עבור לתוכן העמוד
Menu

"הסכמי אברהם" הביאו לפרדיגמה חדשה במזרח התיכון

ראיון של ד"ר דורי גולד , נשיא המרכז הירושלמי עם עורך הפוליטי של עיתון "Gulf News"

הסכם השלום של איחוד האמירויות הערביות וישראל הוביל למבנה חדש של האזור שיגדיל את סיכויי השלום, כך אמר ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ודמינה ולשעבר מנכ"ל משרד החוץ בראיון לעיתון "Gulf news".

ד"ר גולד הוזמן להשתתף בכנס מכון ה מחקר ה-IISS במנאמה, בחריין וזכה להתעניינות תקשורתית רבה.

"אני אהיה גלוי ופתוח ככל האפשר בתשובתי. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים של 1967, הסוגיה הפלסטינית נתפסה כמפתח לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי. כתוצאה מכך, נתנו למעשה לאש"ף, שלמרבה הצער החליף את ירדן כנציגה היחידה של העם הפלסטיני, כוח וטו חדש על כל תהליך שלום עתידי לאזורנו … "הסכמי אברהם" ייצגו פרדיגמה חדשה לגמרי עבור הדיפלומטיה. ההסכם נתן למדינות ערב את החופש לעשות שלום עם ישראל, תוך כדי שאינן  שוללות מהפלסטינים את הזכות להצטרף לתהליך כשהם מוכנים. מבנה חדש זה ישפר את הסיכוי לשלום.

לאיחוד האמירויות הערביות וישראל יש את הכלכלות המתקדמות ביותר במזרח התיכון. ומאז חתימת ההסכמים, הפעילות העסקית מתקדמת בקצב תזזיתי. מהם האזורים שאתה חושב שישראל יכולה להרוויח מהם ביותר באמצעות הסכם השלום שלה עם איחוד האמירויות הערביות?

 

כולם יודעים כיצד בתי חולים ישראליים תורמים שירותים רפואיים לפלסטינים ולקהילה הערבית הישראלית. מה שהם לא תמיד מכירים זה שרופאים ערבים ישראלים, הם חלק מהסיפור הרפואי הישראלי. נזקקתי לניתוח חירום בעיניים לפני כשנתיים בבית החולים שערי צדק בירושלים, והרופא הערבי הישראלי שטיפל בי קיבל את הכשרתו בירדן. הוא היה מצוין.

זה נתן לי את הרעיון שהקהילות הרפואיות שלנו צריכות לתקשר עוד יותר ולהעלות את רמת השירותים הרפואיים באזורנו, בין אם אנו מתמודדים עם סרטן, COVID-19, נוירולוגיה או תחומים אחרים בהם שיתוף הפעולה שלנו יכול לחולל שינוי.

מכיוון שאתה בכנס במנאמה, מה לדעתך האתגרים הביטחוניים הדוחקים ביותר במזרח התיכון, ואיזה 'חשיבה טרייה' ניתן ליישם כדי לטפל בהם?

 

רק אדם עיוור לא יכיר בהיקף האיום האיראני בשנים הבאות. אך הפתרון מול בעיה זו אינו חייב להיות צבאי בלבד. עלינו לבנות 'חומה אסטרטגית' שתכיל את ההתרחבות איראנית … עלינו לבנות קואליציה פוליטית לשם כך. הייתי בממשלה ולפעמים דווקא מכוני מחקר יכולים לספק את "החשיבה הטרייה" , בדומה למכון המחקר שלי, במסגרת דיונים עם הממשל. לדוגמה אנו פתחנו דסק לחקר איראן בנושא.

האם זו הנחה הוגנת שכפי שהדברים נראים, כי ישראל מחזיקה ב"טו "על כל הסכם גרעיני איראני עם המעצמות הגדולות?

אתה צריך לזכור את ההימור הכרוך בכך לישראל. מנהיגות בכירה במשמרות המהפכה וחשוב מכך ההנהגה הדתית הבכירה בקום דיברו על הצורך "למחוק את ישראל מהמפה". אינך יכול למחוק מדינה מהמפה מבלי להרוס את אוכלוסייתה באופן פיזי. בקרב חברות מתורבתות דבר זה מכונה רצח עם…זה מסביר את עוצמת תגובתנו לכל מה שנאמר על ידי ההנהגה האיראנית.

 

ישראל לא אישרה ולא הכחישה מעורבות בהריגתו של מוחסן פחריזדה. בהמשך, בין ה -20 לינואר, כאשר הנשיא ביידן יכנס לבית הלבן, האם אנו עשויים לראות יותר מסוגים אלה של הסלמות?

אלה נושאים שאנחנו לא משערים עליהם.