נמשכת התבססותה של טורקיה בסודאן. בימים האחרונים קיבלה הנוכחות הטורקית במדינה זו ביטוי משמעותי בתחום הכלכלי. בראיון ליומון הסודאני אל שורוק ב- 29 בנובמבר אמר שר החקלאות והייעור הטורקי, בכר פקדמירלי, כי טורקיה וסודאן הקימו חברה משותפת לייצור חקלאי וכי משרדיה נפתחו בח'רטום כמה ימים קודם לכן.
הרשות החקלאית הטורקית TIGEM מחזיקה ב- 80% מן המניות וחלקה של ממשלת סודאן עומד על 20%. השר אמר כי במסגרת תכנית הפיילוט של החברה היא תחכיר 12.500 הקטאר (125.000 דונם) לחברות טורקיות של הסקטור הפרטי מתוך 780.000 הקטאר (7.800.000 מיליון דונם!) שטורקיה חכרה מסודאן ע"פ הסכם שנחתם בין שתי המדינות, זאת במהלך ביקורו של ארדואן בסודאן בדצמבר 2017.
השטחים הוחכרו לטורקיה ל- 99 שנים והם פרוסים בחמישה מחוזות. בתוכנית הפיילוט תבדקנה אפשרויות הגידול והייצוא. השר אמר כי התכנית מיועדת לסייע לפיתוח החקלאות בסודאן ומכוונת להבטיח הספקת מזון של מוצרי חקלאות לטורקיה אשר אינם מיוצרים שם בגלל אילוצי האקלים. המוצרים ייכנסו לטורקיה ללא תשלומי מכס.
הקמת החברה מבוססת על הסכם מסגרת לשת"פ חקלאי בין שתי המדינות שנחתם כבר ב- 2014 במטרה לנצל את הפוטנציאל החקלאי של סודאן לייצור מוצרי מזון.
זו התפתחות חשובה המבטאת שלב נוסף גלוי וברור בכוונת שתי המדינות לבסס ולקדם את היחסים ביניהן למשך שנים רבות. שתי המדינות חתמו על הסכם נוסף דומה בזמן ביקור ארדואן בסודאן בדצמבר 2017 שבהתאם לו החכירה סודאן לטורקיה את האי סואכין בים האדום, השוכן מול ג'דה הסעודית, לתקופה בלתי מוגבלת לשם פיתוחו הכולל בניית נמל, פיתוח חקלאות ושיקום המצודה העותומנית ששמשה משכנו של המושל העותומני באזור הים האדום במאות בהקודמות.
ארדואן זיהה את סודאן כמדינת יעד לחדירה לים האדום במסגרת חזונו לבסס את ארצו כמעצמה אזורית ובמידה מסויימת להחזיר לטורקיה את עטרה של אמפריה העות'ומנית. החדירה לסודאן התחילה כבר בראשית שלטונו. ארדואן ערך את ביקורו הראשון בח'רטום עוד ב- 2006 בהיותו ראש ממשלה ומאז הלכו והתחממו היחסים. טורקיה סייעת רבות לכלכלה הסודאנית בתקופה בה הייתה סודאן תחת סנקציות של ארה"ב ובעשור האחרון השקיעו שם חברות טורקיות מאות מיליוני דולרים.
האירוע המרכזי שביטא את הקמת היחסים המיוחדים בין שתי המדינות היה ביקורו של ארדואן בסודאן בדצמבר 2017 בלווית משלחת גדולה של שרים ותעשינים שבהלכו נחתמו 12 הסכמי שת"פ כלכלי בסכום כולל של 650 מיליון דולר והוקמה וועדה עליונה לתיאום אסטרטגי. ההסכם על האי סואכין כנאמר לעיל הייתה עדות כי מדובר במערכת יחסים לטווח הארוך.
