התראות

הקורונה והסנקציות: איראן מתמודדת עם אתגר חדש

מספר הנדבקים במדינה ממשיך לעלות והרשויות מנסות להלחם בנגיף במסגרת "ג'יהאד הבריאות" • תקציב המדינה אושר בדרך עוקפת והפרלמנט עובד במתכונת מקווננת
שיתוף

עניינים

באיראן ממשיכה להכות מגפת הקורונה. בסוף השבוע (14 מרץ) נרשמו 1,365 מקרים חדשים של הדבקות בנגיף (347 מהם במחוז טהראן). מספר הנדבקים עד כה בנגיף באיראן עומד, על פי נתונים רשמיים,  על 12,729. שר הבריאות האיראני אמר כי עד כה מתו מהנגיף 611 איש ו- 4,339 החלימו. (עד ה-13 מרץ עמד מספר הנפטרים על 514. לפי שעה דווח כי איראן עורכת כ 6,000 בדיקות קורונה ביום ובשבועות הקרובים יגיע מספר הבדיקות ל 10,000. לאיראן נתרמו עד כה למעלה 200 אלף ערכות בדיקה מתוכן היא השתמשה ב 80 אלף[1].

התפרצות הקורונה באיראן: מאבק נוסף למשטר
התפרצות הקורונה באיראן: מאבק נוסף למשטר

משמרות המהפכה דיווחו כי עד כה מתו חמישה חברי משה"מ ב"ג'האד הבריאות" ומספר אנשי בסיג' (זרוע המתנדבים של משה"מ) מתו אף הם תוך כדי שרות האוכלוסייה. בין הנפטרים ממשה"מ פרהאד תזרי)  Farhad Tazari), סגן מפקד משה"מ לעניינים פוליטיים שמלא גם תפקידים באגף המודיעין של משה"מ.

שר הבריאות האיראני אמר כי בקרוב תתחיל ממשלת איראן בפיילוט חדש במסגרת מאמציה להתמודד עם נגיף הקורונה והוסיף כי אנשים המזהים סימפטומים של המחלה יכולים להיכנס לאתר האינטרנט www.salamat.gov.ir ולמסור את הפרטים שלהם ולתאר את הסימפטומים[2]. לדבריו, הפרטים ייבדקו ותוחזר תשובה לשולח.  סגנו של שר הבריאות,  אמר כי אחד ממוקדי המרכזיים של המחלה בעיר קום נמצא תחת שליטה. מכל מקום כמה מסגדים בעיר המשמשים מוקדים מרכזיים לעליה לרגל  ( מסגד מעצומה, ביתו של האמאם השביעי ומסגד ג'מכראן, בו נמצאת "באר המשאלות ושם הונף הדגל האדום לאחר חיסול סולימאני) סגורים עד להודעה חדשה.

דובר הממשלה עלי רביעי, כי אין כוונה להכניס את טהראן להסגר וכי אזורי המסחר ימשיכו לפעול במתכונת שנקבעה. מפקד המשטרה, חסין אשתרי,  הזהיר כי "אוייביה של איראן" מנסים להפיץ שמועות על הסגר כדי לזרוע בהלה בקרב התושבים וליצור מחסור במצרכים. בתוך כך נמשכים המעצרים בקרב מפיצי חדשות כזב ותושבים המספסרים במסכות וחומרי חיטוי. ארגון המודיעין של משמרות המהפכה מסר כי הוא זהה 150 מפיצי שמעות בנוגע לנגיף הקורונה במחוז פארס ונגד חלקם הוגשו כתבי אישום.

רוחאני: הסנקציות מקשות על המאבק בנגיף

נשיא איראן, חסן רוחאני, שבח את מאמציה "המרשימים" של הממשלה בכל הקשור להתמודדות עם הנגיף והורה לכלי התקשורת במדינה לתת הד למאמצים אלה.

הוא אמר כי הממשלה פועלת בנחישות למרות  המשך מדיניות הלחץ המקסימלי "הבלתי אנושית" מצד ארצות הברית ואף  שגר מכתב למנהיגים בעולם בו ציין כי בנסיבות הנוכחיות איראן נתקלת במכשולים גדולים בהתמודדותה עם הנגיף נוכח הסנקציות האמריקניות.

רוחאני קרא למנהיגים להתנגד להמשך הסנקציות לאור המאבק בנגיף. במקביל, שה"ח מחמד ג'ואד ט'ריף צייץ,  כי רוחאני עדכן את מנהיגי העולם בקשיים הניצבים בפני איראן להיאבק בנגיף נוכח המשך הסנקציות[3] ואף שלח מכתב ברוח דומה למזכ"ל או"ם[4] בו מתח ביקורת על מדיניות הענשה הקולקטיבית של ארצות הברית והפגיעה הנמשכת בכלכלת איראן ובמאמציה להילחם בנגיף "הוירוס אינו מבחין בגבולות גאוגרפיים או פוליטיים, ואל לנו לעשות כן".

מלחמה ביולוגית

בעקבות הנחיית מנהיג איראן, ח'אמנהאי, צבא  איראן יתחיל ב-15 מרץ בתרגיל התגוננות מפני מלחמה ביולוגית. ח'אמנהאי אמר כי יתכן והמקור הנגיף הוא במלחמה ביולוגית ועל רקע זה התרגיל הצפוי יכול להגביר את עוצמתה של איראן ואת יכולותיה. מפקד משה"מ אמר (5 מרץ) כי יתכן ונגיף קורונה הינו נשק ביולוגי שפותח על ידי ארצות הברית שמטרתו לפגוע בסין ובאיראן וחלקים אחרים בעולם[5].  

