הרש"פ נערכת כבר לקראת תחילת עבודתו של הממשל האמריקני החדש של ג'ו ביידן בסוף חודש ינואר הבא, לאחר שהורידה מסדר היום את הנתק מישראל וחידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, היא בוחנת כעת את הדרכים להתמודד עם הסוגייה הרגישה של תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחות ה"שהידים".
על פי גורמים בכירים בפת"ח,הרש"פ כבר החלה לטפל בנושא לפני כמה חודשים בעקבות תלונות של כמה מדינות אירופאיות התורמות כספים לרש"פ.
הרש"פ גם קיבלה עצות מפעילים של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב כיצד עליה לנהוג ולשנות מעתה את שיטת תשלום המשכורות למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות ה"שהידים", מכיוון שממשלו של ג'ו ביידן יתקשה לקבל זאת וכי טענותיה של ישראל בעניין הזה עשויות להישמע באזניו של הנשיא החדש כטענות הגיוניות וצודקות.
על פי המקורות האלה, יו"ר הרש"פ בוחן כעת ברצינות לשנות את השיטה כדי לשמוט מידיו של ראש הממשלה נתניהו קלף חשוב בשיחות עם הממשל החדש על חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים וחידוש העברת הסיוע הכספי לרש"פ.
קדרי אבו בכר,ראש מטה האסירים הביטחוניים, הודיע ב-20 בנובמבר כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וראש הממשלה מוחמד א-שתייה החליטו כי 7000 אסירים ביטחוניים ששוחררו מהכלא הישראלי יקלטו כפקידים לכל דבר במוסדות האזרחיים והצבאיים של הרש"פ.
מדובר במחבלים שמקבלים משכורות קבועות ממטה האסירים הביטחוניים ושריצו עונש של יותר מחמש שנות מאסר בכלא הישראלי.
מחבלים משוחררים בשטחי הגדה כבר קיבלו בימים האחרונים טפסים מהמטה לענייני האסירים שבו הם נדרשו למלא פרטים על מצבם המשפחתי והשכלתם, הם התבקשו לבחור בכמה אפשרויות היכן ברצונם לעבוד בתחום האזרחי או במנננוני הביטחון של הרש"פ.
אחרי החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 קלטה הרש"פ במנגנוניה השונים כ-12 אלף מחבלים ששוחררו מהכלא הישראלי במסגרת הסכם אוסלו.
האם ישונה חוק תשלום המשכורות למחבלים?
קליטת אלפי מחבלים משוחררים במנגנוני הרש"פ איננה פוטרת את בעיית חוק התשלום הפלסטיני למחבלים שעדיין אסורים בבתי הכלא בישראל.
לפני כמה ימים אמר קדרי אבו בכר כי הרש"פ בוחנת את האפשרות לשנות את חוק תשלום המשכורות לאסירים הביטחוניים.
לדבריו, נבחנת ברצינות האפשרות כי משפחות האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל לא יקבלו עוד משכורות המבוססות על קריטריון חומרת המעשה של בן המשפחה הכלוא בישראל וחומרת העונש שקיבל בבית המשפט הישראלי, אלא משכורות המבוססות על מצבה הכלכלי והסוציאלי של המשפחה ומספר הנפשות שבה.
על פי גורמים בפת"ח, החוק ישונה וישומו יהיה בהדרגה כדי למנוע זעם ברחוב הפלסטיני.
לדבריהם, מלבד המחווה כלפי ג'ו ביידן יש פה גם היבט משפטי, הרש"פ רוצה להימנע מכך שתחשוף את עצמה לתביעות משפטיות בארה"ב, עקב חוק "טיילור פורס" האמריקני, לאחר שממשל ביידן יחדש את הסיוע הכספי לרש"פ.
הנושא בבחינה ולפי גורמים בפת"ח מחמוד עבאס כבר נתן "אור ירוק" לעשות את השינוי, הרש"פ שומרת על איפול מלא בגלל רגישות הנושא.
זעם ברחוב הפלסטיני
אשרף אלעג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים ברש"פ, אומר כי השינויים האלה יביאו לזעם רב בחברה הפלסטינית, במיוחד לאחר ההצהרות של מחמוד עבאס בעבר כי לא יכנע ללחצי ישראל בנושא.
אולם הרש"פ מחוייבת לשנות את שיטת התשלום "נוכח הנזקים המדיניים שנגרמו לה מהמצב הקיים של שיטת התשלום לאסירים הביטחוניים".
ברחוב הפלסטיני יש התנגדות עזה לרעיון הזה שנתפס ככניעה ללחצי ישראל וארה"ב וכניסיון למחוק את הבעיה ולהפוך אותה מבעיה "לאומית" לבעיה סוציאלית.
אחד מהמחבלים המשוחררים בגדה אומר: "אנו לוחמים צבאיים למען הבעיה הפלסטינית ולא מקרים סוציאלים,זה פוגע בכבוד הלאומי הפלסטיני, לא נסכים לתוכנית של אבו מאזן".
