפונים סלולריים בסוריה לצד חברות סוריות דוגמת סִיריאטֵל וMTN.

אין ספק שמבין כל ההסכמים שנחתמו בין סוריה לאיראן, ההסכם על הנמל הימי בלטקיה נושא עמו את ההשלכות החמורות ביותר לאזור. במידה וההסכם יכנס לתוקף, הדבר ייצור הלכה למעשה ציר צבאי וכלכלי מרכזי שישרת באופן בלעדי את האינטרסים של איראן.

 

הפעילויות החברתיות של איראן:

לטהרן יש שאיפות ארוכות טווח בסוריה, והיא השקיעה משאבים רבים בהפיכת סוריה למדינה שיעית. התהליך התחיל עוד בתקופתו של חאפז אל-אסד כאשר איראן הקימה רשת ענפה של מוסדות חינוך, תרבות ודת ברחבי סוריה. תהליך זה התעצם תחת שלטונו של בשאר. המטרה הייתה לקדם את השיעיזציה של כל האזורים במדינה הסורית. המשטר הסורי אפשר למיסיונרים איראנים לפעול בחופשיות ולחזק את האמונה השיעית בדמשק ובערים אחרות ליד החוף העלאווי, בנוסף לכפרים ועיירות קטנים. מחקר שדה של האיחוד האירופי במחצית הראשונה של 2006 מצא שאחוז ההמרות הדתיות הכי גדול לאסלאם השיעי התרחש באזורים עם רוב עלאווי. 14

בשני חלקי סוריה, האורבנים והחקלאיים, סונים ואחרים הממירים את דתם לאסלאם השיעי מקבלים יתרונות, וטיפול מועדף בחלוקת כסף סיוע של איראן. ראשי השבטים באזור א-רַקַה הוזמנו על ידי השגריר האיראני בדמשק לבקר באיראן בחינם, והאיראנים חילקו כספים לעניים ונתנו מענקים ללא צורך בהחזר לשוכרים.  15

גודל הממדים של ההשקעה האיראנית בא-רַקַה לדוגמא היא משמעותית ביותר: בניית בנייני ציבור מהודרים, מסגדים, מרכזי חוסייניה (מרכזים מיוחדים עבור המתפללים השיעים המשמשים כמקום לטקסים, חגיגות, התאספויות ולדרשות –דתיות ופוליטיות). לאחרונה נחשף כי אזורים עליהם השתלטו מורדים סונים "נוקו" מסימנים שיעים אירנים. 16   החל מ- 2009 הוקמו ושופצו יותר מ-500 מרכזי חוסינייה בסוריה על ידי איראן. בדמשק לבדה, איראן השקיעה סכומי עתק להשיג שליטה על המקומות הקדושים לשיעה שכולל את הקבר של סַיידַה זַיינב, המקדש של סַיידַה רוּקאַיאַה ואת המקדש של סַיידַה סוקַיינַה. המקומות הקדושים הללו מושכים אליהם תיירות איראנית שהולכת וגוברת. אם בשנת 1978 נספרו 27 אלף מבקרים , ב- 2003 כבר נספרו קרוב ל-200 אלף מבקרים שיעים.  17

 

קבר סַאיידַה זַאִינאַב
קבר סַאיידַה זַאִינאַב

איראן גם מנהלת מרכז תרבותי בדמשק אותו היא מחשיבה לאחד מהמרכזים המוצלחים והגדולים שלה . 18 מרכז זה מפרסם עבודות ומאמרים בערבית, עורך אירועים תרבותיים פעמיים בשבוע, ומנהל סמינרים וכנסים שמטרתם היא הגדלת ההשפעה התרבותית של איראן במדינה. המרכז התרבותי האיראני גם אחראי כל הפצת ולימוד השפה הפרסית באוניברסיטאות הסוריות, וכולל מורים לפרסית.

הגוון האתני של סוריה בחלקה הדרומי של המדינה מהווה אתגר לניסיונותיה של איראן לחדור לאזור ולבסס את השפעתו שם. כדי להתגבר על מכשול זה, איראן מממנת את ההקמה של "מרכז מחקר" כביכול, שבראשו עומד מפקד המורדים לשעבר חוּסַם פנֵיצַ'ר, אדם בעל מוניטין מפוקפק באזור. מטרתו המרכזית של מרכז המחקר הוא לאסוף מידע על מיקומם של גורמי אופוזיציה באזור, את פעילותם וכל מידע אחר שיוכל להיות שימושי בשעת הצורך (דוגמת מספרי הטלפון שלהם, מקום מגורים, עץ משפחתי  והשתייכותם החברתית). כל המידע הנאסף מועבר ומתואם עם קצינים השייכים לקבוצה הנקראת אל-קַאוואַת אל-רַדִיפַה (כוח רדיפה), המהווה כחלק מהדיוויזיה הרביעית הסורית. לאחר מכן המידע עובר סינון ומשמש לפעולות נגד לוחמי האופוזיציה.

