עבור לתוכן העמוד
Menu

התוכנית המדינית החדשה של תנועת חמאס – לקריאה בעברית

התוכנית המדינית החדשה של חאמס פורסמה. המרכז הירושלמי מציג את תרגום התוכנית המדינית כפי שפורסמה ע"י אל-מיאדין

ערוץ אל-מיאדין פרסם את התוכנית המדינית החדשה של תנועת חמאס. סאמי אבו זוהרי, דובר חמאס ברצועת עזה, אמר כי מדובר באחת הטיוטות של התוכנית המדינית שנבחנו ע"י חמאס.1  בעתיד יעלה המרכז הירושלמי ניתוח מעמיק של התוכנית. מצ"ב תרגום התוכנית המדינית כפי שפורסמה ע"י אל-מיאדין:2

בשם אללה הרחמן והרחום – תנועת המאבק האסלאמית חמאס – המסמך המדיני

השבח לאל, ריבון העולמים, והתפילה והשלום על בכיר השליחים [של אללה, כלומר מוחמד]והאימאם של המוג'אהידין [מוחמד] ועל כל בני משפחתו וחבריו.

בהיותה אחד ממרכיביה המרכזיים של התנועה הלאומית הפלסטינית, תנועת המאבק האסלאמית חמאס, פרסמה מאז הקמתה מספר מסמכים המבארים את עמדותיה ומסבירים את תפיסתה הפוליטית.

במסמך הזה מציגה תנועת חמאס את העקרונות והיסודות עליהם היא נשענת בהתוויית תפיסתה,גיבוש מצעה וקביעת מדיניותה ודרך פעילותה הפוליטית.

הגדרת התנועה:

תנועת המאבק האסלאמית חמאס היא תנועה אסלאמית לשחרור ולמאבק לאומי פלסטיני, אשר מטרתה שחרור פלסטין והתמודדות עם המפעל הציוני. האסלאם משמש מקור הסמכות בעקרונותיה וביעדיה הנעלים.

"פלסטין בגבולותיה ההיסטוריים… מנהר הירדן במזרח ועד הים התיכון במערב, ומראש הנקרה ועד אילת..היא אדמת העם הפלסטיני ומולדתו"

אדמת פלסטין:

פלסטין בגבולותיה ההיסטוריים המוכרים מנהר הירדן במזרח ועד הים התיכון במערב, ומראש הנקרה [ראס אל-נאקורה] בצפון ועד אילת [אום אל-רשרש] בדרום היא יחידה אזורית שאינה נחלקת,והיא אדמת העם הפלסטיני ומולדתו. גירוש העם הפלסטיני, סילוקו מאדמתו והקמת ישות ציונית עליה אינם מבטלים את זכות העם הפלסטיני בכל אדמתו ואינה יוצרת בה זכות לגיטימית של הישות הציונית הגזלנית.

פלסטין היא ארץ ערבית אסלאמית והיא ארץ מבורכת מקודשת שלה מעמד מיוחד בלב כל ערבי ומוסלמי.

עם פלסטין:

הפלסטינים הם התושבים הערבים אשר התגוררו דרך קבע בפלסטין עד שנת 1947 בין אם יצאו ממנה או נשארו בה, וכל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני לאחר מועד זה בתוך פלסטין או מחוצה לה,הוא בגדר פלסטיני.

לאופי הפלסטיני מאפיין שורשי שאינו חולף והוא עובר מאב לבן, וכמו כן האסונות שפקדו את העם הפלסטיני בידי הכיבוש הציוני ומדיניות הגירוש שיישם לא פגמו באופיו ובהשתייכותו ואינם מבטלים אותם. בנוסף לכך, השגת אזרחות אחרת ע"י פלסטיני אינה גורמת לאובדן זהותו וזכויותיו הלאומיות. העם הפלסטיני הוא עם אחד, על כל בניו בפנים [בשטח פלסטין] ובחוץ [מחוץ לפלסטין], ועל כל מרכיביו הדתיים, התרבותיים והפוליטיים.

