הר הבית הפך בשבועות האחרונים למוקד הדבקה המוני של נגיף הקורונה, אולם מדינת ישראל – מחשש להתפרצות של מהומות, הפרות סדר ותסיסה דתית בארץ וברחבי העולם המוסלמי – נמנעת מלסגור את שערי הר הבית בפני האלפים הרבים שמתגודדים שם מדי יום שישי לתפילות.
גורמים במערכת הבריאות המליצו בפני מקבלי ההחלטות להגביל את מספר המתפללים הנכנסים להר מדי יום ו' לאלפים בודדים בלבד לכל היותר, באוויר הפתוח בלבד, ותוך הקפדה ואכיפה של תקנות הבריאות, בעיקר בעניין עטיית מסיכות. אלא שכאמור הוחלט להימנע מכך.
הר הבית הבוקר
בלי מסכות ובלי מגבלות pic.twitter.com/1DSB5z4856— חוזרים להר (@CozrimLahar) March 5, 2021
מדי שבוע, ביום שישי מתאספים בהר בין 10,000 ל – 20,000 בני אדם. בחודש הרמאדן שבפתח, המספרים צפויים להיות גבוהים פי כמה, לפחות 50 אלף בני אדם. זהו פוטנציאל ממומש וכמובן עתידי להדבקה בסדרי גודל עצומים. כבר היום – ומומחים מעריכים שלתפילות בהר הבית השפעה מכרעת על כך – שיעור החולים הערבים החדשים מדי יום, מבין כלל החולים החדשים מדי יום, מגיע לכ- 45%, גבוה בכ-10% מחלקם באוכלוסיה הירושלמית, בעוד ששיעור החולים החרדים החדשים שמתגלים מדי יום נמצא בירידה כ-20% בלבד (נמוך מחלקם באוכלוסיה הירושלמית שעומד על כ-34%). חלקו של 'המגזר הכללי בחולים חדשים מדי יום עומד על 30% ושל ה'בלתי משוייכים' על כ-5%.
מצב ההדבקה הקשה במגזר הערבי בירושלים, שמושפע כאמור רבות מההמונים שמתאספים בהר הבית מדי שבוע, משתקף גם ברשימת השכונות האדומות. כמעט כל השכונות האדומות בירושלים הן שכונות ערביות. מדובר ב – 17 שכונות: בית חנינא, כפר עקב, עיסוויה, א-טור, ואדי ג'וז-שייח' ג'ראח, צור באחר-ג'בל מוכבר, סילוואן-אבו תור, מ.פ שועפט-ענתא, העיר העתיקה, ראס אל עמוד, בית צפאפא, שועפאט. שתי השכונות האדומות הנוספות הן שכונות יהודיות: בית וגן וגוננים.
מבצעי חיסון מרוכזים
גם שיעור המתחסנים בקרב האוכלוסיה הערבית, עדיין נמוך יחסית, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית, אם כי הוא עלה בשבועיים האחרונים, כתוצאה מפעילות הסברה אינטנסיבית של עיריית ירושלים, פיקוד העורף, וגורמי בריאות ודת במזרח ירושלים.
לפני נתונים ממחצית פברואר של המנהלים הקהילתיים – בעוד שבשכונות יהודיות כקרית מנחם, חומת שמואל, בית הכרם, גוננים, בקעה, קרית יובל, גילה או פסגת זאב התחסנו למעלה מ-60% בחיסון הראשון, הרי שבאותו מועד , בשכונות ערביות כא-טור, צור באכר, אבו תור וכן בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר במרחבי כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט התחסנו בין 12 ל- 17 אחוזים בלבד בחיסון הראשון.