הפעילות המרשימה ביותר היא הפעילויות החברתיות שיוזמת איראן שמטרתן הרחבת קהל היעד של תומכיה בסוריה דרך הפצת האידיאולוגיה השיעית. איראן פועלת נחרצות להקמה של ארגונים ללא מטרות רווח לשיקום מרכזי חוסינייה, עזרה לנזקקים וקידום תדמיתה של איראן בקרב שיח'ים שיעים נערצים במחוזות דרעא וקונייטרה.

שליח מיוחד שנשלח על ידי ח'מנאי, המנהיג העליון של איראן, ביקר בדרעא, בתחילת 2019 וניפגש עם נציגים של משטרו של אסד ועם נציגי הקהילה המקומית, ודן עימם בדרכים לסיוע לאוכלוסייה המקומית באזור. הנציג הציע מתן שירותים ישירים או דרך השירותים המוניציפליים של דרעא, דוגמת אירגון שיעורי דת בשביל ילדים בדַאֵל ואל-חרַק. הארגונים ללא מטרות רווח המשפיעים ביותר באזור דרעא הם הארגונים אל-זַהרַה ואל-בוּסטַן. המשרד המרכזי של אל-בוסטן הוא בכפר ח'אַן אַרנַבֵה שברמת הגולן הסורית הפונה כלפי ישראל. הארגון מתואם בצורה הדוקה עם חטיבת הגולן (פַאַוג' אל ג'וֹלאַן) ועם מיליציות של מפלגת הבעת'. תיאום זה מוגבל לא רק לדרום סוריה, אלה לכל שטחי המדינה תחת שליטתו של המשטר.

לפי דיווחים, איראן אפילו יזמה הקמה של מפלגה פוליטית ששמה "מפלגת העם" (חַיזב אל-שַעבּ‎) שבראשה עומד עבד אל-עזיז טרַאד אל-מילחם, הידוע בתמיכתו באיראן. המפלגה פתחה משרדים בקונייטרה וגיסה לשורותיה כ-450 חברים.

איראן הקימה 38 ארגונים ללא מטרות רווח ועמותות בכל רחבי סוריה, המשמשים כאמצעי להפצת ההשפעה איראנית ואת ההגמוניה באזורים שנחשבים לחיוניים לאיראן. הארגונים האלו נמצאים בחַלֵבּ, חוֹמס, דמשק, דרעא, דִיר אל-זוֹר, לטקיה, חַמַה וקונייטרה ומשרתים את מדיניות איראן להתבססות בסוריה לטווח ארוך. ארגונים אילו משמשים תחליף למוסדות הרווחה הכושלים של המדינה הסורית והם מעניקים סיוע לאוכלוסייה המקומית בתחומי המזון, הרפואה, והאנרגיה. דרך חברות קש שהקימה , הם משתתפים בתהליך לשיקום הכלכלה ההרוסה מתוך מטרתה להשיג את הדיבידנדים הכלכליים הטמונים בעניין.  חלק מארגונים אילו מתבססים על משתפי פעולה מקומיים בעוד אחרים, דוגמת העמותה אל-זַהַרַה הפועלת בעיירה הקטנה של אל-יאַדודַה, מקושרים ישירות לשליח האישי של המנהיג העליון של ח'אמנאי בסוריה.

ארגוני "צדקה" אילו פועלים במגוון רחב של תחומים. הארגון ללא מטרות רווח הלבנוני ג'יהאד אל-בנאא (הג'יהאד הבונה) הוא שלוחה של חזבאללה הלבנוני, והיה לו חלק מרכזי בתהליך הבנייה מחדש של מוסדות החינוך בעיירה השיעית נאַבַאל במחוז חַלבּ. הארגון גם בנה מוסדות רפואה חדשים באותה עיירה, בעוד שבדִיר אל-זוֹר, הוא סיפק אוכל למשק בעלי החיים והצאן במחצית ממחיר השוק.