האסלאם ופלסטין:

פלסטין נמצאת בלב האומה הערבית והאסלאמית ושמורה לה חשיבות מיוחדת, ובה בית אל-מקדס[ירושלים] אשר אללה ברך את אשר סביב לו, וזו האדמה המקודשת אשר אללה ברך בה את הברואים, והיא כיוון התפילה הראשון של המוסלמים, ומקום היציאה ועלייתו לשמיים של שליח אללה מוחמד, תפילות וברכות אללה עליו, ומקום ההולדת של ישוע עליו השלום, וברגביה שרידיהם של אלפי נביאים, חברי הנביא והמוג'אהידין, והיא אדמת העומדים על הצדק – בבית אל-מקדס [ירושלים]ובסביבות בית אל-מקדס [בכל פלסטין] – אשר אינם ניזוקים בידי אלה אשר פגעו בזכויותיהם או בגדו בהם עד אשר יגיע דבר אללה.

תנועת חמאס רואה את האסלאם ככולל את כל היבטי החיים, ותקף לכל זמן ומקום, ואופיו הוא דרך המלך והמתינות, והיא מאמינה שהוא דת השלום והסובלנות ובצילו חיים הדבקים בחוקים ובדתות בביטחון ובשלווה. כמו כן, היא [חמאס] מאמינה שפלסטין הייתה ותישאר דוגמה לדו קיום, לסובלנות וליצירה תרבותית.

חמאס מאמינה, כי מסר האסלאם הגיע עם ערכים של אמת, צדק, חירות וכבוד, ושלילת העוול על כל היבטיו, וקביעת אשם נגד מי שגורם אי צדק ללא קשר לדתו, למוצאו האתני, מגדרו ואזרחותו, וכי האסלאם מתנגד לכל ביטויי הקיצוניות והקנאות הדתית, האתנית והעדתית והוא דת אשר מחנכת את חסידיה לתגובה לתוקפנות ולסיוע לעשוקים, והיא מעודדת אותם להשקעה, נתינה והקרבה בהגנה על כבודם, ארצם, עמיהם והמקומות הקדושים להם.

"אל-קודס היא בירת פלסטין, ולה מעמד דתי, היסטורי ותרבותי"

אלקודס:

העיר אל-קודס [ירושלים] היא בירת פלסטין, ולה מעמד דתי, היסטורי ותרבותי מבחינה ערבית, אסלאמית ואנושית, וכל המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, ובראשם מסגד אל-אקצה המבורך,הם זכות איתנה של העם הפלסטיני והאומה הערבית והאסלאמית, ולא יהיה ויתור או התמקחות על חלק מהם, וכל הצעדים של הכיבוש באל-קודס, ובהם ייהוד, התנחלות וזיוף העובדות ומחיית אתריה,בטלים.

הפליטים וזכות השיבה:

הסוגיה הפלסטינית במהותה היא סוגיה של ארץ כבושה ועם מגורש, וזכות השיבה של הפליטים והעקורים הפלסטינים למגוריהם מהם סולקו או שנמנעה מהם השיבה אליהם, בין אם באזורים שנכבשו ב-1948 או ב-1967 (כלומר כל פלסטיני), היא זכות טבעית, פרטית וקיבוצית, אשר מאושרת ע"י החוקים השמיימיים, והעקרונות הבסיסיים של זכויות האדם, והחוקים הבינלאומית, וזו זכות שאינה ניתנת לביטול בידי גורם כלשהו בין אם מדובר בפלסטיני, ערבי או בינלאומי.

חמאס מתנגדת לכל התוכניות החותרת לחסל את בעיית הפלטינים, ובכלל זאת הניסיונות ליישבם מחוץ לפלסטין, ותוכניות המולדת החלופית, והיא רואה במתן פיצויים לפליטים ולעקורים הפלסטינים על הנזק שנגרם בגירושם ובכיבוש ארצם, זכות אינהרנטית בשיבתם והיא תיושם לאחר מימוש זכות זו, והיא אינה מבטלת או עומדת בסתירה לזכותם לשיבה.

