המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

ככל שהתחרות הסמויה עם דאעש על הרחוב הפלסטיני הולכת וגוברת כך חמאס נוטה לאמץ באופן מעשי את דפוסי הטרור של הח'ליפות. בדרך זו, ובהכרזה החוזרת ונישנית על אינתיפאדה שלישית, חמאס מבקש להצטייר כמי שלא חדל מהמשך הג'יהאד נגד ישראל, והוא חש ביטחון לאחר הסכם הפסקת האש שישראל תירתע מפני תקיפת יעדי חמאס ברצועת עזה.

ככל שהתחרות הסמויה עם דאעש על הרחוב הפלסטיני הולכת וגוברת כך חמאס נוטה לאמץ באופן מעשי את דפוסי הטרור של הח'ליפות. בדרך זו, ובהכרזה החוזרת ונישנית על אינתיפאדה שלישית, חמאס מבקש להצטייר כמי שלא חדל מהמשך הג'יהאד נגד ישראל, והוא חש ביטחון לאחר הסכם הפסקת האש שישראל תירתע מפני תקיפת יעדי חמאס ברצועת עזה.

החזון המשותף להקמת ח'ליפות אסלאמית

מדינת הח'ליפות האסלאמית (המוכרת בשמות ISIS, ISIL, IS ו-DAESH) שהוכרזה בידי הח'ליף מטעם עצמו אבו בכר אל–בגדאדי, שינתה מיסודה את המציאות במזרח התיכון והיא מאיימת לטרוף מחדש את הקלפים הגיאו-פוליטיים, לשנות את מפת הגבולות הקיימים בין המדינות ולערער את עצם קיומן של כל מדינה מוסלמית כישות לאומית נפרדת.

החתירה להקמתה מחדש של הח'ליפות עומדת ביסוד הקמתה במצרים של תנועת האחים המוסלמים העולמית בסוף שנות העשרים, של חיזב אל–תחריר בשנות החמישים המציב את חזון הח'ליפות במוקד המצע הרעיוני ודרך הפעולה למימושו וארגונים אסלאמיים אחרים. כולם ללא יוצא מן הכלל, ובהם חמאס (שלוחת האחים המוסלמים ב"פלסטין") והתנועה האסלאמית בישראל, רואים בהקמת הח'ליפות חובה דתית, אשר על פי נבואת מוחמד אמורה להיות האמצעי לאיחוד המוסלמים תחת שלטון ההלכה האסלאמית (שריעה) לקראת היציאה לכיבוש אירופה וממנה להשלטת דת האסלאם בעולם כולו.

ארגונים אסלאמיים מובילים חלוקים על בדאעש אך מתנגדים למלחמה נגדה

המדינה האסלאמית בעצם קיומה מציבה אתגר כבד משקל לשאר הגורמים האזוריים. לא רק שחזון האסלאם קרם עור וגידים על אדמת עיראק וסוריה, הנחשבת במסורת האסלאמית כבעלת חשיבות מיוחדת בדרך להחזרת עטרת האסלאם ליושנה,אלא שהיא מוסיפה לבסס את שלטונה, מתריסה ללא מורא נגד ארה"ב והמערב ומהווה מוקד משיכה לאלפי מוסלמים מכל רחבי העולם והשראה למיליונים רבים אחרים.

הארגונים האסלאמיים המובילים, התאחדות חכמי הדת המוסלמים העולמית בראשותו של השיח' יוסוף קרדאווי, האחים המוסלמים וחיזב אל–תחריר, דחו את קריאתו קריאתו של הח'ליף בגדאדי לכל המוסלמים בעולם להישבע לו אמונים. לדידם,הקמת הח'ליפות לא עמדה בתנאים שקבע האסלאם, ולפיכך אין היא תקפה. יחד עם זאת, הם שוללים נחרצות את הלגיטימציה למלחמה שמנהלת ארה"ב והקואליציה הבינלאומית והערבית נגד הח'ליפות.

