המשבר באוקראינה ממחיש עד כמה גיוון מקורות הגז האירופי הפך חשוב ומדגיש את הדחיפות למצוא חלופות לגז הרוסי, ולו רק כדי להפחית את יכולת הההשפעה של מוסקבה על אירופה וברית נאט"ו. הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג'וזף בורל, הצליח להוביל את אירופה לעמדה מאוחדת כבר בינואר, לפני פלישתה של רוסיה לאוקראינה, בהתבסס על השקפתו ש"עלינו לצמצם את התלות שלנו באנרגיה רוסית".
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
בסוף 2021, כ־40% מהגז הטבעי המיובא של האיחוד האירופי הגיעו מרוסיה. הרוסים עבדו בצורה שיטתית כדי ליצור את המצב הזה, ואפילו הציעו לקנצלר הקודם, גרהרד שרדר, תפקיד בחברת האנרגיה שלהם, גזפרום. בתחילת מארס הכריז הנשיא ג'ו ביידן על איסור יבוא נפט וגז רוסיים לארה"ב. האיחוד הודיע, בתגובה, כי יפחית את יבוא הגז הטבעי הרוסי בשני שלישים עד סוף 2022.
בעוד וושינגטון חיפשה מקורות חלופיים של מוצרי אנרגיה לאירופה, סירבו סעודיה ואיחוד האמירויות לעזור בשלב זה, כתגובה למדיניות ממשל ביידן במלחמה בתימן נגד החות'ים הנתמכים בידי איראן. נכון לעכשיו, ספקים נוספים לאירופה, באמצעות צינור, כוללים את נורבגיה (22%), אלג'יריה (18%) ואזרבייג'ן (9%), אך הם לא יכולים לספק תחליף לגז הרוסי.
ישנה גם זווית ישראלית. רוסיה מדורגת ראשונה בעולם בכמות הגז הטבעי, והיא בעלת יכולת להפיק 35 טריליון מטר מעוקב. מייד אחריה ממוקמות איראן וקטאר. במזרח הים התיכון בכללותו, כולל בישראל, יש מאגרי גז עצומים אשר על פי אומדן עשויים להגיע ל־10.8 טריליון מ"ק של גז או כ־5% ממאגרי הגז בעולם. כמות זו הוערכה כשווה ל־76 שנות צריכת גז לערך על ידי האיחוד האירופי.
מלחמת רוסיה-אוקראינה: האם ישנן השלכות משפטיות ופוליטיות על ישראל?
למרבה הצער, הממשלה החדשה שינתה את מדיניות האנרגיה הישראלית; נראה כי שרת האנרגיה, קארין אלהרר, מאמצת את הגישה החדשה – התופסת אחיזה מעבר לים – של התבססות על טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, ולכן עצרה את מתן הרישיונות לחיפושי גז טבעי למשך שנה.
למרות דחיית השלמת צינור הגז של ישראל לאירופה על ידי ממשל ביידן, מסיבות שאינן ברורות לחלוטין, הגז הישראלי עדיין משמש את שותפיה במזרח התיכון, במיוחד מצרים וירדן. בעשור האחרון איראן מבקשת לייצא את הגז שלה לעיראק ואפילו לירדן, ובכך להרחיב את השפעתה ממזרח לישראל.
עם השיפור הצפוי של קשרי ישראל־טורקיה, אנקרה עשויה לשמש בעתיד מרכז יצוא הגז הישראלי. לפיכך, לאחר המלחמה באוקראינה, יש סיבות מרובות מדוע יש לחדש את העבודות על צינור מזרח הים התיכון במקביל להמשך חיפושי גז בהקדם. יתרה מכך, הגדלת אספקת הגז למערב תסייע גם בהורדת מחירו, ובכך תערער את יכולתה של רוסיה לממן את מכונת המלחמה שלה בעתיד.
הכלכלה הישראלית הופכת לנכס למדינות אירופה, הזקוקות לאספקת אנרגיה כדי להפסיק את התלות ברוסיה. חשוב לשמר את היחסים עם מוסקבה, אבל ישנה הזדמנות לגוון את קשרינו הבינלאומיים ולהוכיח את ערכנו כשותפים דיפלומטיים במספר רב של זירות.
המלחמה באירופה צפויה להאיץ את השינויים הללו ולהוביל את ישראל אל בעלי ברית חדשים. ישנו כבר מארג בריתות חדש בהשתתפות הודו, איחוד האמירויות וארה"ב, וזאת בשיתוף עם ישראל ב־"Quad". לא ניתן לשלול את האפשרות כי טורקיה ביחד עם קבוצת מדינות אירופיות יצטרפו להתארגנות זו, ונושא אספקת האנרגיה יכול להוות עבורן מכנה משותף. הגז הישראלי יכול להוות גורם ביטחוני חשוב, ואין לזנוח אותו או לזלזל בו.
פורסם ב"ישראל היום".