המפעל הציוני

המפעל הציוני הוא תוכנית גזענית, תוקפנית, כובשת, המבוססת על גזילת זכויות אחרים ועוינת את העם הפלסטיני ושאיפותיו לחירות, לשחרור, לשיבה ולהגדרה עצמית. הישות הישראלית היא אמצעי של המפעל הציוני והבסיס התוקפני שלו.

המפעל הציוני אינו שם לו למטרה רק את העם הפלסטיני אלא הוא אויב של האומה הערבית והאסלאמית, והוא מהווה סכנה אמיתית כלפיה, ואיום משמעותי לביטוחנה ואינטרסיה, וכמו כן הוא עוין את שאיפותיה לאחדות, התחדשות ושחרור. המפעל הציוני מהווה גם סכנה לביטחון ולשלום העולמי ועל החברה האנושית, האינטרסים שלה והיציבות שלה.

חמאס מפרידה בין היהודים, אנשי הספר [המאמינים בתורה] והיהדות כדת מצד אחד, ובין הכיבוש והמפעל הציוני מצד שני, והיא סבורה שהסכסוך עם המפעל הציוני אינו סכסוך עם היהודים בגלל דתם.

"המאבק אינו נגד יהודים – אלא נגד הציונות"

חמאס אינה מקיימת עימות נגד היהודים משום היותם יהודים, אלא היא מקיימת עימות נגד הישראלים הכובשים התוקפנים, וחמאס תעמוד כנגד כל מי שינסה לתקוף את העם הפלסטיני או יגזול את זכויותיו או יכבוש את ארצו ללא קשר לדתו, לאומיותו או זהותו.

חמאס מתנגדת לדיכוי של אדם כלשהו או לשלילה של זכויותו על בסיס לאומי, דתי או עדתי, והיא סבורה כי הבעיה היהודית והאנטישמיות ודיכוי היהודים היא תופעה הקשורה באופן בסיסי בהיסטוריה האירופאית, ולא בהיסטוריה של הערבים והמוסלמים ולא במורשת שלהם, וכי התנועה הציונית אשר תופעת האנטישמיות הייתה הסיבה המרכזית להופעתה, ואשר הצליחה לכבוש את פלסטין בחסות הקולוניאליזם המערבי, היא הדוגמה המסוכנת ביותר של כיבוש התנחלותי אשר נעלם מרוב אזורי העולם, ואשר חובה שיסתיים בפלסטין.

העמדה כלפי הכיבוש וההסדר המדיני

נחשבים בטלים הצהרת בלפור, מסמכי המנדט הבריטי בפלסטין, החלטת האו"ם המורה על חלוקת פלסטין [החלטה 181], וכל החלטות וצעדים הנגזרים מהם או התואמים אותם, וכי קיומה של ישראל בטל מעיקרו והוא מנוגד לזכויות העם הפלסטיני, רצונו ורצון האומה, ולזכויות האדם, ולחוקים ולאמנות הבינלאומיות, ובראשן זכות ההגדרה העצמית.

לא תהיה הכרה בלגיטימיות של הישות הציונית, ובטלים הכיבוש, ההתנחלות או הייהוד, או שינוי האתרים או זיוף העובדות שאירעו על אדמת פלסטין, שכן הזכויות אינן מתבטלות בהתיישנות.

לא יהיה ויתור על חלק כלשהו של אדמת פלסטין ללא קשר לסיבות, לתנאים, ללחצים ולהתמשכות הכיבוש, וחמאס מתנגדת לכל חלופה לשחרור פלסטין במלואה, מהנהר שלה [הירדן] ועם הים שלה[הים התיכון], וכי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות מלאה ובירתה אל-קודס בגבולות ה-4 ביוני 1967 עם שיבת הפליטים והעקורים למגוריהם מהם סולקו, היא נוסח לאומי מוסכם ומשותף, ואין משמעותו כלל הכרה בישות הציונית, וכמו כן אין משמעותו ויתור על זכות פלסטינית כלשהי.