כך למשל כתב השיח' קרדאווי בחשבון הטוויטר שלו: "אני חולק על דאעש בתפיסה הרעיונית ובדרך הפעולה, ואולם אני לעולם לא אסכים שארה"ב תהא זו אשר תילחם נגדו", שכן "אותם לא מניעים ערכי האסלאם, אלא האינטרסים השלהם וגם אם דם נשפך".¹

חזית הפעולה האסלאמית, הזרוע הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים בירדן, הביעה התנגדות להשתתפות הממלכה ההאשמית בקואליציה הצבאית נגד דאעש. בהודעה שפרסמה (11 בספטמבר 2014) הודגש, כי המערכה נגד דאעש "אינה המלחמה שלנו".² עמדה דומה הביע חיזב אל–תחריר שקבע באופן חד משמעי כי "ההשתתפות בקואליציה האימפריאליסטית של אובמה [נגד דאעש] היא פשע חמור.”³

העמדה האמביוולנטית של הארגונים האלה מלמדת על האתגר המבלבל והמשכר שמציבה בפניהם הח'ליפות. הם אינם מעוניינים להישבע אמונים לח'ליף, שכן משמעות הדברים כפיפות מוחלטת לשלטון הח'ליפות על כל המשתמע מכך, אך מנגד,הם מבקשים להגן על הח'ליפות מפני הקואליציה הבינלאומית והערבית גם כאשר ברור להם שהמשך התחזקות כוחה של הח'ליפות עשוי לבא לידי ביטוי בקריסת המשטרים הקיימים ובסיפוחן של מדינות נוספות תחת שלטונו של בגדאדי.

בגדאדי מניע מוסלמים לפעולה מעל ראשי הארגונים – כולל בשטחי הרש"פ

קיים גורם נוסף שלו חשיבות רבה במערכת השיקולים של ארגונים אלה. רוחה של הח'ליפות האסלאמית נישאת ומשפיעה מעבר לגבולות סוריה ועיראק. בגדאדי בנאום ההכרזה על הח'ליפות לא ביקש את תמיכת הארגונים האסלאמיים בו. בהיותו ח'ליף הוא רואה עצמו כמייצג את כל המוסלמים בעולם באשר הם, ואליהם הוא פנה ישירות בקריאה להישבע לו אמונים וללכת בדרך הג'יהאד. בדרך זו מושך אליו בגדאדי את הפעילים של הארגונים האסלאמיים האחרים הן לצורך התגייסות לצבא הח'ליפות והן ביצירת שלוחות במדינות המוסלמיות הפועלות להפיל את השלטון הקיים.

ההשפעה של הח'ליפות האסלאמית ניכרת גם בשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ובשטח רצועת עזה הנתון תחת שלטון אפקטיבי של חמאס. קריאתו של דובר הח'ליפות השיח' אבו מוחמד אל–עדנאני (21 בספטמבר 2014) למוסלמים בכל רחבי העולם לצאת לג'יהאד נגד הכופרים ולהרוג בהם ללא אבחנה בכל דרך, ובין היתר בדריסה בכלי רכב ובדקירות סכין, זכתה להיענות במחנה הפלסטיני. בחודשיים האחרונים אירעו פיגועי דקירה ודריסה רבים בשטח ישראל הריבונית ובגדה המערבית, שהחמור בהם היה בטבח בבית הכנסת בירושלים (18 בנובמבר 2014) בו נרצחו בירי אקדח, במהלומות סכין קצבים ובדקירות סכין ארבעה רבנים ושוטר.

בכיר חמאס משבח את "הג'יהאד הפרטי"

כוח המשיכה של הח'ליפות לא נעלם מעיניהם של בכירי חמאס, וביטויים לכך ניתן למצוא במאמרים בביטאון היומי של חמאס"פלסטין" (felesteen.ps) היוצא לאור ברצועת עזה. דר' יוסוף ריזקה, ששימש בעבר שר ההקדשים בממשלת חמאס בראשות איסמאעיל הניה ומ-2007 עד 2014 יועץ להניה, משבח את "הג'יהאד הפרטי" שכבש את את הדור הצעיר בירושלים, ומסביר כי מדובר במצוות עשה החלה על כל מוסלמי שאינו זקוק לאישור ההורים כדי להוציאה אל הפועל.