לפי מקורות מהימנים, "ארגוני הצדקה" של איראן פרושים ברחבי סוריה כדלקמן:

  • באזור דמשק: הוועדה לצדקה חברתית (אל-לַג'נַה אל-ח'ירִייה אל-אִיג'תִימַאעיה); ארגון הצדקה אל-זַהַרַה; הג'יהאד הבונה (אל-זַהַרַה; ג'יהאד אל-בנאא); המכון החברתי אל-אַמִין (מואּסַסת אל-אַמִין אל-אִיג'תִימַאעיה); ארגון התפילה החינוכי (מַג'מַע אל-סַראַת אל־תַ'קאפִי); ארגון הצדקה אל-רַחמאַת (אל-רַחמאַת אל-ח'ירִייה); מכון אימאם אל-סַגֵ'ד (מוּאסַסאת אל-אימאם אל-סַגֵ'ד); אגודת השהידים (מוּאסַסת אל-שוּהַדאַ).
  • בדִיר אל-זוֹר: ארגון הצדקה אל-ת'אַקלִין (אל-ת'אַקלִין אל-ח'ירִייה); הג'יהאד הבונה (אל-זַהַרַה; ג'יהאד אל-באַננַה).
  • בלטקיה: ארגון הצדקה אל-ת'אַקלִין (אל-ת'אַקלִין אל-ח'ירִייה).
  • בחַמַאה: ארגון הצדקה אל-ת'אַקלִין (אל-ת'אַקלִין אל-ח'ירִייה).
  • בחַלבּ: ארגון הצדקה אל-ת'אַקלִין (אל-ת'אַקלִין אל-ח'ירִייה); אגודת השהידים (מוּאסַסת אל-שוּהַדאַ); הג'יהאד הבונה (אל-זַהַרַה; ג'יהאד אל-בנאא); מרכז החינוך נוּר אל-חאַדַה (מַרכַז נוּר אל-חאַדַה אל-תַ'קאפִי); הארגון "בקש ידע" (אוּתלוּב אל-עילְם); אְיחסַן צדקה (אְיחסַן אל-ח'ירִייה); עמותת אל-חִיגַ'ה (מַג'מע אל-חִיגַ'ה); המכון הלימודי אל-קַלַם (מעהד אל-קַלַם אל-תעלִימִי).
  • בחוֹמס: אל-גדיר; אל-מוֹסטפַא צדקה (אל-מוֹצתַפַה אל-ח'ירִייה); הניהול המרכזי בחוֹמס (אִידרַאע אל-מַרכַזיה פי חוֹמס); אגודת השהידים (מוּאסַסת אל-שוּהַדאַ); ארגון הצדקה אל-חַדִי (גַ'מעיית אל-חַדִי אל-ח'ירִייה); אגודת אל-זַארזוּרַיה (גַ'מעיית אל -זַארזוּרַיה); ארגון הצדקה אל-ת'אַקלִין (אל-ת'אַקלִין אל-ח'ירִייה).

 

טיהור אתני:

מבין פעולותיה של איראן בסוריה, וייחוד באזור הגולן הגובל עם ישראל וירדן, הפעולה המטרידה ביותר הוא תהליך הטיהור האתני אותו מנהלת איראן בעזרת חיזבאללה הלבנוני באזור. במהלך אירוני, באזור הנקרה "משולש המוות" (מוֹת'אלַת' אל-מַוּת) כפר קטן הנקרה קַרִית דִיר מַקר, הצפוני לדמשק, הפך לאתר המרכזי בו מתגוררים משפחות של חזבאללה הלבנוני בסוריה אחרי שתושביו המקומיים גורשו על ידי הארגון שלקח את בתיהם. בנוסף, לפי מקורות אחדים, חזבאללה החל תהליך של קניית קרקעות חקלאיות ונדל"ן רחב היקף בקרבת הגבול הירדני-סורי תוך שימוש ב"אנשי קש" על מנת לספק למיליציות של הארגון מקום מגורים עתידי. בתחום זה, חזבאללה משתף פעולה עם מקומי ששמו "אבו קַסֵם", ממשפחת גַ'עפַרִי מאזור סוידא.

 

 