חמאס מתנגדת לכל ההסכמים, היוזמות ותוכניות היישוב [של הסכסוך] החותרות לחסל את הבעיה הפלסטינית או לשלול את זכויותיו של עמנו הפלסטיני, וכל כל עמדה או יוזמה או תוכנית מדינית חייבת שלא לפגוע בזכויות אלה ואסור שהיא תעמוד בסתירה או תהיה מנוגדת להן.

חמאס מדגישה, כי לא ייתכן ששלום כלשהו בפלסטין יישען על בסיס של עוול כלפי העם הפלסטיני,גזילת אדמתו וגירושו ממנה, וכי כל הסדר אשר יתבסס על עקרון זה לא יביא לשלום, והמאבק[מקאוומה] והג'יהאד לשחרור פלסטין יוותרו זכות לגיטימית וחובה וכבוד לכל בני עמנו ואומתנו.

"שחרור פלסטין הוא חובה מיוחדת החלה על העם הפלסטיני"

המאבק [מקאוומהוהשחרור

שחרור פלסטין הוא חובה מיוחדת החלה על העם הפלסטיני וחובה על האומה הערבית והאסלאמית באופן כללי, והוא גם אחריות אנושית בהתאם לדרישות של האמת והצדק, וכי דרכי הפעולה של פלסטין, בין אם הם לאומיים, ערביים, אסלאמיים או אנושיים הם דרכי פעולה המשלימות זו את זה והתואמות זו את זו והן אינן מנוגדות זו לזו.

המאבק [מקאוומה] בכיבוש בכל האמצעים והשיטות הוא זכות לגיטימית המוקנית בחוקים השמיימיים, בנוהג ובחוקים הבינלאומיים, ובליבה המאבק [מקאוומה] המזוין אשר נחשב הדרך האסטרטגית להגנה על עקרונות היסוד ולהשבת זכויות העם הפלסטיני.

חמאס מתנגדת לפגיעה ב[כוחות ה]מאבק [מקאוומה] ובנשק שלהם, והיא מדגישה את זכות עמנו לפתח את אמצעי המאבק [מקאוומה] וכליו, וכי ניהול המאבק [מקאוומה] בהקשר של הסלמה או רגיעה, או מבחינת גיוון האמצעים והשיטות, נכלל כולו במסגרת תהליך ניהול הסכסוך והוא אינו בא על חשבון עקרון המאבק [מקאוומה].

המשטר הפוליטי

המדינה האמיתית היא הפרי של השחרור ואין חלופה להקמת מדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה כל האדמה הלאומית הפלסטינית ובירתה אל-קודס. חמאס מאמינה ודבקה בניהול היחסים הפלסטיניים על בסיס של פלורליזם, בחירה דמוקרטית,שותפות לאומית, קבלת האחר והישענות על דיאלוג, באופן שיחזק את אחדות השורה והפעילות המשותפת, למען מימוש היעדים הלאומיים ושאיפות העם הפלסטיני.

הארגון לשחרור פלסטין [אש"ף] הוא המסגרת הלאומית של העם הפלסטיני בפנים [בשטח פלסטין]ובחוץ [מחוץ לפלסטין] וחובה לשמור עליו לצד הצורך לפעול לפיתוחו, לבנייתו מחדש על יסודות דמוקרטיים שיבטיחו את השתתפות כל מרכיבי וכוחות העם הפלסטיני ובאופן שישמור על הזכויות הפלסטיניות.

חמאס מדגישה את הצורך לבנות את המוסדות ומקורות הסמכות הלאומיים הפלסטיניים על יסודות דמוקרטיים איתנים ומבוססים, ובראשם הבחירות החופשיות וההוגנות, ועל בסיס המאבק [מקאוומה]והשותפות הלאומית, ובהתאם לתוכנית ואסטרטגיה בעלת מאפיינים ברורים, ואשר דבקה בזכויות ועונה על שאיפות העם הפלסטיני.