ריזקה הוסיף בעניין זה: “הגי'האד הפרטי הוא הכרזה על מותם של המשטר הערבי והמשחרר הערבי [של האדמות הכבושות]ועל תקומת הספינקס הפלסטיני מתוך חולות המציאות הנוכחית כדי שיילחם באויב את מלחמת הגיבורים, והלוחמים המתאבדים, ובדרך זו יחזיר לחיים את תקופת יחיא עיאש [מפקד גדודי אל–קסאם שהיה אחראי לסדרה של פיגועי התאבדות], חסן סלאמה [פעיל גדודי אל–קסאם מעזה ששילח מספר מחבלים מתאבדים בשליחות באיו"ש], עאמר אבו סירחאן [טרוריסט פלסטיני שרצח שלושה ישראלים בדקירות סכין בשנת 1990] ו[מתקפת] הסכינים ביפו.”⁴

דר' עבד אל–חמיד אל–פראני, חוקר במשרד לעניינים דתיים ואווקאף,⁵ מודה במאמר בביטאון חמאס "פלסטין" (20באוקטובר 2014)⁶ כי "הנושא המרכזי המעסיק כיום את העולם ובכלל זה את הערבים והמוסלמים הוא סוגית דאעש והסכנה לכאורה שהוא מהווה”. לדבריו, “הסכנה לכאורה שלו [של דאעש] אינה משתוווה בצורה כלשהי לסכנה הציונית הרובצת על החזה של פלסטין יותר משישה עשורים".

לשיטתו של אל–פראני, דאעש אינו בהכרח איום, והמשימה החשובה ביותר היא המאבק לשחרור פלסטין בדרך של מאבק מזוין: “דבריכם על דאעש אינם מעניינים אותי, שכן מה שמעניין אותי הוא גדול מכל ארגון, מפלגה או מצע רעיוני, והוא [מסגד]אל–אקצה, הו אומת מוחמד זועק אליכם וקורא לכם שתציבו אותו בראש סדר העדיפויות שלכם, לא במילים ולא בדיבורים,אלא בצבאות ובמטוסים".

דר' עדנאן אבו עאמר מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה⁷ מציין במאמר ב"פלסטין" (19 באוקטובר 2014)⁸, כי גורמים סלפיים ג'יהאדיסטיים יוצאים מהחסות של חמאס בגלל המחלוקת האידאולוגית עימה ומצטרפים מיד לארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים, ובהם דאעש.

עימאד עפאנה: המדינה האסלאמית היא "חלום המצית את דמיונו של כל מוסלמי בעולם"

עימאד עפאנה, איש אקדמיה פלסטיני בתחום האסלאמי יליד דמשק,⁹ כותב ב"פלסטין" (1 באוקטובר 2014):¹⁰, כי "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט והקמת הח'ליפות היא חלום המצית את דימיונו של כל מוסלמי בעולם". לדבריו, “קיימת כיום נכונות גדולה של צעירים מוסלמים להצטרף לארגונים אסלאמיים אחרים כמו אל–נוסרה והמדינה האסלאמית, וזאת בהסתמך על נבואות וחדית'ים רבים של הנביא בדבר מעלות ההיאחזות בלבנט, לוחמי הג'יהאד של הלבנט וחללי הלבנט, וכן האמירה שצבא שחרור אל–קודס יצא מהלבנט לעבר ירדן…”.

לאור המציאות המדינית – ביטחונית בעזה שכפתה הפסקת אש זמנים עם ישראל לאחר המלחמה באיו"ש, בגבול ירדן,לבנון, סוריה ומצרים, וזאת "כדי לשמור על המשך כיוון המצפן של האומה והפעילות שלה הג'יהאדיסטית לעבר אל–קודס ושחרור פלסטין". בכך, מוצא עפאנה מענה יעיל להתמקדות של דאעש בעיראק ובסוריה, המחלישה בראייתו את המערכה על פלסטין.