סוכם גם על שת"פ ביטחוני שתוכנו לא נחשף. בהקשר זה יוזכר כי הרמטכ"לים של סודאן, טורקיה וקטר (שהגיע לח'רטום באופן מיוחד בזמן ביקור ארדואן) נועדו בשולי הביקור לדיונים שתוכנם לא פורסם. כמה ימים לאחר מכן נועדו שרי הביטחון של שלוש המדינות האלה לדיונים גם כן בח'רטום וחנכו יחד עם הנשיא עומר אלבשיר מפעל לייצור מדים לצבאות שלהם ולמדינות אפריקה הסמוכות.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות נמשך בקצב מהיר. במרס 2018 חתם שר האוצר הסודאני על הסכם עם חברת הבנייה הטורקית הגדולה "סומה" לבניית נמל התעופה החדש של ח'רטום בסכום של 1.5 מיליארד דולר.
ביוני 2018 התכנסה באנקרה מועצת אנשי העסקים המשותפת סודאן – טורקיה בראשות שרי המסחר והכלכלה של שתי המדינות אשר חתמו על הסכם לעידוד הסחר ההדדי. לדברי יו"ר מועצת העסקים הטורקית המטרה היא להגיע לסחר הדדי בסכום של שני מיליארד דולר. בשנים 2016 ו- 2017 הסתכם הסחר ביניהן בלא יותר מכ- 500 מיליון דולר בלבד כל שנה כאשר 90% הם יצוא טורקי לסודאן.
שיתוף הפעולה של טורקיה עם סודאן מלווה במספר מהלכים בינלאומיים חשובים. על רקע ההתקרבות לטורקיה צמצמה סודאן את השתתפותה בקואליציה הערבית הנלחמת בחות'ים בתימן בהובלת סעודיה. במקביל היא הידקה את יחסיה עם קטר שהשקעותיה בסודאן הסתכמו עד 2107 בכ- 3.5 מיליארד דולר. בנוסף טורקיה הקימה בסיס צבאי גדול בסומליה לאימון הצבא הסומלי שנחנך באוקטובר 2017. היא גם הקימה כבר ב- 2016 בסיס בקטר ושיגרה לשם תגבורות עם פריצת המשבר בין, מצד אחד, סעודיה, מדינת האמירויות, בחריין ומצרים לבין קטר והיה החשש כי סעודיה תפלוש לשטחה.
המכנה המשותף למערך שהקימה טורקיה והכולל את סודאן, קטר וסומליה הוא שהשלטון נמצא בידי מפלגות אסלאמיות הקרובות לתנועת "האחים המוסלמים". ארדואן השכיל לנצל זאת לקידום מעמדה האסטרטגי של ארצו במרחב הים האדום.
טורקיה נמצאת אפוא במצב שיש לה תשתית פוליטית (בני ברית) ופיסית (הבסיס הצבאי בסומליה ונמל סואכין בסודאן) להקמת מערך צבאי היכול לאיים על השיט בים האדום. בשלב הנוכחי אין לה כל סיבה להביאו לידי מימוש, אבל היא השיגה את מטרתה להיות מעצמה שיש להתחשב בה גם הרחק מגבולותיה.
מצרים וסעודיה הנאבקות באחים המוסלמים מוטרדות ללא ספק ממהלכי טורקיה, אך שתיהן עסוקות בענייניהן: סעודיה באיום האיראני ובמלחמה בתימן ומצרים בטרור בצפון סיני ובמשבר הכלכלי ובשלב זה שתיהן נמנעות מכל עימות עם טורקיה. עם זאת מצרים חרדה ליחסיה עם סודאן שכן מדינה זו חיונית לגבי מאבקה על מי הנילוס עם מדינות אפריקה ובמיוחד עם אתיופיה הבונה את סכר "התחיה" על אחד מיובלי הנילוס הכחול מה שעלול לצמצם את כמות המים המגיעה למצרים.
המשמעות היא כי אף שמדינות אלה שומרות בשלב זה על איפוק יש במצב הנוכחי פוטנציאל לעימות מסוכן.