"אש"ף הוא המסגרת הלאומית של העם הפלסטיני" (בתמונה, חאלד משעל)

תנועת חמאס מדגישה את התנגדותה המוחלטת להסכמי אוסלו, נספחיו, ונגזרותיו הבאים לידי ביטוי בהתחייבויות העומדות בניגוד לאינטרסים של העם הפלסטיני וזכויותיו. תנועת חמאס מדגישה, כי תפקיד הרשות הפלסטינית חייב לשרת את העם הפלסטיני ולשמור על ביטחונו, זכויותיו ומפעלו הלאומי.

תנועת חמאס מדגישה את הצורך בקבלת ההחלטות הלאומיות הפלסטיניות באופן עצמאי, ואי ההסתמכות על גורמים חיצוניים, ובה בעת היא מדגישה את האחריות של הערבים והמוסלמים ואת חובתם ותפקידם לשחרר את פלסטין מהכיבוש הציוני. מרכיבי החברה השונים, ובהם אישים, מנהיגים, נכבדים, מוסדות החברה האזרחית, אגודות צעירים,סטודנטים, איגודים וארגוני נשים, הפועלים ליישום היעדים הלאומיים, הם אפיקים חשובים בתהליך הבנייה של החברה ובתוכנית של המאבק [מקאוומה] והשחרור.

תפקיד האישה הפלסטינית הוא בסיס בבנייה של ההווה והעתיד, כמו כן הוא היה תמיד ביצירת ההיסטוריה הפלסטינית, ולו תפקיד מרכזי בתוכנית של המאבק [מקאוומה], השחרור ובניית המשטר הפוליטי.

האומה הערבית והאסלאמית

חמאס מאמינה באחדות האומה על כל מרכיביה הדתיים, האתניים והכיתתיים, והיא רואה צורך להימנע מכל דבר אשר עניינו פילוג האומה ואחדותה. חמאס סבורה, כי סוגיית פלסטין היא הסוגיה המרכזית של האומה הערבית והאסלאמית.

חמאס מאמינה בשיתוף פעולה עם כל המדינות התומכות בזכויות העם הפלסטיני, והיא מתנגדת להתערבות בעניינים הפנימיים של המדינות, וכן היא מתנגדת להתערב בסכסוכים ובעימותים ביניהם. חמאס מאמצת מדיניות של פתיחות כלפי מדינות העולם השונות, ובפרט הערביות והאסלאמיות, והיא חותרת לבניית יחסים מאוזנים, על בסיס הקריטריון של חיבור בין דרישות הסוגיה הפלסטינית, האינטרס של העם הפלסטיני והאינטרס של האומה, התחדשותה וביטחונה.

ההיבט האנושי והבינלאומי

הסוגיה הפלסטינית היא סוגיה בעלת היבטים אנושיים ובינלאומיים גדולים, והתמיכה והסיוע עבורה היא משימה אנושית ותרבותית הנקבעת ע"י דרישות האמת והצדק והערכים האנושיים המשותפים.

מבחינה חוקית ואנושית שחרור פלסטין הוא פעולה לגיטימית המחויבת מתוקף ההגנה העצמית והזכות הטבעית של העמים להגדרה עצמית. חמאס מאמינה ביחסיה עם מדינות ועמי העולם, בערכים של שיתוף פעולה, צדק, חירות, וכיבוד רצון העמים. חמאס מקדמת בברכה עמדות המדינות והגופים אשר מכירים בזכויות העם הפלסטיני, וכן מגנה את התמיכה של כל גורם כלשהו בישות הציונית, או בכיסוי על פשעיו ותוקפנותו נגד הפלסטינים.

חמאס מתנגדת לניסיונות להשיג הגמוניה על האומה הערבית והאסלאמית, וכן מתנגדת לניסיונות להטיל הגמוניה על שאר האומות והעמים, והיא מגנה כל צורה של קולוניאליזם, כיבוש, אי צדק ותוקפנות בעולם.