סימנים מוחשיים למגמה זו ניכרים בשטח. במהלך חודש אוקטובר 2014 עצרו כוחות הביטחון הפלסטיניים עשרות אוהדי דאעש, שאחדים מהם ניסו להקים תאים חשאיים ולבצע פיגועי טרור.¹¹ פיגועי הדריסה והדקירה בהשראת דאעש זוכים לתמיכה נרחבת של הציבור הפלסטיני. מיד לאחר היוודע דבר הטבח בבית הכנסת בירושלים נערכו בכל רחבי רצועת עזה וגם באיו"ש חגיגות שמחה, שכללו בין היתר וכמנהג המסורת חלוקת ממתקים לעוברים ושבים.¹²

העיתונאי הפלסטיני ח'אלד מעאלי הסביר בביטאון חמאס "פלסטין" (20 בנובמבר 2014) את השלכות הטבח בירושלים ברוח דאעש: “פעולת אל–קודס ניכרה מיד על המתנחלים, ומצב הטראומה, האימה והפחד השתקף בפניהם, שכן הפעולה העבירה להם את המסר הבא: 'אתם תישחטו כמו כבשים אם תישארו בארץ שאינה שלכם ותטמאו את מסגד אל–אקצה'… כל הפלסטינים והליברלים בעולם יודעים כי כל מתנחל [מתכוון בהקשר זה לכל יהודי החי בארץ ישראל] הוא רוצח וגוזל [אדמות],ואין הוא חף מפשע".¹³

התשבוחות הפלסטיניות לטבח

יום למחרת הטבח בירושלים פרסם ביטאון חמאס "פלסטין" קריקטוריה, בה נראתה גופת צעיר יהודי כרותת ראש ומעליה הופיע הכיתוב: “כאן אל–קודס".¹⁴

קרקיטורות ברוח דומה המשבחות את פיגועי הדקירה והדריסה הופיעו ברשתות החברתיות של הארגונים הפלסטיניים השונים, וזאת בהמשך לקמפיין "דאעס", משחק מילים על משקל "דאעש", שמשמעותו דרוס את היהודי, שמצא את ביטוי גם בשירים ובסרטוני וידיאו המשבחים את הרוצחים הפלסטינים.

לשם המחשה, סרטון וידאו חדש ומושקע של איסמאעיל נאסר פרחאת מרצועת עזה, המתגורר ככל הנראה בטורקיה והעובד עבור Life Lens for Media Productions, קרא לפלסטינים לרצוח בכל יום חיילים ישראלים.¹⁵

הסרטון מעודד את הפלסטינים להתגבר על כל המכשולים ולהכין את הנשק הדרוש כדי לבצע את פיגועי השחיטה. בתחילת הסרטון נראה פלסטיני רעול פנים שוקד ביסודיות על הכנת הסכין לפעולה. הוא משחיז אותו היטב במכונת השחזה ומנופף בו בגאווה בסיום העבודה בבית המלאכה.

על רקע זה מופיע המסר הבא (בערבית): "קום לנקום, הכן את הנשק לנקמה, שחט את חיילי היהודים הקופים, ושחט בהם בכל יום מחדש, שכן אתה המוות, אתה החורבן ואתה השהיד"

לאחר מכן נראה הפלסטיני רעול הפנים תוקף חייל ישראלי מאחור ודוקר אותו למוות. גופתו של החייל הישראלי מוטלת על הקרקע בשלולית גדולה של דם.

רעול הפנים מנופף בסכין הרצח ומדבר למצלמה, אך קולו לא נשמע, ובמקום זאת מוקרן המסר שביקש לבטא בערבית ובעברית (עם שגיאות כתיב ותחביר): "תצאו מארצנו אנו הבטחת השמיים אליכם מחר נהרוס אותכם, תצאו מארצנו, אנחנו כאן ההיסטוריה, ואנו השליחים של גיהינום אליכם בני ציון".

