המצב בעיר הבירה ביירות ובערי לבנון בצפון ובדרום מתוח מאוד, ה"אינתיפאדה" שנמשכת כמה ימים לא נרגעה וכל הצדדים מחשבים את צעדיהם לקראת המשך ההתפתחויות. ישנן קריאות של גופים פוליטיים שונים לציבור להמשיך בהפגנות עד להפלת ממשלת אלחרירי ופרשנים מגדירים את המצב כ"מערכה פתוחה" בין המפגינים לשלטון.
האזרחים לבנונים מכל המפלגות והעדות התאחדו תחת הדגל הלבנוני למלחמה בשחיתות, חיצי הביקורת מופנים לעבר המשולש אלחרירי-עון-נצראללה, גם בערים שיש בהן ריכוזי שיעים גדולים הנאמנים לארגון חזבאללה ולתנועת "אמל" כמו צור, נבטיה, בעל בכ ובירתאל היו הפגנות גדולות נגד צמרת השלטון.
ה"אינתיפאדה" האחרונה בלבנון הייתה לפני 14 שנים, לאחר שראש הממשלה רפיק אלחרירי נרצח ב-2005 על ידי סוכנים של חזבאללה, בעקבות הרצח פרצו מהומות שאילצו את נשיא סוריה בשאר אסד להסיג את כוחות הצבא הסורי מלבנון. אין תשובה לשאלה מה יקרה הפעם.
העם הלבנוני רוצה בשינוי מהותי במצב הכלכלי ובהפסקת השחיתות בצמרת השלטון, לראשונה מפנים המפגינים אצבע מאשימה לעבר ארגון חזבאללה ומאשימים את שריו וחברי הפרלמנט שלו בשחיתות ובגניבות כספים. לארגון חזבאללה יש כוח צבאי חזק והוא עדיין לא הטיל את פעיליו אל הרחוב כדי לדכא את ההפגנות ולסייע לממשלת סעד אלחרירי לשרוד את האינתיפאדה, האם הרחוב הלבנוני הסוער מוכן לחצות את מחסום הפחד ולהתעמת עם פעילי חזבאללה כדי להשיג את מטרותיו?
למאות אלפי המפגינים יש כוח רב, השאלה האם ידעו לנצל אותו ולתעל אותו למטרה הנכונה כדי להביא לשינוי.
הציבור הלבנוני מוחזק כבן ערובה בידי ארגון חזבאללה, מזכ"ל הארגון חסן נצראללה הפך את לבנון לשלוחה של איראן והוא מושל במדינה באמצעות מריונטות כמו הנשיא מישל עון וראש הממשלה סעד אלחרירי,אין מי שישנה את מאזן הכוחות הפוליטי ואת חלוקת השלטון על פי "הסכם טאיף" או "אמנת הפיוס הלאומי" אשר נחתם באוקטובר 1989 בעיר טאיף שבסעודיה וסימל את סיום מלחמת האזרחים והצלחתה של סוריה לכפות על לבנון את ההסדר שהפך אותה למדינת חסות של סוריה ובהמשך הזמן לאחת הגרורות של איראן במזרח התיכון.
ארגון חזבאללה הוא הכוח הצבאי החזק ביותר בלבנון, הרבה יותר מצבא לבנון, וכל הכוחות הפוליטיים במדינה פוחדים ממנו וחוששים מלהתעמת עמו.
חסן נצראללה הבהיר כבר ביום השני של ההפגנות כי איננו רוצה בשינוי המצב הקיים ואין בכוונתו לאפשר כל שינוי שיסכן את מעמדו של חזבאללה.
האינטרס הישראלי
להערכתי, המשבר בלבנון משרת את האינטרסים של ישראל במלחמה נגד התבססותה הצבאית של איראן בסוריה ובעיראק.
ארגון חזבאללה הינו השלוחה של איראן המאיימת על ישראל מלבנון וגם מגבול רמת הגולן, ככל שהמשבר בלבנון יחריף וארגון חזבאללה יתבוסס בו הרי שהדבר יצמצם את יכולתו להתעמת צבאית עם ישראל בשליחות איראן.
ישראל מרוויחה מכל משבר פנימי במדינה ערבית במזרח התיכון שעמה יש לה עימות, להוציא מצרים וירדן שעמן יש לה הסכמי שלום והרש"פ בשטחי הגדה שעמה היא חתומה על הסכם אוסלו.
כך הרויחה ישראל שקט ביטחוני בשנים האחרונות ממלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011 וגם כעת היא מרויחה מהעיסוק של ממשלת עיראק בהפגנות נגד השחיתות במדינה, המשבר הכלכלי הקשה בלבנון והאינתיפאדה שפרצה בה מצמצמים את היכולת של ארגון חזבאללה לפעול נגד ישראל ולהסתכן בגרירתה של לבנון בעת הזו למלחמה שעליה היא תשלם מחיר הרבה יותר יקר מאשר שילמה במלחמת לבנון השניה בקיץ 2006.
ה"אינתיפאדה" בלבנון משרתת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בטוח הקצר ויש לקוות שהמשבר הזה ימשך בה עוד זמן רב מכיוון שישראל עסוקה במלחמה קשה נגד ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה והיא זקוקה לכל הקלה בלחצים הביטחוניים עליה כמו אוויר לנשימה.
צריך לנצל את המצב שנוצר בזהירות ולא לעשות טעויות במישור המדיני, ההצהרתי ובמיוחד בכל הקשור לפעילות החשאית בלבנון, ודי לחכימא ברמיזה, שעלולות לסבך את ישראל ושיאפשרו לארגון חזבאללה לנצל זאת כדי להסיט את הזעם ברחוב הלבנוני כלפיו לעברה של ישראל.
.
