עבור לתוכן העמוד
Menu

הקשר הפלסטיני-איראני מתהדק?

יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, סאלים זאנון, בירך את מוחמד בג'ר גאליבה לרגל בחירתו ליו"ר הפרלמנט האיראני ב-27 ליוני. זאנון , ציין במכתבו את הצורך להגביר את שיתוף הפעולה הבין-פרלמנטרי במטרה להבטיח אינטרסים בין איראן לפלסטין. זאנון, הודה ושיבח את העמדות שנקטו על ידי הרפובליקה האיסלאמית של איראן בתמיכה במדינה הפלסטינית. "נציגי הפרלמנט ואני במועצה הלאומית […]

יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, סאלים זאנון, בירך את מוחמד בג'ר גאליבה לרגל בחירתו ליו"ר הפרלמנט האיראני ב-27 ליוני. זאנון , ציין במכתבו את הצורך להגביר את שיתוף הפעולה הבין-פרלמנטרי במטרה להבטיח אינטרסים בין איראן לפלסטין.

זאנון, הודה ושיבח את העמדות שנקטו על ידי הרפובליקה האיסלאמית של איראן בתמיכה במדינה הפלסטינית.

"נציגי הפרלמנט ואני במועצה הלאומית הפלסטינית ברצוננו להביע את ברכותינו החמות והכנות על בחירתכם כיו"ר הפרלמנט של הרפובליקה האסלאמית של איראן. בהזדמנות זו אנו רואים צורך להודות על העמדות העקרוניות של הרפובליקה האסלאמית של איראן בתמיכה בפלסטין ובסיום הכיבוש האכזרי של ישראל והחזרת פליטים פלסטינים למולדתם והקמת מדינה עצמאית בשטח הלאומי של פלסטין שבירתה אל-קודס", נכתב במכתב.

 

בשבת פורסם כי במברק תנחומים על מותו של ראמדאן שאלח, שנשלח על ידי מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, אסמעיל קאאני, הואר שיבח את מאבקו של שאלח בישראל. לדבריו, "העם הפלשתיני צריך להמשיך ללכת בדרך ההתנגדות לישראל שהנהיג רמדאן שלח – עד שתשוחרר ירושלים".
"אני מבטיח שנמשיך באסטרטגיה שאפיינה את קאסם סולימאני, ונתמוך בכוחות הלוחמים הפלשתינים", כתב קאאני.

ב-24 למאי במסגרת נאומו ב"יום אל קודס" מתח מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, ביקורת על אש”פ על שניהל משא ומתן עם ישראל ו”זנח את דרך (המאבק המזויין) שיכלה להוביל להגשמת החלום הפלסטיני” ועל מדינות ערב המתונות המנרמלות את היחסים עם ישראל; ומנגד חלק שבחים לארגוני הפלסטינים ולחזבאללה ששינו את המשוואה מול ישראל לאחר שאיראן ספרה להם נשק שובר שוויון. הוא אמר כי הציונות תובס כמו וירוס הקורונה הגדיר את הציונות “חידוש ביזארי הזר יהדות” ושב והעלה את “הפתרון הסופי לשאלת פלסטין – משאל עם”.

ח’אמנהאי אמר, כי “שחר המהפכה האסלאמית באיראן פתח פרק חדש במאבק למען פלסטין” שכלל בין היתר את גירוש השאה האיראני, שהעניק לישראל דריסת רגל באזור והפיכת שגרירות ישראל לשגרירות פלסטין ולצעדים נוספים שהובילו בסופו של דבר להקמת חזית ההתנגדות באזור כולו, שהציבה את ישראל מול בעיות קשות הצפויות להחריף בעתיד. ח’אמנהאי הזכיר את חזבאללה, החמא”ס , הג’האד האסלאמי בפלסטין וקבוצות נוספות המדירות שינה מעיני ישראל ארצות הברית ו”מדינות מערביות תוקפניות נוספות” (רמז לגרמניה שהכניסה את כל ארגון חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור) ואף הצליחו לעמוד איתן מול צה”ל בלבנון ובעזה.

