עבור לתוכן העמוד
Menu

הפסגה שלא הייתה

בעולא הסתיימה הפסגה שבעצם הייתה אירוע קטן מימדים שמטרתו לנקות את השולחן לפני כניסת ממשל ביידן • וגם, מה יש לישראל לחפש מול קטאר?

באחרונה פורסם כי בעקבות הצלחת פסגת הפיוס בעולא בסעודיה בין איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה ומצרים לבין קטאר שוקלים בירושלים לכונן יחסים מלאים כדוגמת היחסים עם איחוד האמירויות.

חשוב להדגיש: ראשית, לא הייתה פסגה, שנית, לא היה פיוס ושלישית – הרעיון רע.

מה היה בעולא? רק שני מנהיגים הגיעו – אמיר קטאר ואמיר כוויית. בשורת הפיוס הייתה בסה"כ שורת מחוות לקטאר בעניין פתיחת הבידוד לפני שממשל ביידן יתערב וקטאר מצדה לא עשתה שום מחווה מקבילה.

למה כינון יחסים מקבילים הוא לא רעיון טוב?

עם איחוד האמירויות יש לנו יחסי ברית ואנו ב"שוחה אחת" עמם בשורה של חזיתות שבהם קטאר נמצאת בצד הנגדי, כמו למשל מול טורקיה.
יש לשמור על אמינות ומהימנות עם בעלי ברית ומסע הדילוגים הזה גורם להרמת גבות.

אבו דאבי מתחילה להשקיע במזרח ירושלים כדי להרחיק את הנוכחות הטורקית משם, להכניס כעת את קטאר כמתחרה ותומכת טורקיה אינו רעיון טוב.
קטר מבקשת להחדיר את האגף שלה בחמאס, עארורי ומשעל, לגדה – אין סיבה ממשית לעזור להם בצעד זה, בכלל למה להכניס את מריבות המפרץ אלינו הביתה?
קטאר, אכן ממלא תפקיד חיובי בהרגעת חמאס, עדיף שישארו בנקודה זו ולישראל אין צורך ביותר מכך.