הקמת בנק מיוחד
בינתיים גם נמשך המאבק בין ישראל לרש"פ על תשלום המשכורות החודשיות למחבלים מתקציב הרש"פ, אחרי שישראל העבירה חוק בכנסת שמחייב לנכות מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ את סכום הכסף שהיא מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם מדי חודש בחודשו ("חוק הקיזוז").
קדרי אבו בכר, ראש מטה האסירים הביטחוניים גילה ב-21 בנובמבר כי הרש"פ תקים בנק ממשלתי באמצעותו ישולמו משכורות האסירים הביטחוניים ומשפחות "השהידים"בגדה וברצועה.
הבנק יקרא "אלאיסתיקלאל" (עצמאות-בערבית) והוא יוקם בחודש ינואר הבא בגלל הסנקציות ישראל מאיימת לנקוט נגד הבנקים בגדה.
ישראל הודיעה רשמית לרש"פ כי בסוף חודש דצמבר השנה יכנס לתוקף הצו הצבאי נגד כל בנק בשטחים שמחזיק חשבונות שדרכם משולמות המשכורות למחבלים.
הצו הצבאי שיכנס לתוקף חושף את הבנקים הירדנים והפלשתינים לסנקציות, עיקולים ותביעות, הדבר מעורר חשש רב בקרב הנהלות הבנקים, הבנקים הירדנים כבר הודיעו לרש"פ כי אם הצו יכנס לתוקף הם יסגרו את סניפיהם בגדה, גם הבנקים הפלשתינים צפויים ללכת בדרך דומה, על הצו חתם בזמנו שר הביטחון נפתלי בנט, כשר הביטחון גנץ נכנס לתפקיד הוא הקפיא את ישום הצו אך עתה נפלה ההחלטה ליישם אותו בסוף השנה הנוכחית.
בחודש מאי האחרון, לאחר שהצו פורסם לראשונה, מיהרו הבנקים בשטחי הגדה לסגור עשרות חשבונות של מחבלים שקיבלו דרכם את משכורותיהם, הדבר עורר גל מחאה וכמה סניפי בנקים בערים הראשיות בגדה הותקפו בירי ובאבנים על-ידי מחבלים משוחררים ובני משפחותיהם.
הלחץ העממי על הרש"פ גבר וראש הממשלה הפלשתיני מוחמד א-שתייה הודיע על הקמת ועדה מיוחדת למציאת פתרון למשבר ללא קשר לבנקים. ישראל נהנתה מגיבוי מלא של ממשל טראמפ בנושא והרש"פ במצוקה מכיוון שהמערכת הכלכלית שלה תלויה לחלוטין בישראל, ישום הצו הצבאי הישראלי אמור להשפיע על 12 אלף מחבלים ובני משפחותיהם, חלק מהם שאסור בבתי הכלא בישראל וחלק אחר שכבר שוחרר מן הכלא.
הבנקים הפועלים בשטחי הגדה צריכים לקבל את אישור "רשות המטבע" הפלשתינית להפסיק את פעילותם בעניין חשבונות הבנק של המחבלים אך הם אינם ממתינים, הם חוששים מהסנקציות הישראליות נגדם. הרש"פ נדחקה לפינה,היא איננה יכולה למנוע מישראל ליישם את הצו הצבאי ומאידך-גיסא היא איננה יכולה לאלץ את הבנקים להמשיך ולשלם למחבלים את משכורותיהם דרך חשבונות הבנקים.
כיום משולמות המשכורות באופן ידני, המחבלים מקבלים שיקים ממשרד האוצר הפלשתיני.
לדברי גורמים בפת"ח, ברש"פ חששו מגל אלימות פלשתיני קשה כלפי מוסדות הרש"פ והבנקים בסוף השנה וזו סיבה נוספת להקמת הבנק הממשלתי הפלסטיני.
הקמת הבנק הממשלתי שישלם משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם היא התחכמות שנועדה לעקר את משמעות הצו הצבאי שעליו חתם שר הביטחון נגד הבנקים בגדה, כדי להמשיך ולשלם את המשכורות.
לישראל אסור להסכים לשום שינוי של הקריטריונים שעל פיהם משלמת הרש"פ משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם, התוכנית של הרש"פ היא להמשיך ולשלם להם בכל מקרה משכורות חודשיות, פשוט תחת הגדרות אחרות כאילו הם "מקרים הומניטריים", עצם תשלום המשכורות החודשיות מהווה תמיכה בטרור ועידודו.
הרש"פ רוצה "להכשיר את השרץ" ולמלכד את ישראל בפני הממשל האמריקני החדש, לכן ישראל צריכה כבר עכשיו ,עוד לפני שנכנס הממשל החדש, להודיע כי הדבר איננו מקובל עליה, היא יכולה גם להיעזר עדיין בממשל טראמפ כדי שיתמוך בעמדתה, אסור לתת פרס לטרור והזרמת הכסף החודשי למחבלים ולבני משפחותיהם של כמה מיליוני שקלים בכל חודש חייבת להיפסק, זו העמדה שישראל צריכה להחזיק בה גם כשהממשל החדש יתחיל לפעול באופן רשמי.