יש לציין כי תחלואת הקורונה הגבוהה במגזר הערבי אינה משפיעה רק על מגזר זה והיא גולשת גם לאיזורים אחרים בירושלים, שהינה עיר מעורבת. מפגשים בין יהודים לבין ערבים מתרחשים כבדרך שגרה בעשרות ממשקים שונים ברחבי העיר גם בתקופת הקורונה: מקומות עבודה, בתי חולים, בתי מרקחת, תחבורה ציבורית, ועוד ועוד.
כאמור מגמת ההתחסנות במזרח העיר השתפרה בשבועיים האחרונים, אולם הפערים עדיין גדולים. בשבועיים שחלפו מאז פורסמו הנתונים לפי חלוקה של מנהלים קהילתיים, בוצעו מבצעי חיסון מרוכזים בשער שכם, במרכז עיסוויה, בבית חנינא, בבית הספר באבו תור, ובמקומות נוספים.
הצעה של משרד הבריאות לשלטונות הוואקף לפתוח מוקד חיסון בהר הבית עצמו – מוקד הבעיה וההדבקה – סורבה בתקיפות על ידי שלטונות הוואקף והרשות הפלסטינית. בירדן לעומת זאת, עימה עומדת ישראל בקשר שוטף בכל הנוגע לענייני הר הבית, לא שללו את הרעיון, אולם נסוגו מפני ההתנגדות הפלסטינית. על פי פרסום ב'כאן חדשות', יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הוא ששלל נחרצות את הרעיון, כדי למנוע מישראל תמונות של חיסונים בתוך מסגד אל אקצא, שייציירו אותה כבעלת דריסת רגל במקום.
פרסום ראשון: הוואקף והרשות הפלסטינית סירבו לבקשת ישראל לפתוח מתחם חיסונים בהר הבית | @SuleimanMas1 עם הפרטים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/MScztZLlGv
— כאן חדשות (@kann_news) February 24, 2021
על פי הדיווח ב'כאן', "הרעיון שעמד במרכז היוזמה היה להקים נקודת חיסון בתוך מרפאה במסגד אל-אקצא. בעקבות ההתנגדות, עלו הצעות לריכוך הצד הפלסטיני והוואקף. אחת ההצעות הייתה להעביר את החיסונים לפראמדיקים ערבים בלבד שיתלבשו בלבוש אזרחי ולא של גורמי רפואה ישראלים. אולם גם הצעה זו נתקלה בסירוב".
כשהאינטרס הלאומי גובר על האינטרס הבריאותי והבטיחותי
ההתנגדות הפלסטינית להציע חיסונים לרבבות שמגיעים מדי שבוע למסגדים בהר הבית, בהר הבית עצמו, מזכירה באופייה את ההתנגדות הפלסטינית התקיפה והבלתי הגיונית לדרישה הישראלית לשקם את הכותל המזרחי והכותל הדרומי של הר הבית, לפני כ-16 שנה, לאחר שבכתלים הללו ניבעו סדקים. חוות דעת מקצועיות של רשות העתיקות ומהנדסים, הצביעו אז על סכנת התמוטטות של הכתלים הללו, ובעקבות כך של מתחם הר הבית כולו.
במשך שבועות ארוכים, הוואקף, בהשפעת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, עיכבו את הטיפול והשיקום של הכתלים הללו. רק לאחר שישראל איימה לסגור לתפילות את מסגד אל מראוואני שבאורוות שלמה, מחשש להתמוטטותו, השתנתה הגישה הפלסטינית, וסוכם כי את העבודות בשני הכתלים יבצעו משלחות זרות – מצרית, ולאחר מכן ירדנית, תוך פיקוח מרוחק של רשות העתיקות ומהנדסים ישראלים, שלא יעסקו במלאככה באופן ישיר.
אז, כהיום, העדיפו הפלסטינים אינטרסים וחישובים לאומיים, על פי שיקולי בטיחות מצילי חיים, חייהם שלהם במקרה של הקורונה, ו'חיי' המסגדים והמתפללים, במקרה של התערערות כותלי ההר בראשית המאה הנוכחית.