ח’אמנהאי אמר כי המאבק רחוק מסיום והוא ניצב מפני סכנות רבות הדורשות כושר עמידה איתנה ותכנון. מנהיג איראן העלה מספר “עצות” כיצד לנהל את המאבק בצורה טובה יותר :

1. “המאבק לשחרור פלסטין הוא ג’האד למען אללה וחובה אסלאמית” וכן סוגיה אנושית

2. מטרת המאבק היא שחרור כל האדמות הפלסטיניות – מהנהר ועד הים – וחזרת כל (הפליטים) הפלסטינים לאדמתם

3. למרות שמותר (“חלאל”) לגייס עזרה וסיוע בינלאומי הרי חיוני להמנע מלבטוח בממשלות המערב או בארגונים בינלאומיים הכפופים להם בגלוי או בחשאי “הם פועלים נגד של יישות בעלת ביון אסלאמי ואינם מחשיבים זכויות אדם”. בהקשר זה אמר ח’אמנהאי כי והמאבק בוירוס הקורונה מבציע על התעלמות המערב מהמוסלמים ועליהם לסמוך רק על עצמם

4. על ההנהגות הפוליטיות והצבאיות של המדינות המוסלמיות להכיר בכך שישראל וארצות הברית מעוניינות להעתיק את המערכה אל מאחורי קווי החזית של חזית ההתנגדות, קרי, להצית סכסוכים בסוריה, בתימן להתנקש באנשים “להקים ולסייע לארגון המדינה האסלאמית”. יש מספר שליטים מוסלמים המשתפים פעולה עם תוכנית זו (רומז לסעודיה ולמדינות המפרץ) והדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגמה זו היא להפעיל את הנוער שיצא נגדה “על הנער להקשיב לעצתו של האמאם ח’מיני “כוון את כל צעקותיך נגד אמריקה” וכמובן נגד האוייב הציוני.

5. נרמול היחסים בין ישראל למדינות האזור היא אחד מקווי המדיניות של ארצות הברית. כמה מדינות ערביות באזור נוהות אחרי מדיניות זו ומכשירים את הקרקע לנורמליזציה בהקימן לשכות מסחר וקשרים אחרים עם הישות הציונית “שהינה יישות קטלנית וגידול סרטני באזור וללא ספק הוא ייעקר ויושמד”, כך יהיה גם גורלם של אלה שהעמידו את שירותיהם ומתקניהם לטובת מדיניות זו. חלקם טוען כי “היישות הציונית היא כבר מציאות קיימת ויש להשלים עמה…הם שוכחים שצריך וחובה להילחם ולהחריב מציאות כזו…כיום וירוס הקורונה הוא בגדר מציאות ועדין אנשים חכמים מסכימים שיש להלחם בה. ללא ספק וירוס הציונות שגילה עמידות לאורך זמן לא יחזיק עוד מעמד זמן רב, והוא ייעקר הודות לנחישותם ואמונתם של הצעירים”.

6. עצתי המרכזית היא להמשיך במאבק ולטייב ולארגן את הארגונים השונים למען הג’האד, יש להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהם ולהרחיב את האזורים בהם הם פועלים בתוך השטחים הפלסטינים. על כל אחד ליטול חלק במאבק זה ו”איראן תעשה כל שביכולתה לתרום לו” בעבר ראינו שלפלסטינים אין אמצעי לחימה “בעזרת ההשגחה העליונה תכננו והתוצאה הייתה שינוי במאזן הכוחות בפלסטין. כיום עזה יכולה לעמוד בפני התוקפנות של היישות הציונית ולהביסה…הצלחנו לשנות את המשוואה ולהביא את סוגיית פלסטין קרוב יותר להכרעה. לרשות הפלסטינית אחריות גדולה בשאלה זו…לא ניתן להתמודדות עם יישות פראית ואכזרית אלא מתוך עמדת כח…תודה לאללה הקרקע הוכשרה ונסללה הדרך לאנשי ההתנגדות האמיצים בפלסטין להגיע לעמדת כח זו. חזבאללה, החמא”ס והג’האד האסלאמי בפלסטין הם ההוכחה החיה”.

7. “פלסטין שייכת לפלסטינים…יש לקיים משאל עם בו ישתתפו כל הדתות…זו הצעתנו הישנה והיא עדין תקפה- זהו הפיתרון היחיד לאתגר בפניו עמדה ותעמוד שאלת פלסטין…הדבר מבטיח כי מי שצריך ללכת הוא המשטר הציוני, שכן הציונות הוא חידוש ביזארי שנשתל ביהדות והוא זר לה לחלוטין”
בסיום נאומו הזכיר ח’אמנהאי את שרשרת השהידים ש”נפלו על קידוש ירושלים” ובהם אחמד יאסין, פתחי שקאקי, עבאס מוסוי, קאסם סלימאני, אבו מהדי אלמהנדס.