כוחות חזבאללה לאחר הקרב באל-קוּיסאַר, סוריהכוחות חזבאללה לאחר הקרב באל-קוּיסאַר,סוריהתהליך זה לא מוגבל רק לדרום סוריה. המשטר הסורי עצמו משתף פעולה בצורה ישירה עם מאמצה של איראן לטיהור אתני, דרך מדיניות נוקשה של בדיקה וסינון של פליטים סורים שהגישו בקשה לחזור לבתיהם. תהליך הסינון כה נוקשה, שהדבר יצר מתחים ועימותים בין המשטר לרוסים, שהחלו הם לתווך בעניין סדר חזרת הפליטים לבתיהם. עקב התנגדות של חיזבאללה, רק כמה אלפי פליטים סורים (מתוך יותר ממיליון וחצי פליטים סורים בלבנון) יוכלו לחזור לבתיהם. לתושבים סונים של ערים כבושות שבהם התחוללו קרבות עקובים מדם בין המשטר לבין המורדים, דוגמת התושבים של העיירה אל-קוּסייר, נבצר מלחזור לבתיהם על ידי המשטר הסורי. מאותם עקורים החיים באזור חוֹמס וצפון דמשק נמנע לחזור לאל-קוּסייר, ובמקום, הוצע להם לעבור לערים אחרות דוגמת חוֹמס. יותר מ60% מהשטח האורבני באל-קוּסייר נהרס במהלך הקרבות, ומה שנשאר ניתן לחברי מיליציית המשטר הידוע לשמצה ה-שאבִיחַה". חזבאללה מוכר את כל האדמות החקלאיות השייכות לאל-קוּסייר, ולפי דווחים מסוימים, פועל לחטוב את כל העצים בעיר וסביבותיה כדי למכור את העץ להסקה. לאחרונה חזבאללה החל בתהליך של בניית ביצורים חדשים מסביב לעיר, בעיקר באזור בסיס האוויר אל-דַבאַע. למרות זאת, למשפחות נוצריות שחלקן חברו אל מיליציות ה"שבִיחַה" ולחמו לצד יחידות חזבאללה נגד המורדים, ניתנה האפשרות לחזור לאל-קוּסייר.

סיכום:

חרף כל מאמציה של ישראל להכיל, למנוע להוציא את איראן ואת הכוחות הנאמנים לה מחוץ לסוריה והרחק מקו החזית הפונה כלפי ישראל בגולן הסורי, איראן ושלוחותיה ביחד עם הנהגת חזבאללה הצליחו להתבסס ולהתבצר באזור הגבול, מצב היוצר מציאות  בגבול הסורי- ישראלי שאין יותר להתכחש אליו. לפי ההסכם אם רוסיה, השלוחות האיראניות צריכות להיות במרחק של  80 ק"מ לפחות מהגבול הישראלי, אך בפועל, הן נמצאות ממש בפתח הגולן, גם אם בהסתר ובתצורות צנועות אחרות. במידה ואיראן תמשיך בפעולותיה ללא התערבות רוסית או ישראלית, התהליך של השתלטותה על האזור יתעצם, והסיכון כלפי ישראל יגדל ויעצים בהתאם.

יתר על כן, ממשיך להתפתח מצב יוצא דופן בסוריה, מצב שבו המשטר הסורי מראה כניעה מוחלטת לניסיונותיה של איראן להפוך את סוריה ל"איראנית" דרך השימוש שלה בנוכחות צבאית, השפעה כלכלית ופעילויות חברתיות ודתיות. העובדה שליותר מחמישה מיליון פליטים סורים לא ניתן הזכות לחזור לבתיהם, מהווה חלק מן המטרה הסופית של איראן – ליצור סוריה חדשה. מדינה בה פעם היה המיועט העלוואי רק 15 אחוז מן האוכלוסיה וכעת מספרו יהיה גדול יותר באחוזים, בעיקר בערים מרכזיות ועל ידי כך תוכל לשמר את שלטון אסד.

בעוד המדינה שסועה ומחולקת ממחוז אדליב בצפון מערב המוחזק על ידי טורקיה והעובר תהליך של "טורקיפוקאציה", וממחוזותיה הצפון מזרחיים המוחזקים עדיין  על ידי הכורדים, בעלי בריתם של ארה"ב (!), לבשאר אל-אסד אין אפשרות אחרת פרט להסתמכות מוחלטת על בעלי בריתו ומושיעיו רוסיה ואיראן. שתי המדינות דורשות בתמורה את ליטרת הבשר שלהן – השתלטות על המדינה מבחינה כלכלית ומדינית. למשטרו החלש והלא יציב של בשאר אין אפשרות אחרת אלה להסתמך על כידוניהם של רוסיה ואיראן. המחיר שעל אסד לשלם הוא ברור ותוצאותיה מתקבלות בגלל שהן נושאות עימן תגמול חיוני – ויתור על חלקים מסוריה תמורת הכרה במשטרו ותומכיו בשלטון העלוי.

דבר זה מהווה שינוי מהותי במרקם האתני של המזרח התיכון. זאת ועוד, תוכניותיו של משטר האייתולות באיראן ליצור חגורה שיעית המתחילה בלבנון, ועוברת דרך סוריה, עיראק ותימן,הן בעלות השלכות קשות ומרחיקות לכת על ערב הסעודית, בחריין ועל המזרח התיכון כולו.

המאמר המקורי הופיע בשפה האנגלית באתר המרכז – לחץ כאן אל המאמר המקורי.

 

פורסם לראשונה ב – 29 לספטמבר 2019