עבור לתוכן העמוד
Menu

חמאס מחפשת הכרה בינלאומית

מנהיג החמאס, איסמעיל הנייה, עסוק במרתון שיחות טלפון עם מנהיגי עולם המכירים בחמאס במטרה לרתום אותם למאבק החדש

תקציר המאמר:

* החמאס מבקש להציג עצמו כגורם מדיני מתון לאור הצלחת "הסכם הפיוס".

* הצהרתו של בלייר מעודדת את החמאס ואת הרש"פ בדרישה להסיר אתה מצור על עזה

* החמאס תחת הנייה וסינוואר ממשיכה בקמפיין להתקרבות לקהילה הבינלאומית מבלי לשנות את מהותה

יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הניה, עסוק בימים האחרונים במרתון של שיחות טלפון למנהיגים בעולם הערבי ולאישים פוליטיים במדינות העולם שלחמאס יש קשרים עמם, כמו למשל סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב, בכדי לשווק את הסכם הפיוס עם פתח' ולהציגה כתנועת פוליטית שהתמתנה ויש לשתפה במסגרת תהליך מדיני אזורי.

גורמים בחמאס אומרים כי הסכם הפיוס עם פתח', מסייע לתנועת חמאס במאמציה להשיג הכרה בינלאומית, לאחר שנכשלה בניסיונה להטעות את העולם בחודש מאי השנה, כשפרסמה מסמך מדיני חדש ובו נכונות להסכים למדינה פלסטינית בקווי 67 מבלי לשנות את אמנת החמאס האנטישמית משנת 1988 ומבלי להכיר בישראל ולזנוח את דרך הטרור.

הנהגת חמאס החדשה רואה ב"אור הירוק" שנתן הנשיא טראמפ לנשיא מצרים א-סיסי לחדש את מאמצי הפיוס בין הפתח' לחמאס, הזדמנות לנסות ולקבל הכרה בינלאומית בה ככוח פוליטי לגיטימי בזירה הפלסטינית מבלי לקבל עליה את התנאים שקבעה הרביעיה הבינלאומית (הקוורטט) בשנת 2006.

הנהגת החמאס קיבלה השבוע סיוע בלתי צפוי מטוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומי שהיה גם שליח הקוורטט למזרח התיכון ואף ניסה לתווך בין ישראל לחמאס להשגת הסכם רגיעה ארוך טווח ברצועת עזה.

בראיון שהעניק טוני בלייר, שעוסק כיום בייעוץ ובעסקים,לעיתון הבריטי "אובזרבר" ב-15 באוקטובר, אמר ראש בריטניה לשעבר כי הוא ומנהיגים נוספים בעולם טעו בהחלטתם להחרים את תנועת חמאס לאחר שניצחה בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006, וכי היו צריכים למשוך את חמאס לדיאלוג ולשנות את עמדותיה במקום להחרימה.

בלייר טען בראיון כי הוא נכנע ללחציה של ישראל והסכים להחרים את תנועת חמאס מבלי שהוא מציין אפילו ברמז כי מדובר בארגון טרור המצוייד באלפי רקטות ושחופר עשרות מנהרות התקפיות נגד ישראל.

בהנהגת חמאס רואים בהצהרתו הפומבית של טוני בלייר מעין "חזרה בתשובה" של מנהיג חשוב במערב והיא מעודדת אותם להמשיך במשא יחסי הציבור והשיווק של תנועתם בעולם כגוף פוליטי לגיטימי.

גם ברש"פ קפצו על "המציאה" החדשה ועפ"י גורמים בפתח', מערכת ההסברה של הרש"פ מתכננת להשתמש בדבריו של טוני בלייר כדי לנגח את ישראל ולדרוש את הסרת המצור הישראלי מעל רצועת עזה.

לא ברור עדיין מהם מניעיו של טוני בלייר לצאת דווקא בעיתוי הזה בהצהרה הזו, האם הדבר קשור לשאיפתו להיות מעין יועץ או שליח מיוחד מטעם ממשל טראמפ לנושא המזה"ת או שהדבר קשור לעסקיו באזור.

אבל, הצהרתו מתפרשת בקרב הפלסטינים כ"צעד של ריכוך" של המערב ושל ממשל טראמפ לקראת פרסום תוכנית השלום האמריקנית החדשה ("עסקת המאה").

גורמים בכירים בפתח' טוענים כי אין חלל ריק בפוליטיקה הבינלאומית, וכי הצהרתו של טוני בלייר מצביעה על מגמה של ממשל טראמפ לפתוח צוהר לדיאלוג עם תנועת חמאס לקראת פרסום תוכניתו המדינית החדשה. גם אם אין מדובר בדיאלוג רשמי אלא במגעים מאחורי הקלעים כדי למנוע הכשלה אפשרית של התוכנית מצדה של חמאס.

הצהרתו של טוני בלייר מזיקה לישראל מכיוון שהיא עלולה ליצור כרסום בעמדת הרביעיה הבינלאומית ביחס לתנועת חמאס, שלמרות הסכם הפיוס עם פתח' לא שינתה את עקרונותיה וממשיכה לעמוד בסירובה להכרה בישראל, לנהל משא ומתן עמה ולהתנער מדרך הטרור.

האסטרטגיה של ההנהגה החדשה של חמאס היא לקבל לגיטימציה בינלאומית מבלי לשנות את עקרונותיה ואת יחסה לישראל. הנשיא טראמפ הגדיר בנאומו בועידת ריאד את תנועת חמאס כ"ארגון טרור", אולם גם הוא מבין שלחמאס יש את הכוח לטרפד כל תוכנית מדינית חדשה באזור באמצעות הכוח הצבאי הרב שלה ברצועה ובאמצעות פיגועי תופת.

לכן, ישראל צריכה לעמוד על המשמר מבחינה מדינית ולעמוד על כך שהרביעיה הבינלאומית תקפיד על התנאים שקבעה ביחס לתנועת חמאס לפני 10 שנים מבלי להתקפל ולעשות לה "הנחות" למרות הסכם הפיוס שלה עם תנועת פתח'.

באחרונה התגאה מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר, בגלוי כי איראן הינה התומכת הגדולה של התנועה בכסף ובנשק, תנועת חמאס היא שלוחה של איראן באזור הקשורה ל"משמרות המהפכה" האיראניים שרק לפני כמה ימים הטילה ארה"ב עליהם סנקציות חדשות בגלל פעילות הטרור שלהם.

המטרה של חמאס בקשר למדינת ישראל זהה למטרה האיראנית והיא השמדתה של "הישות המדינית הציונית" באזור.

לכן, החתימה של חמאס על הסכם הפיוס עם פתח' נועדה לשרת את האינטרסים הפנימיים של התנועה ולא כדי להגיע להסכם שלום עם מדינת ישראל.

עפ"י גורמים בחמאס, לאחר שהרש"פ תקבל את האחריות האזרחית על הרצועה תפנה תנועת חמאס את משאביה הכספיים שיתפנו לחיזוק נוסף של יכולותיה הצבאיות וביסוסה כתנועת "התנגדות" המגנה בנשק על העם הפלסטיני מפני ישראל.