תזכורת: ברמאדן הקודם ישראל הייתה נתונה בסגר מוקפד וגם הר הבית – על בסיס הבנות עם ירדן והוואקף באותה התקופה – נסגר לעלייה המונית. עתה כאמור, המציאות שונה. אין שיתוף פעולה מצד כל הגורמים בהר בעניין הקורונה, וגם האפשרות להכניס להר לתפילות בימי שישי רק בעלי תו ירוק ומתחסנים, אינה מעשית כפי הנראה.
ההסברה משפיעה
ובכל זאת כאמור – אם מניחים בצד את עניין ההדבקה ההמונית בהר הבית – יש גם סיבה לאופטימיות על רקע נכונות גוברת של תושבי מזרח העיר להתחסן ומה שמסתמן כשבירת האדישות וההתנגדות לחיסונים בשכונות הערביות. במפגש שהתקיים במכון ירושלים למחקרי מדיניות בהשתתפו בן אברהמי, מנהל פעילות הדוברות וההסברה של עיריית ירושלים בערבית וציון רגב, מנהל תוכנית החומש בחינוך מטעם העירייה ומנהל חדר מצב מינהל חינוך ירושלים (מנח"י) בתקופת הקורונה, סיפרו השניים על השינוי.
רגב מסר ששיעור עובדי ההוראה המחוסנים במזרח העיר, כבר מגיע למחצית. "אמנם כל שכונות מזרח העיר הן 'אדומות', ומרבית התחלואה במזרח העיר, בדומה לשאר הארץ מרוכזת כיום בגילאים הצעירים', אולם פעילות ההסברה מתחילה לדבריו להשפיע. "מה שרואים חד משמעית מנתוני מד"א, פיקוד העורף וקופות חולים", אמר רגב, "הוא שעברנו את הנקודה הקריטית של ההתנגדות לחיסונים. פתיחת בתי הספר במערב העיר , גורמת לאנשים להבין שהחזרה לשגרה היא בידיים שלהם, ולכן באים להתחסן. בחמ"ל יש המון טלפונים ופניות ויש רצון שנבוא ונקים מתחמי חיסון – דבר שלא היה לפני שלשה שבועות". רגב מסר עוד, כי תחנות החיסון שנפתחו אינן קשורות לקופות החולים, ולכן מספיק להגיע אליהן עם תעודת זהות. הוא גם תיאר 'פתיחות גבוהה' מצד המחסנים, בכל הנוגע לנכונות לחסן זוגות מעורבים, שבהן אחד מבני הזוג ירושלמי והשני – אינו תושב ירושלים.
בן אברהמי מסר, כי "על מנת לטייב ולחדד את המסרים של חברת הפרסום שעובדת במזרח ירושלים בעניין הקורונה, העירייה מעדכנת אותה כל העת, על בסיס ניתוח השיח שנצפה ברשתות החברתיות. בחודשים האחרונים", סיפר אברהמי, "פילחנו וניתחנו כל הזמן דיונים ושיחות שהתקיימו ברשתות כדי להבין את השיח סביב נושא החיסונים. שני מדגמים נלקחו סביב שתי נקודות זמן 15.1 ו-15.2. ניתחנו אלפי התבטאויות ותגובות. הפרסומים כללו מידע אודות החיסונים, עידוד להתחסן, פרסומים כוזבים נגד חיסונים וכדומה. התגובות חולקו לתגובות שמכילות שיח חיובי, שלילי או ניטרלי כלפי החיסונים".
"במבחן התוצאה", ציין אברהמי, "ראינו שינוי משמעותי בתמונת המצב: בחודש הראשון כמעט מחצית מהפרסומים כללו מידע שלילי אודות החיסון. בחודש שלאחר מכן תמונת המצב הייתה שונה לגמרי. מאמצי ההסברה והשכנוע השתלטו על השיח והנתח של הפרסומים השליליים הצטמצם לפחות מ- 20% "