 

(סלאמי: מלחמה ביולוגית)
(סלאמי: מלחמה ביולוגית)

 

התאמות במג'לס

בתוך כך מנסה איראן לשמור על התנהלותה הפנימית לאור התפשטות הנגיף והמג'לס (פרלמנט) מנסה לפעול בצורה מקוונת מבלי נוכחות חבריו במליאה. המג'לס הפסיק את פעילות ב-28 פברואר לבקשת שר הבריאות, מחשש להפצת הנגיף על ידי חברי המג'לס. מועצת שומרי החוקה הודיעה כי הסיבוב השני לבחירות למג'לס נדחה – בהוראת משרד הפנים והוא יתקיים ב-11 בספטמבר ולא כמתוכנן ב-17 אפריל. יצוין, כי המג'לס לא הספיק לאשר את התקציב לשנה הבאה האמורה להיפתח בקרוב (20 מרץ), אך המנהיג הורה באופן חריג לחברי ועדת התקציב לאשרו. התקציב אושר בסופו של דבר על ידי המועצה לשמירת האינטרס The Expediency Discernment Council of the System (גוף בורר בין המג'לס למועצת שומרי החוקה)   לאחר שמועצת שומרי החוקה דחתה אותו .

אחד מחברי המג'לס האשים את חברת התעופה Mahan Air בכך שהייתה אחראית להכנסת הנגיף באמצעות טיסותיה מסין וקרא למשרד המשפטים לחקור את שר התחבורה האיראני בנושא שהכחיש את ההאשמות. חברת התעופה עצמה טענה כי העבירה סטודנטים וציוד רפואי מסין. בהקשר זה נמסר גם כי הגבול בין איראן לפקיסטאן נסגר. וכי שלושים אלף אפגאנים ששהו באיראן חזרו לאפגניסטאן בעקבות התפרצות הנגיף.

הקשיים הכלכליים ומשבר האמון יעמיקו

איראן מתמודדת עם נגיף הקורונה בעיצומו של משבר כלכלי עמוק נוכח הסנקציות האמריקניות ומשבר אמון מתמשך בין האוכלוסייה לבין המשטר לאחר עליית מחירי הדלק, חיסול קאסם סלימאני , , הפלת המטוס האוקראיני והסתרת המידע על ידי המשטר בסוגיות אלה ואחרות.

מיקוד הנגיף באיראן מוביל להאטה נוספת בכלכלה האיראנית נוכח הגבלות התנועה בין איראן לבין המדינות השכנות וסגירת חלק מגבולותיה של איראן מחשש להתפשטות הנגיף ואף מול סין שהיא אחת משותפות הסחר הגדולות של איראן. סגירת הגבולות קריטית לכלכלה האיראנית נוכח הסנקציות האמריקניות. עיראק וסין היוו את מקור הייצוא העיקרי של איראן וסין ואיחוד האמירויות היוו את מקורות היבוא העיקריים שלה. ב-2019 אפגניסטאן הייתה שותפת הסחר הגדולה של איראן, לפיכך החלטת המועצה לביטחון לאומי באפגניסטאן לסגור  זמנית את גבולות הים והאוויר עם איראן מהווה מכה נוספת לכלכלת איראן. גם לשכת המסחר של תורכיה  הודיעה על סגירת מעבר הגבול עם איראן ושנתה את נתיבי הסחר באסיה שלה מאיראן לגאורגיה.

מעבר לזאת לצניחה הדרמטית במחירי הנפט ולהפסקת פרויקטים פיתוח שונים בתחום הנפט באיראן צפויות השלכות מרחיקות לכת על המשק האיראני ומקורות התקציב (הנפט הוא מקור ההכנסה העיקרי של איראן. גם ענף התיירות באיראן צפוי לספוג, בדומה לשאר מדינות העולם, מכה קשה (רוסיה הוציאה אזהרת מסע לאיראן והודיעה כי לא תעניק ויזות לתיירים איראנים) .

גם תיירות הפנים בעיקר לקראת ראש השנה האיראנית (21 מרץ) ספגה מכה קשה. בהקשר זה גם תיירות עולי הרגל השיעים לקום ולמשהד  – מקור הכנסה חשוב לאור הסנקציות האמריקניות – ספגה מכה קשה נוכח זיהוי העיר הקדושה קום כמקור מרכזי להפצת נגיף הקורונה. המלונות בערים אלה שוממים.

קשה עדין להעריך בדיוק את השפעת הקורונה על כלכלת איראן המתכווצת ממילא נוכח "וירוס הסנקציות" האמריקניות. איראן נמצאת בעיצומה של "כלכלת התנגדות" אותה מכתיב המנהיג נוכח הסנקציות האמריקניות ונראה כי המשטר ימשיך בכל מקרה לאמץ מדיניות זו ואף ינסה לתלות בקורונה ובסנקציות האמריקניות, ולא במדיניותו הכלכלית ופעילותו לייצוא המהפכה והשלכותיה, את קולר האשם למצבה הקשה של איראן ואת המשך המאבק במסגרת "כלכלת ההתנגדות".

 

 

 

[1] https://en.irna.ir/news/83713184/Iran-does-6-000-coronavirus-test-a-day

[2] https://khabarpu.com/s/www.test.corona.ir.htm

[3] fight #COVID-19 pandemic in Iran have been severely

[4] https://twitter.com/JZarif/status/1238534745363021831

[5] https://tinyurl.com/BioWarSalami 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close