חמאס נזהר שלא לגנות או לתמוך רשמית בדאעש

חמאס אינו מתייצב לימין הח'ליפות האסלאמית, ולמעשה בכיריו ממעטים להתייחס אליה באופן רשמי. במסיבת עיתונאים בתוניסיה (13 בספטמבר 2014) נשאל מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, בנוגע לטענת ישראל לפיה חמאס דומה לדאעש,והשיב על כך בדברים הבאים: "תנועת המאבק האסלאמי חמאס הציגה דוגמה באזור בקריאתה מלכתחילה למתינות ודרך המלך בפרשנות האסלאם, לדיאלוג, לגישה רציונאלית ולהתמודדות עם רעיון באמצעות רעיון ועם דעה באמצעות דעה…חמאס הביאה לאזור דוגמה למתינות פוליטית, לפתיחות למרחב האזורי והבינלאומי לצד דבקות בעקרונות הלאומיים של העם הפלסטיני".¹⁶

ניכרת בתשובתו של משעל זהירותו הרבה שלא לתקוף באופן ישיר את דאעש. משעל לא הזכיר כלל את הח'ליפות האסלאמית, אלא הסביר את דרכה של חמאס, וביקש לומר שהאסטרטגיה שלה מביאה להישגים מבלי לוותר על מצעה האידיאולוגי.

המרכיב האיראני

חמאס וגם הג'יהאד האסלאמי, הנסמכים על איראן כבת ברית אסטרטגית, אינם יכולים להביע תמיכה ישירה או עקיפה בדאעש, האויב הראשון במעלה של המשטר בטהראן. המסרים הנשמעים מאיראן, כולל מפי מנהיגה של איראן עלי ח'מינאי,¹⁷ בעניין דאעש חד משמעיים ומציבים קווים אדומים ברורים לארגונים הפלסטיניים. עוזר שר החוץ לעניינים ערביים ואפריקניים, חוסיין אמיר עבד אל–להיאן, אמר בהקשר זה, כי אם דאעש הייתה באמת מגנה על הסונים היא הייתה ניצבת לימין חמאס וארגוני המאבק הפלסטיניים, ובמילים אחרות – מדובר באויב של העולם הסוני ולא רק השיעי.¹⁸ ב-16באוקטובר הגיע מנהיג הג'יהאד האסלאמי, רמדאן שלח, לביקור בטהראן שנועד על פי ההודעה הרשמית לדון בין היתר בסכנה שמהווה דאעש, ובכלל זה בהטיית המאבק מפלסטין לזירות אחרות.¹⁹

חמאס מאמץ את גל הג'יהאד של דאעש

חמאס מחויב לפי שעה להפסקת האש הזמנית ברצועת עזה, ולחלל הזה של ירידת היקף הטרור מעזה בתקופת ההיערכות לקראת סבב העימות הבא, הח'ליפות האסלאמית נכנסת עם רוח של ג'יהאד המציגה ניצחונות בשדה המערכה, נלחמת ללא מורא במערב, מיישמת את ההלכה האסלאמית , ומבטיחה לשחרר את פלסטין לאחר הפלת המשטרים הערביים "הבוגדים"בסעודיה ובירדן.

נוכח אתגר זה שמאיים לכרסם בתמיכה העממית לה זוכה חמאס, וכבר העביר פעילים משורות חמאס לדאעש, מנסה חמאס לפתוח חזית עימות עם ישראל באיו"ש ובירושלים או לפחות לרכב על גל "הג'יהאד הפרטי" שסוחף אחריו רבים. דרך פעולה זו עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של חמאס להפיל את שלטון הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, להשתלט על הממשל הפלסטיני ולהפוך את שטח הגדה לבסיס למתקפת הטרור הבאה נגד ישראל ומעמדה משופרת לעין ערוך לעומת רצועת עזה.

התחרות הסמויה בין החמאס לדאעש על הרחוב הפלסטיני צפויה להתגבר

חמאס מאמץ אפוא באופן מעשי את דפוסי הטרור של דאעש מבלי להתייחס למקור ההשראה וקו זה צפוי להסלים ככל שהתחרות הסמויה עם דאעש על הרחוב הפלסטיני תלך ותגבר. בדרך זו, ובהכרזה החוזרת ונישנית על אינתיפאדה שלישית,חמאס מבקש להצטייר כמי שלא חדל מהמשך הג'יהאד נגד ישראל, והוא חש ביטחון לאחר הסכם הפסקת האש שישראל תירתע מפני תקיפת יעדי חמאס ברצועת עזה בתגובה לפיגועי טרור באיו"ש, או לפיגועים היוצאים מאיו"ש לשטח ישראל.